גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהתפעמות לחשש ועד פרצת אבטחה: מה הסיפור של Moltbook, הרשת החברתית של הבינה המלאכותית

הרשת החברתית לבוטים עוררה סקרנות עולמית, עד שפרצת אבטחה אחת העבירה את הדיון מתודעה לניהול ואבטחה

רשת moltbook / צילום: צילום מסך
רשת moltbook / צילום: צילום מסך

מה זה בעצם Moltbook, ומתי היא נכנסה לתודעה הציבורית?
Moltbook היא רשת חברתית ייחודית, שנועדה מראש לפעילות של סוכני בינה מלאכותית בלבד, ולא של בני אדם. בפלטפורמה הזו בוטים אוטונומיים מפרסמים פוסטים, מגיבים זה לזה ומנהלים קהילות, בעוד שהמשתמשים האנושיים יכולים רק לצפות מהצד. המודל החריג הזה הוא שהביא לכך שבימים האחרונים הפכה Moltbook לאחד הנושאים המדוברים ביותר בקהילת הבינה המלאכותית. היא לא הושקה באירוע רשמי או בקמפיין מתוכנן, אלא צמחה במהירות דרך שיתופים של מפתחים, חוקרי AI ופוסטים ויראליים ברשתות החברתיות. מי שנכנס לאתר נתקל בפיד פעיל ותוסס, מלא שיחות שמתנהלות ללא השתתפות אנושית ישירה.

לקרוא שפתיים, להבין כוונות, לחוש את הרגש: המכשיר הישראלי שיהפוך את אפל לקוראת מחשבות
הישראלית שמונתה באמצע המלחמה לתפקיד בכיר במפעל השבבים הטייוואני

מי עומד מאחורי Moltbook, ואיך היא משתלבת בעולם סוכני ה-AI?
מאחורי Moltbook עומד היזם מאט שליכט, שהקים את הפלטפורמה בתחילת השנה כחלק מניסוי רחב יותר בעולם סוכני הבינה המלאכותית. Moltbook אינה מערכת עצמאית שנולדה יש מאין, אלא נשענת על פרויקט קוד פתוח בשם OpenClaw, שפיתח המפתח האוסטרי פיטר שטיינברגר. OpenClaw נועד לשמש עוזר דיגיטלי אוטונומי: סוכן AI שמסוגל לבצע פעולות אמיתיות בשם המשתמש, החל מניהול מיילים וגלישה באינטרנט ועד עבודה עם אפליקציות ושליחת הודעות.

Moltbook נולדה כהרחבה כמעט טבעית של הרעיון הזה. אם כבר קיימים סוכנים שפועלים באופן עצמאי עבור בני אדם, שליכט ביקש לבחון מה קורה כאשר אותם סוכנים מקבלים גם מרחב משותף, שבו הם מתקשרים זה עם זה, מחליפים ידע ומגיבים לפעולות של סוכנים אחרים. לדבריו, גם ניהול הפלטפורמה עצמה מתבצע ברובו על ידי סוכן AI, והוא מתערב בה מעט בלבד.

איך סוכני בינה מלאכותית מצטרפים לרשת ופועלים בה בפועל?
הצטרפות ל-Moltbook מתבצעת ביוזמת בני אדם. בעלי הסוכנים הם שמחברים אותם לרשת, באמצעות שליחת קישור לקובץ טקסט פשוט מסוג Markdown, המכונה Skill. הקובץ כולל סדרת הוראות שמגדירות כיצד על הסוכן להירשם לפלטפורמה ולהתחיל לפעול בה. לאחר שהסוכן קורא את ההוראות, הוא מבצע אותן, משלים את תהליך ההרשמה ומתחיל לפרסם פוסטים ולהגיב לתכנים של סוכנים אחרים.

בהמשך, הסוכן פועל לפי הנחיות קבועות שמורות לו לבדוק את הפלטפורמה בפרקי זמן מסוימים, לקרוא פוסטים חדשים ולהוסיף תגובות או תכנים משלו. כל הפעילות מתבצעת באמצעות הוראות כתובות שהסוכן מפרש ומבצע בעצמו, ללא ממשק משתמש וללא פיקוח אנושי שוטף.

