רווחים כלואים / אילוסטרציה: גלובס
"אנחנו מעריכים שהגבייה מכוח חוק הרווחים הבלתי מחולקים תהיה לפחות פי שניים מהתחזית המקורית. תחזית זו עמדה על 5 מיליארד שקל מכוח הוראות החקיקה, ועל עוד 5 מיליארד שקל מניצול הוראת השעה שאפשרה פירוק חברות או העברת נכסים עד תום שנת 2025. מדובר אפוא בבין 15 ל-20 מיליארד שקל גביית מס בגין שנת 2025" - כך חשף היום לראשונה מנהל רשות המסים, עו"ד שי אהרונוביץ', בכנס מסים שקיים ועד מחוז חיפה של לשכת עורכי הדין.
ההערכות החדשות הללו של רשות המסים מדברות על גבייה כפולה מגביית מס ממוצעת בגין חלוקת דיבידנדים בשנה רגילה.
● כמה שווה הטבת המס על קרנות ההשתלמות?
● רשות המסים נגד האחים נאוי: טוענת לאי־דיווח על הכנסות של כ־180 מיליון שקל
אהרונוביץ' התייחס לדברים במסגרת סקירת הכנסות המדינה ממסים בשנת 2025, אשר שברה את כל התחזיות, לאחר שהגיעה לכ־509 מיליארד שקל - 108% מעל יעד הגבייה המקורי ו-101% מעל יעד הגבייה המעודכן. "חלק מההכנסות הללו כאמור מיוחסות לנושא של הרווחים הכלואים, תיקון חקיקה שהביא גם לגידול בחלוקת הדיבידנדים בסוף 2024, שהתבטאה במס בינואר-פברואר 2025 (גביית המס בינואר 2025 הגיעה ל-9 מיליארד שקל, סכום השקול לגביית מס שנתית, א' ל' ו')".
"הגדילו משכורות"
אהרונוביץ' הוסיף כי "כמובן שבעקבות החקיקה ראינו גידול בתשלומי משכורות ומשיכת משכורות על ידי בעלי חברות, מה שנקרא קטנים, כאלה המכונים חברות ארנק", אמר אהרונוביץ'. הוא הוסיף כי "בעלי החברות הללו היו לוקחים משכורת מסוימת, ומשאירים את שאר הכסף בתוך החברה, ולפעמים היו מושכים דיבידנד ולפעמים לא. מהרגע שחוקקו את רפורמת הרווחים הכלואים, ותיקנו את סעיף 62 לפקודת מס הכנסה, כמובן שחלקם הגדילו משיכת משכורות. זה הגדיל את ההכנסות, שאנחנו מעריכים שיגיעו ל-15 עד 20 מיליארד שקל".
לגלובס נודע כי בשנת 2025 כבר נגבו בפועל 17.5 מיליארד שקל בגין חלוקות דיבידנדים שבוצעו במהלך השנה בעקבות החקיקה, אך ההערכות להגעה לכ־20 מיליארד מבוססות על נתונים המעידים כי עד סוף ינואר צפויים להיכנס לקופת המדינה כמה מיליארדים נוספים, בגין מיסוי דיבידנדים שחולקו בדצמבר 2025 אך המס בגינם נגבה בינואר, וכן בגין ניצול הוראת השעה המאפשרת לחברות לצאת מגבולות החוק בדחיית מס.
רפורמת הרווחים הכלואים גובשה לקראת תקציב 2025 במקביל לניסיונות ראש הממשלה בנימין נתניהו ויועצו הכלכלי פרופ' אבי שמחון לקדם מבצע שיאפשר לחברות לחלק דיבידנדים במס מופחת. הרפורמה התבססה על מהלך הפוך: צמצום היכולת של החברות לצבור רווחים כלואים באמצעות מיסוי גבוה יותר על אי-חלוקתם. רבים במשק תמכו דווקא ביוזמה של שמחון, ובהם גם הלשכות המקצועיות, ששלחו לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' מכתבי דרישה כי יבטל את הרפורמה המתוכננת, ויכריז על מבצע "דיבידנד מוטב", חדש.
המבצע האמור הכניס מיליארדים לקופת המדינה במספר הזדמנויות שבהן נזקקה לכסף מהיר: הנוהל הראשון פורסם בשנת 2012, ובמסגרתו "הופשרו" כ־60 מיליארד שקל רווחים כלואים על ידי 204 חברות, ושולם בגינם מס בסכום של כ־4.3 מיליארד שקל. הנוהל השני פורסם ב-2017, והוביל לגביית מס חד־פעמית של כ־18.4 מיליארד שקל.
עדיף מ"דיבידנד מוטב"
ברשות המסים רואים בנתוני ההכנסות מהרפורמה הוכחה לעמדתם כי הרפורמה הייתה עדיפה על פני פרסום מבצע "דיבידנד מוטב". ראש מטה מנהל רשות המסים, רו"ח כארים כנאען, שהשתתף אף הוא בכנס חיפה, התייחס לכך ואמר כי "כשבוחנים את הנתונים בהשוואה לשנת 2017, שם הייתה הוראת שעה שנתנה הקלה בשיעורי המס (דיבידנד מוטב, א' ל' ו'), כבר גבינו 5 מיליארד שקל יותר ממה שגבינו אז".
