גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דור 5 בסלולר: הממשלה ביצעה את ההחלטה, אך מה קרה בשטח?

תשתיות הסלולר של הדור החמישי יכולות לשפר כמעט את כל תחומי החיים ● לאחר שנים של דשדוש, הממשלה קיבלה החלטה להאיץ את הפרויקט ● היישום מרשים, אבל למה זה לא מחלחל לשטח? ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי פיתוח תשתיות תקשורת סלולריות מתקדמות

השבוע התבשרנו על צעד משמעותי בדרך לעסקת ענק בשוק התקשורת בישראל, כאשר דווח שדלק ישראל צפויה לרכוש את חברת הסלולר הוט מובייל מידי קבוצת אלטיס, בתמורה ל־1.88 מיליארד שקל. העניין שריכזה העסקה הזאת הוא הוכחה שתשתיות תקשורת סלולריות מתקדמות הן צו השעה.

משבר בהייטק? כך נראים מאמצי ההיערכות של הממשלה
מצור הסיבים האופטיים סביב ישראל מתהדק: אלו הסיבות

כשמדברים על "תשתיות סלולריות מתקדמות", הכוונה היא לרשתות אלחוטיות בעלות קיבולת גבוהה, מהירות העברת נתונים משופרת וחביון נמוך (השהיה קצרה). הטכנולוגיה הסלולרית מתפתחת בדורות (2 עד 5), וכל מעבר דור מחייב שדרוג משמעותי של התשתיות ומאפשר שירותים מתקדמים יותר ושיפור בחוויית המשתמש.

הן מאפשרות שירותי סלולר טובים יותר לציבור, ערים חכמות, תחבורה חכמה, רפואה מרחוק, תעשייה אוטונומית ומגוון שירותים מבוססי נתונים בזמן אמת. רשתות הדור החמישי (5G) הן המתקדמות ביותר כיום, והן יכולות להביא שיפור משמעותי בביצועים בהשוואה לדורות הקודמים.

ישראל חוותה על בשרה את החשיבות של תקשורת סלולרית איכותית. אירועי שבעה באוקטובר, המצב המיוחד בעורף, המתקפות מאיראן והלחימה המתמשכת - המחישו כי תקשורת סלולרית היא תשתית מצילת חיים שהיא קריטית להזעקת עזרה, לתיאום כוחות ולשרידות אזרחית. במציאות זו, המעבר לתקשורת מתקדמת הוא הרבה מעבר לשיפור שירות - והוא מרכיב חיוני בביטחון האישי והלאומי.

הבעיה? נכון לעכשיו, ישראל מפגרת אחרי העולם בפריסת דור 5, ולפי מדד מהירות הגלישה של חברת Ookla, מהירות הגלישה הסלולרית בישראל מדורגת במקום ה־63 מתוך 104 המדינות שבמדד. איך המדינה מנסה להתמודד עם זה?

אז כדי שישראל תשתדרג לדור 5, בפברואר 2023 התקבלה החלטת ממשלה 225 שנועדה להסיר חסמים רגולטוריים, להאיץ פריסת רשתות תקשורת מתקדמות וליצור תנאים כלכליים שיאפשרו שימוש נרחב בטכנולוגיות 5G. היא מתמקדת בהסרת חסמים לפריסת אתרי סלולר חדשים, עידוד השקעות פרטיות ופיתוח מנגנונים רגולטוריים המאפשרים צמיחה בשוק הסלולר.

קישור לדו"ח המלא

הכנת עבודת מטה

ההחלטה כוללת ארבעה סעיפים מרכזיים. מתוך ארבעת הסעיפים, שלושה יושמו במלואם (75%) וסעיף אחד יושם באופן חלקי (25%). לכאורה, רמת יישום גבוהה. אלא שבחינה מעמיקה מעלה תמונה מורכבת יותר.

נעבור על הסעיפים. הסעיף הראשון הוא הקמת צוות בין־משרדי בראשות המנהל הכללי של משרד התקשורת שיבחן את הצעדים הנדרשים להשגת המטרות המפורטות בהחלטה זו. בצוות ישתתפו נציגים של משרד ראש הממשלה, משרד התקשורת, אגף התקציבים במשרד האוצר, נציג הממונה על התחרות, נציג בנק ישראל ונציג רשות החדשנות.

