גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שמש זה לא מספיק: המכשול המרכזי שתוקע את מהפכת החשמל הסולארי

אחרי שנים של הזנחה, רשת החשמל בישראל מתקשה להדביק את הזינוק בביקושים ואת קצב ההקמה של מתקנים סולאריים ● "אנחנו יודעים לרוץ הרבה יותר מהר מהרשת", אומר יזם בתחום, וברשות החשמל מודים ש"זה המכשול המרכזי היום" ● התוצאה: צוואר בקבוק תשתיתי שמאיים על התחרות במשק, על אמינות האספקה ועל המעבר לאנרגיה זולה ונקייה

רשת החשמל בישראל מתקשה להדביק את הזינוק בביקושים / צילום: Shutterstock
רשת החשמל בישראל מתקשה להדביק את הזינוק בביקושים / צילום: Shutterstock

אחרי שנים של הזנחת פיתוח רשת החשמל בישראל, נוצר פער עמוק בין הביקוש להיצע: מצד אחד, זינוק בצריכת החשמל מצד כלי רכב חשמליים, חוות שרתים וגידול אוכלוסייה; מצד שני, מהפכה סולארית שמחייבת שדרוג דרמטי של תשתית ההולכה והחלוקה. התוצאה היא לחץ כבד על אחת התשתיות הקריטיות של המדינה.

תחרות בנמלים: נמל מספנות ישראל יקלוט תבואה ללחם ולמזון בע"ח
קבוצת דלק מציגה את התמלוגים ממאגר לוויתן: 822 מיליון דולר

אלא שרוב הפרויקטים מתעכבים, נתקלים בחסמי תכנון, התנגדויות מקומיות וחוסר תיאום בין משרדי הממשלה. בשנים האחרונות ההשקעה ברשת אמנם גדלה משמעותית, אך ברוב התחומים היא עדיין רחוקה מהיעד. המשמעות: חשמל יקר יותר לצרכנים ולתעשייה, ויותר הפסקות חשמל.

"יכולת רשת החשמל היא אחד הגורמים הקריטיים בקביעת יעד האנרגיה המתחדשת, ואולי הקריטי מכולם", כתבו ברשות החשמל בדוח שהמליץ על יעדים מתונים יחסית לשנת 2035. יזם סולארי משמעותי ששוחח עם גלובס אומר כי "יש שני חסמים מרכזיים להרחבת היכולת הסולארית בישראל: קרקע ורשת החשמל. לקרקע יש פתרונות כמו דו־שימוש, אבל ברשת נדרשת השקעה דרמטית הרבה יותר בתשתיות". לדבריו, "אנחנו כיזמים יכולים להאיץ את הקצב, ויודעים לרוץ הרבה יותר מהר מהרשת. ככל שהרשת תהיה פנויה יותר - כך נדע למלא אותה יותר".

יש לכך חשיבות לא רק סביבתית, אלא גם כלכלית. ייצור חשמל סולארי נעשה יעיל וזול יותר ככל שעובר הזמן, ומאז שנכנס תחת "אסדרת השוק" הוא מתחרה ראש בראש מול יצרנים קונבנציונליים באותם תנאים. בכך, האנרגיה הסולארית הופכת למחולל תחרות משמעותי שיכול להוריד מחירים. יש לכך השפעה הן על חשבון החשמל הביתי והן על תעשיות עתירות אנרגיה כמו התפלת מים, זיקוק נפט, עיבוד מתכת וייצור דשנים.

פער הביקושים גדל, אך הרשת הוזנחה שנים

כיום, אמינות אספקת החשמל בישראל נחשבת נמוכה יחסית למדינות מפותחות, והרשת היא אחד הגורמים המרכזיים לכך. בנוסף, ככל שיגדל היקף הייצור הסולארי - שכיום מהווה כמעט את כל ייצור האנרגיות המתחדשות בישראל - כך תפחת צריכת הגז הטבעי. הדבר יאריך את חיי המאגרים, יחזק את הביטחון האנרגטי ויאפשר גם להגדיל את היצוא.

