גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הולך ומתכווץ: מאחורי היחלשות המומנטום של הטרנד החם בשוק הרכב

עלות הרכישה הממוצעת של כלי רכב חשמליים ירדה בכ־15% בשנים האחרונות, כשבמקביל מספר עמדות הטעינה צמח, וערך הרכבים נשמר ● למרות זאת טרנד המכוניות החשמליות מאבד גובה ● הסיבה: שורה של רגולציות שפוגעות בו כדי לשמר את ההכנסות מדלק

טרנד המכוניות החשמליות מאבד גובה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי
טרנד המכוניות החשמליות מאבד גובה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בעוד כחודשיים צפוי לנחות לביקור רשמי בישראל יו"ר טסלה , אילון מאסק. על הביקור המתוכנן הודיע בסוף דצמבר לא אחר מאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו, שכתב בחשבון ה־X שלו כי "מאסק נענה להזמנתי ולהזמנת השרה רגב להשתתף בכנס תחבורה חכמה שייערך בחודש מרץ. כמו כן, שוחחנו על המשך שיתופי פעולה עם חברת טסלה וקידום החוק הנוגע לרכבים אוטונומיים. שוחחתי עם מאסק ארוכות על קידום ופיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית בישראל".

ועדת השרים אישרה את החוק שיאפשר לאובר לפעול בישראל
המחיר תחרותי, אבל האם זה יספיק? בדקנו את רכב הפרימיום של סאייק ועליבאבא

לביקור של מאסק, שהוא האיש העשיר בעולם ומשפיע מרכזי בעולם הטכנולוגיה, יש חשיבות סמלית רבה, וייתכן שיהיה לו גם מה לתרום לישראל בנושא הבינה המלאכותית, אם וכאשר תחליט טסלה להקים בארץ מרכז מחקר ופיתוח בתחום זה.

אבל בשורה התחתונה מאסק הוא בעל השליטה בחברה שהפעילות המרכזית שלה כיום בישראל היא שיווק רכב חשמלי. לפיכך מנסים כיום במשרדי הממשלה לגבש לכבודו מחוות רגולציה, שתחזק את התדמית של ישראל כמי שמקדמת מעבר לרכב חשמלי. הבעיה היא, שכרגע פלח השוק הזה נמצא כאן בנסיגה רבתי, שנובעת במידה לא מבוטלת מהרגולציה ומסדרי העדיפויות של המדינה בתחום המיסוי.

ההוזלות לא עוזרות

נפתח בכמה נתונים, ששופכים אור על התמונה. עד סוף 2025 נרשמו לתנועה בישראל, במצטבר, כ־212 אלף כלי רכב עם הנעה חשמלית מלאה. זהו מספר מרשים עבור פלח שוק שלפני 2021 כמעט לא הייתה לו נוכחות בשוק המקומי. אבל הוא עדיין מהווה פחות מ־5% מכלל כלי הרכב שנעים על כבישי ישראל עם מנועי בנזין ודיזל. כלומר פוטנציאל החדירה של הפלח החשמלי הזה עדיין רחוק מלהיות ממומש.

אבל ב־2025, אחרי שנים של צמיחה דו־ספרתית, נרשמה בפלח ירידה של כ־8% במסירות "על הנייר", ובפועל הירידה הייתה הרבה יותר חדה בניכוי רכבי "אפס קילומטר", שטרם נמכרו.

הירידה הזו נרשמה למרות שהחסמים הקלאסיים, שעיכבו את התפתחות הפלח הזה בתחילתו, כבר פחתו או נעלמו. כך, למשל, עלות הרכישה הממוצעת של כלי רכב חשמליים עם טווח "סביר" של 400־500 ק"מ, שבעבר הייתה גבוה מזו של רכבי בנזין מקבילים, ירדה בשנתיים האחרונות בשיעור ממוצע של כ־15%, בזכות ההצפה מסין, ולאחרונה גם בשל התחזקות השקל.

כיום ניתן לרכוש בישראל דגמי קרוס־אובר חשמליים משפחתיים מרווחים ומאובזרים במחירים של 150־165 אלף שקל. דגמים משפחתיים מעט יותר קומפקטיים, עם טווח של מעל 400 ק"מ, נמכרים ב־135־150 אלף שקל, ואילו לקוחות עם רכבים עירוניים, שמוכנים להסתפק בטווח של 300־350 ק"מ, יוכלו למצוא דגמי 2026 מיד אפס במחירים שמתחילים כבר בסביבות 115 אלף שקל. נזכיר שאלה מחירי מחירון לרכב חדש, ובשוק יש עדיין עשרות אלפי כלי רכב חשמליים ב"אפס קילומטרים", שנמכרים בהנחות עמוקות מהמחירון.

גם סוגיית הטעינה, שבאירופה נחשבת חסם שמאט את התרחבות שוק הרכב החשמלי, כבר לא רלוונטית בישראל. היחס בין עמדות טעינה ציבוריות לכלי רכב חשמליים נע כיום בארץ סביב 20 עמדות (מהירות ורגילות), לכל 1,000 כלי רכב חשמליים, קרוב למדינות אירופיות מובילות שהשטח שלהן גדול משמעותית. במקביל, עלות הרכישה וההתקנה של עמדות ביתיות ירדה משמעותית - מכ־5,000־7,000 שקל לסביבות 2,000־3,000 שקל בלבד.