זה אכן קרה. הצוות הוקם במרץ 2023 ופורסם כתב המינוי שלו. במעקב אחר החלטות הממשלה המוצג באתר משרד ראש הממשלה, עודכן שבעקבות המלחמה, עבודת הוועדה נקטעה. במרץ 2024 הוועדה שבה לפעילות, וכעת היא פועלת על מנת להביא המלצות שיקדמו את פריסת תשתית הסלולר.

שנית, ההחלטה קבעה שבתוך שישה חודשים מרגע שהיא התקבלה (עד סוף אוגוסט 2023) יגיש הצוות לשר התקשורת המלצות לדרכי פעולה להשגת מטרות ההחלטה, תוך שהוא עוסק במספר נושאים: שימושי הדור ה־5 ואילך ברשת הסלולר הציבורית ופוטנציאל התשואה לחברות הסלולר לאור שימושים אלה; כשלים בשוק הסלולר המפחיתים תמריצים להשקעה ברשתות הציבוריות; צעדים אפשריים להסרת חסמי פרישה (כולל הגדלת היצע אתרי סלולר והפחתת עלויות הקמה); שינויי אסדרה נדרשים ושיפור כלי אכיפה; האמצעים והמשאבים הדרושים להבטחת תשתיות סלולריות מתקדמות.

בסוף אוקטובר 2024, הצוות הגיש את המלצותיו לשר התקשורת. הוועדה הדגישה את חיוניות התשתיות והציגה את הרשויות המקומיות כגורם מרכזי בקידום הפרישה וההטמעה. על כן יוקצו 25 מיליון שקל לרשויות מקומיות שיפעלו לקידום תשתיות ויישומים על ידי הקצאת מבנים שבחזקתן ומיזמי "עיר חכמה".

כמו כן, הומלץ על מהלך מקיף לשדרוג תשתיות הסלולר בישראל, תוך ראייתן כתשתית לאומית קריטית. בין ההמלצות המרכזיות: פתיחת השוק לשחקני תשתית חדשים והקצאת תדרים במודל גמיש, כולל אפשרות לסחר בתדרים ורשתות פרטיות; הסרת חסמים להקמת אנטנות; תמרוץ רשויות מקומיות לשיתוף פעולה בפריסת אתרים סלולריים; עידוד הטמעת יישומים מתקדמים ברשתות דור 5 במגזרים ציבוריים; התאמת רגולציה וכלי אכיפה כך שיתמקדו גם באיכות הרשת; והגברת השקיפות לצרכנים. בנוסף, הצוות ממליץ על תכנון רב־שנתי שקוף של הקצאת תדרים.

הפיקוח על החברות

במקביל לעבודת הצוות, ההחלטה הורתה למשרד התקשורת לפעול להגברת הפיקוח והאכיפה על חברות הסלולר, לשם הבטחת שירות ברשת הציבורית לכלל תושבי ישראל. ובהתאם, באפריל 2025 פורסמה הצהרת דוברות באתר משרד התקשורת לגבי שימוע שבו הוצגה מתודולוגיה לפיקוח על עמידת החברות בחובות הכיסוי, באמצעות נסיעות מבחן, בכבישים ובמסילות רכבת בכל רחבי הארץ.

לפי הפרסום, "הבדיקות יחלו בכבישים ובמסילות שבהם התקבלו תלונות מהציבור על קליטה סלולרית לא מספקת. ככל שהבדיקות יצביעו על אי עמידת החברות בהוראות משרד התקשורת, ייפתח הליך אכיפה מול חברת הסלולר המפרה. בהמשך, ועל בסיס הניסיון המצטבר, תורחב המתודולוגיה לבדיקת הקליטה בשטחי יישובים ובשטחים פתוחים".

