ועדת החקירה הממלכתית לפרשת הצוללות וכלי השיט, בראשות נשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס, פרסמה היום (א') ממצאים והמלצות בנושא הליקויים המערכתיים שהתגלו בפרשה.
● היועמ"שית מתנגדת להצעת לוין: "פגיעה קשה בציבור"
● אלה שני הבכירים הנוספים במנורה שנחקרו בפרשת ההסתדרות
הוועדה קבעה כי "לאורך שנים ממשלות התחמקו מקביעת מדיניות ברורה שתטיל עליהן אחריות, והותירו את מערכת הביטחון בעמימות. במקום לקבוע מדיניות ואסטרטגיה, קיבלו הממשלות החלטות נקודתיות והתעלמו מהתמונה הכוללת של צורכי הביטחון באופן שסיכן את ביטחון המדינה".
עוד מצאה ועדת גרוניס "ליקויים מערכתיים היורדים לשורשם של תהליכי בניין הכוח וקבלת ההחלטות ברכש ביטחוני, בעלות של מיליארדי שקלים, ובתהליכים ביטחוניים-מדיניים רגישים אחרים, שעניינם התנהלות ישראל בנושא של מכר אמצעי לחימה על-ידי גרמניה לצד ג'".
לפי הוועדה, "טיפול בנושא של מכירת אמצעי לחימה על-ידי בעלות ברית לצדדים שלישיים - נושא אסטרטגי רגיש - התנהל באנדרלמוסיה ובלא יד מכוונת, באופן שסיכן את ביטחון המדינה".
ביקורת חריפה נמתחת בדוח הוועדה על חלק מהגופים שנטלו חלק בעיצוב המדיניות. לפי הוועדה, המטה לביטחון לאומי "כשל בתפקידיו וחרג מסמכויותיו", וחיל הים "חרג מנורמות התנהלות מקובלות בכל הנוגע לרכש והצטיידות. חיל הים תיאם עמדות עם גורמים מסחריים, הציג למקבלי ההחלטות נתונים מניפולטיביים, וקצינים בחיל ניהלו מגעים עם הדרג המדיני בניגוד לפקודות הצבא".
"הזדמנות להפיק לקחים"
ועדת גרוניס הוקמה ב-2022 בעקבות חשיפת הפרשה בה רכשה ישראל מחברת טיסנקרופ צוללות וכלי שיט בעלות של מיליארדי אירו.
ביוני 2024 שיגרה הוועדה מכתבי אזהרה לבכירים, ובהם ראש הממשלה בנימין נתניהו - לגביו קבעה הוועדה כי "התנהלותו בנושאים הנחקרים על-ידי הוועדה הובילה לשיבוש עמוק ושיטתי בתהליכי עבודה ובניין הכוח, ולפגיעה במנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות. בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל".
עוד שיגרה הוועדה מכתבי אזהרה לראש המוסד לשעבר, יוסי כהן; לשר הביטחון לשעבר, משה (בוגי) יעלון; למפקד חיל הים לשעבר, רם רוטברג; לועובד המטה לביטחון לאומי (מל"ל) לשעבר, אבנר שמחוני.
הדוח שפרסמה היום הוועדה אינו עוסק באזהרות האישיות, התלויות ועומדות בבג"ץ לנוכח עתירה שהגישו נתניהו ומוזהרים נוספים בדרישה לעכב את הממצאים הסופיים בעניינם; אלא בהיבטים המערכתיים.
במישור ההמלצות, ועדת גרוניס קבעה כי "בימים אלה מתקבלות החלטות משמעותיות של בניין כוח ורכש והחלטות של בעלות ברית בנוגע למכירת אמל"ח אסטרטגי לצדדים שלישיים - החלטות שישפיעו על מוכנות הצבא ועל המשק הישראלי למשך שנים רבות. יש דחיפות והזדמנות להפיק לקחים ולתקן את הליקויים שנמצאו".
עוד נכתב כי "החלטות הדרג המדיני חייבות להתקבל לאחר תהליך סדור, בו נטלו חלק גורמי המקצוע, והובאו בחשבון כלל השיקולים - המדיניים והמקצועיים. רק כך ניתן להבטיח שההחלטות יתקבלו בהתאם לצורכי הביטחון ולמנוע חדירה של שיקולים זרים. לא כך היה בפרשות כלי השיט".
עוד המליצה הוועדה על "תהליך מחייב לבניין הכוח, שבו הממשלה קובעת את סדרי העדיפויות ומנהלת את הסיכונים הביטחוניים. הממשלה תדרג את האיומים שאליהם צה"ל צריך להיערך, וצה"ל יגבש תוכנית רב-שנתית בהתאם. זרועות הצבא יצביעו על הדרישות שלהן, אג"ת יבחן את הדרישות בראייה כוללת של צורכי הצבא ויביא את ההצעה בפני המטכ"ל. התהליך יחייב דו-שיח רציף בין הצבא לבין הדרג המדיני, ותוטל חובה להביא את התר"ש לאישור הממשלה".
ביקורת על הקבינט ועל משרד הביטחון
הקבינט המדיני-ביטחוני ספג אף הוא ביקורת בדוח הוועדה. "למרות אחריותו, הקבינט אינו מעצב את בניין הכוח. חברי קבינט מסרו לוועדה שהם היו 'חותמת גומי' להחלטות שהתקבלו על-ידי מערכת הביטחון", כך מצאה הוועדה.
משכך, היא המליצה להקים ועדה קבועה שתייעץ לדרג המדיני בנושא בניין הכוח ותורכב מאנשי מקצוע שימונו על-ידי ראש הממשלה, שר הביטחון ושר האוצר. תפקיד הוועדה יהיה "לאתגר את עמדות מערכת הביטחון - תפקיד שהמל"ל כשל בו".
על משרד הביטחון קבעה ועדת גרוניס כי "אין במשרד הביטחון גוף מקצועי האמון על מדיניות בניין הכוח. למעשה, משרד הביטחון מוציא לפועל החלטות שגובשו בצה"ל. על-מנת שמשרד הביטחון יוכל למלא את ייעודו, הוועדה ממליצה שחטיבת התכנון באג"ת תהפוך לגוף משותף למשרד הביטחון ולצה"ל (בדומה למפא"ת וליועץ הכלכלי לרמטכ"ל שעומד בראש אגף הכספים במשרד הביטחון). גוף זה ישמש כמטה מקצועי בנושא בניין הכוח".
לנוכח האנדרלמוסיה שמצאה הוועדה בהליך המכירה של אמל"ח, הוועדה המליצה "לקבוע תהליך שיבטיח שהמדיניות הישראלית תגובש לאחר שנשמעו עמדות גורמי המקצוע, כולל של צה"ל, ושמדינת ישראל תדבר בקול אחד. הוועדה מצאה ששיחות וסיכומים עם גורמים זרים לא תועדו. הוועדה רואה לנכון לציין כי על נציגי מדינת ישראל, לרבות שרים וראשי ממשלה, מוטלת האחריות לתיעוד המגעים שלהם עם גורמים זרים ולהפצתו לגורמים הרלוונטיים".
לגבי המל"ל, הוועדה עמדה על כך ש"ראש המל"ל ועובדי המל"ל אינם רשאים לעסוק בביצוע החלטות שהתקבלו, כולל עיסוק ברכש או ניהול קשרים עם גורמים מסחריים".
הממצאים החמורים לגבי חיל הים הובילו את הוועדה להמליץ לרמטכ"ל לתחקר את "התרבות הארגונית ואת תהליכי הרכש" בחיל, ואף לעדכן את הפקודות לגבי מגעים בין קצינים בצבא לבין הדרג המדיני.
מספר בכירים כבר הואשמו
לפי התחקיר שפרסם עיתונאי חדשות 13 רביב דרוקר, ואשר הוביל לחשיפת הפרשה, ישראל רכשה מתאגיד טיסנקרופ שלוש צוללות בשווי של 1.5 מיליארד אירו, ובנוסף התקשרה עם החברה בעסקה לרכישת ספינות טילים שנועדו להגנה על אסדות הגז בעלות של 430 מיליון אירו.
בעקבות הפרשה, נפתחה חקירה במה שזכה לכינוי "תיק 3000", אך היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלביט, הודיע כי ראש הממשלה נתניהו אינו חשוד בה.
בעקבות החקירות, הפרקליטות הגישה כתבי אישום נגד מספר בכירים, אשר הואשמו כי קידמו את ההתקשרות עם טיסנקרופ תמורת שוחד. בין הבכירים שהואשמו מצויים איש העסקים ונציגה של טיסנקרופ בישראל, מיקי גנור; המשנה לראש המל"ל לשעבר, אבריאל בר-יוסף; ומנהל לשכת ראש הממשלה לשעבר, דוד שרן.
*** חזקת החפות: מיקי גנור, אבריאל בר-יוסף ודוד שרן לא הורשעו, ועומדת להם חזקת החפות.
