גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנוע הצמיחה בסכנה: שחיקת הדולר מרוקנת את קופות המזומנים של חברות ההייטק הישראליות

בזמן שטראמפ מצהיר כי "מצב הדולר מצוין", חברות ההייטק הישראליות מתמודדות עם שחיקה מתמשכת בהון שגייסו וזינוק בעלויות השכר השקליות ● השילוב בין היחלשות המטבע לחוסר התערבות ממשלתית מעמיד בסכנה את הכנסות המדינה ממסים, ומאלץ את התעשייה לבחון מחדש את תוכניות הצמיחה והגיוס בישראל

שער הדולר מתחיל להשפיע על ענף ההייטק / צילום: Unsplash, Igor Omilaev
שער הדולר מתחיל להשפיע על ענף ההייטק / צילום: Unsplash, Igor Omilaev

בעוד שהיבואנים מרוצים מירידת שער הדולר ומהאפשרות לייבא מוצרים במחירים נמוכים יותר, היצואנים הם הנפגעים הקשים ביותר של המגמה - ובראשם חברות ההייטק. אלה ראו כיצד ההון שגייסו במהלך ארבע השנים האחרונות הלך ונשחק. לפי חשבון פשוט, מי שגייסה 100 מיליון דולר לפני שנה, איבדה 13.5 מיליון דולר מתוכם רק בגלל שינוי שער המטבע, ומי שגייסה לפני שנתיים, איבדה כבר 15.4 מיליון דולר.

התגלית וההימור: מאחורי ההשקעה בחברה הישראלית שנמכרה לאפל
מה הסיפור של Moltbook, הרשת החברתית של הבינה המלאכותית

החשש בתעשייה: המצב הזמני יהפוך לקבוע

בענף ההייטק הישראלי מועסקים כ־10% מכלל העובדים במדינה, כאשר החברות בתחום אחראיות על מיליארדי שקלים בהכנסות ממס הכנסה ומס רווחי הון. חברות ההייטק, שלא מעט מהן הפסדיות, מגייסות את הונן בדולרים ממשקיעים זרים - כאשר סעיף ההוצאות שלהן הוא בשקלים, וברובו מושקע בהעסקת מהנדסי מחקר ופיתוח.

נעם קנטי, שותף מנהל בפירמת הייעוץ וראיית החשבון EY, ציין כי שער החליפין היה תנודתי למדי לאורך השנים, וכי במהלך העשור האחרון הגיע הדולר מספר פעמים לשפל מול השקל. עם זאת, לדבריו, הסביבה הכלכלית הנוכחית נראית שונה מהעבר.

"ללא התערבות חיצונית, שער הדולר עשוי להישאר נמוך באופן קבוע. בראייה מאקרו־כלכלית, מדובר בתהליך גלובלי: שחיקת הדולר אינה מתרחשת רק מול השקל, אלא גם מול מטבעות מרכזיים אחרים. ההתבטאויות של טראמפ מצביעות על כך שייתכן שמדובר במהלך אסטרטגי של ארה"ב - מהלך ששוחק את החוב הלאומי האמריקאי, מייקר את עלויות הייצור והפיתוח של חברות אמריקאיות הפועלות מחוץ לארה"ב, ומעודד אותן להחזיר פעילות אל תוך ארה"ב עצמה".

גם העובדה שבנק ישראל אינו ממהר להתערב מאותתת לשוק לדברי קנטי שייתכן שמדובר באירוע ממושך, ואולי אף קבוע. "ברגע שחברות הייטק, שממומנות בדולרים ומוכרות בעיקר בדולרים לייצוא, מעריכות שזהו המצב החדש - הן נאלצות לתכנן מחדש את ההתנהלות הפיננסית שלהן ולצמצם עלויות.

"נכון שהדולר הנמוך מוריד עלויות יבוא, טיסות ומוצרי חשמל, אך מנגד הוא מפחית משמעותית את כמות הכסף שנכנסת לישראל. כאשר קופת המזומנים של חברת הייטק, שיועדה לפיתוח ופעילות בישראל, מצטמקת בתוך שנה אפקטיבית ב־15%-20% רק בשל שינויי מטבע - הדבר מחייב את החברות לחשוב מחדש כמה אנשי פיתוח ותפעול נדרשים בישראל, מה יהיו רמות השכר, ואיך ייראה מבנה ההוצאות. מכאן, ההשפעה עלולה לחלחל בהדרגה לכלל המשק".