האנרגיה הסולארית דורשת משאבי קרקע נרחבים, ואלה מצויים בעיקר בפריפריה, ובפרט בנגב שטוף השמש. אלא שרוב הביקוש לחשמל נמצא באזור המרכז. הפער הזה מחייב הקמה של תשתיות הולכה משמעותיות: אלפי קילומטרים של קווי מתח על ועליון - ה"אוטוסטרדות" של החשמל. גם תחנות כוח קונבנציונליות חדשות, שמוקמות כחלק מהגידול בייצור הפרטי, דורשות קווי הולכה נוספים. לכך מצטרפים גם גידול האוכלוסייה והעלייה בשימוש בכלי רכב חשמליים, שמחייבים הרחבה של רשת החלוקה עד לרמת הצרכן.

אלא שבמשך שנים רבות, רשת החשמל הוזנחה. ההשקעה בפיתוח שלה (הולכה וחלוקה יחד) נעה בין 1-2 מיליארד שקל בשנה בלבד. זאת לעומת כ־5.8 מיליארד שקל שנדרשים בשנה בממוצע במסגרת תוכנית הפיתוח שנועדה להדביק את הפער. נקודת המפנה הגיעה ב־2018, עם רפורמה גדולה במשק החשמל: חברת החשמל הפסיקה להקים יכולות ייצור חדשות ומכרה חלק ניכר מתחנות הכוח שלה. במקום זאת, הקשב הניהולי הופנה לפיתוח הרשת. כתוצאה מכך, ההשקעה השנתית זינקה בהדרגה והגיעה ל־5.3 מיליארד שקל בשנת 2024 - סכום גבוה משמעותית, אך עדיין לא מספיק כדי ליישם את התוכניות בקצב הנדרש.

הבעיה, מתברר, אינה מחסור בתקציב. כ־40 מיליארד שקל הובטחו עד 2030 לתוכנית הפיתוח של רשת החשמל. אך בפועל, העיכובים נובעים מקשיים רגולטוריים ותכנוניים עמוקים. בדומה למצב בתשתיות אחרות כמו תחבורה, גם כאן מדובר במערך מורכב של אישורים, התנגדויות ותיאומים, אך הפערים הגדולים וה"מעגלים הסגורים" שנוצרים הופכים את הקמת הרשת למלאכה סיזיפית במיוחד.

"העיכובים בתשתית הם המכשול המרכזי כיום"

שירלי לוי, מנהלת אגף בכיר תכנון וסביבה ברשות החשמל, מודה כי "העיכובים בתשתית החשמל הם המכשול המרכזי כיום. היה ניתן להקים הרבה יותר מתקני ייצור, ובהיקפים גדולים בהרבה, לולא בעיות הרשת".

לדבריה, "לוקח בין ארבע לעשר שנים להקים רשת הולכה. יש חסמים ממשלתיים רבים: נדרשת תוכנית מתאר במינהל התכנון, שכוללת בחינת חלופות והגשת התנגדויות; לאחר מכן הרשאה שדומה להיתר בנייה, שגם בה יש למתנגדים הזדמנות לעצור את הפרויקט; ובהמשך גם נדרשת כניסה לקרקע שהקו עובר בה או בסמוך לה".

לוי מוסיפה כי "רשויות מקומיות רבות מתנגדות מטעמי נימבי ("Not in my back yard", ע"א). גם ארגונים ירוקים תומכים לכאורה באנרגיה מתחדשת, אבל לא מוכנים שהקווים יעברו במרחבים אקולוגיים, כמו ברמת הגולן למשל. משרד הביטחון מציב מגבלות משלו בהקשר של הפרעה למטוסים, ובסופו של דבר אין גורם מתכלל אחד". לדבריה, "אנחנו לא מצליחים לשפר את השירות לציבור - וזה מאוד מטריד אותנו".

יעל סלומון, סמנכ"לית תשתיות במינהל התכנון, מביעה תסכול דומה. "אלה תהליכים ארוכים ומייגעים. בראש העין, למשל, יש קווים שנתקלים בהתנגדות חריפה של תושבים. אנחנו קובעים 'מסדרון תשתיות' של 20 מטר מכל צד, שבו אסור לבנות מגורים או מוסדות ציבור, אבל בפועל יש התנגדויות גם כשמדובר במרחק של 100 מטר".

