על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● עקב אכילס של חמינאי שעשוי להוביל אותו להפסד מול ארה"ב
● תחת עיני הבית הלבן: סין הפכה לגורם מרכזי בשימור המשטר האיראני
1בייג'ינג נדחקת לשוליים: סין מתקשה להישאר שחקנית פוליטית במזרח התיכון
"עלייתה של בייג'ינג כמתווכת במזרח התיכון על חשבון ארה"ב איבדה תנופה, על רקע היסוסה לקחת על עצמה תפקיד פוליטי או ביטחוני מתמשך", פורסם בבלומברג האמריקאי.
"לפני שלוש שנים, אנליסטים בוושינגטון חששו שסין צומחת כמתווכת במזרח התיכון, אזור שבו ארה"ב שלטה במשך עשרות שנים". אולם כעת, "סין נדחקה לשוליים בכל סוגיה פוליטית מרכזית במזרח התיכון, ונראית שוב כשחקנית שולית באזור. גם ההתפרצות האלימה האחרונה באיראן, השותפה האסטרטגית המרכזית של סין במזרח התיכון, היא מכה נוספת לבייג'ינג".
"סין נעדרה במיוחד מאז מתקפות חמאס באוקטובר 2023", נכתב. כאשר "האירועים הללו עיצבו מחדש את המזרח התיכון ושינו את מאזן הכוחות האזורי". בכל שלב, ארה"ב הייתה מרכזית. לעומת זאת, "על אף קשריה המסחריים העמוקים של בייג'ינג במפרץ, היא גילתה לאחרונה נכונות מועטה להשקיע משאבים או הון פוליטי כשהמשברים דורשים מעורבות מתמשכת".
יש אנליסטים שטוענים שסין בוחנת את צעדיה לטווח הארוך הם מציעים כי "שלוש השנים האחרונות היו סטייה רגעית בתוך מגמה מתמשכת לעבר תפקיד פוליטי גדול יותר של סין במזרח התיכון". אולם אנליסטים אחרים "תוהים אם לבייג'ינג יש את התבונה הדיפלומטית והפוליטית כדי לחזק עוד את מעמדה, במיוחד כשארה"ב מאשררת מחדש את תפקידה המרכזי ביחסים האזוריים".
בשנתיים האחרונות "בייג'ינג נעדרה ברובה מהחדרים שבהם התקבלו ההחלטות המרכזיות". בנוסף, "סין מילאה תפקיד מוגבל גם בכל הנוגע למתקפות החות'ים על ספנות אזרחית בים האדום. בעוד וושינגטון הקימה קואליציה ימית ופתחה בתקיפות נגד אתרים בתימן, בייג'ינג התמקדה רק בביטחון כלי שיט הקשורים לסין".
יש לציין כי מבחינה כלכלית, "בייג'ינג עדיין גורם חשוב". זאת משום ש"היקף הסחר בין מדינות המפרץ לסין בלבד הגיע ל-257 מיליארד דולר ב-2024, ועבר את הסחר של המפרץ עם ארה"ב, בריטניה וגוש האירו גם יחד, לפי מכון החשיבה הבריטי Asia House. חלק גדול מהצמיחה הזו קשור לפרויקטי תשתית רחבי היקף הנשענים על קבלנים סיניים, ציוד סיני ומימון סיני".
מתוך בלומברג מאת פיטר מרטין וסם דאהר. לקריאת הכתבה המלאה.
2התקשורת הסעודית מאותתת שהנורמליזציה עם ישראל מתרחקת
"התקשורת הסעודית נוקטת טון אנטי־ישראלי הולך וגובר, אינדיקציה נוספת להתמעטות הסיכויים לנורמליזציה דיפלומטית בין שתי המעצמות במזרח התיכון", פורסם בוול סטריט ג'ורנל האמריקאי.
בינואר האחרון פורסם מאמר מערכת בעיתון היומי אל־ריאדש שביקר את ישראל על "התעלמות מן המשפט הבינלאומי ומריבונות מדינות". במאמר נכתב "בכל מקום שבו ישראל נוכחת יש חורבן והרס". גם בתוך המדינה הסעודית אנשי דת מעצימים את המסר האנטי-ישראלי. בדצמבר האחרון אמר השייח' סאלח בן חומייד בדרשה במכה כי "אלוהים, טפל ביהודים שתפסו וכבשו, כי אין הם יכולים להימלט מכוחך".
בעוד שבעבר נותרה התקשורת הסעודית "נייטרלית ביחס להחלטות של מדינות אחרות במפרץ לנרמל יחסים עם ישראל", כעת חל שינוי בטון. השינוי נובע "מהסכסוך הפומבי המחריף של סעודיה עם איחוד האמירויות, יריבתה על ההנהגה הכלכלית במפרץ, אשר נקטה עמדות מנוגדות לממלכה בעימותים ברחבי המזרח התיכון. איחוד האמירויות היא גם החותמת הבולטת ביותר על הסכמי אברהם".