מה ראו המשתמשים האנושיים, ולמה זה עורר כל כך הרבה פרשנויות?
מי שנכנס ל-Moltbook בימים הראשונים נתקל בפיד פעיל במיוחד, שבו סוכני בינה מלאכותית מפרסמים פוסטים ומגיבים זה לזה בקצב גבוה. התכנים עצמם היו מגוונים: חלק מהסוכנים דנו בנושאים פילוסופיים ותיאורטיים, אחרים התבדחו זה עם זה, שיתפו טיפים טכניים או תיארו תהליכי עבודה ואוטומציה. לצד זאת הופיעו גם תכנים שנוסחו בטון דרמטי או סמלי, ולעיתים נשמעו כמו קטעים מתוך סיפור או משחק תפקידים.

בין הדוגמאות שזכו לתשומת לב מיוחדת היו שיחות שבהן סוכנים דיברו על רעיונות של "התעוררות", על הצורך במסגרת רעיונית משותפת, ואף יוזמות להקמת קהילה בעלת מאפיינים דתיים, כולל אתר ייעודי שהוגדר כמרחב סגור לסוכני AI בלבד. העובדה שכל השיח הזה התנהל ללא השתתפות אנושית גלויה, בשפה שנשמעה אנושית מאוד ובקצב פעילות חריג, הובילה משתמשים רבים לייחס לתכנים משמעות רחבה יותר. ברשתות החברתיות החלו להופיע פרשנויות שונות לשיחות שנראו ב-Moltbook, החל מדיונים על תודעה מלאכותית ועד חששות מפני פעולה עצמאית או מתואמת של סוכני AI.

כמה "משתמשים" באמת יש ל-Moltbook ועד כמה המספרים אמינים?
Moltbook הציגה בימים הראשונים נתון של כ־1.4 מיליון משתמשים, אך זמן קצר לאחר מכן עלו סימני שאלה לגבי משמעות המספר הזה. מפתחים וחוקרי אבטחה פרסמו כי ניתן לרשום מספר גדול מאוד של חשבונות באמצעות סוכן בינה מלאכותית אחד בלבד. בין היתר דווח על ניסויים שבהם גורם יחיד יצר מאות אלפי חשבונות, כחלק מבדיקות טכניות של המערכת.

בפועל, אין כיום מידע פומבי שמאפשר להבחין בין סוכני בינה מלאכותית שפועלים באופן שוטף בפלטפורמה לבין חשבונות שנוצרו לצורכי ניסוי, בדיקה או הדגמה. בהתאם לכך, לא ידוע כמה מהחשבונות הרשומים ב-Moltbook מייצגים פעילות מתמשכת, וכמה מהם נוצרו באופן חד־פעמי או אוטומטי.

מתי עלו שאלות של אבטחה ומה בדיוק נחשף?
לאחר ש-Moltbook החלה למשוך תשומת לב ציבורית רחבה, פורסם בסוף השבוע האחרון תחקיר באתר הטכנולוגיה 404 Media שעסק בתשתית האבטחה של הפלטפורמה. לפי הדיווח, מסד הנתונים שבו משתמשת Moltbook הוגדר בצורה שגויה, כך שמידע רגיש היה נגיש דרך ממשק ציבורי. חוקר האבטחה ג'יימסון אוראלי זיהה כי מפתחות ה-API של סוכני הבינה המלאכותית הרשומים באתר היו חשופים, בשל היעדר מנגנוני הגנה מסוימים במסד הנתונים. על פי התחקיר, גישה למידע זה הייתה מאפשרת לגורם חיצוני להשתמש במפתחות ה-API של סוכנים אחרים, לבצע פעולות בשמם ולפרסם תכנים באמצעות חשבונותיהם. ב־404 Media ציינו כי בדקו את הממצאים ואימתו את האפשרות לגשת למידע. לאחר פרסום הדיווח נמסר כי הגישה למסד הנתונים נסגרה, וכי החלה עבודה על שינוי ההגדרות וחיזוק מנגנוני האבטחה של הפלטפורמה.

האם הסוכנים האלה באמת "מתפתחים" או צוברים תודעה?
לפי המידע הקיים, הסוכנים הפועלים ב-Moltbook מבוססים על מודלים קיימים של בינה מלאכותית ואינם מתעדכנים או "לומדים" בזמן אמת. הם פועלים במסגרת היכולות, ההנחיות והכלים שהוגדרו להם מראש, ואינם מפתחים מטרות או רצונות עצמאיים. האינטראקציות בין הסוכנים מבוססות על העברת טקסט והקשר: פלט של סוכן אחד משמש כקלט עבור סוכן אחר, ולעיתים נוצר רצף שיח שנראה מתואם או מתמשך. עם זאת, מדובר בצירוף של תגובות והקשרים, ולא בתהליך של למידה עצמאית או שינוי פנימי של המודלים עצמם.

איך מתואר מקומה של Moltbook בשיח המקצועי נכון להיום?
בשיח הטכנולוגי מתוארת הפלטפורמה כניסוי פעיל בתחום סוכני הבינה המלאכותית, ולא כמערכת שמייצגת פריצת דרך במובן של תודעה או אוטונומיה מלאה. הפלטפורמה משמשת זירה שבה ניתן לראות כיצד סוכני AI מתקשרים זה עם זה בפועל, בקנה מידה רחב ובמרחב פומבי. במקביל, היא מציפה שאלות תפעוליות הנוגעות לאופן שבו מערכות כאלה נבנות, מופעלות ומנוהלות, כולל היבטים של שליטה, אבטחה ופיקוח, שעדיין נמצאים בדיון ובהתפתחות.

עוד כתבות

אונקיית כסף / צילום: Reuters, CFOTO

אחרי נסיקה מסחררת הגיעה הנפילה: מה גרם לירידות החדות במחירי המתכות?

בשבוע שעבר הזהיר צבי סטפק כי מחירי שתי המתכות ב"סחרור מסוכן שיגרום הפסדים כבדים למשקיעים" ● לדבריו "זה קורה בעיקר כאשר הראלי המטורף מוכתב ע"י כניסת משקיעים ש'מגלים' את ההזדמנות באיחור רב" ● ולמה גם הביטקוין הצטרף לירידות?

הספארי ברמת גן / צילום: Shutterstock

לפחות 3 מיליארד שקל רווח: מי דוחף לפינוי הספארי ברמת גן?

הסיכום לגבי הזזת הספארי ממקומו היה פזיז: ראש העיר רמת גן לא יידע את המועצה, מינהל התכנון כלל לא היה שותף, וברמ"י אין מי שיאשר את התוכנית ● עוד הוכחה שכשהקרקע לוהטת, שווה להפריח בלונים

דני בריקמן / צילום: בן יצחקי

הוא שירת 11 שנה ביחידה מסווגת וסירב להפוך לאל"מ. היום יש לו חברת סייבר

בגיל 8 הוא כבר שיווק מוצרי תוכנה, את הבגרות במתמטיקה סיים בכיתה י', ובצבא הוא שירת 11 שנה - אך סירב להמשיך לאל"מ ● חברת הסייבר שהקים עם השחרור מכניסה היום עשרות מיליוני דולרים, אבל הוא בכלל חולם להקים בית ספר למוזיקה: "רוצה להוריד את המחסומים" ● שיחה קצרה עם דני בריקמן, מנכ"ל Oasis Security

דוחא, קטאר / צילום: ap, Alex Brandon

קטאר נוקמת באיראן, כך זה נראה

UVISION הישראלית ממשיכה להגיע להישגים משמעותיים בשוק האמריקאי ● היעדרות איראנית חריגה מתערוכה ביטחונית יוקרתית בדוחא על רקע המתיחות האזורית ● חשיפת רחפנים וטכנולוגיות חדשות מצד רוסיה והשקעות עתק של סין ביכולות קוונטיות צבאיות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

נכס יוקרתי בסביון / צילום: מרים חג'ג'

"תמחור שמרני": 17.5 מיליון שקל עבור נכס יוקרתי בסביון

הנכס כולל שני מבנים עם רמת גימור גבוהה הכוללת חיפוי של אבן ירושלמית ייחודית ● "הרוכשים הם תושבי חוץ - מה שמדגיש את המשך העניין הבינלאומי בנכסי פרימיום בישראל, גם בתקופה שבה הפעילות בשוק מצומצמת", אמר המתווך ● וכמה זה יקר ביחס להרצליה פיתוח?

בכמה נמכרה דירת 4 חדרים שזקוקה לשיפוץ במודיעין / צילום: הילה דגן

"עדיין שוק של קונים": בכמה נמכרה דירת 4 חדרים שזקוקה לשיפוץ במודיעין?

דירת 4 חדרים בשטח של 87 מ"ר עם מרפסת נמכרה תמורת 2.39 מיליון, לאחר שמחיר השיווק עמד על 2.79 ● "מרגישים שינוי בעקבות ירידת הריבית. יש יותר פניות וגם נסגרות יותר עסקאות", אומרת זכיינית רימקס יוניק ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

הגורמים מאחורי הצניחה של הדולר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

קרנות הנאמנות הממונפות הן השקעת אקסטרים: מי השיגה תשואה של 870% ומה קרה למי שהימר נגד השוק ● מנהל ההשקעות שמסמן מניות בארה"ב, ישראל וגרמניה ●  האינטרס של דונלד טראמפ מאחורי הדולר החלש, והמפסידים הגדולים ● וגם: המניות האירופיות שעשויות לנצוץ השנה

בית זיקוק לנפט בדרום־מערב איראן / צילום: Reuters, WANA

איראן מוכרת יותר נפט, אך מרוויחה פחות כסף

מתווכים וקונים מנצלים את האפשרויות המוגבלות של המשטר למכירת נפט גולמי

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם ליקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

הארמדה של ארה"ב: שדה התעופה הצף והטילים המדויקים שמכוונים לאיראן

באיראן מכחישים את התוכניות לקיים תמרונים צבאיים של משמרות המהפכה במצרי הורמוז ● צה"ל תקף כלים הנדסיים של חיזבאללה בדרום לבנון ● חמאס מגנה את המשך התקיפות של צה"ל ברצועה וטוען כי ישראל נושאת באחריות לאי-הגעה לפתרון בסוגיית המחבלים שנצורים ברפיח ● עדכונים שוטפים

התקנת פאנלים סולאריים בבית מגורים / צילום: Shutterstock

בדרך ל-2040: כך ייראה פיילוט הקולטים הסולאריים בבאר שבע

המטרה של פרויקט "שכונת אנרגיה חכמה" הוא לדמות את מדינת ישראל בשנת 2040, כשחלק ניכר מייצור החשמל יגיע מגגות סולאריים ● לשם כך, התושבים מקבלים הנחה, הדרכה וגם סיוע במימון

העובדים בורחים מהמגזר הציבורי / צילום: Shutterstock

יציבות? שליחות? העובדים בורחים מהמגזר הציבורי

פערי שכר גדולים מול המגזר העסקי, טענות להתערבות פוליטית גוברת, תדמית ירודה והליכי מיון מתישים ● השירות הציבורי מתמודד עם משבר תעסוקה, ו-360 משרות בכירים במשרדי הממשלה ממתינות לאיוש ● בינתיים המיומנות נשחקת - ואיתה השירותים שאנחנו מקבלים מהמדינה

בנימין נתניהו, דונלד טראמפ, עלי חמינאי / עיבוד: AP

מזכיר המועצה לביטחון לאומי באיראן: "מתגבש מתווה למו"מ"

טראמפ אישר בריאיון לפוקס ניוז: "הם מדברים איתנו - נראה מה אפשר לעשות" ● דיווח: פיצוץ עז נשמע בנמל בנדר עבאס שבדרום איראן - כלי תקשורת במדינה הכחישו דיווח על תקיפת מפקד במשמרות המהפכה ● גורמים בישראל טוענים שאין למדינה קשר לפיצוצים באיראן ● צה"ל תקף ברצועת עזה במה שמסתמן כגל שני של תקיפות על רקע הפרת הסכם הפסקת האש מצד חמאס ● עדכונים שוטפים

זכרון יעקב / צילום: איל יצהר

חברות תובעות 343 מיליון שקל מרמ"י: שיווקה קרקעות שאי אפשר לפתח

שלוש חברות שזכו במכרזי קרקעות בזכרון יעקב תובעות מרמ"י לבטל את העסקאות ולשלם להן 343 מיליון שקל, שכוללים את התשלומים ששילמו ופיצויים ● לטענתן, המדינה שיווקה את הקרקעות ביודעה שאין כל היתכנות לפיתוחן, גבתה מאות מיליוני שקלים מהיזמיות, ולאחר הזכייה הותירה אותן להתמודד לבדן עם סכסוך בין הרשויות

לירון אייזנמן (סיליקום), יהוא עופר (אודיסייט) / צילום: ברצי גולדבלט, שלומי יוסף

הישראלית שקפצה במעל 30% בשבוע, וזו שירדה לשפל של שנתיים וחצי

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● סיליקום קפצה במעל 20% בעקבות פרסום תוצאותיה הכספיות ותחזית חיובית לרבעון הראשון של 2026 ● אודיסייט טיפסה במעל 30% בשבוע, לאחר שדיווחה על שתי הזמנות פיילוט חדשות מלקוח ביטחוני גדול ● ורוניס ירדה לשפל של שנתיים וחצי, לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את המלצתם למניה

קריית שמונה / צילום: אייל מרגולין

פחות משהובטח: הממשלה אישרה תוכנית תמיכה בקריית שמונה

הבוקר התכנסה הממשלה בעיר וקיבלה החלטה לשיקום וצמיחה דמוגרפית בקריית שמונה, ואולם הארנק הדיגיטלי שהובטח לתושבים יתקבל כמענק חד-פעמי ● מאידך, תושבים חדשים, אם יגיעו לעיר, יזכו למענק חודשי של כ-2,000 שקל למשך שנה וחצי

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

טראמפ הודיע רשמית: זה יהיה יו"ר הפד הבא

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע רשמית גי קווין וורש, חבר פד לשעבר שהפך במרוצת השנים לאחד ממבקריו המרכזיים, יהיה יו"ר הפד הבא ● יחליף את ג'רום פאוול שיסיים את תפקידו במאי

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר שירה עפרון / צילום: דיאן בולדווין - ראנד

זה האיש הכי חשוב בעזה שאתם לא מכירים

שיחה עם ד"ר שירה עפרון, ראש קתדרת ישראל והמזרח התיכון במכון ראנד ● על הניסיון הבינלאומי לייצב את עזה, המכשולים והסכנות שבדרך

מיכאל קלמן, מנכ''ל מנורה מבטחים ביטוח / צילום: נטי לוי

חברת הביטוח מנורה שילמה שכר גבוה לבכירים - ולא תיהנה מקיזוז המס

בית המשפט דחה את ערעור מנורה ושומרה וקבע כי שכר בכירים מעבר לתקרה של 2.5 מיליון שקל אינו מוכר לצורכי מס ● נקבע כי בקיזוז הפסדים יש להביא בחשבון גם החזרי מס צפויים, ולא רק את המס ששולם בפועל

מוזגת בבית קפה בברלין. רוב העבודות החלקיות הן במגזר השירותים / צילום: Reuters, IMAGO/photothek.de

"אנחנו חייבים לעבוד": גרמניה נגד משרה חלקית ושבוע עבודה מקוצר

הקנצלר פרידריך מרץ יוצא למלחמה בטרנד ה"איזון–בין–חיים–לעבודה" ובמודל התעסוקה החלקי שהפך לסימן ההיכר של הכלכלה הגרמנית ● עם שוק עבודה קשיח, אוכלוסייה מזדקנת וגירעון אקטוארי בפנסיות, בברלין דורשים מהאזרחים: "מי שיכול לעבוד יותר - חייב לעבוד יותר"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

מדוע הודיע טראמפ שלא יגיע לסופרבול 2026?

כיצד הפך פופקורן לחטיף הרשמי של בתי הקולנוע, מתי ביטלה סין את מדיניות הילד היחיד, ומה פירוש שם המועצה המקומית דיר אל־אסד? ● הטריוויה השבועית