גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אף אחד לא רוצה ללכלך את הידיים: הכשל שמותיר את ענפי הבנייה והתעשייה עם מחסור בעובדים

העדפת השכלה אקדמית על פני הכשרה מקצועית, לצד צמיחת ההייטק והיעדר עובדים פלסטינים בעקבות המלחמה, יצרו מחסור חריג בעובדי כפיים בישראל ● גם כשהמעסיקים בשטח מציעים שכר יותר גבוה ותנאים משופרים, הבעיה נותרת ללא שינוי ● בכירים במשק מזהירים: "כל עוד לא יהיה שינוי עמוק יותר, המחסור יהפוך לבעיה אסטרטגית לכלכלה"

אתר בנייה בישראל / צילום: שלומי יוסף
אתר בנייה בישראל / צילום: שלומי יוסף

מספר המשרות הפנויות במשק הגיע לשיא של יותר משנתיים - כ־152 אלף, כך חשפה החודש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). בעוד שהשכלה גבוהה ורכישת מיומנויות מתקדמות נתפסות כמנוע לצמיחה כלכלית, הן יוצרות בישראל תופעה פרדוקסלית: דווקא עובדי "צווארון כחול" - בעלי מלאכה, עובדי בניין ומפעלים - הפכו למשאב הנדיר ביותר בשוק העבודה. הנתונים מדברים בעד עצמם: שירות התעסוקה מדווח שעל כל שבע משרות רלוונטיות מתמודדים עשרה אקדמאים.

פיטורי בינה מלאכותית? המעסיקים בכלל חושבים אחרת
רוקן ממשאבים: צמצום פרויקט התעסוקה של משרד הכלכלה

המחסור בעובדי כפיים נובע משילוב של גורמים: צמיחת ענף ההייטק משכה אליה עובדים רבים, כולל כאלה שבעבר היו פונים למקצועות אחרים. במקביל, מחסור של עובדים פלסטינים - בעיקר בבנייה ובחקלאות - יצר חלל שקשה למלא. כל זאת בנוסף לעובדה שבני הדור הצעיר מצאו בשנים האחרונות דרכים אלטרנטיביות, שלא כוללות עבודה קשה, להרוויח כסף. "היום הצעירים רוצים לשבת בבית, מול המחשב, לעבוד בעבודה משרדית או כל דבר אחר", אומר קמעונאי בכיר.

בתעשייה, חלק מהמעסיקים מציעים כיום שכר של 15 אלף שקל ויותר - מעל לממוצע במשק - ומדגישים שתנאי העבודה השתפרו משמעותיים, אך עדיין קשה למצוא עובדים.

פחות מהנדסים, יותר פועלים

דוח של שירות התעסוקה שפורסם לאחרונה מחדד את התמונה: למרות שוק עבודה הדוק יחסית, בקרב מקצועות שדורשים השכלה אקדמית מדווח שירות התעסוקה על 0.7 משרות פנויות בלבד לכל מבקש עבודה. כלומר, על כל שבע משרות רלוונטיות מתמודדים 10 אקדמאים. לעומת זאת, לפני המלחמה (2022), על כל 13 משרות פנויות התחרו 10 דורשי עבודה. ובמילים פשוטות, נראה כי היום יש "עודף" של עובדים עם השכלה גבוהה.

המגמה מתהפכת לחלוטין במקצועות בעלי מיומנויות נמוכות יותר. הדוגמה הבולטת ביותר היא בענפי התעשייה והבנייה: בשנת 2022 עמד היחס על 1.91 משרות פנויות לכל דורש עבודה, אך ב־2025 הוא כבר זינק ל־2.91. כלומר, על כל עשרה דורשי עבודה קיימות יותר מ־29 משרות פנויות.

כאשר מפרקים את הנתונים לפי מקצועות ספציפיים, התמונה מתחדדת אפילו יותר: בהשוואה בין דצמבר 2022 לדצמבר 2025, נראה כי היחס בקרב עובדי בנייה זינק מ־1.98 משרות לכל דורש עבודה לפני המלחמה ל־4.36 כעת. גם החוסר במפעילי מכונות בתעשייה עלה מ־1.88 ל־2.66. לעומת זאת, היחס בין מספר המשרות בתחומי המדע וההנדסה (שמחייבים השכלה אקדמית) לדורשי העבודה בתחום ירד מ־1.47 ל־0.84. גם בתחום "ענפי טכנולוגיות המידע" יחס זה ירד מ־2.87 ל־1.09.

