דוחא, קטאר / צילום: ap, Alex Brandon
חברת UVISION הישראלית התקדמה משמעותית בזירה הבינלאומית בתקופת המלחמה, וכעת היא ממשיכה להגיע להישגים חדשים. בה בעת, קטאר מנצלת תערוכה ביטחונית יוקרתית לנקמה על המתקפה האיראנית בשטחה, והסינים מתמקדים ביישום יכולות הקוונטיים. על כל זאת ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות של גלובס.
● סין סימנה את המוסד כמטרה - וזו הסיבה
● ארה"ב מטילה סנקציות על 6 עמותות צדקה בעזה שמזרימות כסף לחמאס
הישג לחברת הכטב"מים המתאבדים בארה"ב
החברה הביטחונית האמריקאית מיסטרל הודיעה לאחרונה כי החימוש המשוטט (כטב"מים מתאבדים) מתוצרת UVISION הישראלית הירו 90 נבחר להשתתף בתוכנית LASSO האמריקאית, שעוסקת ביכולות התגנבות ותקיפה בגובה נמוך. המטרה בוושינגטון היא לשדרג משמעותית את יכולות דרגי החטיבה האמריקאיים.
הייעוד העיקרי של ההצטיידות האמריקאית הזו היא להגביר את יכולות הקטלניות נגד שריון. לחברה הישראלית יש מגוון דגמים במשקלים שונים, שכבר צברו את שמם ברחבי העולם. את דגמים 30, 90 ו־120 מפעילים לוחמים בשטח, ואילו את הדגמים הכבדים יותר משגרים מפלטפורמות ייעודיות, 400, 900 ו־1,250.
משקלו של הירו 90 הוא 18 ק"ג, והוא נושא ראש נפץ במשקל 3 ק"ג. טווח הפעילות שלו כ־45 ק"מ ומשך ההפעלה 40 דקות. ניתן לשגר אותו ממשגר שנושאים כוחות מתמרנים או מפלטפורמת שיגור שמותקנת על משוריינים, והוא מיועד לפגוע במשוריינים, ברכבים ובמטרות נייחות. לכלל סדרת הירו יש מערכת שמאפשרת למפעיל מרחוק לראות את מה שהחימוש המשוטט רואה, דרך מצלמות אלקטרו־אופטיות ואינפרא אדום.
הוא יכול לבצע תיקוני מסלול קלים לכלי הטיס, או לקבוע לו שהמשימה מבוטלת, במקרים כמו של הופעת עוברי אורח, לדוגמה. כמו כן, ניתן לשגר את החימושים המשוטטים ליעדים, ושהם יבצעו את המשימה מתחילתה ועד סופה בעצמם, או להעביר את ההפעלה עליו לגורם בשטח - כדי להגביר את התיאום והיעילות של הכוחות.
הנקמה של קטאר באיראן על מתקפת הטילים
קטאר אירחה בשבוע שעבר את תערוכת Dimdex הדו־שנתית עם משתתפות מהמזרח התיכון ואף מכל העולם. בשתי המהדורות הקודמות הופיעו בה משמרות המהפכה של איראן עם מערכות שונות כדוגמת כלי ירי ימיים, הגנה אווירית ומכ"מים, והשנה הם דווקא נעדרו. ההתפתחות החריגה עשויה להעיד כי בדוחא לא שמחו לראות את נציגי משטר האייתוללות, לאחר שביוני בחרו לנקום במתקפה האמריקאית על מתקני הגרעין - באמצעות שיגור טילים לעבר בסיס אל־עודייד באמירות.
"ישנן שתי מדינות ששיגרו טילים לעבר קטאר: ישראל ואיראן. לשתיהן יש תעשיות ביטחוניות משמעותיות, שתיהן יצואניות אמל"ח גדולות, (אבל) אף אחד מהן לא הגיעה", אמר לאתר ברייקינג דיפנס המומחה לביטחון מדינות המפרץ, דיוויד דה רוש. "בהתחשב באופי המתקפה, כשמשגרים טילים לעבר מדינה, גם אם יש ברשותה מערך הגנה אווירית מתקדם כפי שיש בקטאר, אין ערובה כי לא ייפגע משהו שלא מעוניינים שייפגע".
בניגוד לאיראנים, מי שכן הופיעו באופן נרחב הן שחקניות אזוריות בולטות, בהן אדג' האמירותית וקלצ'ניקוב הרוסית.
החברה הרוסית ניצלה את המעמד להשקת אמצעים חדשים זו קלצ'ניקוב הרוסית, עם גוליאת' 2 וקראקורט 2. אלו שני רחפנים טקטיים שנועדו למשימות סיור, תוך שימוש בתקשורת מוצפנת ועמידות בפני לוחמה אלקטרונית.