הדולר הנמוך מקטין את קופות המזומנים של חברות ההייטק, בין אם מדובר בכסף שהגיע כתוצאה מהשקעה הונית פרטית או ממכירות בפועל. הדבר מקצר באופן מהותי את מה שבהייטק מכנים "מסלול המראה" - כלומר, כמות הכסף שמשרתת את החברות כדי לצמוח ולהפוך לעצמאיות, כאלה שלא צריכות לגייס שוב ושוב הון פרטי כדי למכור מוצרים.

אלא שהשיאים השליליים החדשים תופסים את חברות ההייטק בשלב רגיש, כאשר עליהן לתכנן את תקציב 2026 ולקבל החלטות משמעותיות לגבי תוכניות הגידול שלהן בישראל.

"הדולר הנמוך הוא הקש ששבר את גב הגמל"

"שער דולר נמוך לאו דווקא מהווה את הגורם לצמצומים או שינויים ארגוניים, אבל הוא בהחלט מהווה רוח גבית לכך ועשוי להיות הקש ששבר את גב הגמל", אומר אדם פישר, שותף מנהל בקרן בסמר. "אם חברה תכננה לצאת במהלך של גיוס עובדים - הוא יהיה קטן יותר. מי שתכנן גל פיטורים - הוא יהיה גדול יותר. מי שחשב להתחיל לגייס עובדים בחו"ל - יעשה זאת מהר יותר או בהיקף גדול יותר. וחברה בינלאומית שבלאו הכי סוגרת משרדים בעולם ויש לה כאן כמה עשרות עובדים שבבת אחת העסקתם התייקרה ב־20%, תשקול אולי לסגור את הפעילות פה".

למרות שבין הנפגעות חברות סטארט־אפ שעיקר הוצאותיהן בשכר העובדים בשקלים, הנפגעות המיידיות של ירידת שער הדולר הן החברות הציבוריות הנסחרות בנאסד"ק. "הן מאבדות את היכולת לתת תחזית יציבה", אומר פישר. "שוק ההון לא סלחן כלפי חברות שעוברות בבת אחת מרווח להפסד או שמתקשות לעמוד בתחזית, וזה לא משנה לו האם זה נובע משינוי שערי מטבע או מסיבה אחרת".

אם תהיתם מדוע חברות ההייטק לא פותרות את הבעיה באמצעות פנייה לגיוס בשקלים, הרי שאין להן יכולת ממשית שכזו. רוב החברות מגייסות את הונן באמצעות מכירת מניות (גיוס הון, או "אקוויטי") שאיננה נושאת ריבית מקרנות המתמחות בסוג זה של גיוסים - קרנות הון סיכון. 90% ממקורות המימון שלהן הם זרים, כאשר 70% מהמימון מגויסים בדולרים ממשקיעים אמריקאים - בדרך כלל מוסדיים, קרנות אוניברסיטאיות או משרדי עושר משפחתיים בארה"ב.

תוכניות ממשלתיות למשוך מוסדיים ישראלים להשקיע בקרנות הון סיכון עדיין לא באו לידי ביטוי, חלקן (כמו תוכנית "סעיף 43") בוטלו, כך שההון הישראלי המושקע בקרנות ישראליות ובחברות הייטק שאינן נסחרות - נותר מוגבל למדי. פעמים רבות, בעיקר בחברות הבוגרות יותר ובחברות הנסחרות בנאסד"ק, ההכנסות הן דולריות בלאו הכי מאחר שארה"ב מהווה את שוק היעד העיקרי של מרביתן. שיעור המכירות בארה"ב מכלל שוקי היעד של חברות ההייטק הישראליות גבוה מ־90%.

פישר מציין כי למרות הקושי בתנודתיות, חברות ישראליות יתקשו לגייס הון בשקלים: "ההייטק הישראלי תלוי במשקיעים זרים, ועבורם השקעה בדולרים מפשטת את מדיניות ההשקעות שלהם וחוסכת מהם את הצורך לקחת בחשבון חשיפה למטבעות. אם גייסת הון בשקלים, העברת את החשיפה לדולר נמוך ממך למשקיע ומראש תקטין את התמריץ שלו להשקיע בך".

אדם פישר, שותף בקרן בסמר / צילום: איל יצהר

"אין יותר מדי פתרונות, מלבד צמצומים"

יוסי ויניציקי, לשעבר מנכ"ל פועלים הייטק וכיום שותף חברות הצמיחה של קרן סטייג'וואן, אומר כי "מלכתחילה שכר העובדים בישראל הוא מהגבוהים בעולם, כך ששחיקת הדולר מעלה בפועל את השכר עוד יותר. אין יותר מדי פתרונות לכך, מלבד צמצומים והעברת משרות לחו"ל - לא מהלך שאני ממליץ או מברך עליו".