גם חששות מקרינה בלתי מייננת - שאין לגביה ראיות לנזק - משחקים תפקיד. "יש הרבה פחד, והלחץ הציבורי מוביל לכך שצריך לתכנן מחדש דברים שכבר אושרו". בנוסף, קווי חשמל נחשבים מכוערים, ולעיתים יש דרישה להטמינם בקרקע - מה שמייקר קילומטר קו ממיליוני שקלים לעשרות מיליונים.

במקרים אחרים, כמו קו רגבים-מגידו, שמוגדר "עורק הולכה ראשי באזור הגליל והצפון", חברת החשמל נאלצה לבצע תכנון מחדש לאחר שתוכנית המתאר שונתה בדיעבד על ידי נגה (החברה הממשלתית האמונה על ניהול מערכת החשמל). זאת משום ש־14 ק"מ מהקו עוברים באדמות הכפר אל־רוחא בוואדי ערה, והתושבים התנגדו לכך נחרצות. התוצאה: עקיפה של האזור הבעייתי ותוספת עיכוב. תכנית הקו אושרה כבר ב־2018, אך הוא עדיין לא הושלם. במקרה אחר, יישוב בדואי בלתי חוקי חסם עורק חשמל קריטי בלב הנגב, שבו מתוכננים פרויקטים סולאריים גדולים. גם שם נמצא פתרון - אך רק לאחר עיכוב משמעותי.

ד"ר עוזי זרחיה, סמנכ"ל תכנון בנגה, מספר כי "קו בערבה שנועד להעביר אנרגיה מתחדשת בין ספיר לפארן תוכנן במקור בעלות של כ־100 מיליון שקל. אבל ועדה מחוזית דרום דרשה הטמנה לכל האורך, והעלות קפצה למיליארד שקל". לדבריו, "זה כמובן יתגלגל לצרכני החשמל, ואנחנו עדיין נאבקים כדי לאפשר את הקמת הקו". מקרה נוסף הוא קו 400 קילו־וולט שנועד להעביר ייצור סולארי מעוטף עזה למרכז, אך נתקל בדרישה לתסקיר השפעה סביבתית שידחה אותו בלפחות שנה נוספת. "כל גוף מייצג את תפיסת עולמו, אבל אנחנו כמתכנני המערכת חייבים להסתכל על התמונה הרחבה".

ישראל היא מדינה קטנה וצפופה, ואין בה כמעט שטחים "ריקים" להעברת קווי חשמל. לכן נוצרת התנגשות כמעט בלתי נמנעת מול רשויות מקומיות, תשתיות תחבורה ושימושי קרקע אחרים. פעמים רבות יש גם התנגדויות בדיעבד "שמסבכות הכל", אומרת שירלי לוי, מאחר ש"כל הזזה קטנה פוגעת במישהו אחר". בנוסף, כל קו שאורכו מעל שני קילומטר מחייב הליך תכנוני מלא - מה שהופך כל שינוי לפרוצדורה ארוכה ומסובכת.

חברת החשמל תעקוף את הרשויות המקומיות?

הבעיה החריפה ביותר, שמעיבה על כ־45% מהפרויקטים, היא הצורך בהשבתת קווים. כדי לעבוד על קו קיים, יש לעצור זמנית את מעבר החשמל בו ולנתב את הזרם לקווים חלופיים. אלא שהמערכת מתוחה כל כך, שזה כמעט בלתי אפשרי בלי ליצור סיכון להפסקות חשמל. ניתן לעשות זאת רק פעמיים בשנה, בעונות המעבר, כשצריכת החשמל נמוכה. כלומר, כל דחייה קטנה גוררת דחייה של חצי שנה לפחות. יש פה אפקט "ביצה ותרנגולת", שכן ככל שהרשת חלשה יותר - כך קשה יותר להשבית קווים כדי לחזק אותה.

אז מה עושים? סלומון משווה את המצב למשבר הדיור: "האיצו את הבנייה רק כשהמשבר נהיה בלתי נסבל. בתשתיות זה אפילו יותר קשה, כי הנימבי חזק מאוד". לדבריה, צריך לשנות תפיסה ולהבין שלרבות מתשתיות החשמל אין החצנות שליליות משמעותיות. "בעולם מקובל להעביר תשתיות גם קרוב לאזורים בנויים, כולל אזורי תעשייה".

במישור המעשי, חברת החשמל הגישה שורת הצעות לתיקוני חקיקה: פטור מסקירה סביבתית ובחינת חלופות בשדרוג קווים קיימים, ובמקרים מסוימים פטור מתיקון לתב"ע; ביטול הצורך בהליכי תכנון ורישוי, כדי להפחית את הכוח של ועדות מחוזיות שבולמות קווים קריטיים; הכרה בפרויקטי חשמל נוספים במסגרת "חוק המטרו" שיאפשר לעקוף התנגדויות מוניציפליות; השוואת סמכויות הכניסה לקרקע לאלו של רשות הגז; עקיפה של רשות הטבע והגנים בכניסה לשמורות טבע ואף מתן סמכויות להקים תשתית בלא הפרעה מעל התיישבויות בלתי חוקיות. מכל אלה, רק ההכרה בפרויקטי תשתית חשמל בחוק המטרו נכנסה בפועל לחוק ההסדרים.

לוי מוסיפה רעיון נוסף: לאפשר ליזמים פרטיים להקים את "הקילומטר האחרון" של חיבור המתקן שלהם לרשת, וכך לחסוך עבודת תשתית ולהפקיד אותה בידי מי שיש לו אינטרס גדול במיוחד שהיא תצא לפועל. כך נעשה במתקן הרוח "רוח בראשית" של אנלייט ברמת הגולן, שעשתה זאת מיוזמתה והעבירה את התשתית שבנתה על חשבונה לידי המדינה. סוגיה נוספת היא התיאום בין גורמי הממשלה. למרות צוות הסרת חסמים שהוקם במשרד האנרגיה, אין גוף אחד שמסוגל להכריע ולהטיל וטו על דרישות שמעכבות את הפיתוח.

"יש כאן אתגר לוגיסטי לא פשוט, שדורש המון תיאום בין רשויות", אומר חן אלעזר, ראש צוות יועצים בתחום האנרגיה בחברת הייעוץ האסטרטגי שלדור. לדבריו, באוסטרליה יש צוות הסרת חסמים "שמחבר את כל הממשלה ואת כל הגופים המוניציפליים". פתרון נוסף שהוא מציע הוא לעבור את קווי מתח העל־עליון של 400 קילו־וולט ולהקים קווי 800, שאין היום בישראל, ובכך לחסוך חלק מקווי ה־400 הנדרשים היום.

נגה: "אנחנו מאשרים תוכניות בזמן שיא"

למרות הכל, בנגה מדגישים כי יש גם התקדמות: "אנחנו מאשרים תוכניות בזמן שיא ויש תנופה משמעותית בפיתוח מערכת החשמל". בעיניהם, הפתרון אינו רק פיתוח התשתית, אלא גם קירוב ייצור החשמל למוקדי הצריכה: "הפתרון לקידום אנרגיות מתחדשות הוא בראש ובראשונה לייצר את החשמל קרוב לאזורי הביקוש, בעזרת דו־שימוש כמו גגות סולאריים ופרויקטים אגרו־וולטאיים". כלומר הקמת פאנלים סולאריים מעל שדות חקלאיים. רק לאחרונה, לאחר שנים של עבודה, פורסמה תמ"א שמסדירה ייצור אגרו־וולטאי מעל שדות באזור המרכז.

ויש גם שיפורים שנדרשים מצד חברת החשמל, על פי עלי בינג מאגף התקציבים באוצר, כמו הגדלת מיקור החוץ במקום הגדלת מצבת העובדים, שינוי מבנה התמריצים כדי לחזק את האזורים המצטיינים יותר, הקמת "הקילומטר האחרון" על ידי היצרנים עצמם (בדומה לעמדת רשות החשמל) ואף הקמת רשתות חלוקה במקום אלו של חברת החשמל ברשויות שמעוניינות בכך. בכלל, באוצר היו רוצים שחברת החשמל תעסוק פחות בייצור חשמל, ותפנה את מלוא הקשב הניהולי שלה לבניית הרשת. בחברת החשמל מתנגדים לכך, ומעוניינים להשתתף כשחקן תחרותי גם בייצור בנוסף לתפקידם בבניית הרשת.