שני הרחפנים נוצרו לביצוע משימות מעקב ותקשורת מאובטחת. על בסיס היכולות האלקטרו־אופטיות, גוליאת' וקראקורט יכולים לתת מענה במשימות נגד מטרות נייחות וניידות כאחת. התקשורת המוצפנת מאפשרת שידור לאחור של הווידאו והנתונים שהכלים אוספים, וכן מסייעים ללוחמים לבצע רכישת מטרות ומעקב לצורך פגיעה.
גוליאת' מסתייע במצלמה ברזולוציה גבוהה, ובעלת יכולות תרמיות מתקדמות. משקל ההמראה המירבי שלו הוא 1.5 ק"ג ומשך הטיסה שלו עומד על כ־40 דקות. טווח הפעולה שלו כ־10 ק"מ מהמפעיל, בגובה חצי ק"מ. לעומתו, קראקורט נועד באופן ספציפי לנשיאה בתוך תיק הגב של הלוחם, ולשיגור מתוך מיכל שמגן עליו מפני מים, אבק וחבטות שמאפיינים את שדה הקרב.
צבא סין מתכנן להשתדרג בעזרת קוונטיים
צבא סין הודיעה כי הוא בוחן עשרה כלים מבוססי קוונטיים לאיסוף מודיעין, במהלך שנועד לאפשר לנתח כמויות מידע אדירות בתוך שניות בלבד. אפשרות כזו שכיום לא קיימת באותו אופן, צפויה לייעל דרסטית את קבלת ההחלטות בשדה הקרב. לצד זאת, הקוונטיים עשויים לשדרג את אפשרויות הניווט בכל שדות הקרב, והגנה על מערכות הניווט.
תורת הקוונטים (או מכניקת קוונטים, או פיזיקה קוונטית) התגבשה בשנות העשרים של המאה הקודמת ועוסקת באופן שבו מתנהג העולם בקנה מידה זעיר, תת־אטומי. היא מתארת תופעות שלא ניתנות להסבר בתורות פיזיקליות שקדמו לה, ונדמות לבני אדם כבלתי אפשריות כמעט - חלקיקים שהם בו זמנית בשני מצבים שונים, במקומות שונים או משפיעים זה על זה ממרחק, למשל. תוצרים שלה כבר קיימים בחיי היומיום שלנו, מלייזר, דרך מוליכים למחצה ועד MRI, אך בשנים האחרונות עוסקים במסגרתה בכמה תחומים שעשויים לשנות את העולם, כמו תקשורת והצפנה קוונטית, פיתוח חומרים חדשים, חיישנים שונים עם רגישות גבוהה ואולי מעל לכול מחשבים קוונטיים.
מנתוני QURECA, חברה המציעה שירותי ייעוץ עסקי, עולה כי סין השקיעה בתוכנית הקוונטיים הלאומית שלה 15.3 מיליארד דולר - יותר מאשר כל מדינה אחרת בעולם. לצורך ההשוואה, ארה"ב הפניתה 7.67 מיליארד דולר לנושא, בריטניה 5.49 מיליארד דולר, ישראל 330 מיליון דולר, וסך ההשקעה העולמית נכון ל־2025 עמד על 56.7 מיליארד דולר.
התעשיות הישראליות הציגו לשר ההגנה ההונגרי
האגף ליצוא ביטחוני (סיבט) במשרד הביטחון הוביל השבוע סיור רשמי לתצוגת פתרונות דיפנס-טק ישראליים מתקדמים עבור שר ההגנה ההונגרי קרישטוף סלאי־בוברובניצקי, במהלך ביקורו בישראל.
במסגרת הסיור, שהתקיים בראשות ראש אגף סיבט, תא"ל (מיל’) יאיר קולס, הוצגו לשר ולמשלחתו טכנולוגיות ביטחון ישראליות מתקדמות מתחומי המל"טים, מערכות הגנה ואמצעי לחימה. תשע תעשיות ביטחוניות השתתפו בסיור, בהן התעשייה האווירית, אלביט, רפאל, IWI ו־D-Fend.
אל שר ההגנה ההונגרי התלוו סגן רמטכ"ל הונגריה, ראש מנהלת הרכש של משרד ההגנה ההונגרי ובכירים נוספים. הביקור הרשמי התקיים בהובלת האגף הביטחוני מדיני (אבט״ם) במשרד הביטחון, ומשקף את שיתוף־הפעולה הביטחוני שהולך ומתהדק בין ישראל לבין הונגריה.