''גרינלנד לא למכירה''. הפגנה נגד כוונות טראמפ בנוק, בירת גרינלנד / צילום: ap, Evgeniy Maloletka
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע בסוף השבוע על הטלת מכסים חדשים על יבוא מדנמרק ושבע מדינות אירופיות נוספות, במחאה על הסתייגותן מדרישתו להעביר את גרינלנד לשליטה אמריקאית.
● העסקים עם קושנר, השותף מה־NBA: המיליארדר הישראלי שמונה למועצת השלום בעזה של טראמפ
● המכסים החדשים של טראמפ על אירופה - בצל המאבק על גרינלנד
שמונה המדינות שהזכיר טראמפ בהודעתו הן דנמרק, צרפת, גרמניה, בריטניה, הולנד, נורבגיה, שבדיה ופינלנד. ההיטלים אמורים להיכנס לתוקף ב־1 בפברואר בשיעור של 10%, ולעלות ל־25% ב־1 ביוני. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הבהיר טראמפ כי המכסים יישארו בתוקף "עד שתושג עסקה לרכישה מלאה ומוחלטת של גרינלנד".
מדובר באיום מכסים שני בתוך כשבוע, כאשר ביום שני שעבר הכריז כי כל מדינה שתמשיך "לעשות עסקים" עם איראן - תעמוד בפני מכסים בגובה של 25%. אמנם לא מתקיים היום (ב') מסחר בוול סטריט בשל יום מרטין לותר קינג, אך החוזים העתידיים יורדים בכ-1%.
מנהיגי אירופה מגיבים: "לא ניכנע לסחיטה"
אף שלא ברור עדיין האם מכסי הסנקציה של טראמפ אכן יתממשו בפועל, ההכרזה מסמנת קפיצת מדרגה במאמציו של הנשיא האמריקאי להשיג שליטה על האי הקפוא הענק, שהוא במעמד של טריטוריה דנית. המאבק על גרינלנד מאיים לפוצץ את הסכם הסחר שנחתם בין ארה"ב לאיחוד האירופי לא מזמן, על רקע תוכנית המכסים הגלובלית של הממשל האמריקאי. ההסכם, שנחתם בסקוטלנד ביולי האחרון, קבע מכס של 15% על רוב היצוא האירופי לארה"ב והיה אמור להבטיח יציבות לשנים הקרובות. על בריטניה הוטל מכס נמוך יותר של 10%, לפני משבר גרינלנד.
מנהיגי אירופה הגיבו בחריפות להכרזה. לפי דיווח בבלומברג, ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר כינה את האיום "שגוי לחלוטין", נשיא צרפת עמנואל מקרון הגדיר אותו "בלתי מקובל", וראש ממשלת שבדיה אולף קריסטרסון הצהיר כי ארצו "לא תיכנע לסחיטה". שר החוץ הדני לארס לוקה ראסמוסן אמר כי ההכרזה "מפתיעה", במיוחד לאחר פגישה שתיאר כ"בונה" עם סגן הנשיא ג'יי.די ואנס ושר החוץ מרקו רוביו מוקדם יותר השבוע.
העילה המיידית להכרזת טראמפ הייתה תרגיל צבאי שאותן מדינות הודיעו שיקיימו בגרינלנד. למרות שמדובר בפעילות סמלית בהיקפה, הכוללת כמה עשרות חיילים בלבד, טראמפ ראה בה פרובוקציה. בפוסט שלו הוא כתב כי המדינות משחקות "משחק מסוכן מאוד", והזהיר מפני סכנה "לביטחון וההישרדות של כדור הארץ שלנו". ניסוח דרמטי זה עורר תמיהה, בהתחשב בכך שמדובר בתרגיל שגרתי של בעלות ברית ותיקות של ארה"ב בנאט"ו.
באיחוד האירופי נשמעו קולות הקוראים להקפיא את הסכם הסחר עם וושינגטון. מנפרד וובר, ראש הסיעה הגדולה בפרלמנט האירופי, אמר כי בנסיבות אלה הסכם עם ארה"ב "אינו אפשרי עוד". שגרירי מדינות האיחוד התכנסו כדי לגבש עמדה משותפת. ראש מדיניות החוץ של האיחוד קאיה קאלאס הזהירה כי המכסים יפגעו בשתי הגדות של האוקיינוס האטלנטי, וציינה כי "סין ורוסיה הן אלה שמרוויחות מהפילוגים בין בעלות ברית".
