המהומות בתראבין: מי המפלגה שזכתה לתמיכה מפתיעה מצד היישוב?

נכון - האמירה נכונה ברובה המוחלט
לא מדויק - חלקים מהותיים מהאמירה שגויים
מטעה - האמירה יוצרת מצג שווא או מוציאה עובדות מהקשרן
לא נכון - האמירה שגויה
לשיפוטכם - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת ציון חד־משמעי

שם: יואב סגלוביץ'
מפלגה: יש עתיד
מקום: מליאת הכנסת
תאריך: 5.1.26
ציטוט: "59% מתושבי תראבין הצביעו ליכוד"
ציון: נכון

בדיון בכנסת, חה"כ יואב סגלוביץ' תקף את הממשלה ואת הרקורד שלה, וטען שבאוזלת ידה היא הביאה למקרי מוות רבים. הוא סיכם ואמר: "הסתכלתי, רק בשביל הספורט, זה עצוב לומר - 59% מתושבי תראבין הצביעו ליכוד, כי הוא (בנימין נתניהו - אב"מ) הלך לשתות איתם קפה". באותו דיון, גם חה"כ מירב בן ארי, גם היא מיש עתיד, עלתה כדי לתקוף את התנהלות הממשלה. היא סיימה במצבה העגום לדבריה של קריית שמונה, וסיכמה במשפט: "רוב תושבי קריית שמונה למי הצביעו? לממשלה הזאת. רוב תושבי תראבין, 60% מתושבי תראבין, למי הצביעו? לליכוד". בדקנו את דפוסי ההצבעה בתראבין.

טרם הצלילה לפרטי הבדיקה, חשוב לציין שהבדיקה נוגעת בנושא רגיש שכולל בתוכו גם התנהלות של משפחות פשע בחברה הבדואית. באופן כללי, עקרונות הרשת הבינלאומית של בודקי העובדות (IFCN), בה המשרוקית חברה, מחייבים את החברות לשקיפות מלאה לגבי המקורות. עם זאת, הם מציינים חריג אחד: "מקרים בהם הביטחון האישי של המקור עלול להיפגע. במקרים כאלו, החברות [ברשת] יפרטו ככל האפשר". במהלך הבדיקה דיברנו עם א', מומחה לחברה הבדואית, כדי לקבל קונטקסט נוסף לטענה הנבדקת, והוא הביע בפנינו חשש לביטחונו במקרה שייחשף. הגענו למסקנה שהדבר אכן נכנס לקטגוריה יוצאת הדופן, ולכן דברי הדוברים יובאו באופן אנונימי. כמו כן, הנתונים שמבססים את הציון לבדיקה הם גלויים בהתאם לדרישות ה-IFCN, והשיחה מספקת הסבר לתופעה הנצפית.

הרקע לאמירות הוא פשיטות של המשטרה על היישוב הבדואי תראבין א-צאנע בסוף 2025 ותחילת 2026. בסוף דצמבר המשטרה ערכה מבצע ביישוב, שלפי ההודעה הרשמית נועד "למעצר עבריינים בחשד למעורבות באירועי אלימות ושימוש באמצעי לחימה צבאיים גנובים". במהלך המבצע נרשמו גם עימותים בין שוטרים לבין חלק מבני המקום. ביקורת שהושמעה על המבצע טענה שהוא נעשה לטובת יחסי ציבור של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ושלצורך העניין הרבה מהמעצרים היו מעצרי דמה. כמו כן, מספר ימים לתוך המבצע וכמעט שלא נתפסו כלי נשק לא חוקיים. בעקבות המבצע, לפי החשד, תושבים מהיישוב יצאו והבעירו מכוניות ביישובים היהודיים באזור. הדבר הוביל את המשטרה להטיל כתר על תראבין. המבצע קיבל תפנית לאחר ששוטר ירה למוות במוחמד חוסיין תראבין, חשוד בהצתת רכבים. בתחילה המשטרה טענה שהוא זינק לעבר הכוחות והירי נעשה מתוך הגנה עצמית. מנגד, בנו בן ה-11 העיד שהוא נורה ברגע שפתח את דלת הבית. הדבר הביא לפתיחת חקירת מח"ש. לאחר שכבר נאמרו האמירות של חברי יש עתיד, פורסם בתקשורת שהמבצע בפועל הסתיים.

תחילה בחנו את דפוסי ההצבעה בתראבין, מהכנסת ה-21 (הבחירות הוותיקות ביותר בהן יש התפלגות לפי יישוב) ועד לכנסת ה-25. בדיקה מראה שישנם שני יישובים תחת הכותרת "תראבין א-צאנע ישוב" ו"תראבין א-צאנע שבט". הקלפי הבודדת של "ישוב" נמצאת בבית הספר היסודי תארבין, שנמצא בתוך היישוב תראבין א-צאנע. הקלפי הבודדת של "שבט" נמצאת בבית ספר אבו באכר, הממוקם בכלל בתל שבע, כ-25 דקות נסיעה מתראבין. א', מומחה לחברה הבדואית, הסביר לנו שמי שתחת "שבט" הם אנשים שלא עברו ליישוב המוכר, ולכן מוזמנים להצביע בקלפי שבטית. מאחר שהעימותים עם המשטרה נרשמו ביישוב, התייחסנו לקלפי זו.

