גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההתנצלות והמימון: מה באמת תרמו האמריקאים לכיפת ברזל?

טראמפ הדהים את העולם כשלקח בעלות על מערכת כיפת ברזל • אלא שבניגוד לדבריו, המערכת היא בהחלט פיתוח כחול־לבן והישג טכנולוגי שישראל חתומה עליו ● ובכל זאת, גם לאמריקאים יש חלק משמעותי בהצלחה ● המשרוקית של גלובס

כיפת ברזל / צילום: דוברות משרד הביטחון
כיפת ברזל / צילום: דוברות משרד הביטחון

נאומיו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הם לרוב לא צפויים. ואכן, הדברים שנשא בפני הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס הצליחו להפתיע את העולם - ובמיוחד את ישראל. זאת, במיוחד בזכות משפט אחד: "אמרתי לביבי להפסיק לקחת קרדיט על הכיפה", הצהיר הנשיא, "זו הטכנולוגיה שלנו, זה הציוד שלנו".

לידיעת טראמפ: סעודיה קונה נשק ממדינה מפתיעה
טראמפ מתקפל? ביטל את המכסים ועבר ל"מסגרת להסכמה" על גרינלנד

בישראל הגיבו בתדהמה. הרי כיפת ברזל משווקת שנים כהישג כחול־לבן פנטנסטי - והמערכת שחסכה חיי אדם רבים היא אחד המקורות הידועים ביותר לגאווה ישראלית. אבל האם, בסופו של דבר, מדובר בכלל בגאווה אמריקאית? ננסה לעשות סדר בדברים.

מההזנקה ליירוט

השתלשלות העניינים סביב מיזם כיפת ברזל מפורטת בדוח מבקר המדינה מ־2009. לפי הדוח, באוגוסט 2005, ההחלטה על תוכנית כיפת ברזל שתכלול מחקר מערכת והדגמה, פיתוח בהיקף מלא, הצטיידות ולוח זמנים - התקבלה על ידי תא"ל ד"ר דני גולד, מי שהיה אז ראש מו"פ (מחקר ופיתוח) במפא"ת (המינהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית של משרד הביטחון וצה"ל).

כעבור שנה, באוגוסט 2006, שר הביטחון עמיר פרץ הצהיר כי כיפת ברזל היא "הפרויקט החשוב ביותר כרגע ועל כן יש לשקול להגדיר את תוכנית הפיתוח כ'תכנית חירום' ולזרזה ככל האפשר". לאחר מכן, מפא"ת הנחתה את רפאל להתחיל בפיתוח מלא של הפרויקט, שר הביטחון פרץ דרש תקציב חיצוני, ראש הממשלה אהוד אולמרט קבע כי "ברור ש'כיפת ברזל' זה דבר בלתי נמנע", ו"אנחנו לא יכולים לעכב יותר מיום אחד את הביצוע". באפריל 2007 רפאל ומשרד הביטחון חתמו על הסכם לפיתוח ולהצטיידות בכיפת ברזל.

אומנם כעבור חודשיים הרמטכ"ל גבי אשכנזי החליט שלא לאשר עקרונית את הפרויקט כל עוד אין מקור תקציבי, אך הבעיה נפתרה, שר הביטחון החדש אהוד ברק אישר את הפיתוח - ובדצמבר 2007 הקבינט אישר את הפרויקט. בשנת 2009 המערכת הגיעה לצה"ל. במערך ההגנה האווירית נוסד גרעין ההקמה של "כיפת ברזל", שהורכב מ־20 קצינים, נגדים וחיילי חובה שהגיעו מכלל מערכות הנשק של המערך, כמו גם עם אנשי חברות התעשייה המפתחות. באפריל 2011, חודש בלבד לאחר שנפרסה, סוללת כיפת ברזל באשקלון ביצעה את היירוט המבצעי הראשון של המערכת.

למי הקרדיט?

עד כאן ההיסטוריה של הקמת כיפת ברזל על קצה המזלג. ועכשיו לשאלת השאלות: מי חתום על ההצלחה?

התעשייה המובילה שפיתחה את הטיל והמשגר היא רפאל. אלתא פיתחה את המכ"ם ואמפרסט פיתחה את מערכת השו"ב (שליטה ובקרה). כל החברות הללו הן ישראליות. יוסי דרוקר, לשעבר ראש חטיבה וסמנכ"ל בכיר ברפאל ומוביל פיתוח כיפת ברזל, מסביר ש"הפיתוח של כיפת ברזל, ללא יוצא מהכלל, פותח מכסף ישראלי, והטכנולוגיה כולה ישראלית. ברפאל פיתחנו את טילי האוויר־אוויר המתקדמים בעולם ומהם שאבנו את הטכנולוגיה ששימשה אותנו לכיפת ברזל".