גם בארה"ב קוראים "לכבות את האיומים"
המהלך של טראמפ עורר ביקורת גם בקונגרס האמריקאי. הסנאטור הרפובליקאי תום טיליס והסנאטורית הדמוקרטית ג'ין שאהין פרסמו הצהרה משותפת חריגה שבה קראו לממשל "לכבות את האיומים ולהדליק את הדיפלומטיה". בראיון ל־CNN אמר חבר הקונגרס הרפובליקאי דון בייקון, שפורש מתפקידו, כי פלישה לגרינלנד תוביל כנראה להדחת הנשיא. מנגד, סגן ראש הסגל סטיבן מילר הגן על העמדה האמריקאית בראיון לפוקס ניוז, בטענה שדנמרק "מדינה זעירה" שאינה מסוגלת להגן על הטריטוריה בעצמה.
למרות הרעש התקשורתי, ספק אם המכסים ייכנסו לתוקף במועד שנקבע. בית המשפט העליון בארה"ב עומד לפסוק בשאלת סמכותו של הנשיא להטיל מכסים באמצעות חוק סמכויות החירום, והכרעה נגד הממשל עלולה לעקר את ההכרזה מתוכנה.
ברקע כל אלה עומדת שאלת גרינלנד עצמה. הטריטוריה האוטונומית, בת כ־57 אלף תושבים, נהנית ממידה רבה של עצמאות במסגרת הממלכה הדנית, כולל זכות להגדרה עצמית. לפי הדיווחים באירופה, סקרים מראים כי הרוב המכריע של תושבי גרינלנד מתנגדים להצטרפות לארה"ב. בסוף השבוע יצאו אלפים להפגין ברחבי דנמרק נגד שאיפותיו של טראמפ, כשהם נושאים שלטים עם הכיתוב "אנחנו לא למכירה".
פינג פונג המכסים חוזר: איך יתנהגו השווקים?
שבוע המסחר בוול סטריט ייפתח רק ביום שלישי, בשל יום מרטין לותר קינג שחל ביום שני. באירופה שבוע המסחר ייפתח כרגיל, שם יגיבו המשקיעים לאיום החדש של הנשיא האמריקאי.
הזיכרון של "יום השחרור" באפריל 2025 עדיין טרי: שוקי המניות ספגו טלטלה לאחר שטראמפ הציג שורה של מכסים על שותפות הסחר של ארה"ב. אולם מאז נחתמו הסכמי סחר, שוק המניות התאושש במהרה ועלה לשיאים חדשים. האם צפוי שידור חוזר בשווקים? מומחים מעריכים שהתשובה שלילית.
"ההשפעה תהיה די מוגבלת", מעריך אמיר ארגמן, אסטרטג השקעות ראשי בכלל ביטוח ופיננסים. "על פניו, יש פה פוטנציאל מאיים - מכס כמעט מיידי של 10% עם פוטנציאל של הגדלה שלו בהמשך. אבל צריך לזכור את סיפור הרקע: בית המשפט העליון אמור לפסוק בקרוב לגבי חוקיות הטלת המכסים הקודמים שהתבססה על סמכות של מצב חירום, כשהייתה טענה שזה לא תפקיד של הנשיא. אם בית המשפט יפסול חלק מהמכסים תהיה לזה השלכה על מה שטראמפ מנסה לעשות עכשיו, והשווקים יודעים את זה. לכן, מבחינת רמת האיום אני מעריך שהשווקים יקחו את זה בעירבון מוגבל. סיבה נוספת לכך היא שבשוק מבינים, על בסיס ההיסטוריה של השנה האחרונה, שזה לא משהו סופי וצפוי 'פינג פונג' בין הצדדים".
ארגמן מוסיף כי "דברים יכולים להסתבך אם חוץ מגינוי אירופי, יופסקו התהליכים של אישור הסכם הסחר אירופה־ארה"ב. זה כן יכול להכניס אי־ודאות. אבל גם כאן, אנחנו לא באפריל 2025. כולם מבינים את הפינג פונג".
אלדד תמיר, מנכ"ל ובעלים של תמיר פישמן השקעות, מעריך כי תהיה לנושא השפעה - "אבל לא אותה דרמה כמו בעבר". לדבריו, "הסיבה העיקרית היא שהשווקים, וגם החברות, למדו להתמודד עם זה. מטילים מכס? יעלו מחירים. בדרך כלל, טראמפ 'זורק' 10% ואחר כך מוריד את השיעור".
תמיר מוסיף עם זאת, "מה שמפחיד זה שטראמפ מרגיש שהכל עובר, לפחות במילים. אם הוא יעלה מעבר ל־10%, עלולה להיות מלחמת סחר. כרגע אנחנו לא שם, מדובר במדינות ספציפיות, שהרלוונטיות ביניהן הן צרפת וגרמניה שיש להן מערכות יחסים טובות יחסית עם טראמפ, כך שתיתכן הקלה. ברור שלא מדובר בחדשות טובות לשווקים כשלוקחים אירוע פוליטי והופכים אותו לכלכלי, אבל אני לא רואה השפעה מאוד דרמטית".
אביאל אזואלוס, מנהל מחלקת השקעות בפרופאונד בית השקעות, מוסיף כי "בשלב זה מדובר באיומים וספקולציות. טראמפ ציין כי ישקול להטיל מכסים על מדינות המתנגדות לסיפוח גרינלנד ומהצד השני האיחוד האירופי מאיים לבטל את הסכמי הסחר עם ארה"ב, שעדיין לא אושרו רשמית. קשה בשלב זה לתת לכך משקל עודף משום שאנו בשלב הדיבורים. עם זאת, השווקים בעולם לא יראו התפתחות זו בעין חיובית מכיוון שהשוק לא אוהב אי־ודאות". לדבריו, "אמנם הסכם הסחר בין ארה"ב לאירופה לא אושר רשמית אבל חברות אירופיות כבר נערכות ליישום ההסכם, מעבירות פעילות והשקעות לארה"ב ולא יכולות לסגת כל כך מהר מפעילות שכבר מתקיימת".
בשנה שעברה, הזהב זינק לשיאים, בין היתר בשל חוסר הוודאות הגאו־פוליטי. משקיעים שחוששים מכך פונים לנכסים שנחשבים ל"מקלט בטוח" בשוק. ארגמן מעריך שהזהב עשוי ליהנות גם הפעם אך לדבריו, "צריך להסתכל על זה בצורה יותר רחבה. בהקשר הגאו־פוליטי, כשהסביבה פחות ברורה וצפויה, התפיסה היא שהזהב מגיב בעליות. אבל חשוב לזכור שהממשל בארה"ב גם פועל להחלשת הדולר כדי לשפר את מצב הסחר, היו התבטאויות בנושא, ואז הזהב ממלא את ייעודו כגידור".
תמיר מציין בהקשר זה כי "משקיעים מחפשים מקלט בנכסים בטוחים כביכול כמו הזהב, ולכן הם לרוב עולים בימים של אי־ודאות".
"האירוע היותר דרמטי קורה באיראן"
גם המשקיעים בישראל יגיבו לראשונה ביום ב' לאירוע המכס החדש. ארגמן מציין כי "באופן ישיר אין השפעה על ישראל, שמטבע הדברים אין לה אינטרסים מיוחדים בענייני גרינלנד. לכן אני חושב שזה לא אמור לקלקל את מצב הרוח החיובי בבורסה בהקשר זה". עם זאת הוא מסייג באופן כללי יותר, כי "במידה מסוימת התרגלנו לחוסר הוודאות, אבל תמיד ישנו סיכון שאחד הצדדים יקצין למקום לא רציונלי, ואז ההשפעה יכולה להיות שונה. הניסיון עד כה מראה שהצדדים התכנסו לרציונליות".
כאמור, תמיר מעריך שההשפעה על השוק לא תהיה דרמטית במיוחד, אך לדבריו, "האירוע היותר דרמטי הוא מה צפוי באיראן. שם הדברים הרבה יותר מורכבים, וישפיעו גם על מחירי הנפט". ומה באשר לגרינלנד, האי שהפך לשנוי במחלוקת והוביל לאיום החדש? להערכת תמיר, "אני חושב שבסוף זה ייגמר באיזשהו פתרון מוסכם. גם ככה לאמריקאים יש שם בסיסים, יש לוויינים. אני מניח שיגיעו להסכמה שתתן לארה"ב נוכחות גדולה יותר לשנים קדימה. אני חושב שאפשר להגיע להסכמות".