בבחירות האחרונות (2022) הליכוד קיבלה 58.85% מהקולות, כלומר 60% בקירוב. למקום השני הגיעה רע"ם, עם 35.8% מהקולות. ביחד שתי המפלגות קיבלו 94.65% מהקולות. גם בבחירות שלפניהן (2021), המצב היה דיי דומה: הליכוד קיבלה 64.9% ורע"ם 28.16% - 93.06% לשתיהן יחד. כלומר, לגבי שתי מערכות הבחירות האחרונות חברי יש עתיד צדקו. עם זאת, יש לסייג: בשתי המערכות שיעור ההצבעה ביישוב עמד על פחות מ-40%, כך שבפועל 22% מבעלי זכות ההצבעה הצביעו לליכוד ב-2022 ו-25.8% ב-2021. עם זאת, לא סברנו שהדבר מצדיק פגיעה בציון, שכן כאשר מדברים על שיעורי הצבעה למפלגה הדבר תמיד נעשה מתוך סך הקולות הכשרים ולא מכלל בעלי זכות ההצבעה.

בשתי מערכות הבחירות שקדמו להן (2020 וספטמבר 2019) המצב היה מורכב יותר, שכן רע"ם רצה כחלק מהרשימה המשותפת. ב-2020 הרשימה המשותפת קיבלה 77.67% מהקולות, והליכוד הייתה במקום השני עם 19.42% - 97.09% בסה"כ. בספטמבר 2019 ההצבעה לרשימה המשותפת הייתה פחות גורפת, עם 56.1%, לעומת 30.73% לליכוד (86.83% בסה"כ).

בחירות אפריל 2019 היו יוצאות דופן: למקום הראשון הגיעה רע"ם-בל"ד עם 33.33% מהקולות, והליכוד רק למקום השישי עם 3.55% בלבד. מפלגות שהצליחו יותר (בסדר יורד) היו כולנו, מרצ, יש עתיד וחד"ש-תע"ל. עם זאת, יש לשים לב שבבחירות אלו היו רק 176 בעלי זכות בחירה, בעוד עד לבחירות ספטמבר הוא עלה ל-574 (ניתן להניח שרבים שינו את הכתובת שלהם במשרד הפנים בין שתי המערכות). הדבר העלה את מספר המצביעים בפועל בפחות מ-70 איש (מה שהוריד את אחוז ההצבעה מ-81.25% ל-36.59%), אבל זו הייתה עלייה של כ-47% במספר המצביעים במערכת בחירות אחת, דבר שמספיק כדי לשנות את התמונה.

בכל מקרה, גם אם ההצבעה לליכוד אינה מגיעה ל-60% באופן קבוע, ניתן לראות שהליכוד זוכה לנתח משמעותי מהקולות, לצד רע"ם (במסגרת הרשימות השונות בהן התמודדה לכנסת), ובארבע מתוך חמש מערכות בחירות שנבדקו שתיהן יחד זכו ליותר מ-85% מהקולות בתראבין. ביקשנו להבין מה עומד מאחורי התופעה.

"ההצבעה בתראבין היא מאוד חריגה ואפילו קיצונית בנוף הפוליטי של הערבים בישראל", אומר א'. "זה היישוב המוכר עם שיעור ההצבעה הגבוה ביותר למפלגה ציונית, ואין שום דבר דומה בכל הארץ. זה קורה בגלל שני דברים: ההרגשה שהם פחות מחוברים לחברה הבדואית או הערבית בארץ, ושמנהיג השבט עבד תראבין הוא חבר מרכז ליכוד. כ-87% מהערבים בארץ מצביעים למפלגות הערביות, וההצבעה למפלגות הציוניות מגיעות בעיקר מהדרוזים והנוצרים. רוב החברה הבדואית בנגב מצביעה לרע"ם, בגלל שהיא חברה שמרנית וכי רע"ם תחת מנסור עבאס אימצה שיח אזרחי שיותר מדבר לחברה הזו מהשיח הלאומי. יש מתח בין-שבטי בנגב, ותראבין לא נתפס כחלק מהחברה הבדואית כי הבנים שלו משרתים בצבא והוא מואשם בציונות. תראבין זה היישוב הערבי היחידי שהוקם אחרי 1948, כי לא מדובר בשבט שהכפר שלו הוקם על אדמתו אלא בשבט שקיבל קרקע חדשה, והרבה עברו אליה".

מאחר שניתן הציון "נכון" לא פנינו לבקשת תגובה.

לסיכום, אכן כ-60% מהמצביעים תראבין א-צאנע הצביעו בשתי מערכות הבחירות האחרונות לליכוד, וגם לפני כן שיעור ההצבעה למפלגה ביישוב היה משמעותי. לכן דברי סגלוביץ' נכונים.