אז מתי הגיעו האמריקאים? דרוקר מספר: "בשלב מסוים, כשהיינו בחצי או שלושת רבעי הדרך, הגיע צוות של עשרה מומחים אמריקאים כדי לבחון את סטטוס הפיתוח כחלק מבחינת הבקשה הישראלית למימון אמריקאי לייצור. הדוח שהם הנפיקו אמר שאין סיכוי שנעמוד בלוחות הזמנים או ביכולות הביצוע שהעמדנו, ושנה אחרי זה הם הגיעו להתנצל על הדוח הזה. הצלחנו לפתח את המערכת תוך שלוש שנים, ובארה"ב דבר כזה היה לוקח לפחות 15 שנה".

כיום, לפי משרד הביטחון, חברת ריית'און האמריקאית היא גם חלק מהפרויקט, והסוכנות האמריקאית להגנה מפני טילים (MDA) היא שותפה מרכזית בייצור רכיבי מערכת כיפת ברזל. מיירטי כיפת ברזל מיוצרים הן בישראל והן בארה"ב, לשם הועבר חלק מהייצור על פי דרישה אמריקאית.

אבל האם זה מספיק כדי להדביק את דגל ארה"ב לפרויקט? רחוק מכך. ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), הסביר לנו ש"הוספת המכ"ם לטילים, הבקרה והקישוריות ביניהם שהופכת את הכל למערכת אחת - זה פיתוח ישראלי. אנשי רפאל עשו את הסימולציות ומדענים ישראלים הובילו את המהלכים הללו. הם לקחו את הטכנולוגיה והקפיצו אותה מהלך קדימה - ולכן כיפת ברזל היא פיתוח ישראלי לפי ההגדרה".

במישור העקרוני של קרב הקרדיטים הזה, קליסקי מציע שנלך צעד אחד אחורה: "הידע מסתובב בעולם, וכל טכנולוגיה מבוססת על ידע קודם. יש אינטראקציה בין המדענים ואנשי הטכנולוגיה, ככה זה עובד. כמובן, טכנולוגיית הטילים לא הומצאה בישראל, אלא פותחה בגרמניה בשנות ה-30 ולאחר מכן אומצה בארה"ב ושאר העולם. אבל להגיד שכיפת ברזל זה פרי משותף של ישראל וארה"ב זה כמו להגיד שהקסאמים מעזה זה פיתוח ערבי־אמריקאי. ודאי שאי־אפשר לטעון דבר כזה".

מאיפה הכסף?

ואחרי שאמרנו את כל זה, חשוב להגיד שלאמריקאים יש בכל זאת חלק אינטגרלי במיזם. אומנם פחות בפן הטכנולוגי שעליו דיבר טראמפ, אבל בחלק חיוני גם כן: המימון. "זה חלק מההסכמים הבילטרליים שיש לנו איתם", מסביר קליסקי. "חלק מהסיוע הביטחוני הולך למפעלים אמריקאים שמייצרים את הטיל המיירט של כיפת ברזל - הטמיר. הם מימנו את זה די מההתחלה. כבר בשנות ה-80' האמריקאים מימנו תוכניות לייזר בשיתוף־פעולה ישראלי־אמריקאי, ושם היה שיתוף־פעולה בין חברות ישראליות לאמריקאיות".

כך, מאז שהמערכת הפכה למבצעית ב־2011, הדולרים מהממשל האמריקאי ממשיכים לזרום לטובת כיפת ברזל. אחרי היירוט הראשון, ישראל פנתה לנשיא אובמה ולקונגרס, והציגה תכנית רב שנתית. ב־2011 ארה"ב הקציבה 205 מיליון דולר לכיפת ברזל, ובשנים הבאות הסכומים גדלו. עד 2014, למשל, ארה"ב העבירה בסך הכל כמיליארד דולר למטרה זו, כאשר רכישת הסוללות עצמן עד אותה נקודה נעשתה במימון אמריקאי, שכן מחיר סוללה נאמד ב־50־60 מיליון דולר (כ־70־80 מיליון דולר במונחי 2025).

מ־2012 היא קיבלה מימון נרחב לפיתוח כיפת ברזל ומערכות הגנה אוויריות אחרות. בשנים האחרונות העבירה ארה"ב לישראל קרוב למיליארד דולר למטרה זו. כיום "כיפת ברזל" היא יוזמה משותפת של שתי המדינות, שבה ארה"ב מספקת את המימון וישראל את הידע הטכנולוגי והניסיון המבצעי.

מדי פעם אנחנו מתבשרים על עוד חבילת דולרים שהממשל האמריקאי מעביר לטובת ההצטיידות הישראלית בכיפת ברזל. ב־2012, למשל, הקונגרס האמריקאי אישר מימון של קרוב למיליארד דולר לצורך הצטיידות ישראלית בכיפת ברזל. ב־2022 לבדה אושרו מיליארד דולר לכיפת ברזל, וב־2024 - בעקבות הצורך בסיוע בשל המלחמה - הסכומים כבר הגיעו ל־4 מיליארד דולר לרכש וחימוש של מערכות כיפת ברזל וקלע דוד ליירוט איומים על ישראל.

"היום האמריקאים באמת עוזרים מאוד לישראל", אומר דרוקר, "ככה שהמימון לפיתוח היה כולו ישראלי - חלק גדול ממנו בכספי פיתוח פנימיים של רפאל - והייצור כולו במימון אמריקאי".

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב