ג'ילי סטאריי E-MI / צילום: יח''צ
נציבות האיחוד האירופי עברה בחודשים האחרונים ממצב של הובלה עולמית בתחומים כמו איכות הסביבה ותקינה, למצב של הישרדות. בדצמבר היא אף נסוגה רשמית מהרפורמה הסביבתית פורצת הדרך שאמורה הייתה לעצור ב־2035 את המכירה של כלי רכב עם מנועי בעירה פנימית.
● מאחורי היחלשות המומנטום של הטרנד החם בשוק הרכב
● המספרים שמוכיחים שהמדינה התמכרה להכנסות ממיסוי רכב פרטי
החודש הסכימה הנציבות לוותר על מכסי המגן שהוטלו בסוף 2024 על כלי רכב חשמליים שמיובאים מסין. כתחליף, נחתמה פשרה חדשה שקובעת "מחיר מינימום מוסכם" על כלי רכב סיניים מיובאים לאירופה. לא לגמרי ברור איך המנגנון הזה יפעל, אבל על פי ההתלהבות שבה הוא התקבל בקרב הממשל וכלי התקשורת בסין, די ברור מי מרוויח בעיקר מהסיפור. הנציבות אף מיהרה להזים בשבוע שעבר שמועות שלפיהן היא בוחנת להטיל מכסי מגן חדשים על רכבי פלאג־אין סיניים.
ההתקפלות של האיחוד האירופי בפני הסינים משליכה ישירות על ישראל. ניתן להניח ששיטפון הדגמים הסיניים שנחתו אצלנו ב־2025 הוא רק גל מקדים לצונאמי שעתיד להציף את אירופה וישראל ב־2026. דוגמה טובה לעתיד לבוא מספק הקרוס־אובר החדש של GEELY, שנושא את השם STARRAY E-MI ותוכנן במדויק עבור המציאות הנוכחית של אירופה.
עיצוב חיצוני
חיצונית הרכב מאמץ את העיצוב העגלגל שאופייני כיום לדגמי קרוס־אובר רבים מתוצרת סין. יש לו מכסה מנוע אופקי, פגוש אנכי גדול וחלקלק ופנסים צרים עם יחידות תאורה פנימיות מעניינות. פרופיל הצד מזכיר את בן הדוד החשמלי של ג'ילי, EX-5, עם קימורים ידידותיים לעין, קשתות גלגלים גדולות, חלונות צד רחבים וידיות דלתות בולטות החוצה "כמו פעם". את העיצוב משלים זנב שמשלב אלמנטים מלפחות ארבעה־חמישה דגמים סיניים אחרים.
אבל למרות העיצוב ה"משוכפל", לא ניתן להתעלם מהממדים הנכבדים של הכלי - שנמתח לאורך של 4.74 מ', רוחב של 1.9 מ' וגובה של 1.68 מ'. במונחים אירופיים אלה ממדים של דגמי פרמיום דוגמת אאודי Q5 ושות'.
פנים הרכב
גם מרחב הפנים מרשים וחמישה מבוגרים לא־נמוכים יכולים להתרווח ברכב ללא דוחק ובמיוחד בולט לטובה המרחב לרגליים ולראש מאחור. את החבילה המרווחת משלים תא מטען רחב בנפח של 528 ליטר, כמעט 70 ליטר יותר מאשר ב־EX החשמלי.
באגף עיצוב הפנים והנדסת האנוש, הסטאריי נצמד לנוסחה העדכנית שרווחת בפלח המשפחתיות הסיניות: מושבים קדמיים רחבים ונוחים, שמציבים את הנהג והנוסעים די גבוה מעל מפלס הכביש; ראות טובה לכל הכיוונים; קונסול "צף" ורחב שמפריד בין המושבים ומאכלס משטח טעינה אלחוטי לטלפון, שני מחזיקי כוסות מרשימים בגודלם, תא אחסון במידה XL וכמה מתגי שליטה עבור מערכת הקול ומצבי הנהיגה.
עיקר הפיקוד ובקרת הנהיגה מתבצעים, גם כמקובל, באמצעות מסך מגע רוחבי מרכזי בגודל 15.4 אינץ', שלצידו מסך לוח מחוונים מלבני די גדול. ממשק התפעול מגיב בזריזות, תומך היטב בעברית ומעוצב בצורה ברורה ונאה עם תפריטים גדולים וברורים ברוב המקרים. חבל רק שג'ילי לא שכפלה גם את הפיקוד הקולי היעיל של החברה־האחות וולבו והסתפקה במערכת בינונית. הגרסה הבכירה שבה נסענו מצוידת גם בתצוגה עילית מוצלחת שחוסכת הסחת דעת מיותרת.
מוט ההילוכים ממוקם היטב אבל אנחנו פחות חסידים של ההגה בעל הצורה הפחוסה, שגם הוא גימיק נפוץ כיום בעדות סין.
איכות הגימור והאבזור מרשימה, כפי שלמדנו לצפות מרכבי ג'ילי בשנתיים האחרונות, וכוללת תפירה נאה על דיפוני המושבים והדלתות, שימוש נדיב במשטחים רכים בסביבת הנהג, מתגים וידיות עם תחושה איכותית ובידוד רעשים טוב גם בנסיעה מהירה. האופציה לריפוד בהיר מחמיאה יותר לתא הנוסעים מאשר ברירת המחדל של גווני אפור־שחור.