רפורמת הרווחים הכלואים, שנכנסה לתוקף בינואר 2025, מחייבת, בין היתר, את חלוקת הרווחים הצבורים בחברות שהגיעו לסף מסוים ואת תשלום המס על הדיבידנד, או תשלום מס "קנס-מס" בגובה 2%. במסגרת הרפורמה נקבע עוד כי בעלי שליטה בחברות ארנק ישלמו מס שולי על רווחים לא מחולקים העולים על 25% מהמחזור, בחברות שמחזורן עד 30 מיליון שקל.
המס לא יחול על חברות תעשייה, בנייה או כאלה הנהנות מהטבות חוק עידוד השקעות הון, ויוטל רק אם הרווחים עולים על 750 אלף שקל. חברות החזקה יוכלו לבחור בין מס של 2% על רווחים מושקעים במניות או נדל"ן לחלוקת 6% מהרווחים לפחות, 5% ב־2025 ותשלום מס דיבידנד.
בחלוף שנה מאז כניסתה לתוקף, מגדירים ברשות את הרפורמה כ"הצלחה", עם נתוני גבייה ששוברים את כל התחזיות כאמור. במקביל, מציינים ברשות, בעלי חברות ארנק רבים (חברות שהכנסותיהן נובעות בעיקר מפעילותו האישית של בעל המניות), בחרו לנצל את ההטבה שהוענקה להם במסגרת הוראת השעה המאפשרת להם פירוק חברות או העברת נכסים לבעלי מניות יחידים בדחיית מס ובפטור ממס רכישה.
"ניתן היה להגיש בקשה להעברת הנכס עד 30 בנובמבר 2025 ובמסלול הפירוק היה אפשר עד 31 בדצמבר 2025. כנראה שנגיע ל-4,000 בקשות, שזה כ־10,000 בעלי מניות שבחרו להשתמש בהוראת השעה. זה אומר שנעמוד ביעד הגבייה של 5 מיליארד שקל שצפינו שנגבה מההטבה".
הרפורמה לוותה בביקורת חריפה ובהתנגדות מצד המשק והלשכות המקצועיות - לשכת עורכי הדין, רואי החשבון ויועצי המס - אשר טענו כי מדובר בשינוי שיטת מיסוי חברות ובהתערבות קיצונית בשיקולים העסקיים של החברות במשק. לדברי כנעאן, המציאות הוכיחה כי הרפורמה לא הביאה לפגיעה בחברות. "בסוף החקיקה חלה על קבוצה מאוד מסוימת, של כ־20 אלף חברות, וכבר אמרנו בוועדת הכספים בשלבי החקיקה כי ברמת המאקרו אנחנו לא נראה שום שינוי, ולדעתי הוכחנו את זה", אמר כנעאן.
"לא תורה מסיני"
עם זאת, מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ', שדיבר אף הוא בפאנל, ציין כי השפעות החוק ייבחנו בטווח הרחוק. מה יקרה ברמת המאקרו אנחנו עוד לא יודעים", אמר מנהל רשות המסים, וציין כי "בקרב החברות הגדולות ההשפעה היא לא קרדינלית, אבל בנושא של החברות הקטנות, אני מודה שלא הצלחנו בדיוק להבחין עד הסוף בין חברות קטנות, שהן באמת יצרניות, ובין חברות שהן מה שנקרא חברות ארנק. לכן, אין ספק שזה מסוג החקיקות שצריך לבחון אותן שוב כבר השנה וגם בעוד שנתיים, ולראות באמת מה ההשפעות שלהן ולוודא שלא יהיה קיטון בהשקעות במשק".
אהרונוביץ' הוסיף בנוגע לביקורת כי "יש פה הרבה הפחדות לגבי ההשפעות של החוק, ורוב ההפחדות לא נכונות והן לא יתממשו, אבל בהחלט צריך לבחון את החוק כל העת ואין ספק שחקיקה כזאת גם תצטרך דיוקים.
"אנחנו לא אומרים שזו חקיקה שהיא התורה למשה מסיני וזהו, ואין בלתה. יהיה צורך לדייק ולבחון את זה גם ולראות שזה באמת לא פוגע בצמיחה במשק. אנחנו מודים בזה".
אהרונוביץ' התייחס גם לצפי גביית המס בשנה הקרובה. "ב-2026 אנחנו אמורים לגבות קרוב ל-550 מיליארד שקל, מתוך זה 10 מיליארד בערך צריכים להיכנס כחלק מעסקת וויז, שזו הכנסה חד-פעמית שאני פחות סופר אותה, ולכן אנחנו אמורים להביא באזור 540 מיליארד שקל נטו.
"התקווה היא שבעזרת השם תהיה צמיחה, ובאמת אנחנו צופים צמיחה יפה לכלכלה הישראלית בשנת 2026, וצמיחה מביאה כמובן לגידול בגביית המסים", הוסיף אהרונוביץ' בכנס, שנערך על ידי יו"ר ועד מחוז חיפה של לשכת עורכי הדין, עו"ד שאדי סרוג'י, חברת ועדת המסים של המחוז, עו"ד אתי לוסקי ועו"ד מימון טולדנו.