לדבריו, אפשר לגדר את יתרות המט"ח של החברות. גידור מטבע הוא כלי נפוץ ויעיל אך הוא לא פתרון קבע, ומנהלים רבים שגידרו את חשיפתם המטבעית בשנה שעברה או לפני שנתיים נאלצים להמשיך בגידור בכל שנה מחדש בשער נמוך יותר כדי להתאים אותו לירידות, דבר שגורר עמו עלויות.

גדעון בן נון, יו"ר חברת אג'יו לניהול סיכונים פיננסיים שבין השאר מסייעת לחברות טכנולוגיה לגדר את הסיכון שבירידת מטבע, אמנם לא זוכר שער דולר כה נמוך מאז תחילת שנות ה־2000, אך מוחה על כך ש"עסקים ובכירים חושבים שהמגמה היא חד־צדדית כלפי מטה. הדולר יכול גם לעלות בכל רגע. היסטורית אפשר לצפות לראות זאת אחרי ירידות בנאסד"ק, מדד שנמצא במתאם הפוך כמעט קבוע לשער הדולר".

נועם קנטי, שותף מנהל EY / צילום: שאולי לנדנר

גידור באמצעות רכישת אופציות על שער דולר נמוך יותר עשוי לבטח את החברה מפני ירידות חדות יותר, אך הדבר ידרוש עלויות בבחינת "השתתפות עצמית" (20 אגורות לכל דולר) ועמלה בשיעור שנתי של 1.25% מגובה הסכום המגודר. "ההמלצה היא לערב בין סוגי גידור הכוללים חוזים עתידיים ורכישת אופציות כדי להפחית סיכונים ועלויות", אומר בן נון.

עוד כתבות

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

שלב הניסוי הקליני: האם זו התרופה שתעצור את תהליך ההזדקנות?

הגישה של פרופ' דיוויד סינקלייר, גורו ההזדקנות, עומדת לראשונה למבחן אמפירי ● בשנת 2025 חלה עלייה משמעותית בהשקעות בבריאות הנפש בישראל ● עמותת יד שרה פיתחה פלטפורמה לאיסוף מידע רפואי ● החברה שהודיעה בשבוע שעבר על השלמת ניסוי קליני לאבחון גורם מרכזי להתקפי לב ● והמכללה האקדמית אשקלון השיקה מרכז לסימולציה קלינית מתקדמת ● השבוע בביומד

מוזגת בבית קפה בברלין. רוב העבודות החלקיות הן במגזר השירותים / צילום: Reuters, IMAGO/photothek.de

"אנחנו חייבים לעבוד": גרמניה נגד משרה חלקית ושבוע עבודה מקוצר

הקנצלר פרידריך מרץ יוצא למלחמה בטרנד ה"איזון–בין–חיים–לעבודה" ובמודל התעסוקה החלקי שהפך לסימן ההיכר של הכלכלה הגרמנית ● עם שוק עבודה קשיח, אוכלוסייה מזדקנת וגירעון אקטוארי בפנסיות, בברלין דורשים מהאזרחים: "מי שיכול לעבוד יותר - חייב לעבוד יותר"

בנימין נתניהו, דונלד טראמפ, עלי חמינאי / עיבוד: AP

מזכיר המועצה לביטחון לאומי באיראן: "מתגבש מתווה למו"מ"

טראמפ אישר בריאיון לפוקס ניוז: "הם מדברים איתנו - נראה מה אפשר לעשות" ● דיווח: פיצוץ עז נשמע בנמל בנדר עבאס שבדרום איראן - כלי תקשורת במדינה הכחישו דיווח על תקיפת מפקד במשמרות המהפכה ● גורמים בישראל טוענים שאין למדינה קשר לפיצוצים באיראן ● צה"ל תקף ברצועת עזה במה שמסתמן כגל שני של תקיפות על רקע הפרת הסכם הפסקת האש מצד חמאס ● עדכונים שוטפים

זכרון יעקב / צילום: איל יצהר

חברות תובעות 343 מיליון שקל מרמ"י: שיווקה קרקעות שאי אפשר לפתח

שלוש חברות שזכו במכרזי קרקעות בזכרון יעקב תובעות מרמ"י לבטל את העסקאות ולשלם להן 343 מיליון שקל, שכוללים את התשלומים ששילמו ופיצויים ● לטענתן, המדינה שיווקה את הקרקעות ביודעה שאין כל היתכנות לפיתוחן, גבתה מאות מיליוני שקלים מהיזמיות, ולאחר הזכייה הותירה אותן להתמודד לבדן עם סכסוך בין הרשויות

העיר עזה / צילום: ap, Jehad Alshrafi

איחוד האמירויות לישראל: רוצים לנהל אזרחית את עזה

איחוד האמירויות מנהלת בשבועות האחרונים מגעים עם ארה"ב וישראל על ניהול ההיבטים האזרחיים של רצועת עזה ● בישראל מציגים 3 תנאים לעסקה טובה עם איראן: ללא גרעין, ללא טילים - וללא פרוקסי ● צה"ל חיסל אחראי במחלקת ההנדסה של חיזבאללה שפעל לשיקום תשתיות בדרום לבנון ● עדכונים שוטפים

העובדים בורחים מהמגזר הציבורי / צילום: Shutterstock

יציבות? שליחות? העובדים בורחים מהמגזר הציבורי

פערי שכר גדולים מול המגזר העסקי, טענות להתערבות פוליטית גוברת, תדמית ירודה והליכי מיון מתישים ● השירות הציבורי מתמודד עם משבר תעסוקה, ו-360 משרות בכירים במשרדי הממשלה ממתינות לאיוש ● בינתיים המיומנות נשחקת - ואיתה השירותים שאנחנו מקבלים מהמדינה

עקב אכילס של חמינאי שעשוי להוביל אותו להפסד מול ארה"ב

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ההבדלים הגדולים בין טראמפ לחמינאי, איך מתמודדים צעירי עזה עם המשבר הכלכלי ברצועה, והארגונים העשירים שרוצים להשפיע על בחירות האמצע בארה"ב • כותרות העיתונים בעולם

בית זיקוק לנפט בדרום־מערב איראן / צילום: Reuters, WANA

איראן מוכרת יותר נפט, אך מרוויחה פחות כסף

מתווכים וקונים מנצלים את האפשרויות המוגבלות של המשטר למכירת נפט גולמי

אבישי אברהמי, מייסד ומנכ''ל וויקס / צילום: אלן צצקין

מנכ"ל וויקס: "מודאג מאוד משוק העבודה"

בריאיון לתקשורת האמריקאית ובצל השינויים הארגוניים בוויקס, מנכ"ל החברה אבישי אברהמי מתריע מפני פגיעה רחבה בשוק העבודה בעידן ה-AI ● לדבריו, רוב המשרות הפופולריות בארה"ב יושפעו בתוך עשור

חלפני כסף ברחובות טהראן / צילום: ap, Vahid Salemi

מצבה של איראן מחמיר והמשטר שולף שפן חדש

הריל האיראני הגיע לשפל חדש - 1.6 מיליון ריאל איראני לדולר אחד ● בניסיון להתמודד עם השחיקה, בבנק המרכזי בטהרן השיקו היום מטבע חדש של 5 מיליון ריאל

בודקים את המיתוס. חוק 3 שניות / צילום: Shutterstock

לא 3 שניות: תוך כמה זמן החיידקים מגיעים לאוכל שנפל?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: החיידקים לא ממתינים לפני שהם מסתערים על אוכל שנפל. ועדיין, זו לא סיבה להילחץ

מוחמד ספורי / איור: גיל ג'יבלי

פס הייצור של עו"ד ספורי: כך הפכו התביעות הייצוגיות למנגנון שכר טרחה

עמותת "היבה" הוקמה כדי לסייע למשפחות במצוקה, אך ביהמ"ש העליון קבע כי נעשה בה "שימוש פיקטיבי" לתביעות ייצוגיות של עו"ד מוחמד ספורי ● כעת מתנהלת נגדו קובלנה משמעתית של ועדת האתיקה ● מודל הפעולה: הגשת עשרות הליכים, הסתלקות שיטתית מוסכמת וקבלת שכר טרחה - בלי דיון מהותי ובלי פיצוי לציבור ● ספורי בתגובה: "אין שחר לטענות, זה ניסיון ניגוח"

חץ דורבן, מערכת ההגנה של אלביט / צילום: אלביט

עם צבר הזמנות דמיוני: מה יכול לבלום את המומנטום בפעילות אלביט מערכות

מניית החברה הביטחונית נסחרת בשיא, לאחר שהפכה בשנתיים האחרונות ל"מפעל לאומי" ● במקביל היא לא זונחת את ההתרחבות הגלובלית, כשמרוץ ההתחמשות באירופה ומעמד אסטרטגי בארה"ב מבטיחים לה אופק יציב לשנים קדימה ● המחיר: השקעות עתק ותלות בשערי החליפין ● ניתוח חברה, מדור חדש

מה מביא לירידות בשוק הקריפטו? / צילום: Shutterstock

111 מיליארד דולר נמחקו ביממה: מה עומד מאחורי הירידות החדות בקריפטו?

הביטקוין צנח מתחת ל-80 אלף דולר, הרמה הנמוכה שלו מאז אפריל ● גם יתר המטבעות רושמים ירידות חדות ● בין הסיבות: נזילות נמוכה ואכזבה מכך שהתחום לא מתפקד כ"מקלט בטוח" כמו בעבר

האינפלציה שוחקת את הכסף שבעו''ש. אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock

כך "מתאדה" הכסף שלכם בעו"ש: "הסיכון האמיתי הוא מזומן ולא מניות"

1.5 טריליון שקל מכספי הציבור מונחים בחשבונות עו"ש ובפיקדונות ● בשוק מסבירים כי "להשאיר את הכסף בבנק" היא החלטה על הפסד בטווח הארוך, ומייעצים כיצד לשמור על ערכו ואף להרוויח ● מתן שטרית, הפניקס: "הסיכון המרכזי למשקי הבית הוא לאבד כוח קנייה"

25 מניות אירופיות שעשויות לנצוץ השנה / צילום: Shutterstock

תשכחו מוול סטריט: 25 מניות אירופיות לשים אליהן לב

בזמן שהשוק האמריקאי מתייקר, בבנק אוף אמריקה מסמנים את היבשת הישנה כיעד חלופי מרכזי ● בניגוד לריכוזיות במדדים בארה"ב, אירופה מציעה שוק מגוון ובריא יותר ● איפה מחכות הזדמנויות צמיחה וחדשנות במגזרים מסורתיים שעוברים טרנספורמציה טכנולוגית

נשיא סין שי ונשיא איראן פזשכיאן נפגשים בבייג'ינג / צילום: ap, Ng Han Guan

תחת עיני הבית הלבן: סין הפכה לגורם מרכזי בשימור המשטר האיראני

בעוד שמוסקבה מתמהמהת באספקה, סין מטמיעה בטהרן מערכות הגנה מתקדמות ● מנגנון משומן של "מכליות רפאים" מאפשר לסין ליהנות מנפט איראני בהנחות עתק ● אלא שמאחורי הדברים, מסתתרת תמונה מורכבת של גירעון סחר מעמיק וניצול ציני

אונקיית כסף / צילום: Reuters, CFOTO

אחרי נסיקה מסחררת הגיעה הנפילה: מה גרם לירידות החדות במחירי המתכות?

בשבוע שעבר הזהיר צבי סטפק כי מחירי שתי המתכות ב"סחרור מסוכן שיגרום הפסדים כבדים למשקיעים" ● לדבריו "זה קורה בעיקר כאשר הראלי המטורף מוכתב ע"י כניסת משקיעים ש'מגלים' את ההזדמנות באיחור רב" ● ולמה גם הביטקוין הצטרף לירידות?

עדי שלג / צילום: אלון רון

עד המדינה בפרשת אי.די.בי: כולם "שיפצו" אז מחירי מניות, בדיעבד הבנתי שזו עבירה

עדי שלג העיד כי ביצע את הפעולות סביב הרצת מניות אי.די.בי ב-2012 לפי הנחיותיו של איתי שטרום, וכי הפך לעד מדינה אחרי שגילה כי שטרום ונוחי דנקנר "מפילים עליו הכול" ● הוא טען כי הוא "הוכה בתדהמה" מכך שדנקנר מייחס לו אחריות לפרשה, ולגבי פעולותיו הסביר כי "היום ברור לי שזה אסור, אבל אז זה היה אחרת"

דני בריקמן / צילום: בן יצחקי

הוא שירת 11 שנה ביחידה מסווגת וסירב להפוך לאל"מ. היום יש לו חברת סייבר

בגיל 8 הוא כבר שיווק מוצרי תוכנה, את הבגרות במתמטיקה סיים בכיתה י', ובצבא הוא שירת 11 שנה - אך סירב להמשיך לאל"מ ● חברת הסייבר שהקים עם השחרור מכניסה היום עשרות מיליוני דולרים, אבל הוא בכלל חולם להקים בית ספר למוזיקה: "רוצה להוריד את המחסומים" ● שיחה קצרה עם דני בריקמן, מנכ"ל Oasis Security