שוק העבודה כמובן הטרוגני ויש דוגמאות אחרות, אך במבט כללי - המחסור בעובדי "צווארון כחול" מובהק. "יש שינוי בתמהיל של אנשים שמגיעים ללשכת התעסוקה, אנחנו פוגשים יותר עובדים 'חזקים' מאשר בעבר", אומרת עו"ד עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה. "אפשר לראות שינוי בצד היצע העובדים - הם מתקדמים מאוד מהר מבחינת מיומנויות, אפילו יותר מהר מחלק מהמעסיקים".

נשים מהחברה הערבית, אומרת עו"ד משש, הן דוגמה לכך. שיעור הנשים המשכילות מהחברה הערבית גדל בשנים האחרונות ומשקי הבית הגדילו משמעותית את הכנסתם בשנים האחרונות - מה שמשאיר עסקים רבים עם מחסור של עובדים. עם זאת, היא מבהירה: "יש בחברה הערבית סוג של פיצול, כי יש גם לא מעט צעירים שאינם עובדים ואינם לומדים כלל". סיפור דומה ניתן לראות אצל בחברה החרדית, בה הנשים רוכשות השכלה ומשפרות את שכרן.

100 אלף עובדים פלסטינים מחוץ למעגל

אחד הענפים הבולטים שסבל לאורך המלחמה ממחסור בידיים עובדות הוא הבנייה. עזיבה של מעל 100 אלף עובדים פלסטינים בעקבות האיסור שהטילה הממשלה על העסקתם בתוך תחומי הקו הירוק, הביאה למצוקה גדולה בענף. עד כמה המחסור חמור? אחד הנתונים שממחיש זאת הוא הפער בין הגידול בעלות השכר של פועלי בניין בין דצמבר 2022 ל־2025, שעומד על 19%, לעומת הגידול המקביל בעלות שכרם של צוותי ניהול ופיקוח למשל (8% בלבד).

אך יש לסייג זאת. במצגת של נגיד בנק ישראל אמיר ירון מהחלטת הריבית בינואר, הוא ציין שבזכות גידול הן בכמות העובדים הזרים והן בכמות הישראלים, מספר העובדים בענף הבינוי כבר הגיע ברבעון השלישי של 2025 לרמה דומה לזו של הרבעון השלישי של 2023, ערב המלחמה.

ענף נוסף שסובל ממחסור כרוני בעובדים הוא התעשייה. "יש היום מחסור משמעותי בעובדים בענף, בין 14 ל־15 אלף משרות לא מאוישות", אומר חגי אדרי, סמנכ"ל התאחדות התעשיינים. "חלקם כמובן מהנדסים והנדסאים, אך מדובר בפחות מ־15% מהעובדים החסרים. המחסור המשמעותי הוא דווקא בעובדי פס הייצור, מפעילי מכונה, הרכבה ושרטטים".

האם שכר נמוך מדי הוא הבעיה? אדרי טוען שלא: "השכר בתעשייה היום עומד על 15 אלף שקל ויותר. העבודה בענף התעשייה היא טובה ומגיעים אליה אנשים איכותיים". לדבריו, הדימוי של "עובדי תעשייה" פשוט נתפס כמשהו שלילי, ומכאן נוצר המחסור בידיים עובדות. "כבר 20 שנה המדינה מזניחה חינוך מקצועי, מה שגרם לדימוי בעייתי בקרב מקצועות אלה. בבריטניה למשל הגישה הפוכה לחלוטין - חצי מהציבור לומד מקצוע ולא תואר אקדמי. באירופה יש איזון טוב בין החינוך המקצועי לעיוני. אבל אצלנו זה נמחק לגמרי, והיום כולם מבינים שצריך להחזיר אותו".

גורם נוסף למחסור בעובדי "צווארון כחול" נובע מההעדפה הברורה של צעירות וצעירים רבים לעבוד בהייטק. "כבר שנים רבות ניתן לראות גידול במספר המשרות בענף ההייטק, במקביל לעלייה בשכר בענף", מסביר ד"ר ערן בלס־הופמן, מומחה למאקרו־כלכלה וכלכלת עבודה באוניברסיטה העברית. "מצב זה גורם לכך שגם עובדים שהיו יכולים לעבוד בעבודות אחרות כמו מכירות או עיצוב גרפי - עוברים להייטק. זאת, גם אם ההכשרה שלהם לא מכווינה אותם לשם ספציפית. עם זאת, העבודה בהייטק עדיין מוגבלת לאנשים עם רמת מיומנות גבוהה".