האבזור התקני הבסיסי נדיב אבל כדי לקבל פריטים שהם כמעט דרישת חובה בפלח הזה בימינו, כמו גג זכוכית פנורמי עם כיסוי נגלל, דלת תא מטען חשמלית, תאורת אווירה ועוד, צריך לבחור בחבילת האבזור הגבוהה. אפשר להתנחם בכך שבניגוד לאירופים והיפנים, שעבורם חבילות אבזור הן תירוץ להקפיץ מחירים, כאן ההבדל בין גרסאות האבזור הוא 6,000 שקל בלבד.
מנוע וצריכת דלק
מערכת ההנעה משלבת מנוע חשמלי חזק ומנוע 1.5 ליטר טורבו־בנזין, שתכליתו העיקרית היא טעינת הסוללה ו/או הנעה ישירה של המנוע החשמלי. הסוללה היא בקיבולת צנועה יחסית של 18.4 קילוואט-שעה והטווח החשמלי המוצהר הוא עד 83 ק"מ. בחלק משוקי הייצוא, כמו בריטניה, מוצע הרכב עם סוללה גדולה יותר יותר של 28.9 קילוואט-שעה וטווח של מעל 100 ק"מ. אלינו היא לא מגיעה, כנראה משיקולי מחיר.
מי שנוסע נסיעות קצרות ומקפיד על טעינה סדירה של הרכב מרשת החשמל ייהנה מתחושה של רכב חשמלי מלא רוב הזמן. בתנאים כאלה גם צריכת הדלק תהיה מזערית והטווח הכולל המוצהר של עד 943 ק"מ ב־WLTP נראה ריאלי.
מנגד מי שיתייחס לרכב כאל היברידי רגיל, כמו רבים בארץ, או יצא למסעות ארוכים, יגלה שמנוע הבנזין לוקח פיקוד די מוקדם, אחרי 50-60 ק"מ בתנאי אמת. הבשורה הטובה היא שניתן לשייט כשמנוע הבנזין לוקח פיקוד לאורך זמן וללא תחושת מאמץ. הבשורה הפחות טובה היא שתצרוכת הדלק מתכווצת לאזור ה־15-16 ק"מ לליטר והטווח הכולל מתכווץ גם הוא. אופציה שלישית היא לטעון את הסוללה באמצעות המנוע, בפקקים למשל, אם כי גם זו שיטה די בזבזנית.
על הכביש
בכל מצבי הנהיגה התאוצות די נמרצות, יש מספיק רזרבות לעקיפות חירום ואפשר להעפיל בקצב מכובד למהירויות שיוט גבוהות.
על הכביש הרכב מכויל בעיקר עבור נהגים משפחתיים נינוחים ונטולי שאיפות. ההיגוי קליל ומעורפל במצב התכנות הרגיל וכבד ומעורפל במצב הספורטיבי, ונטיית הגוף בפניות די מוחשית. מנגד בקטע המבחן על כביש 6 באחד הימים הסוערים של החורף, הרכב הפגין יציבות כיוונית מרשימה במהירויות גבוהות תחת רוחות צד עזות וצלח שלוליות עמוקות מבלי לשייט.
היינו שמחים לתגובה יותר החלטית של דוושת הבלם ולחבילת מערכת בטיחות פחות טורדנית. המערכות לסיוע בהיגוי ולשמירה על נתיב לא מפסיקות למשוך את ההגה על פי היגיון שמובן רק להן. נוחות הנסיעה טובה מאוד למעט בעת מעבר איטי על מהמורות עירוניות.
מחיר
המחיר של ה־STARRAY מתחיל ב־170 אלף שקל לדגם הבסיס ומגיע עד 176 אלף שקל לדגם המאובזר, שהוא כמעט ברירת מחדל. המחירים הללו נצמדים במדויק לגבולות הגזרה של הפלח, שמשווקים בו כמה וכמה דגמים סיניים מקבילים מבית קבוצת צ'רי על שלל מותגיה ו־BYD, חלקם דומיננטיים מאוד. מכאן די ברור שלא המחיר יכריע את ההצלחה השיווקית של הרכב בישראל - אבל זהו בהחלט מתמודד ראוי בחבורת הצמרת. (מ־0 ל־100 קמ"ש).
חלק מהמתחרות
BYD SEALION 05
172 אלף שקל לגרסה הבכירה של הקרוס־אובר פלאג־אין החדש מבית BYD. ממדיו החיצוניים דומים לג'ילי ויש לו תא נוסעים מרווח, מאובזר ואיכותי. טווח חשמלי של עד 86 ק"מ.
ג'אקו 7
180-202 אלף לקרוס־אובר ההיברידי של המותג ג'אקו מבית צ'רי.
הרכב קומפקטי יותר מהג'ילי ונפח תא המטען שלו 340 ליטר. תא הנוסעים מאובזר היטב. טווח חשמלי של עד 91 ק"מ.