גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הקשר לוול סטריט פחות מובהק": הגורמים החדשים מאחורי התחזקות השקל

באופן מסורתי, היה מתאם גבוה בין ביצועי מדדי המניות המובילים בארה"ב לשער הדולר־שקל ● מומחים מצביעים על כך שהקשר נחלש, וכי שורה של גורמים אחרים דוחפים להתחזקות השקל ● להערכתם: המוסדיים מפחיתים חשיפה למט"ח ופיזור השקעות גלובלי נרחב יותר מבעבר

לאיזה כיוון ילך השקל? / איור: גיל ג'יבלי
לאיזה כיוון ילך השקל? / איור: גיל ג'יבלי

הכוחות המעצבים את שער השקל כבר אינם נראים כפי שנראו בעבר - כך טוענים כלכלנים בכירים. שער הדולר אמנם רשם עלייה ביממה האחרונה, על רקע הצהרות הממשל האמריקני והחשש הגובר ממלחמת סחר בין ארה"ב לאיחוד האירופי, שהביאו אותו לרמה של 3.16 שקלים. עם זאת, בשבועות האחרונים הדולר נע בעקביות סביב רף ה־3.14 שקלים ואף דרומה מכך. מדובר ברמה הנמוכה ביותר של המטבע האמריקני מזה ארבע שנים.

הנקודה ה־4,000: מדדי ת"א חוצים רף היסטורי. האם זו בשורה טובה?
הסוד של שיאנית התשואה בענף הצומח של קרנות הגידור בנאמנות

בבנק ישראל ציינו השבוע כי במהלך המחצית האחרונה של שנת 2025 השקל הוסיף להתחזק בכ־6% מול הדולר, זאת לאחר קצב עלייה דומה שנרשם גם במחצית הראשונה. מצבה של ישראל ואמון השווקים תרמו להתחזקות זו. במהלך השנה שעברה, פרמיית הסיכון של ישראל - כפי שנמדדת על ידי מדד ה־CDS ומרווחי האג"ח הממשלתיות הדולריות - ירדה באופן משמעותי: תחילה לאחר מבצע "עם כלביא" ביוני, והוסיפה לרדת בעיקר לאחר הכרזת הפסקת האש ברצועת עזה, עד שבסוף השנה שעברה עמדה הפרמיה על רמה שהייתה גבוהה רק במקצת מרמתה ערב המלחמה.

בנוסף, במהלך המחצית האחרונה של השנה שעברה, חברת הדירוג S&P עדכנה את תחזית הדירוג של ישראל משלילית ליציבה. לכך ניתן להוסיף את מדדי המניות המקומיים אשר "בלטו לטובה ביחס לעולם", ואת התחזקות הייצוא בתחומי ההייטק והתעשיות הביטחוניות.

שער הדולר־השקל מושפע משילוב של גורמים פנימיים וחיצוניים. למרות היחלשותו הקלה לאחרונה על רקע החשש ממלחמת סחר עולמית, נראה כי משקלם של הגורמים המקומיים והמבניים עלה בתקופה האחרונה.

באופן מסורתי, המנבא העיקרי לתנועת השקל היה המגמה במדדי המניות בארה"ב. הסיבה לכך נעוצה בהתנהלות הגופים המוסדיים: אלו מקצים חלק ניכר מהשקעותיהם לחו"ל, אך שומרים על חשיפה מוגבלת למט"ח. כך נוצר פער שדורש גידור. אם שוק המניות בארה"ב עולה, שווי הנכסים של המוסדיים בחו"ל גדל, ואיתו גם החשיפה הדולרית. כדי לחזור לרמת חשיפה הרצויה, המוסדיים נאלצים למכור דולרים ולקנות שקלים. התוצאה היא מתאם ישיר: כשהשווקים בחו"ל עולים, השקל מתחזק, וכשהם יורדים, הוא נחלש. וכאמור, המתאם הזה נחלש לאחרונה.

"הקשר לא מובהק כשהיה"

הראל דותן, מנהל השקעות נגזרים, ריביות ומט"ח במנורה מבטחים, מסביר שהיחלשות הדולר היא תהליך גלובלי. "זה חלק מהתהליכים שטראמפ מוביל, ונובע מרצונו להחליש את הדולר במטרה להוריד את הגירעון המסחרי העצום של ארצות הברית ולחזק את התעשייה המקומית. יש כאן גם עניינים עולמיים. אם נסתכל על השקל מול האירו, לדוגמה, נראה שהוא אמנם התחזק, אך לא באופן דרמטי מול הדולר, שכן האירו עצמו התחזק בכ־12% מול הדולר בשנה האחרונה.