עו''ד עינבל משש, מנכ''לית משרד התקשורת / צילום: מארק ניימן, לע''מ

האם הפתרון יגיע מעובדים זרים?

המחסור בכוח אדם מאלץ את המדינה להתיר לרבבות עובדים זרים להגיע לארץ במסגרת אשרות מיוחדות שניתנות להם. בחודשים האחרונים נחתמו הסכמים בלטראליים בין ישראל לבין מדינות בעולם השלישי כמו סרי לנקה, שבמסגרתם יאושרו כניסתם של העובדים לארץ.

על פי הערכות, בשנת 2025 נכנסו לישראל עשרות אלפי עובדים זרים חוקיים, כשמרביתם הגיעו במסגרת מכסות שאושרו עוד בשנת 2024. החלטת הממשלה, שדנה בנושא הכנסת העובדים הזרים דרך ועדת מנכ"לים בין־משרדית, הוחלט כי בשנת 2026 תאושר כניסה לישראל לכ־330 אלף עובדים זרים. נתונים המצויים בידי גורמים בשוק אומרים כי בישראל חיים כ־185 אלף עובדים זרים בלבד.

"קשה להעריך מראש כמה עובדים ייכנסו בפועל בכל שנה, משום שהדבר תלוי בקצב האישור של הרגולטור, בהתקדמות התהליכים ובשאלה כמה עובדים אכן מגיעים לישראל בסופו של דבר", מסביר עוז סגן, מנהל פעילות החשבון הדיגיטלי של חברת נימה. החברה פיתחה פלטפורמה דיגיטלית־בנקאית שעוזרת לפועלים הזרים להעביר כספים חזרה למדינות המוצא שמהם הגיעו. על פי הנתונים שבידי החברה, יותר מ־60% מההון של העובדים הזרים מועבר חזרה לארצות המקור, ולא מתגלגל חזרה אל הכלכלה הישראלית.

במשרד האוצר השמיעו את דעתם בנושא בוועדת המנכ"לים, והחליטו להקציב את כמות המשרות של העובדים הזרים על פי ענפי תעסוקה שונים: שירותים, תשתיות, בינוי ונדל"ן, סיעוד ועוד. לפי עמדתם של בכירי האוצר, אין טעם להגדיל את כמות המכסות בכלל, בשל היעדר ניצול של רובן, ואדרבא, במקרה של חריגה מהמכסות הקיימות, יאפשרו ויתמכו בהגדלה נוספת של מכסות בתחום הנדל"ן והבינוי.

לדברי גילית רובינשטיין, מנכ"לית איגוד לשכות המסחר, האיגוד פועל ליישום המלצות הוועדה, הכוללות בין היתר הפחתת גובה האגרה בכ־50%, ולהעלאת התעריפים המותרים לניכוי של המעסיקים בגין עלויות הלנת העובד שלא עודכנו שנים.

בינתיים, המחיר מושת על בעלי העסקים. "היום יש לי 800 מכסות בעובדים מסרי לנקה ומתאילנד", אומר רמי לוי, מנכ"ל רשת רמי לוי שיווק השקמה, "וזה עדיין לא מספיק לי - אני צריך עוד לפחות אלף עובדים. אני לא יודע מתי תיפתח ההקצאה הבאה". והעלויות למעבידים? כמעט משולשות ממה שנהוג לשלם במדינות מערביות אחרות. רק עלות האגרה השנתית עבור כל עובד מוערכת בקרוב ל־10 אלפים שקל בשנה. על כך מצטרפות הוצאות הלנה, הסעדה, ביטוחים ועוד.

לדברי מנכ"ל קשת טעמים קינן ממן, עובדים זרים יכולים להיות פתרון זמני. "אם המגמה הזו תימשך, ישראל הולכת ומתקרבת למודל של מדינות כמו איחוד האמירויות - כלכלה שמתפקדת כמעט רק על בסיס עובדים זרים".

לצד זאת, בכירים בענף הקמעונאות, כמו גם בנדל"ן ובתעשייה, מסבירים כי פריון העבודה של פועלים זרים הוא כמעט כפול משל עובד ישראלי. "מוסר העבודה הוא שונה, הם לוקחים פחות הפסקות והרבה יותר מתמקדים בעבודה. זה גם בגלל פערי השפה, אין יותר הפסקות סיגריה של שעות, אלא הם בוחרים לעבוד במשך שנה־שנתיים כדי להחזיר כמה שיותר כסף הביתה", אומר בכיר בענף הקמעונאות.

רמי לוי / צילום: יונתן בלום

"כל עוד אין שינוי עמוק - המחסור לא ייפתר"

האם יש דרך להשיב את העובדים הישראלים לעבודה? בכיר באחת מהתעשיות לא אופטימי: "אני רואה את התשדירים בטלוויזיה שקוראים לאנשים צעירים להצטרף לתעשייה כחול לבן. זה מעט מדי ומאוחר מדי. את התהליך הזה היה צריך להתחיל לפני שנים".

מנכ"ל קשת טעמים קינן ממן מחדד: "השאלה האמיתית היא לא רק איפה העובדים, אלא למה עבודה פיזית ושירותית הפכה למשהו שצעירים מרגישים שהוא 'לא בשבילם'. כל עוד לא יהיה שינוי עומק - בשכר, בתנאים, בהכשרות ובעיקר בתפיסה החברתית שמכבדת עבודה ולא מתנצלת עליה - המחסור הזה לא ייפתר, והוא יהפוך לבעיה אסטרטגית של הכלכלה הישראלית כולה".

עוד כתבות

אילן רביב, גילעד אלטשולר ואיציק שנידובסקי / צילום: איל יצהר, רמי זרנגר

שוק הגמל מציג: מהפך בצמרת, מנהל הכספים הכי מבוקש וזה שאיכזב ב-2025

עם סיומה של 2025 הפך מיטב הפך למנהל הגמל וההשתלמות הגדול בשוק, על חשבון אלטשולר שחם, שממשיך לאבד לקוחות בקצב גבוה ● המגייס הגדול בענף היה מצטיין התשואות אנליסט, ואחריו מור השקעות ● מאוכזב נוסף לצד אלטשולר שחם בשנה החולפת – ילין לפידות

עבודות המטרו בתל אביב / צילום: בר לביא

המטרו יוצא לדרך ומפת התחבורה של ת"א נכנסת לכאוס

בשנה הקרובה יחלו עבודות להקמת תחנות המטרו בצמתים מרכזיים בתל אביב כמו דרך השלום־נמיר, הבימה ושוק הכרמל ● מה מתוכנן ואיך צריך להתארגן לקראת התחלת הפרויקט התחברותי הגדול ביותר שנעשה בישראל? ● גלובס עושה סדר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מליאת הכנסת, 28.01.26 / צילום: יצחק קלמן

סמוטריץ' לא לבד: שרי האוצר שדחקו בנגיד להוריד ולהעלות ריבית

שר האוצר הכריז שיש להאיץ את הורדות הריבית, ולא בפעם הראשונה ● אבל כשרואים איך באמת מתקבלות ההחלטות על גובה הריבית, מבינים שזה לא עניין של מה בכך ● ועדיין, המתיחות בין שר אוצר לנגיד הבנק המרכזי לא נולדה בתקופת סמוטריץ', ואפילו לא בישראל

מוזגת בבית קפה בברלין. רוב העבודות החלקיות הן במגזר השירותים / צילום: Reuters, IMAGO/photothek.de

גרמניה נגד הטרנד: "לא נצליח לשגשג עם שבוע עבודה של ארבעה ימים"

הקנצלר פרידריך מרץ יוצא למלחמה בטרנד ה"איזון–בין–חיים–לעבודה" ובמודל התעסוקה החלקי שהפך לסימן ההיכר של הכלכלה הגרמנית ● עם שוק עבודה קשיח, אוכלוסייה מזדקנת וגירעון אקטוארי בפנסיות, בברלין דורשים מהאזרחים: "מי שיכול לעבוד יותר - חייב לעבוד יותר"

מתוך קמפיין הפועלים / צילום: צילום מסך

הדאבל הראשון לשנת 2026: בנק הפועלים אחראי לפרסומת הזכורה והאהובה ביותר

בשבוע שעבר התברגה הפרסומת של הפועלים בכיכובן של ליאת הר לב והילה קורח כזכורה ביותר, והשבוע היא גם האהובה - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● חברות התקשורת yes ו–HOT ממשיכות לככב עם הפרסומות לקידום HBO MAX

"יכולות קטלניות": הנשק האיראני שכבר מוכן למקרה של מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: בוול סטריט ג'ורנל מעריכים שלאיראן יש מספיק טילים כדי להגיב בחריפות על מתקפה נגדה, לפי דיווח של רויטרס שלב ב' ברצועת עזה יכלול רכישה מסיבית של כלי נשק של חמאס, והמחאה העצובה של משפחות המפגינים שנהרגו באיראן • כותרות העיתונים בעולם

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Godofredo A. Vásquez

אפל מכה את התחזיות ומציגה מכירות שיא של מכשירי האייפון

הכנסות החברה היו 143.8 מיליארד דולר והרווח היה 2.84 דולר למניה, מעל לצפי ● הציגה תוצאות חזקות במיוחד בסין, כולל טייוואן והונג קונג שזינקו באזור ב-38% ● הכנסות אפל ממכירות האייפון הגיעו לשיא כל הזמנים של 85.3 מיליארד דולר ברבעון, הרבה מעל תחזיות האנליסטים ● המניה עולה במסחר המאוחר

החל משבוע הבא: עליית מחירים בארומה / צילום: יח''צ

ארומה מעלה מחירים: כמה תשלמו על קפה ומאפה?

כשנה בלבד לאחר העלאת המחירים הקודמת: החל מ־3 בפברואר תעדכן רשת ארומה את מחירי חלק מהמאפים ומשקאות הקפה ● קפוצ’ינו קטן בתל אביב יעלה 14 שקל, דיל קפה ומאפה יעלה 27 שקל, ומספר מצומצם של מוצרים יתייקרו בשיעורים חדים של עד 50%

נעלי Nike Mind 001 / צילום: נייקי

כוכבות פופ וחוקרי מוח: נייקי מוציאה את התותחים הכבדים בדרך לקאמבק

ענקית אופנת הספורט מנסה לחזור לקדמת הבמה לאחר שסיימה את שנת 2025 עם נפילה של כ־17% במניה ● לצורך כך היא מגייסת את קים קרדשיאן לקמפיין משותף ומשיקה נעליים שמיועדות לעזור לספורטאים להתרכז

סיור ברכבת הקלה / צילום: כדיה לוי

מה מסתתר בקומה הסגורה של תחנת אלנבי ברכבת הקלה בתל אביב?

משתתפי כנס תשתיות לעתיד של גלובס זכו להצצה נדירה מאחורי הקלעים של אחת מעשר התחנות התת-קרקעיות בקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן

נשיא חברת טבע העולמית, ריצ'רד פרנסיס / צילום: סיון פרג'

מניות בעשרות מיליוני דולרים: התגמול לבכירי טבע על הקפיצה הגדולה

מניית טבע קפצה בקרוב ל-60% בשנה החולפת ובכירי החברה זוכים לתגמול על הביצועים החזקים ● חמישה בכירים יזכו לתגמול בסך 68 מיליון דולר

השבוע בענף הרכב / צילומים: Shutterstock, AP / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אובר בוחנת את שוק הרכב הישראלי: צפויה לשתף פעולה עם BYD וטסלה

אובר החלה לבצע הכנות ראשוניות לכניסה לישראל לקראת סוף השנה ● מחירי הליתיום מזנקים בחדות ורומזים על עליית מחירים קרובה ברכבים חשמליים ● אחרי הפסקה ממושכת, טויטה חוזרת לפלח החשמלי ● ויצרנית הרכב הווייטנאמית תאמץ את מערכת הנהיגה האוטונומית של חברת Autobrains הישראלית ● השבוע בענף הרכב

תעשיית הביומד מתאוששת / אילוסטרציה: Shutterstock

משרות נפתחות, המדד בעלייה: זה השוק הישראלי שמתחיל להתעורר

בוול סטריט ההתאוששות של תעשיית הביומד ניכרת מאז הקיץ האחרון, ומה קורה בישראל? ● מתעסוקה ועד המדד המקומי - בחודשיים האחרונים נראה שהביומד המקומי לאט־לאט יוצא מהקיפאון

שמעון גולדברג, בעל השליטה בסלייס ועמית גל, הממונה על שוק ההון / איור: גיל ג'יבלי

סלייס: ביהמ"ש דחה את עתירת גולדברג נגד הזרמת 71 מיליון שקל

הממונה על שוק ההון דרש מבעל השליטה בחברת הגמל להזרים את הסכום לצורך כיסוי הגרעון והשלמת ההון העצמי ● גולדברג התנגד, אך ביהמ"ש דחה את טענותיו. באי כוחו של גולדברג: "פסק הדין כולל קביעות שגויות"

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

נקמה בארקיע? סומליה לא מאפשרת לחברת התעופה לטוס במרחב האווירי שלה

טיסות של ארקיע לתאילנד ולווייטנאם יצטרכו לעבור בימים הקרובים במסלול טיסה חלופי, לאחר שסומליה מעכבת אישור לחידוש מעבר במרחב האווירי שלה ● לפי הערכות, מדובר בצעד על רקע מבצע ההטסה של שר החוץ גדעון סער לסומלילנד, עליו הייתה אחראית ארקיע ● נכון לעכשיו, לאל על יש אישורים לטוס מעל סומליה עד סוף חודש מרץ

אילוסטרציה: Shutterstock

יותר מ־20 שנה לא הייתה פריצת דרך בטיפול בכאב כרוני. האם זה עומד להשתנות?

תרופה אחת שנמצאת בניסויים קליניים מתקדמים כבר הוכרזה כזן חדש לגמרי של משכך כאבים ● האם היא תעשה לשוק הכאב הכרוני מה שעשו תרופות ההרזיה לשוק הטיפול בהשמנה? ומה הסיכוי שהבשורה האמיתית תגיע דווקא מישראל? ● מומחים לכאב מספרים על המוצרים החדשים שבדרך וגם מה יכול לעזור בלי לקחת תרופות

הפרויקט ברמת אפעל / הדמיה: viewpoint

לא רק דירות: גינדי מציעה תנאי תשלום 20־80 על משרדים ותשואה של 8%

חברת גינדי החזקות מבטיחה לשלם לקונים 8% על סכום המקדמה למשך 3 שנים, ואחר־כך על התשלום הכולל למשך עוד שנתיים ● החסרונות: התשואה הכוללת לשנים אלה אינה גבוהה, והמשקיע חייב להביא בחשבון תקופות אי־תפוסה, וכן דמי ניהול וארנונה ● מאחורי המבצעים, מדור חדש 

לסחור בשוק ההון מהבית / צילום: GEMINI-AI

"התחלתי לפני 16 שנה והיום יש לי בית פרטי בהרצליה": האנשים שמתפרנסים ממסחר במניות

הם עזבו משרות אטרקטיביות כדי לשבת בבית ולתת לשוק ההון לעבוד בשבילם ● עכשיו הם יכולים להשקיע במשפחה ובתחביבים ובעיקר לנהל את הזמן של עצמם: "זה החופש האמיתי" ● העליות בבורסה אולי מסבירות את ההייפ, אבל מומחים מזהירים: "רבים מהם יישאר בלי כסף במפולת הבאה"

אביעד מייזלס / צילום: צילום מסך יוטיוב

לקרוא שפתיים, להבין כוונות, לחוש את הרגש: המכשיר הישראלי שיהפוך את אפל לקוראת מחשבות

Q.ai עשויה להביא לאפל יכולות הרבה יותר משוכללות מאשר כל חברת בינה מלאכותית אחרת שהיא אי פעם רכשה ● בארבע שנות קיומה הספיקו מייסדי החברה - אביעד מייזלס, ד"ר אבי ברליה וד"ר יונתן וכסלר לרשום לפחות ארבע פטנטים שמציתים את הדמיון

אפל / צילום: ap, Kathy Willens

אפל רוכשת חברת בינה מלאכותית ישראלית בכ־2 מיליארד דולר

חברת אפל רכשה את הסטארט-אפ הישראלי בעסקה המוערכת בכ־2 מיליארד דולר, כך לפי דיווח של הפייננשל טיימס ● Q.ai, שפיתחה טכנולוגיות מתקדמות לניתוח תקשורת והדמיה באמצעות למידת מכונה, מנוהלת בידי אביעד מייזלס, ובעברו חברה נוספת שנרכשה על ידי אפל- PrimeSense