השאלה האם יש או אין בועת בינה מלאכותית (AI) בשווקים מטרידה את המשקיעים כבר זמן מה, והשפעתה ניכרת על מניות ענקיות הטכנולוגיה והשבבים כשהחשש מתגבר מדי פעם. בבנק אוף אמריקה אמנם סבורים שהתשובה לשאלת הבועה היא שלילית - להערכתם אין כזו, אך יש להם פתרון למי שבכל זאת חושש מבועה, אבל לא מוכן לוותר על חשיפה לתחום הצומח. סקירה שפרסם חיים ישראל, האסטרטג הגלובלי הראשי של הבנק, מציעה השקעות שעשויות לשמש לדבריו כגידור מושלם לחששות מבועת AI, ומסמנת את תחומי התשתיות, ההגנה והמתכות הנדירות.
● יועצת ההשקעות הבכירה שמציעה: כך תבחרו את הסקטורים המנצחים
● בוול סטריט המניות הקטנות הפכו למובילות השוק. ומה לגבי ישראל?
לפי נתוני הבנק, פחת אמנם לאחרונה החשש מבועת AI במידה מסוימת, אולם 38% ממנהלי הקרנות שהשתתפו בסקר שערך הבנק עדיין חוששים ממנה: "אי אפשר להתעלם מהדיון על השווי ועל תזמון ההשקעה", נכתב בסקירה.
"AI זו מהפכה, כנראה המהפכה הטכנולוגית הכי גדולה שנראה אי פעם - יותר מהאינטרנט והסלולר", מדגיש ישראל בשיחה עם גלובס. "עם זאת, אנחנו בשלב מאוד ראשוני שלה, אין עדיין הבנה מלאה בשוק מה קורה, ולכן עשויה להיות אי־התאמה בשוק בין השווי והטכנולוגיה".
בבנק אוף אמריקה חשבו איך אפשר להשקיע ב־AI בלי להשקיע ישירות בתחום, ובחנו את האקוסיסטם - כל המגזרים שהם אבני הבניין של בינה מלאכותית, אשר "השקעה בהם נותנת חשיפה לא פחות טובה, אך עם פחות סיכון", לדברי ישראל. בבנק מצאו כי הגנה, תשתיות ומתכות נדירות הינן רכיבים קריטיים למהפכת ה־AI, והמחירים בסקטורים אלה מציעים חסינות יחסית לתנודתיות בתחום.
דוגמה אחרת שישראל מספק היא תחום האנרגיה החלופית. הקורלציה בין מניות התחום ל־AI עמדה על מינוס 10% לפני שנה וזינקה ל־65%: "משקיעים הבינו שיש קשר הדוק בין התחומים, ובלי אנרגיה חלופית אי אפשר לפתח AI". התוצאה היא שהסיכון של הסקטור עלה, כך שהוא עלול להיפגע במקרה של התפוצצות בועת AI. עם זאת, התחומים האחרים שהציגו בבנק הם עדיין בעלי קורלציה נמוכה ל־AI ולכן הסיכון נמוך יותר, "למרות שבלעדיהם אין AI", מדגיש ישראל.
בסקירה נכתב שההייפר־סקיילרס בתחום הענן (החברות הגדולות) אחראיות כיום על כ־70% מעסקאות האנרגיה החלופית בארה"ב, ומגמה דומה עשויה להתפתח גם בהוצאות על תשתיות למשל.
"הצמיחה הנרחבת בביקוש לחשמל אמורה לתמוך גם בהזמנות גדולות לתחומי התשתיות, ציוד רשת וכבלים", נכתב בסקירה. לדוגמה, לפי נתוני IEA (סוכנות האנרגיה הבינלאומית) יש צורך לפרוס 80 מיליון קילומטרים של קווי חשמל חדשים, או לשפץ קווים קיימים עד שנת 2040, מה שלהערכת הבנק הופך מפעילי רשתות, חברות ציוד ופתרונות אחסון למרוויחות מרכזיות.