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, הסביר כי "הקשר הזה שקיים שנים למעט 2023 ומעט בשנת 2024 כבר לא מובהק כשהיה. בדרך כלל היה מקדם, כך שכל עלייה של אחוז במדד S&P 500 השקל מתחזק ב־0.3%, אבל הפעם השקל התחזק הרבה יותר".

מהן הסיבות לכך? "יכול להיות שיש עוד כוחות שקונים שקלים חוץ מהמוסדיים, וזה מוביל לחיזוק השקל יותר ממה שנגזר מעליית המניות בארה"ב. כוחות אלו יכולים לכלול את המגזר הפיננסי הזר, המגזר העסקי ועוד", מסביר זבז'ינסקי.

בנוסף, הוא מציין כי ייתכן שמדובר בפעולה של המוסדיים עצמם: "הם עשויים לקנות יותר שקלים כי החליטו לגדר עוד יותר את החשיפה למט"ח לנוכח התחזקות השקל. נניח שאם החזיקו חשיפה של 20% והחליטו להוריד אותה ל-18%- זה מורגש מיד. עם זאת, אנחנו נדע רק בדיעבד מה הייתה החשיפה האמיתית".

מדד אחר מגיע למרכז הבמה

נוסף על כך, זבז'ינסקי מצביע על מגמה חדשה: התחזקות משמעותית בקורלציה בין שער השקל לבין מדד ה־MSCI. לדבריו, שינוי זה אינו מקרי והוא עשוי להוות ביטוי מוחשי לכך ש"המשקל המשמעותי של השקעות המוסדיים זז מארצות הברית החוצה, וזה סביר מאוד". הוא הבהיר כי אמנם ארה"ב עדיין דומיננטית ברוב התיקים, אך מספיק שיועברו "כמה אחוזים החוצה וכבר אפשר להרגיש את זה בשוק המט"ח".

זאת, כיוון שהמוסדיים נדרשים להגיב לא רק לשוק האמריקאי אלא גם לשווקים אחרים, שאף עלו יותר מהשוק האמריקאי לאחרונה. זבז'ינסקי הוסיף הסתייגות לכך שגם במדד ה־MSCI העולמי יש ייצוג גבוה של כ-60% לשוק האמריקאי, אך ציין כי "בדרך כלל נתנו משקל גדול יותר לארה"ב ולדעתי בכל העולם רואים חזרה למשקל נמוך יותר".

דותן ממנורה מבטחים מציע רובד נוסף להבנת עוצמתו של המטבע המקומי. "שוק המניות בארצות הברית מוסיף להיסחר סביב רמות שיא, גם אם אנו עדים להתמתנות מסוימת על רקע המתיחות סביב סוגיית המכסים ופרשת גרינלנד", הוא מסביר. לדבריו, המגמה החיובית אינה מוגבלת רק לוול סטריט, אלא מאפיינת את מרבית השווקים המרכזיים בחו"ל.

עם זאת, דותן מדגיש כי בתקופה האחרונה השקל הפגין עוצמה יוצאת דופן, שחרגה אפילו מהמתאם המוכר אל מול מדדי המניות. לטענתו, ייתכן שמאחורי כך עומדות ציפיות לשינוי עמוק באזור: "התחזקות השקל מעבר לקורליציה הרגילה עשויה לנבוע מתקווה לקריסת המשטר באיראן. אירוע כזה עשוי להוביל לשינוי במפת האיומים על ישראל".

הישראלים משקיעים פחות ב-S&P 500

לדברי הראל דותן ממנורה מבטחים, גורם נוסף לשקל החזק הוא דעיכת הטרנד של מסלולי השקעה עוקבי S&P 500. "במהלך 2023-2024 ראינו זרימת כסף חזקה למסלולים אלו, אך בשנה האחרונה הם השיגו תשואה נמוכה ביחס למסלולים הכלליים", מסביר דותן. הסיבה לכך היא החשיפה המלאה למט"ח במסלולים אלו, בעוד שהשוק בישראל רשם עליות חדות יותר.

