עד כמה הרצח בחברה הערבית חריג ביחס לעולם?

נכון - האמירה נכונה ברובה המוחלט
לא מדויק - חלקים מהותיים מהאמירה שגויים
מטעה - האמירה יוצרת מצג שווא או מוציאה עובדות מהקשרן
לא נכון - האמירה שגויה
לשיפוטכם - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת ציון חד־משמעי

שם: אחמד טיבי
מפלגה: חד"ש־תע"ל
מקום פרסום: "יומן השבוע", כאן ב'
ציטוט: "(הרצח בחברה הערבית) הוא כנראה מקום שלישי או רביעי אחרי מקסיקו וקולומביה"
תאריך: 31.01.26
ציון: נכון

בעיצומם של ימים מדממים בחברה הערבית, ח"כ אחמד טיבי אמר בראיון לכאן ב' כי "זה נורא בכל קנה־מידה", וכי הרצח בחברה הערבית הוא "כנראה במקום שלישי אחרי מקסיקו וקולומביה". בדקנו את הנתונים.

בעבר, הצגנו ב"משרוקית" מחקר של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, שעליו חתומים פרופ' אלכס וינרב, פרופ' אבי וייס, לביב שאמי וניר קידר, ופורסם בתחילת 2024. המחקר בחן את שיעורי הרצח ב־32 ממדינות ה־OECD לשנת 2019, והשווה אותם לנתוני מדינת ישראל ל־2023. זאת, "בהנחה שהשיעורים במדינות האחרות הללו נותרים יציבים".

אם מקבלים את ההנחה הזו, הרי שב־2023 נרשמו בחברה הערבית 11.28 מקרי רצח לכל 100 אלף נפש (לא כולל אירועי ה־7 לאוקטובר). לפי חישוב זה, החברה הערבית דורגה במקום השלישי - לעומת מקומה ב־2019 בדירוג החמישי (4.9).

עם זאת, חשוב להזכיר כי בשנים שקדמו לכך שיעורי הרצח בחברה הערבית היו נמוכים יותר. בין השנים 2019-2022 זה עמד על 4.9, 5.57, 6.31, ו־5.38 מקרי רצח ל־100 אלף נפש בהתאמה.

הפערים בשיעורי מקרי הרצח בין ערבים ליהודים, כפי שעולים ממחקר מרכז טאוב, משקפים אי־שוויון עמוק בדפוסי התמותה מאלימות. עד שנת 2015 היחס בין שיעורי הרצח בקרב ערבים לעומת יהודים בישראל עמד על 1 ל־4, אך בשנת 2023 הוא כבר התרחב ל־1 ל־13. לשם השוואה, בארה"ב, שבה שיעור מקרי הרצח גבוה במיוחד יחסית למדינה עשירה, ב־2019 עמד היחס בין מקרי רצח של שחורים ולבנים על 1 ל־8. במילים אחרות, הפער בין יהודים לערבים בישראל בשנת 2023 גדול בכ־60% מהפער המקביל בין שחורים ולבנים בארה"ב.

"הגידול העצום במספר מקרי הרצח בחברה הערבית מאז שנת 2018, פי 2.8 בשיעור לנפש, מטריד מאוד", אומר פרופ' וינרב, ומוסיף: "חשוב לציין שזו אינה גזירת גורל. בשנת 2022 ראינו ירידה משמעותית בשיעור מקרי הרצח. למרות שאי־אפשר לייחס את הירידה הזאת לגורם יחיד כלשהו, ניתן לשער שהיא קשורה לשינוי במדיניות הטיפול באלימות בחברה הערבית באותה שנה".

לפני שבוחנים את תמונת המצב הנוכחית, במרכז טאוב מדגישים כי יש לנקוט זהירות בהשוואות כלליות בין מדינות כאשר משתמשים בשיעור רצח גולמי, שעלולות להטעות. זאת משום שיש תופעות חברתיות עם דפוס גילי ברור. "זה המקרה ברצח, או בפשיעה אלימה בכלל", הם מסבירים. "שניהם מתבצעים הרבה יותר על־ידי גברים צעירים".

המשמעות היא שלפי מחקרים אמפיריים, שיעורי פשיעה - ובייחוד שיעורי רצח - נוטים לעלות בסוף שנות העשרה ויורדים בסוף שנות ה־20. כלומר, "חשבון דמוגרפי פשוט יכול לנבא שיעורי רצח גבוהים יותר בחברה עם שיעור גדול יותר של צעירים". כמו, למשל, החברה הערבית.

למעשה, עצם קיומה של קבוצה צעירה גדולה יחסית בחברה מהוות קטליזטור לפשיעה: צעירים הנכנסים לשוק העבודה מתמודדים עם תחרות קשה יותר על משאבים והזדמנויות, וחלק גדול יותר מהם עלול לפנות לפשיעה - זאת לעומת אוכלוסייה מבוגרת יותר, שבה לחצים מסוג זה חלשים יחסית.

ומה המצב כיום? עיבדנו את נתוני רצח ל־100 אלף נפש של האתר "Our World in Data" עבור מדינות ה־OECD (בדומה לאופן שבו מרכז טאוב אסף את נתוני 2019, אך הפעם עם כל מדינות ה־OECD), כאשר הנתונים המעודכנים ביותר הם ל־2023, ואף יש מדינות עם נתונים לא עדכניים, כמו בריטניה, בלגיה, לוקסמבורג, ניו זילנד, ופורטוגל (שעדכניים לשנים 2021-2022, תלוי במדינה). את אלה הצלבנו עם נתונים עדכניים על חברה הערבית שמרכז טאוב העביר לנו עד 2025.

התמונה שמתקבלת היא שהמיקום היחסי של החברה הערבית נותר דומה. המדינות עם הכי הרבה רצח לנפש הם מקסיקו וקולומביה (24.9 מקרה רצח ל־100 אלף נפש בשניהם), אחריהם קוסטה ריקה (17.7), ובמקום הרביעי החברה הערבית פה בישראל (11.75). קוסטה ריקה לא הייתה בבדיקה של מרכז טאוב, כך שבניכויה החברה הערבית נשארת באותו מקום.

ומה עם החברה הכללית בישראל? כאשר בוחנים אותה, רואים שישראל נמצאת במקום העשירי עם 1.6 מקרה רצח ל־100 אלף נפש. המדינות מעלינו הן: מקסיקו וקולומביה, קוסטה ריקה, צ'ילה (6.3), ארה"ב (5.8), טורקיה (3.2), ליטא (2.6), לטביה (2.5) וקנדה (2). לשם המחשה, בחברה היהודית בישראל הפעם האחרונה שבה שיעור הרצח חצה את רף ה־1 ל־100 אלף הייתה ב־2011 (עם 1.42).

נציין כי ב־2024 הייתה ירידה קטנה, כך שבין 2024 ל־2025 הייתה עלייה של 1.3 נרצחים ל־100 אלף נפש. עם זאת, במספרים מוחלטים נשברים שיאים מקומיים עם 252 נרצחים שנה שעברה ו־ 27 נרצחים רק בחודש ינואר השנה.

לסיכום, רק בשלוש מדינות OECD - מקסיקו, קולומביה וקוסטה ריקה - נרשמו שיעורי רצח לנפש גבוהים יותר מאשר בחברה הערבית בישראל. לכן, דבריו של טיבי נכונים.