גיוון תחומים ואזורים גיאוגרפיים
בתחום המתכות, מציינים בבנק אוף אמריקה כי בניית קיבולת לייצור אנרגיה וקווי הולכה מגבירה את הביקוש לנחושת ואלומיניום למשל. בבניית דאטה סנטרים נדרשות שורה ארוכה של מתכות וביניהן כסף, ניקל ועוד.
בנוגע לתחום הביטחוני, מציינים בסקירה את הקשר בין עליית תקציבי הביטחון לבין טכנולוגיות כמו רחפנים ולוויינים, המהוות נתיב צמיחה יציב שמעוגן במדיניות ממשלתית ולא רק במומנטום טכנולוגי. "חוסן ביטחוני הוא מגמה מבנית שלא ניתן להתעלם ממנה", נכתב שם. "תקציבי הביטחון מתרחבים וממשלות מתעדפות טכנולוגיות ביטחוניות מתקדמות".
בבנק אוף אמריקה הרכיבו רשימה של קרוב ל־30 מניות מהתחומים המומלצים, ובכולן הקורלציה למניות ה־AI "הטהורות" עומדת כיום על פחות מ־50%. כולן גם מומלצות על־ידי הבנק בהמלצות "קנייה". בין היתר מוזכרות שם Trane Technologies שמייצרת מערכות קירור, American Tower מתחום מגדלי התקשורת, CMOC שמספקת מתכות נדירות, יצרנית חומרי הבנייה Heidelberg ועוד.
מדובר במניות שנסחרות בבורסות מגוונות, לא רק בוול סטריט; בין היתר יש ברשימה מניה שנסחרת בדובאי - חברת התשתיות Salik, לצד מניות שנסחרות באירופה, בהונג קונג ובקוריאה. כמובן שייתכן שבהמשך, כפי שקרה עם מניות מתחומי האנרגיה החלופית, הקורלציה עם מניות ה־AI תתחזק, אך כיום היא עדיין פחות מ־50%.
"סיפור הרבה יותר גדול מצ'אט־בוט"
כאמור, בנק אוף אמריקה מעריכים שאין בועה ב־AI, כאשר לפי הבנק "העלייה בהשקעות בחברות התחום ובקיבולת שלהן אינה משקפת בועה. בניגוד לבועות בעבר, המסלול של ה־AI נתמך על־ידי ביקוש מוחשי". הדוגמה שהם נותנים היא שבדאטה סנטרים בצפון אמריקה המקומות הפנויים שואפים לאפס, והבנייה שלהם מתרחבת, מה שמצביע על ביקוש מתמשך.
"כולם מסתכלים על ChatGPT, ג'מיני ו־Copilot, אבל זה לא הקילר־אפליקיישן של AI, זה רק חלק מסיפור הרבה יותר גדול", מציין אסטרטג הבנק הבכיר. "הסיפור הוא Physical AI (בינה מלאכותית פיזית), סימולציות עשירות, רובוטים הומנואידים, סוכני AI - דברים הרבה יותר גדולים מצ'אט־בוט שנותן לנו תשובות ובונה לנו מצגות".
עניין נוסף שהוא מציין נוגע להטמעת AI בארגונים. מחקר של MIT שפורסם לפני מספר חודשים בחן אלפי חברות שהטמיעו AI, ו־95% מהן השיגו תשואה שלילית, מה שעורר הרבה רעש ונתפס בשוק כאילו כסף "נזרק" על התחום באופן לא מוצדק. ישראל חושב שהתפיסה הזו שגויה: "AI זה דבר שמשנה הכול", הוא אומר ומשווה את המצב לשנת 2000: "האינטרנט נכנס אז לחיינו בענק. נכון שהיה אז הרבה מאוד הייפ, מודלים עסקיים רבים לא טובים, ורוב החברות נעלמו. אבל באותה תקופה נולדו גוגל, אפל, נטפליקס וענקיות אחרות - חברות שהבינו איך לעבוד עם האינטרנט ושוות היום טריליוני דולרים. אנחנו באותו מצב היום עם ה־AI - חייבים להיות חשופים לתחום".