לדבריו, "אנו רואים עצירה בגיוסים ואף פדיונות, כשהכסף מופנה למסלולים כלליים או כאלו המוטים לישראל". עם זאת, דותן מבהיר כי במנורה מבטחים לא ביצעו שינוי דרסטי בהקצאת הנכסים, העומדת על כ־40% מניות בישראל ו־60% בחו"ל. "אני לא חושב שזה ישתנה בקרוב", הוא מסכם, "ראינו ירידה בחשיפה למט"ח גם אצלנו וגם בגופים אחרים".

הורדת הריבית לא עצרה את השקל

החלטת בנק ישראל להפחית את הריבית לרמה של 4% לפני שבועיים לא הצליחה לבלום את התחזקות השקל. "הקשר בין הריבית למטבע חלש יחסית בשנים האחרונות", מסביר זבז'ינסקי ומדגיש כי "ההשפעה לא מגיעה בשינויים קטנים. ייתכן שאם הבנק יוריד את הריבית בצורה דרסטית, זה יורגש יותר". כתוצאה, ארסנל הכלים של הבנק המרכזי מצומצם: "התערבות במט"ח לא מקובלת על הממשל האמריקאי".

הראל דותן שותף להערכה כי פערי הריביות אינם הגורם המכריע. לטענתו, התחזקות השקל קיצונית בעיקר אל מול הדולר שנחלש בעולם, בדומה למגמות במטבעות כמו הפורינט ההונגרי והזלוטי הפולני."אני לא רואה סיבה שבנק ישראל יתערב כי הפגיעה ביצואנים עדיין אינה משמעותית. מה שיוביל להתחזקות הדולר פה הוא רק אירוע גיאופוליטי ביטחוני קיצוני".

עוד כתבות

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"איום על היציבות": בנק ישראל נגד ענף ההשקעות הצומח. ואיך הגיב צבי סטפק?

בדיון סוער בוועדת הכספים נציג בנק ישראל הביע חשש מהסיכון בפעילות הקרנות ● בבתי ההשקעות תקפו: "כשהטיעון נשלף בנושא כל כך איזוטרי, איך נתייחס בפעם הבאה לאיום בנק ישראל?" ● בינתיים, ענף שמנהל מיליארדים נותר תלוי באוויר ומחכה להסדרה

מיסטר ביסט / צילום: Represented by ZUMA Press, Inc

האימפריה של היוטיובר המצליח בעולם

הישרדות בארון קבורה והימלטות מלוחמי קומנדו הם רק חלק מהאתגרים בתוכנית המציאות של מיסטר ביסט ● עכשיו היא חוזרת לעונה שנייה עם פרס של 5 מיליון דולר ● איך נראים מאחורי הקלעים בהפקה השנויה במחלוקת? ● וגם: הצצה למפעל הענק של היוטיובר, שכולל חברת סלולר, ליין חטיפים ופארק שעשועים בערב הסעודית

בוול סטריט המניות הקטנות הפכו למובילות של השוק / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

בוול סטריט המניות הקטנות הפכו למובילות של השוק. ומה לגבי ישראל?

מדד ראסל 2000, הכולל את מניות השורה השנייה בארה"ב, רושם את פתיחת השנה הטובה ביותר שלו מאז 2021, ובשוק מאמינים שהראלי יימשך ● האם גם בת"א המניות הקטנות יתפסו את קדמת הבמה? "מי שאופטימי על ישראל זה מדד טוב להיחשף אליו"

בית חולים יוספטל, אילת / צילום: שלומי יוסף

המל"ג אישרה, בן גוריון נסוגה: אוניברסיטה זרה בדרך לאילת

בהחלטה חריגה המל"ג אישרה שתי תוכניות להקמת בית ספר לרפואה באילת: של אוניברסיטת בן גוריון ושל קבוצה פרטית בהובלת ד"ר משה כהן ובשיתוף אוניברסיטת דברצן מהונגריה ● בבן גוריון הודיעו: אם הם בפנים, אנחנו לא מעוניינים ● בשלב הראשון נקבע כי כהן יקים בית ספר קטן שבו ילמדו כ־30 סטודנטים, גם זרים, במסלול תלת שנתי

אילו הרגלים קטנים עושים הבדל בבריאות שלנו? / צילום: Shutterstock

במעבדה בבר אילן חוקרים מגלים איך תוכלו להאריך חיים עם שינוי אחד קטן

פרופ' יונתן רבינוביץ' הקים באוניברסיטה מכון מחקר לאריכות ימים ואיכות חיים, שמטרתו לבחון אילו שינויים בשגרת היומיום ישיגו את ההשפעה הכי גדולה על הבריאות לטווח ארוך ● למכון כבר יש תובנות ממחקרים הנוגעים לשתיית מים, שינה והליכה

