גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קנס של עד 640 אלף שקל לארגון חיוני: חוק הסייבר הלאומי עולה שלב

שמונה שנים לאחר שנגנז בצל ביקורת ציבורית חריפה, מערך הסייבר הלאומי מפרסם תזכיר חוק חדש ● בצל לקחי ה־7 באוקטובר, החוק מציע סמכויות להתערבות בזמן אמת, חובות דיווח נוקשות וקנסות גבוהים ● בשוק מזהים את הצורך, אך המומחים מתריעים מפני "תופעות לוואי"

חוק הסייבר הלאומי פורסם להערות הציבור / אילוסטרציה: גלובס (נוצר באמצעות Adobe Firefly)
חוק הסייבר הלאומי פורסם להערות הציבור / אילוסטרציה: גלובס (נוצר באמצעות Adobe Firefly)

לאחר שנים של חוסר אסדרה, מערך הסייבר הלאומי פרסם את תזכיר חוק הגנת הסייבר. זהו סבב החקיקה השני של המערך בנושא - הראשון היה ב־2018 וזכה לביקורת חריפה.

בשיחות שקיים גלובס עם גורמים בשוק עולה תמונה מורכבת: בעוד שקיימת הסכמה כי הסדרת התחום חיונית נוכח הפיגור של ישראל בתחום, בתעשייה מביעים חשש מהענקת סמכויות נרחבות מדי למערך.

הופכת לחד־קרן: אפווינד גייסה 250 מיליון דולר לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר
שלושה נתונים שמעידים: הבינה המלאכותית מכווצת את ענף התוכנה

על מי חל החוק - ומה הוא כולל

על־פי תזכיר החוק, מערך הסייבר הלאומי יהיה הגוף המופקד על גיבוש האסטרטגיה הלאומית, בניית תמונת המצב המודיעינית וחיזוק החוסן הישראלי בכל הקשור לסייבר. המערך ישמש כמנחה מקצועי עבור היחידות המגזריות במשרדי הממשלה וברשויות השונות, שיהיו אמונות על קידום ההגנה בפועל.

במסגרת זו, הרגולטורים המגזריים יהיו האחראים הישירים על הארגונים שתחת תחום שיפוטם, תוך תיאום ושיתוף מידע רציף מול המערך. בנוסף, החקיקה מגדירה מדרג של גופים, כאשר "תשתיות חיוניות" יוכפפו לפיקוח הדוק ומיוחד, מתוך הבנה כי פגיעה בהן עלולה להסב נזק אסטרטגי למדינת ישראל.

החוק חל על מה שמוגדר בחוק כ"ארגון חיוני". ארגונים חיוניים הם גופים ממשלתיים (למעט צה"ל וגופי הביטחון) וארגונים פרטיים העומדים בתבחינים מגזריים: ספקי תקשורת עם מעל ל־200 אלף מנויים או רשויות מקומיות המונות מעל ל־90 אלף תושבים. כמו כן, רשימת הגופים כוללת סקטורים קריטיים כגון אנרגיה, מים, תחבורה, בתי חולים, שירותי אחסון מידע, לוגיסטיקה וקמעונאות. בנוסף, למערך הסייבר תישמר הסמכות להגדיר ארגון כחיוני גם בשל נסיבות חריגות.

ראש מערך הסייבר הלאומי, יוסי כראדי / צילום: דובר צה''ל

ומהן החובות המוזכרות בחוק? ארגונים חיוניים יידרשו לעמוד בסטנדרטים הכוללים ניהול סיכונים, הצפנה, בקרת גישה והגנה על שרשרת האספקה, לצד אימוץ תקנים בינלאומיים. בנוסף, תחול חובת דיווח מיידית על תקיפה משמעותית העלולה לפגוע ברציפות השירות או להוביל לדלף מידע רגיש. חובת הדיווח תבחן לפי היקף המשתמשים ומשך הפגיעה, ותחייב הגשת דו"ח מסכם על מאפייני האירוע ואופן הטיפול בו.

עו"ד עמית אשכנזי, לשעבר היועץ המשפטי למערך הסייבר וכיום במרכז שמגר ובמשרד הירש־פלק, וכן עמית מחקר במרכז שמגר, מתריע מפני פירוט היתר בחוק: "מצד אחד, הפירוט מקדם ודאות כשהכללים ברורים, אך מצד שני מול איומים טכנולוגיים הוודאות הזו יכולה לגרום לתופעות לוואי; הטכנולוגיה מתקדמת והמענה עלול להפוך ללא רלוונטי, כשכל שינוי יחייב תיקון חקיקה מורכב".

לדברי ד"ר נמרוד קוזלובסקי, מנכ"ל Cytactic (ולשעבר שותף במשרד העו"ד הרצוג), החוק משקף שינוי מחשבתי חיובי: "החקיקה עצמה טובה ועושה סדר מי הגופים המפוקחים ומהי 'הפילוסופיה' המנחה את הפיקוח. עד כה, החקיקה התמקדה במניעה וניטור. החוק הנוכחי מבטא את 'תפיסת השרידות' - הנחת מוצא שלא כל אירוע ניתן למנוע מראש, ולכן הדגש עובר לשאלה האם הארגון ערוך לנהל את האירוע בזמן אמת".

גולת הכותרת: סמכויות המערך - והסנקציות

במקרה של "תקיפה חמורה" - המוגדרת ככזו המסכנת את ביטחון המדינה, חיי אדם או שירותים חיוניים - יזכה המערך לסמכויות נרחבות: דרישת ידיעות, מסמכים וחומרי מחשב לצורך בלימת התקיפה. בנוסף, עובד מוסמך מהמערך יוכל להורות לארגון לבצע פעולות אקטיביות, דוגמת סריקה או חסימה, במקרה שהארגון אינו פועל באופן נאות, לצד חובת יידוע צדדים שלישיים.

החקיקה החדשה כוללת מנגנוני אכיפה משמעותיים. מערך הסייבר יוכל להטיל עיצומים של עד 640 אלף שקל על הפרת דרישות הגנה, ועד 300 אלף שקל על אי־דיווח או אי־ציות בעת תקיפה. במקרה של תקיפה חמורה, אי־ציות להוראות בלימה עלול להוביל לאחריות פלילית, עונש מאסר של עד שנתיים וקנסות אישיים על נושאי משרה.

עו"ד אסף הראל, שותף ומוביל תחום הסייבר בגורניצקי, מסביר: "המשק הישראלי הוא מהמותקפים בעולם. התזכיר מבקש לצמצם פער מסוכן בין רמת האיום להיערכות בשטח, באמצעות סט דרישות מחייב וכלי אכיפה שיוצרים תמריץ אמיתי לציות. חיוני בעיני לתת למערך הסייבר כלים להגן על המשק מפני מתקפות סייבר חמורות שעלולות להביא לפגיעה רחבה במשק". לדבריו, זו גולת הכותרת בהצעת החקיקה - סמכויות האכיפה של המערך.

ומה בדיוק קרה ב־2018?

כאמור, ב־2018, מערך הסייבר הגיש את הצעת חוק הסייבר - שחטפה ביקורת חריפה. איגוד האינטרנט הישראלי טען אז כי החקיקה גורמת לגולש "תחושה לא נעימה, שמול עיני הקורא קם ארגון ביון חדש, שתחום פעילותו הוא מרחב הסייבר הישראלי, וסמכויותיו רחבות מני ים". בשל הצעת החוק, עלו חששות כבדים מפני פגיעה בפרטיות ובסודיות העסקית של המגזר הפרטי.

גם כעת, הסמכויות הנרחבות להתערבות במקרה של תקיפה חמורה מעוררות סימני שאלה, אך ה־7 באוקטובר שינה את המשוואה. המלחמה חשפה נקודת תורפה בשוק הישראלי - שירותי האחסון והשירותים הדיגיטליים - והובילה את המערך לדרוש סמכויות חירום כדי להתמודד עם מתקפות חמורות בסקטורים אלה.

לדברי עו"ד הראל, נראה כי נעשה צעד על־ידי מערך הסייבר כדי למקד את החקיקה, אך לצד זאת הוא טוען כי "היקף הסמכויות הרחב, חובות הדיווח והאפשרות להתערבות תפעולית בזמן אמת בפעילות של ארגונים, מחייבים איזונים מדויקים, שקיפות והגנות חזקות לזכויות יסוד - ובראשן פרטיות, סודיות מסחרית והוודאות המשפטית".

הראל מוסיף כי התזכיר כולל סמכויות פליליות, וכי "יש מקום לתהות האם הכלי הפלילי הוא אכן הכלי המתאים בנסיבות אלה".

המומחים מטילים ספק ביעילות

סוגיה נוספת שמעלה עו"ד הראל נוגעת לחשיפת מידע עסקי סודי: "יש לתהות האם קיימים איזונים מספקים - כגון סודיות של מידע מסחרי רגיש, לדוגמה". מה שבטוח, לדבריו, "החקיקה צפויה להביא לעלייה בהוצאות הכספיות של ארגונים על הגנת סייבר ולהעלאת המודעות של הדירקטוריון וההנהלה הבכירה לעיסוק בסיכוני סייבר בארגון".

מנגד, ד"ר קוזלובסקי, העוסק בהיבטי הטכנולוגיה במשברי סייבר, תוהה לגבי היעילות המעשית של המהלך: "יש לשאול האם הנהלים הקבועים בחוק לא רק מגבירים את ה'מסמכולוגיה' ואת השאלה איזה יועץ צריך להעסיק? או שמא יש לאמץ את החקיקה המקובלת בעולם, שעברה לדבר במונחים של מוכנות טכנולוגית. חקיקה שנשענת על פתרונות טכנולוגיים תעודד חוסן טכנולוגי, ולא עוד עבודות ציות וניירות".

עוד כתבות

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: בישראל בטוחים - חמינאי חוסל

גורם בכיר בישראל ואחריו גם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיעו כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

כבר לא "רוקי" ו"קראטה קיד": לספורטאים בקולנוע היום יש נקודות חולשה

מסימון ביילס ועד הקאמבק של אליסה ליו - מהפכת הספורטאיות של העשור האחרון לא נולדה על הפודיום, אלא בהחלטה לעצור ולחזור לתחרות בתנאים שהן מנסחות לעצמן ● התופעה לא פוסחת על המסך ההוליוודי, שמחליף את הפוקוס מהשאלה "איך הם מנצחים?" ל-"מה נשאר מהם אחרי הניצחון?"

תור לקוםות בסניף של טיב טעם, הבוקר / צילום: באדיבות עובדי טיב טעם

הבהלה לנייר טואלט: התנפלות על רשתות השיווק. אלה המוצרים המבוקשים

בעקבות התקיפה באיראן והאזעקות הבוקר, נרשמה עלייה של מאות אחוזים בתנועת הלקוחות ברשתות הפתוחות בשבת עם זינוק בביקושים למים, שימורים ונייר טואלט ● ברשתות מדגישים כי אין מחסור וכי המלאים מלאים, בעוד שירותי המשלוחים המהירים הושבתו בהתאם להנחיות פיקוד העורף

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד ה-7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר בעקבות פתיחת מתקפת המנע וההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שני ● עם זאת, חברות התעופה כבר מתחילות להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו בשעות האחרונות על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"לא בוטחות בארה"ב לטווח ארוך": המומחית שמסבירה למה מדינות המפרץ לא מגיבות לתוקפנות האיראנית

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

אכזבה ברבעון האחרון של באפט: הרווח התפעולי של ברקשייר נחתך בכ-30%

הרווח התפעולי של ברקשייר האת'ווי צנח בכמעט 30% ברבעון האחרון של באפט ● קופת המזומנים הדשנה של החברה הצטמצמה מעט ל-373 מיליארד דולר ברבעון האחרון

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה