מי הקים את המשרד שבראשו עומד דוד אמסלם?

השר דוד אמסלם ניסה להסביר למה קשה לקצור הישגים במשרד לשיתוף פעולה אזורי, והגיע עד שמעון פרס • אבל יש חוליה בשרשרת האירועים שאמסלם ויתר עליה • המשרוקית של גלובס 

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם. הפודקאסט "הכול פוליטי", 01.01.26 / צילום: דוברות הכנסת
השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם. הפודקאסט "הכול פוליטי", 01.01.26 / צילום: דוברות הכנסת

להגדרות הציונים לחצו כאן

נכון - האמירה נכונה ברובה המוחלט
לא מדויק - חלקים מהותיים מהאמירה שגויים
מטעה - האמירה יוצרת מצג שווא או מוציאה עובדות מהקשרן
לא נכון - האמירה שגויה
לשיפוטכם - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת ציון חד־משמעי

תקציר הבדיקה:

הטענה: המשרד לשיתוף פעולה אזורי נוצר לטובת שמעון פרס

מה נכון:
● המשרד הוקם ב-1999, ופרס היה השר הראשון שכיהן בראשו

מה לא נכון:
● המשרד נסגר ב-2003, ומי שהקימה אותו מחדש הייתה ממשלת נתניהו ב-2009

הציון: לא מדויק 

השבוע נפוץ ברשתות החברתיות קטע מתוך ראיון בפודקאסט "הכול פוליטי" של דורון בלוך, בו השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם מתבקש לציין הישג אחד מכהונתו במשרד. השר אמסלם לא ניפק הישג כזה, והסביר זאת בכך שמדובר במשרד קטן ודל תקציב. אז למה הוא קיים? גם לזה היה לאמסלם הסבר. לדבריו, המשרד "נבנה בזמנו עבור שמעון פרס, כדי שיטייל קצת בעולם". בדקנו עד כמה התיאור הזה נאמן למציאות.

המהומות בתראבין: מי המפלגה שזכתה לתמיכה מפתיעה ביישוב?
נתניהו סיפר שהשופטים ייחסו לתביעה מניעים פוליטיים. זה לא קרה

נתחיל ממה שנכון. בהתאם לדברי אמסלם, המשרד אכן הוקם על ידי ממשלה בראשות אהוד ברק ב־1999 - והשר הראשון שכיהן בו היה שמעון פרס. פרס עצמו כיהן במשרד במשך פחות משנתיים, ואחריו ירשה אותו למספר חודשים ציפי לבני, ואחריה רוני מילוא.

אבל כאן מתחיל פרק שאמסלם לא הזכיר בדבריו. ב־2003, ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון החליטה לסגור את המשרד לשיתוף פעולה אזורי. אז מתי הוא הוקם שוב מחדש? זה קרה רק כעבור שש שנים, כשבנימין נתניהו הקים את הממשלה ה־32 בשנת 2009. באותה החלטה נקבע שאיש הליכוד, המשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב והגליל - השר סילבן שלום - יכהן גם בתפקיד השר לשיתוף פעולה אזורי.

מה הוטל אז על המשרד לשיתוף פעולה אזורי? ההחלטה קבעה שהמשרד "יעסוק בקידום שיתוף הפעולה הכלכלי עם מדינות האזור והרשות הפלסטינית ובמימוש פרויקטים כלכליים משותפים באזור, במטרה ליצור תנאים לקידום רווחה כלכלית ויציבות באזור". כמו כן, הוחלט ש"המשרד יפעל מול הגורמים העוסקים בפיתוח אזורי, לרבות גיוס משאבים ועידוד השקעות, במטרה לקדם שיתוף פעולה כלכלי אזורי" וש"המשרד יופקד על תיאום בין משרדי הממשלה הרלוונטיים בנושאים לעיל".

על הנקודה הזאת בדיוק מבקר המדינה העיר לפני כשנה בדוח שעסק במשרד לשיתוף פעולה אזורי (שעסק גם בתקופה שלפני אמסלם): "הגדרת תפקיד ללא מתן סמכויות ברורות גורמת לכך שקידום חלק מהפרויקטים על ידי המשרד תלוי במשרדי הממשלה האחרים, ואין לו עצמאות בנושא". המשרד עצמו, אגב, לא חלק על הקביעה הזאת, והשיב: "המשרד מסכים עם הצורך בהסדרת סמכויות המשרד על מנת שיוכל לממש את ייעודו".

המשימות שלא ייושמו מעולם

אבל זאת לא הייתה ההערה היחידה של המבקר. הדוח מצביע על בעיות באיוש תפקידים, שעמד על ממוצע 84% בין השנים 2017־2023, עם מחסור משמעותי בתפקידים המקצועיים (חשוב לציין שב-2023 עלה שיעור האיוש מ־73% ל־91%).

בנוסף, נמצאו מדדי הצלחה נמוכים ביישום משימות בשנים 2019 ו-2022 - סביב 40% (כאשר בשנים 2020־2021 לא היו מטרות יעד ברורות); אי־יישום משימות מדינתיות מול ירדן במשך יותר מעשור; השקעת מיליונים בתכניות עם התקדמות מועטה; שימוש של כ־40% בלבד מהתקציב המיועד למשרד בשנים 2018־2023 - כאשר חלק גדול יותר הופנה לתפעול המשרד מאשר פרויקטים עצמם.

מהשר לשיתוף פעולה דוד אמסלם לא נמסרה תגובה. 

השורה התחתונה: דברי אמסלם לא מדויקים. המשרד לשיתוף פעולה אזורי אכן הוקם לראשונה ב־1999, ושמעון פרס עמד בראשו. אבל ממשלת שרון סגרה אותו, וממשלת נתניהו הקימה אותו שוב.

תחקיר: עדין קליין.

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: דוד אמסלם
מפלגה: הליכוד
תוכנית: הפודקאסט "הכול פוליטי"
ציטוט: "(המשרד לשיתוף פעולה אזורי) נבנה בזמנו עבור שמעון פרס, כדי שיטייל קצת בעולם"
תאריך: 01.01.2026
ציון: לא מדויק

בראיון ב"הכול פוליטי": הפודקאסט של דורון בלוך, הסביר השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם מה הקושי בלהגיע ליעדים במשרדו: "זה משרד מאוד מאוד קטן, תקציב מאוד מאוד קטן באמת נבנה בזמנו בשביל שמעון פרס כדי שיטייל קצת בעולם ויסתובב וינסה לחבר בין המדינות האחרות אלינו". בדקנו מה היו נסיבות הקמת המשרד.

ב-אוקטובר 1999, תחת הממשלה ה-28, הייתה החלטת ממשלה שבה החליט רה"מ דאז אהוד ברק להקים את המשרד לשיתוף פעולה אזורי. בראש המשרד הקטן בתחילת דרכו עמד שמעון פרס. פרס עצמו כיהן במשרד במשך פחות משנתיים, ואחריו ירשה אותו למספר חודשים ציפי לבני, ואחריה רוני מילוא. אך מהו תקפידו של משרד זה?

לפי דוח מבקר המדינה על משרד השתפ"א מנובמבר 2024, תפקיד המשרד הוא: "קידום שיתוף הפעולה הכלכלי עם מדינות האזור ועם הרשות הפלסטינית (להלן - הרש"פ) ומימוש פרויקטים כלכליים משותפים באזור במטרה ליצור תנאים לקידום הרווחה הכלכלית והיציבות. עוד נקבע כי המשרד יפעל מול הגורמים העוסקים בפיתוח האזור גם לצורכי גיוס משאבים ועידוד השקעות במטרה לקדם שיתוף פעולה ויופקד על התיאום בין משרדי הממשלה הרלוונטיים בנושאים אלו".