כפר סבא / צילום: Shutterstock

תושבי כפר סבא הירוקה יוצאים למאבק נגד תוכנית המגדלים הגדולה

הוועדה המקומית בת"א תדון בתוכנית העיצוב האדריכלית לשבעה מגרשים – שישה במרכז ובצפון הרובע ואחד בחלק הדרומי – בדרך להגשת היתרים • בין היזמים שזכו במגרשים נמצאים גינדי החזקות, פרשקובסקי, לוזון רונסון ושפיר

שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

בבתי המשפט מתחילים להפנים את התיקון לביטול הלכת אפרופים

בתוך שבוע, ניתנו שני פסקי דין ברוח התיקון להלכה, הקובע כי ברירת המחדל בחוזים עסקיים היא כי הם יפורשו לפי לשונם ● באחד מהם נקבע כי "ללשון החוזה שמורה בכורה בהליך הפרשני"

וולט מרקט, נווה צדק / צילום: שי עזרי, Wolt ישראל

וולט תיפרד מהנכס החשוב שלה? מאחורי האולטימטום של רשות התחרות

רשות התחרות פועלת בזהירות מוצדקת מול הכוח שצברה וולט בענף המשלוחים המהירים ● ואולם, פירוק וולט מרקט כעת עלול לפגוע בשירות שממלא צורך אמיתי עבור הצרכנים – עוד בשלב שבו החשש מפגיעה בתחרות הוא עדיין תיאורטי בלבד

עבודות על כבל תת־ימי בחוף זיילנד שבהולנד / צילום: Shutterstock

הבטחה על הנייר: למה נעצרו מיזמי הענק לחיבור ישראל לעולם דרך כבלי תקשורת

שלושה פרויקטים של כבלי תקשורת תת־ימיים תוכננו בשנתיים האחרונות לעבור בישראל ומשם לחצי האי ערב ומזרחה - ובכך, לייצר גשר של זרימת מידע בין אירופה לסעודיה ומדינות המפרץ ● אולם, בעקבות המלחמה, במקביל לאתגרים בירוקרטיים - המהלכים הוקפאו

מירה מוראטי / צילום: ap, Barbara Ortutey

גל העזיבות מסטארט־אפ הבינה המלאכותית של מירה מוראטי; בכירים חוזרים ל־OpenAI

כ-5% מעובדי Thinking Machines Lab, שהקימה סמנכ"לית הטכנולוגיה לשעבר של OpenAI, הודיעו על עזיבה ● לפי דיווח של דה אינפורמיישן, החברה שואפת להשלים סבב גיוס לפי שווי של כ־50 מיליארד דולר, אך העזיבות עשויות להקשות על מימושו

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; אנבידיה, אמזון וטסלה נפלו בכ-4%

וול סטריט הגיבה לאיומי המכסים החדשים של טראמפ: נאסד"ק ירד ב-2.4% ● אנבידיה איבדה כ-170 מיליארד דולר בשווי שוק ● הדולר ירד בחדות מול האירו ותשואות האג"ח מזנקות לשיא של כ-4 חודשים ●  תשואת האג"ח של יפן ל-40 שנה חצתה לראשונה את רף ה-4% לאחר ההכרזה על בחירות בזק

טראמפ מחזיר את מלחמת הסחר / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

הוועידה בדאבוס יוצאת לדרך, וכולם מדברים על נושא אחד - השליטה בגרינלנד

דונלד טראמפ מזהה "הזדמנות היסטורית" לרכוש את גרינלנד, כאשר אירופה תלויה באנרגיה אמריקאית ובמטריית ההגנה שלה ● האם אירופה תגיב בחריפות, וכיצד ההתחממות הגלובלית קשורה לנחישות של ארה"ב ● אלה השאלות המרכזיות

בורסת טוקיו / צילום: Associated Press, Eugene Hoshiko

לאחר ירידות חדות בוול סטריט, הזהב שובר שיאים ובורסות אסיה במגמה מעורבת

אמש המסחר בוול סטריט ננעל בירידות חדות בעקבות איומי המכסים המחודשים של טראמפ נגד מדינות אירופה, שהציתו מחדש את החשש מ"מלחמת סחר" גלובלית, ולמגמת ה- "Sell America" ● הבוקר בורסות אסיה נסחרות במגמה מעורבת ● החוזים העתידיים נסחרים בעליות קלות ● מחיר הזהב קופץ במעל 2% 