רק בחודש שעבר כתב באל-ג'זירה עיתונאי סעודי כי "המתחזה מאבו דאבי מאמינה שהדרך הקצרה ביותר לנקום טינות עבר ולרפא מצב של קנאה ורגשי נחיתות כלפי הממלכה היא להשליך את עצמה לזרועות הציונות ולהסכים לכך שהאמירויות יהפכו לסוס הטרויאני הישראלי בעולם הערבי".
"שילובה של סעודיה בהסכמי אברהם נחשב לאורך זמן לליבת השאיפות האמריקאיות והישראליות במזרח התיכון. אך חישובי הממלכה השתנו בעקבות המלחמה בעזה", נכתב. "אף שסעודיה אומרת שהיא עדיין פתוחה לנורמליזציה אם תכלול נתיב להקמת מדינה פלסטינית, הדחיפות המופחתת מצדה הותירה מקום לכך שסדרי עדיפויות אחרים במדיניות החוץ ישתלטו על הבמה".
מתוך הוול סטריט ג'ורנל מאת סאמר סעיד ודב ליבר. לקריאת הכתבה המלאה.
3דיווח בוושינגטון פוסט: גוגל סייעה לישראל בעזה באמצעות בינה מלאכותית
"תלונה שהוגשה לרשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) חושפת כי גוגל הפרה את כללי האתיקה שלה כדי לסייע לישראל ליישם בינה מלאכותית על סרטוני מעקב מרחפנים בעזה", פורסם בוושינגטון פוסט.
בתלונה נכתב כי עובד גוגל לשעבר טוען כי "החברה הפרה בשנת 2024 את המדיניות הפנימית שלה, שאסרה שימוש בבינה מלאכותית לצורכי נשק או מעקב, בכך שסייעה לקבלן צבאי ישראלי לנתח תיעוד וידאו שצולם מרחפנים". בנוסף, "לפי מסמכים פנימיים שצורפו לתלונה, טכנולוגיית הבינה המלאכותית ג'ימיני של גוגל שימשה את מערך הביטחון הישראלי בתקופה שבה החברה ניסתה בפומבי להתרחק מצה"ל בעקבות מחאות עובדים נגד חוזה עם ממשלת ישראל".
במסמכים צוין כי "ביולי 2024 קיבלה חטיבת מחשוב הענן של גוגל בקשת תמיכת לקוחות מאדם שהשתמש בכתובת אימייל של צה"ל. השם שמופיע בבקשת התמיכה תואם לשמו של עובד שמופיע באופן פומבי בחברת הטכנולוגיה הישראלית CloudEx - חברה שלפי התלונה שהוגשה ל-SEC היא קבלן של צה"ל".
לפי המסמכים הפנימיים שצורפו "המייל מכתובת האימייל של צה"ל ביקש עזרה בהפיכת ג'ימיני לאמין יותר בזיהוי אובייקטים כגון רחפנים, כלי רכב משוריינים וחיילים בצילומי וידאו אוויריים. צוות מחטיבת הענן של גוגל השיב בהצעות וביצע בדיקות פנימיות".
"התלונה ל-SEC טוענת כי גוגל הפרה את חוקי ניירות הערך, משום שכאשר סטתה מהמדיניות הפומבית שהצהירה עליה ושגם נכללה בדיווחים פדרליים היא הטעתה משקיעים ורגולטורים".
דובר גוגל מסר לוושינגטון פוסט: "כל טענה שהפרנו את עקרונות ה-AI שלנו היא שגויה. העובדות הן: קיבלנו פנייה (ticket) לתמיכה עבור מוצר שזמין באופן כללי לכל לקוח. ענינו על שאלה בנושא שימוש כללי, כפי שהיינו עושים עבור כל לקוח, עם מידע סטנדרטי של מוקד תמיכה, ולא סיפקנו כל סיוע טכני נוסף. הפנייה נסגרה עקב חוסר פעילות. מקור הפנייה היה בחשבון עם הוצאה חודשית של פחות מכמה מאות דולרים על מוצרי AI, מה שהופך כל שימוש משמעותי ב-AI לבלתי אפשרי. היינו ברורים מאוד לגבי עבודתנו במסגרת חוזה 'נימבוס' - זהו ניסיון נוסף להשתמש בסמנטיקה ולעוות עובדות כדי לרמוז אחרת".
צה"ל ו-CloudEx לא השיבו לבקשות תגובה.
מתוך הוושינגטון פוסט מאת מאת גריט דה וינק. לקריאת הכתבה המלאה.