אפילו סימני השאלה סביב שמירת הערך של רכב חשמלי מתפוגגים בשל ירידה חדה במחירי הסוללות, הארכה משמעותית של תקופת האחריות על הסוללה והרכב והיצע נרחב של מסלולי "ליסינג פרטי".

אז למה שוק הרכב החשמלי הולך ומתכווץ? לא נחזיק את הקוראים במתח, ונפנה אותם היישר ל"סיבת־העל", שמופיעה בדוח השנתי החדש של הכנסות המדינה ממסים, שהתפרסם בשבוע שעבר.

על פי הדוח, בשנת 2025 הסתכמו הכנסות המדינה מבלו על דלק מזהם ב־25.55 מיליארד שקל, עלייה של 3.5% לעומת 2024. אבל בהשוואה לשנת 2021, שבה החל הטרנד של הרכב החשמלי בישראל לצבור תאוצה, מדובר בזינוק של 37% כמעט בהכנסות השנתיות מבלו, למרות שמצבת כלי הרכב החדשים על הכבישים לא גדלה באופן משמעותי.

כלומר, המדינה "מכורה" להכנסות מדלק, ויש לה אינטרס שכלי הרכב החשמליים ימשיכו לשמש בתור "הישג סביבתי ייצוגי" ותו לא. לעומת זאת, כלי הרכב ההיברידיים ורכבי הפלאג־אין, שנתפסים בקרב הלקוחות כתחליפים לחשמליות מלאות, משתלמים למדינה הרבה יותר. מס הקנייה עליהם זהה לזה של רכבי בנזין רגילים, ורובם "לא רואים שקע", וממשיכים להסתמך בעיקר על בנזין, לפחות בישראל.

משתלם לבחור פלאג־אין

המדינה מעודדת את המגמה הזו, בעיקר בציי הרכב, בשתי דרכים. הראשונה היא הגדלת המיסוי על רכב חשמלי מלא. בתחילת ינואר 2026 עלה מס הקנייה על רכב חשמלי בפעם החמישית ברציפות, ולמרות שהמס עצמו עלה מ־45% ל־48% "בלבד", הערך המרבי של ההטבה השקלית התכווץ ב־22 אלף שקל כמעט. זהו מהלך שפוגע בעיקר ברכב חשמלי במחיר של 180 אלף שקל פלוס, שהם הטריטוריה הטיפוסית של רכבי ציים.

במקביל הותיר האוצר ללא שינוי את מתווה ההטבות בשווי השימוש החודשי על רכב חשמלי ופלאג־אין. זאת, למרות שהעלאת מס הקנייה על רכב חשמלי שחקה עוד יותר את הערך הריאלי של ההטבה עליהם. כלומר, לנהגי ציים משתלם יותר לבחור בפלאג־אין במקום בחשמלי.

את המכה האחרונה על הפלח החשמלי מנחיתה בימים אלה ועדת הכלכלה, שמקדמת הצעת חוק שתחייב לסמן את דירוג הקרינה המייננת המזיקה של כל הרכב החשמליים החדשים, שנמכרים בישראל. הסוגייה הזו עדיין שנויה במחלוקת בעולם, אבל בינתיים הפרסומים כבר מערערים את הביטחון של לקוחות רבים בישראל, ששקלו לרכוש רכב חשמלי מלא.

שטיח אדום מרופט

בשורה התחתונה, "השטיח האדום" שהמדינה שואפת לפרוש בפני אלון מאסק לקראת ביקורו בישראל נראה כרגע די מרופט ומלא חורים. לטסלה אין דגמי פלאג־אין, ומהלכי המיסוי האחרונים פגעו במיוחד בפלח המחיר שבו היא מתחרה בישראל. אפילו הדגם "העממי" החדש של טסלה 3 נושא עליו בישראל מס מצטבר, כולל מע"מ, של כ־57 אלף שקל, וזאת אחרי שהחברה הפחיתה את מחיר הבסיס, כדי לתמחר את הרכב מתחת ל־200 אלף שקל אחרי מס.

גם לצי הרכב הממשלתי אין הרבה מה להציע לטסלה. למרות החלטות ממשלה, המעבר שלו לחשמל הוא סמלי בלבד, כפי שמעיד דוח שפורסם בשבוע שעבר, שלפיו סך עמדות הטעינה הממשלתיות עומד על 400 יחידות, על צי כולל של 16 אלף כלי רכב כמעט. והרעיון של רגולציה מקומית לרכב אוטונומי, שנמצא על שולחן המדינה זה כעשור, רחוק מלהיות בשל. נראה אפוא, שאפילו ביקור של האיש העשיר בעולם לא יוכל לסייע למדינה להיגמל מההכנסות מנפט מזהם.

עוד כתבות

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● תשעה הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר האיראני יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

אילוסטרציה: כפיר סיון

החנות נפגעה מטיל, הבעלים שרק סיים מילואים ראה מרחוק איך בוזזים אותה

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

"טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים

על אף שהדיון בוטל, בעקבות המצב הביטחוני, בית המשפט העליון הבהיר למדינה את החשיבות והנחיצות של פתרון סוגיית גיוס החרדים: "הצורך הולך וגובר" ● העליון אף מתח ביקורת על המדינה, בכך שאינה הציגה את התשתית העובדתית והמשפטית לגבי צעדי האכיפה ● מועד חדש ייקבע לדיון