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

הנשיא טראמפ במסיבת עיתונאים: נראה שאנחנו יודעים איפה נמצא רן גואילי

צרפת ובריטניה מסרבות להצטרף ל"מועצת השלום" של טראמפ, ובמערב חוששים: גם פוטין הוזמן ● דיווח: מנהיגי חמאס נערכים לעזוב את רצועת עזה עם המעבר לשלב ב' של הפסקת האש; טורקיה תהיה בין המדינות שיקבלו אותם ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני נתניהו וכ"ץ על מחסור חמור בלוחמים ועל השלכותיו המיידיות על כשירות צה"ל ● דיווח: מועצת זכויות האדם של האו"ם תכנס בקרוב ישיבת חירום בנושא איראן ● דיווחים שוטפים

כלי הטיס הבלתי מאויש של סטארלינג / צילום: קלע

בלי תלות בסינים: הסטארט-אפ הישראלי שיספק מערכת כטב"מים מארה"ב

חברת הדיפנס־טק הישראלית קלע חתמה על הסכם בלעדי, שבמסגרתו תטמיע במערכת שלה את הטכנולוגיה של הרחפן Pathfinder X של חברת סטארלינג האמריקאית ● המהלך נועד בין היתר לנתק את התלות בשרשרת אספקה לא מאובטחת ולהעניק לכוחות עצמאות מודיעינית

צוות Deep33 / צילום: אוהד קב

100 מיליון דולר: גיוס ראשון לקרן הדיפ-טק הישראלית אמריקאית

קרן ההון סיכון Deep33 Ventures השלימה סגירה ראשונה של 100 מיליון דולר, ולפי חברי הקרן צפויה להגיע ליעד של 150 מיליון ברבעון הראשון של 2026 ● הקרן, שהוקמה לאחרונה בישראל ובארה"ב, תפעל ותתמקד בטכנולוגיות שמוגדרות קריטיות לתשתיות

סנאה טאקאיצ'י, ראשת ממשלת יפן / צילום: ap, Eugene Hoshiko

תשואות האג"ח ביפן בשיא של כ-20 שנה ושרת האוצר מנסה להרגיע את המשקיעים

התשואה על אג״ח ממשלת יפן ל־40 שנה זינקה לשיא היסטורי, על רקע החשש שבחירות הבזק שזימנה ראש הממשלה יובילו להרחבה פיסקלית שתכביד על מצבה הפיננסי הרעוע גם כך של המדינה ● שרת האוצר: הממשלה מקפידה לשים דגש רב על קיימות פיסקלית בכל צעד שהיא נוקטת

מגדלי ב.ס.ר שרונה / צילום: באדיבות בסר

היטל ההשבחה של בסר שרונה יופחת בעקבות תיקון דרכי החישוב

לאחר דרישת היטל של 127 מיליון שקל על תוספת זכויות הבנייה בפרויקט המגדלים במתחם שרונה, ועדת הערר המחוזית קבעה כי נפלו פגמים בשומת ההשבחה – והורתה לשמאי המכריע לערוך חישוב מחודש הצפוי להביא להפחתת ההיטל

אסדת הקידוח מול חופי לימסול / צילום: Shutterstock, Andriy Markov

כפי שנחשף בגלובס: משלחת ישראלית תצא לקפריסין לקדם את הסכם אפרודיטה-ישי

במשרד האנרגיה ציינו כי במסגרת ההסכמות, את פיתוח המאגר יבצעו בעלי הזכויות בצד הקפריסאי, ואילו בעלי חזקת ישי ומדינת ישראל יקבלו תגמול בגין חלקם במאגר, שיקבע מומחה בינלאומי ● מי שעלולה לזעום על המהלך היא טורקיה, שאינה מכירה בגבולות המים הכלכליים באזור בהתאם למשפט הבינלאומי

סטארט־אפים שגייסו באופוריה של תחילת העשור, שילמו את המחיר ב־2025 / איור: גיל ג'יבלי

בקיזוז וויז: אלה התשואות האמיתיות של ההייטק הישראלי

מחקר של IVC ולאומיטק מגלה כי לצד סכומי העתק בהם נמכרו חברות סייבר כמו וויז, חברות שנחשבו למבטיחות בעבר נמכרו השנה במכירת חיסול ● זאת לאחר שהן לא הצליחו לצמוח במהירות ולהשיג תשואה מבוקשת לבעלי המניות ●​ עלייה נרשמה בהיקף האקזיטים הכולל