הדוח מציין כי הגדרות ואחריות המשרד אינן ברורות: "הגדרת תפקיד ללא מתן סמכויות ברורות גורמת לכך שקידום חלק מהפרויקטים על ידי המשרד תלוי במשרדי הממשלה האחרים ואין לו עצמאות בנושא". המשרד עצמו, אגב, לא חלק על הקביעה הזאת, והשיב: "המשרד מסכים עם הצורך בהסדרת סמכויות המשרד ע"מ שיוכל לממש את ייעודו". בנוסף, הדוח מצביע על בעיות באיוש תפקידים, שעמד על ממוצע 84% בין השנים 2017-2023, עם מחסור משמעותי בתפקידים המקצועיים (חשוב לציין שב-2023 עלה שיעור האיוש מ-73% ל-91%). כמו כן נמצאו מדדי הצלחה נמוכים ביישום משימות בשנים 2019 ו-2022 - סביב 40% (כאשר ב-2020-2021 לא היו מטרות יעד ברורות), אי יישום משימות מדינתיות מול ירדן במשך יותר מעשור, השקעת מיליונים בתכניות עם התקדמות מועטה, ואף שימוש של כ-40% בלבד מהתקציב המיועד למשרד בשנים 2018-2023 - כאשר חלק גדול יותר הופנה לתפעול המשרד מאשר פרויקטים עצמם.

אם מסתכלים על שנות כהונתו של אמסלם כשר השתפ"א (מ-2023 ואילך), ניתן לראות כי בשנת 2023 עמד תקציב המשרד לאחר שינויים על 70.927 מיליון שקל, אך הביצוע הפועל היה 33.6298 מיליון בלבד. כלומר, שימוש של כ-47.4% מהתקציב. ב-2024, עמד התקציב לאחר שינויים על 55.246 מיליון שקל, אך הביצוע היה 33.79 מיליון שקל - כ-61.16% מהתקציב. עם זאת השתמשו הסכום שבוצע בפועל דומה לזה של 2023, אך לוקח אחוז יותר גדול בשל התקציב הנמוך ב-2024. ב-2025 התקציב עמד על 53.565 מיליון שקל, אך נתוני הביצוע טרם פורסמו.

לאחר שהובהר מהו המשרד ומהן והבעיות העומדות בפניו, ניתן לבחון האם מדובר באותו משרד שנפתח עבור שמעון פרס בשנת 1999? המשרד עצמו הוא עבור אותם נושאים אך אי אפשר להגיד שאמסלם ירש את מה שנשאר מפרס. ב-2003 נסגר המשרד עם הקמת הממשלה ה-30 בראשות אריאל שרון. ב-2009, תחת הממשלה ה-32 בראשות בנימין נתניהו, התקבלה החלטת ממשלה להקים את המשרד מחדש. מכאן, המשרד לשיתוף פעולה אזורי במתכונו הנוכחי הוקם רק ב-2009, והשר הראשון שעמד בראשו היה סילבן שלום.

מעבר לכך, ניתן לזהות שינויים קונקרטיים מאז זמנו של פרס בתפקיד, ובראשם התווסף למשרד עוד תפקיד. ב-2009, עם הקמתו מחדש, התקבלה החלטת ממשלה נוספת שהעבירה את האחריות על הוועדה הכלכלית המשותפת הישראלית-פלסטינית (JEC) ממשרד האוצר למשרד לשיתוף פעולה אזורי. לפי דוח מבקר המדינה, הוועדה תעסוק: "בקידום שיתוף הפעולה הכלכלי עם מדינות האזור ועם הרשות הפלסטינית ובמימוש פרויקטים כלכליים משותפים באזור במטרה ליצור באזור תנאים לקידום רווחה כלכלית ויציבות". מבקר המדינה מצא כי הוועדה הזאת רק התכנסה פעם אחת ב-2009. ואף המשרד ניסה לחדש את פעילות הוועדה ב-2021, מה שלא התקדם מעבר לכך.

בנוסף, ניתן לראות כי התקציב משתנה ואינו יציב לאורך השנים. ב-2009 התקציב עמד על רק 6.15 מיליון שקל בלבד. היו שנים (כגון 2020, 2022-2023) שבהן תקציב חצה את ה-70 מיליון, ולעומתן שנים עם תקציב נמוך (2011-2012, 2015-2018) שנע בין 30-40 מיליון שקל. עם זאת, אין מדובר במגמת עלייה או ירידה עקבית לאורך השנים.

מטעם השר אמסלם לא נמסרה תגובה.

לסיכום, משרד לשיתוף פעולה אזורי אכן נפתחה לראשונה תחת שמעון פרס, אך מאז המשרד נסגר ונפתח שוב. המשרד נפתח לראשונה ב-1999, נסגר ב-2003 ונתניהו פתח אותה שוב ב-2009. לכן דבריו של אמסלם לא מדויקים.