שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון, הכנסת תאשר היום (ד') בקריאה ראשונה את תקציב המדינה לשנת 2026. מיד לאחר אישור הכנסת בוועדת הכנסת ידונו בפיצולי חוקים מתוך חוק ההסדרים, והרפורמות שישארו בו יפוצלו להכנה לקריאה שניה ושלישית בוועדות הכנסת, עד לדד ליין להעברת תקציב המדינה בסוף חודש מרץ.
● רוקן ממשאבים: צמצום פרויקט התעסוקה של משרד הכלכלה
● צמצום היקף המילואים: צו 8 יוגבל, לוחמים ישרתו עד 55 ימים בשנה
באיחור של יותר מחודשיים, משרד האוצר הניח בשבוע שעבר את הצעת תקציב המדינה לשנת 2026 על שולחן הכנסת תחת חוסר ודאות מתמשך לגבי הסיכויים להעברתו, וזאת על רקע המחלוקות בקואליציה על חוק הגיוס.
התקציב צריך לעבור את תהליך החקיקה המורכב במלואו עד 31 במרץ הקרוב. אם לא יעבור עד אז אישורים בוועדות הכנסת ושלוש קריאות במליאה, תתפזר הכנסת על פי חוק, וישראל תצא לבחירות.
מסגרת התקציב שאושרה בממשלה לתקציב המדינה עומדת על 662 מיליארד שקלים לעומת 650 מיליארד בתקציב 2025 המעודכן, שעודכן בעקבות תוספות תקציביות משמעותיות למערכת הביטחון בעקבות המלחמה. באוצר ובבנק ישראל הביעו חשש מתקציב המשכי לאורך זמן אם תקציב המדינה לא יאושר בכנסת וזאת לנוכח הפערים המשמעותיים בין תקציב 2025 לפני ההעברות המאסיביות למערכת הביטחון ובין הצרכים בשנה הנוכחית. תקציב המשכי, נזכיר, הוא 1\12 לכל חודש מהתקציב המקורי.
תקציב הביטחון לשנת 2026 הוא 112 מיליארד שקל וקיים חשש באוצר שבמערכת הביטחון יתקשו לעמוד בו. גם מנכ"ל משרד הביטחון הביע הסתייגות מהתקציב בפורומים ציבוריים שונים. יעד הגרעון בתקציב הוא 3.9%, והוא תפח לאחר שבהצעה המקורית שגובשה באוצר הוא עמד על 3.2%. המשמעות היא, שהממשלה לא תצליח להוריד את יחס החוב תוצר שלה מ-68.6%, שיעור גבוה בהרבה מהמצב קודם למלחמה אז הוא עמד על כ-60%.
בבנק ישראל ובמשרד האוצר הביעו חשש להתבדרות תקציבית במסגרת הדיונים בכנסת, או מאישור תוספות משמעותיות וחריגות למערכת הביטחון. החשש נובע מכך שיעד הגרעון הגבוה (3.9%) אמנם לא מוריד את יחס החוב-תוצר, אך גם לא מעלה אותו. עלייה ביחס החוב-תוצר תהיה בניגוד מוחלט להבטחות של הדמויות הכלכליות הבכירות במדינה למשקיעים ולחברות הדירוג.
השלב שיכריע אילו רפורמות ייפלו
כעת, לאחר האישור בקריאה ראשונה, ועדות הכנסת יידרשו לרפורמות בחוק ההסדרים. שם צפויים המאבקים הגדולים שיכריעו מה יישאר ממנו. כך למשל, נערכים במשרד האוצר לרפורמה במשק החלב, כששר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר שבלעדיה הוא לא יסכים להעביר תקציב מדינה. זאת, כנגד עמדת חלק מהחקלאים והמחלבות הגדולות. גם כוונתו למסות את הבנקים צפויה להיתקל בהתנגדות משמעותית. אלו רק שתי דוגמאות מבין רבות.
בין היתר, במסגרת תקציב המדינה מוצע לרווח את מדרגות המס בחלקן, כך שחלק מהעובדים במשק ייהנו מהגדלת הנטו וישלמו פחות מס הכנסה. אולם, את אובדן הכנסות המדינה בשל הצעד הזה מוצע לכסות באמצעות מס רכוש על קרקעות - רפורמה שנויה במחלוקת שצפויה לעורר התנגדות רבה של יזמים.
גם רפורמות קטנות יותר צפויות להתקל בהתנגדויות משמעותיות כמו זו הנוגעת לשינוי מיסוי הפחת על המטוסים שחברת אל על נאבקת בה, או הכוונה להעניק זיכיון פרטי להקמת שדה תעופה חדש לישראל אל מול התנגדות ועד העובדים של רשות שדות התעופה שכבר הצליח למסמס חוקים ורפורמות בעבר.
ההערכות הן שכמדי תקציב חלק מהרפורמות ייגנזו בדרך, כפי שקורה מדי חוק הסדרים. הפעם שעון החול להשלמת החקיקה קצר במיוחד, וזה עוד מבלי להזכיר את החוק שנועד להסדיר את נושא גיוס החרדים. אותו חוק שבמפלגות החרדיות דורשים להשלים עוד לפני העברת תקציב המדינה.