גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שבע המופלאות הניעו את השווקים. כעת הן מושכות לכיוונים שונים

הסחר בתחום הבינה המלאכותית, שקשר את מניות הקבוצה אלה לאלה מתפרק, ורובן כעת משתרכות מאחורי השוק בכללותו

שבע המופלאות / צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
שבע המופלאות / צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"שבע המופלאות" הפכו כיום כבר לחמש המופלאות, או אולי בכלל ארבע? נראה שיחס המשקיעים למניות הטכנולוגיה הגדולות של השוק כבר אינו כפי שהיה.

דרכיהן של החברות במה שהייתה פעם נבחרת מניות הענק (mega cap) האהובה על וול סטריט, התפצלו בשנה האחרונה, על רקע הגישה שמאמצים משקיעים מקצועיים ופרטיים כאחד של זהירות מוגברת כלפי בום ההוצאות על בינה מלאכותית (AI).

בוול סטריט המניות הקטנות הפכו למובילות של השוק. ומה לגבי ישראל?
משקיע העל שמזהיר: הזעזוע שעלול להגיע לשווקים בגלל מלחמת הסחר

מבין השבע, רק אלפבית ואנבידיה הצליחו להשיג ביצועים גבוהים משל מדד S&P 500 בשנת 2025. ומתחילת שנה זו, חמש ממניות המופלאות מציגות ביצועים גרועים מאלה של המדדים הרחבים יותר. מנהלי השקעות גדולים טוענים שהכינוי, שכלל במקור גם את מיקרוסופט, מטא, אפל, אמזון וטסלה - כבר אינו שם נרדף להצלחה מופלאה בשוק המניות.

"המִתאם ביניהן קרס", אמר דיוויד בהנסן, מנהל ההשקעות הראשי בקבוצת בהנסן, "ומה שמשותף להן כעת הוא העובדה שהן חברות בשווי טריליון דולר".

זהו סימן לכך שתעשיית ה־AI התפתחה מאז תחילת השוק השורי בוול סטריט, והיום הסוחרים סלקטיביים יותר בהשקעותיהם מאשר בעבר. חלקם מצפים שהיתרונות של בינה מלאכותית יתפשטו לתעשיות כמו שירותי בריאות; אחרים מגדילים משמעותית את ההשקעה ביצרניות השבבים או בחברות האנרגיה, בהערכה שיספקו את הכוח לתנופת הבנייה של התחום.

"מתחילים לראות את זה מתרחב למקומות נוספים", אמר מייקל הרטנט, האסטרטג של בנק אוף אמריקה, אשר לזכותו נזקפת המצאת הכינוי "שבע המופלאות". השם מגיע מסרט המערבון הקלאסי שבו שבעה אקדוחנים גיבורים מצילים עיירה קטנה. היום הוא חוזה כי "שבע המופלאות הבאות יהיו חברות ענק שיוכלו להראות שאימוץ AI משנה את מהלך עסקיהן. אל תשכחו שבסרט - רק מעטים שורדים".

עדיין בעלות השפעה

משקיעים פרטיים, שרבים מהם היו מחזיקים נאמנים של שבע המופלאות, החלו גם הם לפזול לחלקים אחרים של השוק. משקיעי ריטייל אלה צמצמו מאוד את חלקם בנפח המסחר הכולל בשבע המניות הללו בשנה שעברה, בהשוואה לשנים 2023 או 2024, על פי Vanda Research.

מניית טסלה, שהייתה זמן רב החביבה על משקיעים פרטיים, חוותה את הירידה הגדולה ביותר בפעילות הקמעונאית. מחזור המסחר היומי הממוצע ירד ב־43% בשנת 2025, לעומת שיא ביקושים לפני שנתיים.

הרטנט אמר שהסיבה לכך שהתייחס למניות האלה כקבוצה מלכתחילה, הייתה המאפיינים המשותפים שלהן כחברות ענק מנוהלות היטב, עם דומיננטיות במגזר הטכנולוגיה. אך מרוץ החימוש של ה־AI חוצץ כבר תקופה בין 7 החברות.

במחנה ה"היפר־סקיילרז" (חברות ענק) נמצאות אמזון, אלפבית, מיקרוסופט ומטא, אשר מוציאות מאות מיליארדים על הכשרת מודלים חדשים, בניית מרכזי נתונים או הרחבת קיבולת מחשוב ענן. ואילו אנבידיה עדיין שולטת בשוק השבבים הדרושים ליישומים מתקדמים ביותר של AI.

היתר בינתיים משתרכות מאחור. מניות אפל פיגרו אחרי מדד S&P 500 בשנה שעברה, כשיצרנית האייפון ספגה ביקורת על כך שהוציאה פחות כסף והפסידה למתחרותיה במרוץ ה־AI. ביצועי מניית טסלה כאמור היו נמוכים משמעותית מחברותיה לקבוצה, אחרי שמכירות כלי הרכב החשמליים שלה הואטו.

"כולן נמצאות בשלבים שונים", אמר מייקל ארון, אסטרטג השקעות ראשי ב־State Street Investment. "הגאות הרימה את כל הסירות, ועכשיו נראה מי המנצחות ומי המפסידות".

הן אולי פונות לכיוונים שונים, אך לכל אחת משבע המופלאות יש עדיין השפעה אדירה על השוק. יחד, הן מהוות כ־36% משווי השוק של S&P 500, על פי נתוני דאו ג'ונס.

מאיפה יגיע התחליף

וול סטריט הותירה אחריה שובל ארוך של כינויים וראשי תיבות שלהטו ואז יצאו מהאופנה.

הייתה פעם קבוצת Nifty Fifty, קבוצת מניות תעשייתיות שצברה פופולריות בסוף שנות ה-60. אחר כך היה כינוי ה-BRIC, שאיגד יחד את השווקים המתעוררים של ברזיל, רוסיה, הודו וסין, ואז גם WATCH, שייצג קמעונאיות כמו וולמארט, אמזון, טרגט, קוסטקו והום דיפו.

כל זה עוד לפני שהזכרנו את BAT (באידו, קבוצת עליבאבא וטנסנט הסיניות), FANG (קודמתה של שבע המופלאות, המורכבת מפייסבוק, אמזון, נטפליקס וחברת האם שלגוגל, אלפבית), FAANG (אותה קבוצה, אבל עם אפל) ו-Granolas (קבוצה של 11 חברות אירופאיות גדולות, כולל חברות התרופות GSK, רוש ונובו נורדיסק).

ייתכן שהסיבה לכך ששבע המופלאות נקשרו יחד מלכתחילה אבדה. אבל נכון לעכשיו, שום קבוצה אחרת של מניות לא הגיעה לתפוס את מקומן.

"טרם נמצא תחליף הולם", מודה ארון. "אבל אני מאמין שיהיה כזה".

עוד כתבות

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר האיראני יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המדינה המפתיעה שתמכה בתקיפה באיראן והסכסוך שיכול להגיע לקיצו

"סעודיה שוקלת צעדיה מחדש לאחר המתקפה האיראנית", אומר לגלובס מומחה למפרץ הערבי ● מה מנחה את ריאד, איך משפיע המשבר מול איחוד האמירויות ולמה יורש העצר הסעודי מעדיף שהמשטר יפול?

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בירושלים, בחיפה ובקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51