"תוכניות הפיתוח מאוד שאפתניות, וצפויות להביא לקפיצת מדרגה באיכות הרשת ובאמינותה. יש הגדלה בהשקעות של חברת החשמל בתשתית, כחלק מהרפורמה של 2018 שמיקדה את החברה ברשת במקום בייצור - מה שיכול להביא לרשת מצטיינת", אומר אלעזר. אך גם זה לא מספיק, הוא מזהיר. לדבריו, דרוש מאמץ ממשלתי רחב להסרת חסמים, כדי שתשתית החשמל תוכל לעמוד בעולם החדש של ייצור מבוזר וביקוש גובר לחשמל - התשתית הבסיסית ביותר של החיים המודרניים.

עוד כתבות

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

פיצוצים וענני עשן: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של Ynet נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות - וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה שזיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

כבר לא "רוקי" ו"קראטה קיד": לספורטאים בקולנוע היום יש נקודות חולשה

מסימון ביילס ועד הקאמבק של אליסה ליו - מהפכת הספורטאיות של העשור האחרון לא נולדה על הפודיום, אלא בהחלטה לעצור ולחזור לתחרות בתנאים שהן מנסחות לעצמן ● התופעה לא פוסחת על המסך ההוליוודי, שמחליף את הפוקוס מהשאלה "איך הם מנצחים?" ל-"מה נשאר מהם אחרי הניצחון?"

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה

לאחר שבועות של היערכות, אגירת ציוד רפואי ותרגיל גדול עם צה"ל, מערכת הבריאות העלתה כוננות לרמה הגבוהה ביותר ● בתי החולים ימשיכו לתת מענה למקרים דחופים, חלק מהטיפולים יבוטלו ● משרד הבריאות מסר כי בנק הדם במוכנות גבוהה, וצוותים תוגברו בדרום ● נכון לעכשיו טיפות החלב נותרות בשלב זה פתוחות

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

אכזבה ברבעון האחרון של באפט: הרווח התפעולי של ברקשייר נחתך בכ-30%

הרווח התפעולי של ברקשייר האת'ווי צנח בכמעט 30% ברבעון האחרון של באפט ● קופת המזומנים הדשנה של החברה הצטמצמה מעט ל-373 מיליארד דולר ברבעון האחרון

אנשים מנסים לתפוס מחסה בעקבות פיצוץ, טהרן הבוקר. ניו יורק טיימס מדגיש כי התקיפה התבצעה בשעת העומס / צילום: Reuters

דיווחים על מבצע שתוכנן חודשים ופינוי חמינאי: כך מתפתח הסיקור העולמי

כלי תקשורת מובילים בארה"ב מדווחים על תקיפות אמריקאיות ישירות, ועל ריכוז כוחות חסר תקדים באזור, הגדול מאז 2003 ● באירופה שונה המסגור הראשוני כדי לכלול את וושינגטון כשותפה מלאה למהלך, וכן דווח כי המנהיג העליון חמינאי הובל למקום בטוח מחוץ לבירה ● הניו יורק טיימס מציין כי התקיפות התרחשו בשעה שמיליונים בדרכם למקומות עבודה ולבתי ספר, וב-CNN מתמקדים גם בהשלכות הכלכליות

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

ד''ר אנג'לה עירוני / צילום: דוברות אסותא / עופר חג'יוב

המיילדת שהפכה למנהלת בית חולים והפרשה שהסעירה את המדינה

"לאחר שאח שלי עבר תאונת פגע וברח, שאילצה אותו לעבור ניתוח ראש מסובך, נולד החלום שלי להיות אחות בטיפול נמרץ נוירוכירורגי. לא היה מקום בתל השומר, אז התחלתי בגינקולוגיה" ● שיחה קצרה עם ד"ר אנג'לה עירוני, מנהלת בית החולים אסותא ראשון לציון והמרכז הרפואי אסותא רעננה

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר