גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

200 מיליארד שקל בעשור: האם ישראל ערוכה למיזמי התשתית הגדולים בתולדותיה

פרויקט המטרו השאפתני, המסילות המהירות והמכרזים הביטחוניים החסויים מתנקזים כולם לעשור אחד קריטי ● בין חזון למציאות בשטח ניצבות בעיות קריטיות: מאין יגייסו 16 אלף עובדים, הנטל התקציבי על קופה, מחסור במהנדסים ועוד ● לקראת כנס התשתיות של גלובס: הצצה לפרויקטים שישנו את המדינה

אילוסטרציה: Shutterstock
אילוסטרציה: Shutterstock

המטרו, הפרויקטים הביטחוניים החסויים והנחת מסילות הרכבת המהירות הם חלון הראווה של עתיד התשתיות בישראל. אך לצד ההבטחה לקדמה, הביצוע של פרויקטי הענק מעלה ספק כבד באשר ליכולת גופי הממשלה לצלוח את החסמים המבצעיים.

בשורת התשתיות מחלחלת גם לנדל"ן: תוכניות הענק שמתקדמות לאישור סופי
במקום הפקעה: המתווה שיאפשר לבעלי דירות בתוואי המטרו למכור אותן למדינה
כנס תשתיות לעתיד: הפרויקטים והמיליארדים שיניעו את ישראל קדימה

הנוסעים בכבישי המדינה ברכבים הפרטיים, באוטובוסים וברכבות וודאי נתקלים מדי יום באתרי הבנייה המפוזרים ברחבי המדינה: מתחזוקת עורקי התחבורה והקמת שבילי אופניים, דרך הקמת הרכבות הקלות בירושלים ובגוש דן, ועד למסילות רכבת ישראל לאורך כביש 6 ו־431. אלא שהעבודות הללו, פרי תכנון רב־שנים שסבל מעיכובים כרוניים, הן רק חלק מהסיבה לכך שישראל מחזיקה בכבישים הצפופים בעולם המערבי.

המספרים מדגישים את גודל הכשל: מאז שנת 2015 צמחה האוכלוסייה בישראל ב־19% ושטח הכבישים גדל בשיעור כמעט זהה (18%), אך מצבת כלי הרכב זינקה ב־36%. במדינה עם קצב ריבוי האוכלוסיה הגבוה ב־OECD, תוספת של שטח כבישים אינה מהווה פתרון לצפיפות, במיוחד כששכונות חדשות ממשיכות להיבנות ללא התאמה לממשקי תחבורה ציבורית.

בשנים האחרונות, השיח על כך שישראל נתונה במשבר תשתיות עלה בתכניות מסמכים והחלטות הממשלה. יש כבר הכרה רשמית כי המשבר הזה הינו גורם הפוגע באיכות החיים ובצמיחה המשקית. לפי מחקר של מכון אהרן באוניברסיטת רייכמן משנת 2022, השקעה בתשתיות תחבורה עשויה להזניק ביותר מ־5% את הפריון לנפש בישראל - שנמוך כיום בכ־26% ביחס למדינות הייחוס. כדי לסגור את הפער, על המדינה להכפיל את היקף ההשקעה לכ־2% מהתוצר, לעומת כ־0.9% בלבד בשנת 2024.

ואכן, המדינה אמנם מקדמת כיום פרויקטים עתידיים במאות מיליארדי שקלים, אך ב"חדשות הטובות" הללו טמונים קשיים משמעותיים: חוקרי מכון אהרן מתריעים כי גם התוכניות הקיימות אינן מגיעות לרף ההשקעה הנדרש. מעבר לכך, למרות שלרובם יש כבר הסכמות התקציביות, הביצוע נתקל בחסמים רבים - המוחמרים בשל הניסיון להוציא לפועל את כל פרויקטי הענק במקביל, במהלך העשור הקרוב.

המטרו: המלכוד של פרויקט המאה

ספינת הדגל של התשתיות היא פרויקט המטרו - שלא היה דומה לו בישראל. בנת"ע, החברה המבצעת, מבהירים כי העבודות כבר החלו, אם כי בשלב זה מדובר בפינוי תשתיות והכנת קרקע בלבד - שלב שארך שנים רבות גם בקו האדום, לשם השוואה. הפרויקט העצום, מהגדולים מסוגו בעולם, כולל חפירת 150 ק"מ של מנהרות מתחת ל־24 רשויות בגוש דן, עם יעד השקה ראשוני ל־2037. פרויקט המטרו צפוי לשנות את חייהם של תושבי המטרופולין - ואת הכלכלה הישראלית כולה.

גודל האתגר הלוגיסטי חסר תקדים: הקמת המטרו דורשת מישראל גיוס של כ־16 אלף עובדים זרים והפעלה סימולטנית של 24 מכונות TBM, שידפנו ויחפרו את המנהרות ב־1.25 מיליון לוחות בטון ויפנו כ־40 מיליון מ"ק עפר.

עם זאת, דוח מבקר המדינה מהחודש שעבר מציף כשלים מהותיים במוכנות של המדינה לפרויקט: נכון לעכשיו, אין תוכנית לגיוס אלפי העובדים הזרים, אין מלאי מכונות חפירה זמין, וליצרנים מקומיים בשוק אין יכולת לספק את כמות לוחות הבטון הנדרשים. גם תקציב הענק, הנאמד ב־177 מיליארד שקל, נמצא תחת אזהרת המבקר; התקציב אמור להתחלק בין קופת המדינה למיסוי ייעודי, אך קיים חשש לפער חריף בין הצורך בהוצאה מיידית לבין קצב ההכנסות ממיסוי.

אל מול האתגר הלוגיסטי ניצב פער המשילות: חוסר התיאום הכרוני בין משרדי הממשלה, המשטרה וחברות התשתית, שעיכב בעבר כל פרויקט לאומי. אף שחוק המטרו נועד להעניק לפרויקט עדיפות סטטוטורית, הניסיון לקדם בליץ של פרויקטי ענק במקביל הופך את המשימה לכמעט בלתי אפשרית.

גם שוק הקבלנות המקומי נמצא במבוי סתום. בדיקות ממשלתיות מעלות כי מספר החברות הישראליות העומדות בתנאי הסף מצומצם, מה שמותיר את השליטה בידי ענקיות זרות ואת הקבלנים המקומיים כקבלני משנה בלבד. המחסור החריף במהנדסים, שנאמד כבר ב־2020 בכ־4,500 אנשי מקצוע, רק מחמיר את המצב.

כמו כן, בזירה הבינלאומית, חופש הפעולה של ישראל מוגבל מתמיד. חברות אירופיות נרתעות מפעילות בארץ בשל לחצים פוליטיים וגופים פרו־פלסטיניים, בעוד שהתקשרות עם חברות תשתית סיניות נבלמת בשל הלחץ האמריקאי.

חרף המכשולים, נת"ע מקדמת את מכרזי הביצוע בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים, במטרה להתחיל בחפירות המטרו כבר ב־2028. בממשלה מגדירים את הפרויקט כקריטי למשק, עם תועלת שנתית מוערכת של מעל 30 מיליארד שקל, אך במקביל מקדמים פרויקטי ענק נוספים המאיימים על קיבולת השוק. הסמיכות בין הפרויקטים מעוררת ספק אם שוק התשתיות הישראלי מסוגל להכיל את המסה הקריטית הזו, שכן חסמי הביצוע של המטרו צפויים להקרין על הענף כולו.

המכרזים החסוים של משרד הביטחון

בזמן שנת"ע מפרסמת מכרזים, מערכת הביטחון מקדמת במקביל שני פרויקטי ענק שמתחרים על אותם משאבי ביצוע. המרכזי שבהם, שפרטיו חסויים וקיומו נחשף בגלובס, כבר גורם לקבלנים מובילים לשקול ויתור על מכרזי המטרו. הסיבה: משרד הביטחון צפוי לפרסם בשנים הקרובות מכרזים "בהיקפים מטורפים", שנתפסים בענף כ"גיים צ'יינג'ר".

האטרקטיביות של המכרזים הביטחוניים נובעת לא רק מהיקפם, אלא מהעובדה שהתשלומים ממשרד הביטחון נחשבים לזמינים ומהירים יותר מאלו של פרויקטי התחבורה האזרחיים. תעדוף זה עלול להסיט את תשומת הלב של חברות התשתית מהמטרו אל עבר המגזר הביטחוני.

לצד המכרז החסוי, משרד הביטחון החל בעבודות להקמת המכשול בגבול המזרחי בעלות של 5.5 מיליארד שקל. הפרויקט, שיימתח לאורך 500 ק"מ מרמת הגולן ועד אילת, יתמקד בשלב הראשון ב־80 ק"מ בגזרת העמקים והבקעה - ויהווה משקולת נוספת על השוק המקומי.

גם זירת הרכבות עמוסה בפרויקטים

אל פרויקטי הענק מצטרפים אתגרי השיקום בצפון ובדרום, לצד תוכנית החומש השאפתנית של רכבת ישראל. גולת הכותרת היא הקמת מסילות מהירות (250 קמ"ש) שיחברו את באר שבע וחיפה לתל אביב בחצי שעה. אולם המציאות רחוקה מכך: פרויקט הכפלת מסילות החוף (15.5 מיליארד שקל) סובל מעיכובים קשים, ובענף מפקפקים ביעד ההשקה הרשמי ל־2032.

עוד בזירת הרכבות: פרויקט הארכת המסילות לקריית שמונה. הפרויקט אמנם לא תוקצב רשמית, אולם בפועל נרקמו סביבו הסכמות בין משרדי האוצר והתחבורה. ההסכמות נקשרו ברפורמה שונה בתכלית - אגרות הגודש, הצפויות להיכנס בעוד כשנה וחצי ולחייב נהגים בתשלום על כניסה לגוש דן. כדי למנוע את ביטול החוק המעגן את האגרות, הציעו במשרד האוצר לקדם בתמורה את הרכבת לקריית שמונה. הדיל, שנרקם בחדרים סגורים ונחשף בגלובס, לא זכה לפרסום רשמי, אך בשטח העבודות על הקמת הקו כבר מתקדמות - במקביל למכרז להפעלת האגרה שבו כבר זכו חברות. יתרה מכך, בדיקות השוק הממשלתיות בוצעו עוד בטרם התקבלה ההחלטה לתקצב דה־פקטו את המסילה, שעלותה כ־18 מיליארד שקל.

בשורה התחתונה, שוק התשתיות אמנם "מתחמם", אך היקף המכרזים הגדול והנחוץ כל כך, מחייב את הממשלה כולה לפעולות הכנה כדי להכיל את כל הפרויקטים - אך אלו בנתיים אינן מבוצעות.

עוד כתבות

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

CNN: תקיפה של ארה"ב באיראן אינה צפויה בקרוב

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עשרות אזרחים ישראלים חצו אמש את גדר המערכת משטח מדינת ישראל לרצועת עזה והושבו ע"י צה"ל ● עדכונים שוטפים

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

הדגם שחוגג חמש שנים על הכביש וממשיך להיות רלוונטי

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

פרסומים בעולם מהחודשים האחרונים משרטטים את האופן שבו המיליארדר פטריק דרהי הצמיח את עסקיו ● לפיהם, גלגול החובות, בסך עשרות מיליארדי אירו, נתקל כעת גם בעליית ריבית ● כשברקע המו"מ המתקדם לרכישת רשת 13 נשאלת השאלה: האם הדרך בה בנה אימפריה הגיעה למיצוי?