ממשרד התקשורת נמסר כי מאז ההחלטה על המתודולוגיה בוצעו נסיעות מבחן בכ־30 כבישים ברחבי הארץ. עד כה אותרה הפרה לכאורה של חובות הכיסוי, באחד מהכבישים, ביחס לשלוש חברות הסלולר. דוחות פיקוח נשלחו להתייחסות החברות הרלוונטיות. המשרד בוחן את האפשרות לפרסם תוצאות בדיקות ונתוני איכות גם במקרים שבהם לא אותרה הפרה.

המרכיב הרביעי של ההחלטה היה הקצאת 50 מיליון שקל להאצת הטמעת יישומים טכנולוגיים חדשים על גבי רשתות סלולריות מתקדמות. לשם כך, ההחלטה קבעה שמשרדי התקשורת והאוצר יגבשו מנגנון לעידוד גופים המספקים שירותים לציבור, שאינם גופים למטרות רווח, למעט חברות ממשלתיות. לטובת העניין, ההחלטה הורתה למשרד התקשורת להקצות 50 מיליון שקל מתקציבו בשנים 2023־2024.

זה קרה רק באופן חלקי. ממשרד התקשורת נמסר כי התקציב הוקצה למשרד התקשורת לשם הטמעת יישומים טכנולוגיים חדשים על גבי רשתות סלולריות מתקדמות, אך בעקבות פרוץ המלחמה נלקח התקציב מהמשרד לטובת תקצוב צורכי המלחמה. ב־2025 קיבל המשרד את מחצית הסכום (25 מיליון שקל) לעידוד רשויות מקומיות להקמת אנטנות בשטחן. לשם מימוש התקציב פרסם המשרד קול קורא לרשויות המקומיות, אשר זכה להתעניינות רבה, כ־80 רשויות הגישו מועמדות. לפי תנאי הקול הקורא, התקציב עתיד להיות מחולק ב־2026, לאחר השלמת הקמת האנטנות בשטחי הרשויות המקומיות האמורות.

הפערים שנשארו בשטח

עד עכשיו נצמדנו לסעיפי ההחלטה ולסטטוס היישום הרשמי, וראינו שעל הנייר ההחלטה מקבלת ציון גבוה. אבל בשטח, כאמור, ישראל עדיין נמצאת הרבה מאחור. איך זה קרה?

דוח מבקר המדינה מיולי 2024 העביר ביקורת נוקבת וטען כי משרד התקשורת אינו ממלא כראוי את תפקידו כרגולטור של שוק הסלולר, ואינו מפקח באופן אפקטיבי על איכות השירות שמעניקות חברות הסלולר לציבור. אף שתשתיות סלולר הן תשתיות קריטיות לחיים מודרניים, משרד התקשורת מסתמך בעיקר על דיווחים ותחזיות שמוסרות החברות עצמן, מבלי לבצע בדיקות עומק עצמאיות ומבלי לגבש מתודולוגיית פיקוח סדורה לבחינת עמידת החברות בתנאי הרישיון.

בפועל, אין בידי המשרד נתונים מספקים כדי לדעת האם החברות אכן מספקות כיסוי ואיכות שירות כנדרש, והוא אינו בוחן בצורה שיטתית את מספר מתקני השידור החסרים, את קצב פריסתם, או את השפעתם על איכות הקליטה. כתוצאה מכך, נוצר פער משמעותי בין התמונה הרשמית שמציג המשרד לבין המציאות שחווים האזרחים בשטח.

הפערים באים לידי ביטוי במיוחד בפריפריה וביישובים ערביים, שם נמצא מחסור חמור באנטנות סלולריות וקליטה בעייתית, בעוד שבנתוני משרד התקשורת כמעט כל היישובים מדווחים כבעלי כיסוי מלא. כך, למשל, סקר שנערך ברשויות מקומיות על ידי המבקר הצביע על כך ששיעור גבוה מהיישובים מדווחים על קליטה בינונית או גרועה, בניגוד מוחלט לנתוני המשרד.

בנוסף, קיימים פערים בולטים בין רשויות חזקות לחלשות. הביקורת מדגישה כי אף שמשרד התקשורת קידם תיקוני חקיקה לשיפור הליכי רישוי ותכנון, הוא טרם השלים את המהלכים הנדרשים בפועל, והכשלים בפיקוח ובאיסוף הנתונים ממשיכים לפגוע באיכות התקשורת הסלולרית ובשוויון בנגישות לשירותי תקשורת בישראל.

הדוח קובע גם שהפיקוח שמפעיל המשרד להגנת הסביבה על הקרינה בפועל מבוסס ברובו על נתונים שהתקבלו מחברות התשתית עצמן, ולא על מדידות עצמאיות ומלאות כנדרש. בנוסף, המבקר הצביע על כך שתקנות רמות החשיפה לקרינה נקבעו ללא התייעצות מספקת עם משרד הבריאות, וכי משרד הבריאות עצמו לא גיבש עמדה מקצועית מבוססת לגבי השפעות הקרינה הבלתי־מייננת על בריאות הציבור, ובפרט לגבי מתקני דור 5.

כתוצאה מכך, אין בידי המדינה בסיס מדעי ומקצועי מספק להערכת הסיכונים הבריאותיים הכרוכים בפריסת תשתיות סלולר מתקדמות. עוד נמתחת ביקורת על היעדר שקיפות והסברה לציבור, נמצאו ליקויים בפרסום נתוני כיסוי ואיכות שירות, בפרסום תוצאות מדידות קרינה, ובהנגשת המידע לציבור בצורה ברורה ומובנת. הדוח מדגיש כי לצורך קבלת החלטות מושכלות של אזרחים ורשויות, וכן לצורך הפחתת התנגדויות להקמת אנטנות - נדרש מידע אמין, שקוף ומוסבר היטב.

לממש את הפוטנציאל

הנתונים היבשים של ההחלטה מלמדים כי היא יצרה תנועה ממשית במערכת. ועדיין, היא לא הצליחה להוביל לשינוי עומק מלא באיכות התקשורת הסלולרית בישראל. מאז קבלת ההחלטה חלה התקדמות בפיקוח, בגיבוש מדיניות ובהכרה בחשיבות התשתיות, אך הפערים בין מרכז לפריפריה, בין רשויות חזקות לחלשות, ובין אוכלוסיות שונות, נותרו בעינם.

כעת, עם הרפורמה החדש ה להורדת אנטנות של דור 2 ו־3, גם קשישים וחרדים עלולים להיפגע כעת בשל שימושם במכשירים אשר נתמכים רק באנטנות מדורות קודמים. מצד שני, ראוי לציין לחיוב את היוזמה של משרד התקשורת על מהלך חדש בישראל להקצאת תדרים לתשתיות סלולר פרטיות, כלומר לא רק לחברות הסלולר המסורתיות (פלאפון, סלקום ופרטנר), אלא גם לפתיחת תשתיות סלולר פרטיות שמופעלות על ידי גופים אחרים. המהלך יתרום לפריסה רחבה יותר של תשתיות סלולריות מתקדמות, תחרות בשוק ושיפור היקף הקליטה ואיכותה.

בסופו של דבר, החלטת ממשלה 225 מהווה צעד חשוב, נכון ומחויב מציאות, אשר הניח תשתית רגולטורית ותודעתית משמעותית לקידום תשתיות סלולריות בישראל. עם זאת, היא לא עסקה די הצורך בהיבטים חברתיים של נגישות דיגיטלית, בהתמודדות עם אוכלוסיות שאינן יכולות לשדרג מכשירים, ובהבטחת שירות שוויוני גם בתהליכי מעבר לדורות מתקדמים.

יישום ההחלטה מלמד שגם כשקיימת התקדמות, אי אפשר לנוח על זרי הדפנה. נדרש המשך עבודה, העמקת הפיקוח, הבטחת תקצוב מלא, ושילוב שיטתי של שיקולים חברתיים וביטחוניים. רק כך ניתן יהיה לממש את ההבטחה הגלומה בהחלטה ולהבטיח שלכל אזרח ואזרחית בישראל תהיה גישה לתקשורת סלולרית איכותית, אמינה ומצילת חיים.

עוד כתבות

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם