תחת עיני הבית הלבן: סין הפכה לגורם מרכזי בשימור המשטר האיראני

בצל המתיחות הגוברת מול ארצות הברית, איראן הודיעה על דחיית התרגיל הימי המשותף עם רוסיה וסין: המועד המקורי, שתוכנן לאמצע פברואר, נדחה לסוף החודש. בעוד שהדיון על השותפויות האסטרטגיות של טהראן מתמקד לרוב במוסקבה, נראה כי דווקא בייג'ינג - המעדיפה לפעול מאחורי הקלעים - מסתמנת כשחקנית משמעותית לא פחות בשימור יציבותו של משטר האייתוללות.

● הדרך האיראנית להילחם בשחיקת המטבע: הדפסה של שטר חדש
● קטאר נוקמת באיראן, כך זה נראה

בעוד שהעברת טכנולוגיות ביטחוניות מתקדמות ממוסקבה לטהראן מתקדמת בעצלתיים, אם בכלל, בייג'ינג כבר משנה את מאזן הכוחות בשטח. כבר בחודש שעבר דווח כי כחלק מהפקת הלקחים ממבצע "עם כלביא", המשטר בטהרן מתכוון להטמיע בקרוב את מערכת ההגנה האווירית הסינית HQ-9B, שנועדה להתמודדות עם איומים ארוכי טווח.

"סין תספק בקרוב מערכות HQ-9", אישר חבר המועצה לביטחון לאומי של איראן, עבופאזל זוהרבאנד. לדבריו, המערכת החדשה "תסגור פערים קריטיים מול איומים בגובה רב", ותהווה נדבך מרכזי ביכולת ההתמודדות של איראן עם איומים אוויריים מורכבים.

"הרפתקנות צבאית תוביל לתהום"

בה בעת, סדרת עיצומים שהטילה ארה"ב על גופים שונים, לצד פעילות פוליטית בקונגרס, חושפים את עצימת העין של בייג'ינג בכל הנוגע לייצוא רכיבים קריטיים לתעשייה הביטחונית האיראנית. כך, למשל, בנובמבר האחרון פנו חברי בית הנבחרים ראג'ה קרישנמורת'י וג'ו קורטני למזכיר המדינה מרקו רוביו ולראש ה־CIA ג'ון רטקליף, בדרישה לחקור משלוחים מחברות סיניות של חומרים המיועדים לייצור דלק לטילים בליסטיים.

אין מדובר באירוע נקודתי. הקשרים הכלכליים-ביטחוניים בין בייג'ינג לטהראן נמצאים כבר תקופה ארוכה על הכוונת של הממשל האמריקאי. כבר בפברואר אשתקד הטיל משרד האוצר בוושינגטון סנקציות על שורת חברות סיניות, ספקיות של רכיבים חיוניים עבור תעשיית הכטב"מים האיראנית. מהלכים אלו חושפים את עומק חדירתה של סין אל שרשרת האספקה הצבאית של משטר האייתוללות, למרות הלחץ הבינלאומי.

גם בזירה הדיפלומטית סין מנצלת את מעמדה כדי להעניק רוח גבית לרפובליקה האסלאמית, תוך שימוש במונחים המזוהים עם משטר האייתוללות. שגריר סין באו"ם, פו קונג, הזהיר בשבוע שעבר מפני "הרפתקנות צבאית" נגד איראן וציין כי "השימוש בכוח לא יכול לפתור בעיות; כל פעולה של הרפתקנות צבאית רק תדחק את האזור לתוך תהום של חוסר ודאות".

מערכת יחסים ארוכה ומסועפת

מערכת היחסים בין משטר האייתוללות לרפובליקה העממית היא ארוכת שנים. כבר בשנות ה־80 וה־90, כשבעקבות המהפכה האסלאמית איראן הייתה נתונה בבידוד בינלאומי עמוק, בייג'ינג הייתה זו שסיפקה לה אמצעי לחימה - מטילים נגד ספינות ועד מערכות ארטילריה ורכיבי תחזוקה לכלי טיס. קפיצת המדרגה ביחסים נרשמה ב־2021, עם חתימת הסכם שיתוף הפעולה האסטרטגי ל־25 שנה, המקיף את תחומי התחבורה, האנרגיה, הטכנולוגיה והביטחון. האינטרס המרכזי של בייג'ינג לאורך כל הדרך נותר ברור: נפט.

סין, יבואנית הנפט הגדולה בעולם שהגיעה אשתקד לשיא של 11.6 מיליון חביות ביום, פועלת לשימור האספקה האיראנית הרחק מהעין הבינלאומית. נתוני מינהל המכס הסיני אינם מציינים יבוא רשמי מאיראן; במקום זאת, כ־14% מהיבוא מיוחסים למקור "אחר" - עקיפה המתאפשרת באמצעות שימוש ב"מכליות רפאים" ושינוע דרך מדינות שלישיות. בחברת קפלר ניתחו לעומק את מנגנוני עקיפת הסנקציות הסיניים, ומצאו כי יבוא הנפט "העוקף" הסתכם בלפחות 2.6 מיליון חביות ביום - כ־22% מכלל היבוא למדינה. נתון זה מורכב מ־1.38 מיליון חביות ביום מאיראן, כ־800 אלף מרוסיה וכ־389 אלף מוונצואלה. המניע הסיני ברור: חיסכון אגרסיבי בעלויות בזכות מחירי "רצפה" לחבית.

"מערכת היחסים בין איראן לסין מתאפיינת בניצול מצד בייג'ינג", מסביר החוקר בני סבטי מה-INSS. "הסינים נהנים מהנחות של עשרות אחוזים, שיש המעריכים אותן אף ב־50%. לעתים התשלום כלל לא מועבר במלואו. מעבר לכך, אנו עדים להשתלטות סינית על נמלים באיראן ולפעילות דיג ענפה במפרץ הפרסי".

המיזמים פורחים, הסחר צונח

במקביל לזירה הימית, בייג'ינג פועלת להרחבת היצוא היבשתי לאירופה. הפלישה הרוסית לאוקראינה והסנקציות המערביות שאחריה, אילצו את סין לנתב סחורות בנתיבים דרומיים יותר, הכוללים גם את חציית הים הכספי. כדי להשלים רצף יבשתי מלא, סין זקוקה לאיראן כחוליה מקשרת; לשם כך היא מקדמת את מסילת הרכבת סין־קירגיזסטן־אוזבקיסטן, לצד חיבור העיר מראנד שבאיראן לרשת המסילות הטורקית.

איראן, מצדה, הציגה אשתקד תוכנית גרנדיוזית לפריסת תשע מסילות רכבת באורך כולל של 17 אלף ק"מ ובהשקעה של יותר מ־10 מיליארד דולר, שנועדה לאפשר שינוע של עד 60 מיליון טונות מטען בשנה. סין כבר נוטלת אחריות ישירה על חלקים מהפרויקט, כמו במסוף סראחס בגבול איראן־טורקמניסטן. משם, מתכננים הסינים לחשמל מקטע רכבת באורך של כ־1,000 ק"מ עד לעיר ראזי שבגבול טורקיה - נתיב שבו מזהה נשיא טורקיה ארדואן הזדמנות להעצמת ההשפעה הגיאופוליטית של מדינתו כגשר בין מזרח למערב.

בניגוד לפריחת המיזמים התשתיתיים, הסחר הבילטרלי הרשמי נמצא בצניחה. מנתוני מינהל המכס הסיני עולה כי ב־11 החודשים הראשונים של 2025 הסתכם הסחר ב־9.09 מיליארד דולר בלבד - נסיגה של כ־24% בהשוואה ל־12 מיליארד דולר בתקופה המקבילה ב־2024. מתוך זאת, הייצוא הסיני לאיראן התכווץ ב־22% לכ־6.23 מיליארד דולר, בעוד שהייצוא האיראני לסין צנח ב־27% לרמה של כ־2.86 מיליארד דולר.

המשמעות היא שגירעון הסחר האיראני מול סין, העומד על 3.38 מיליארד דולר, גדול כעת יותר מסך כל הייצוא הרשמי של הרפובליקה האסלאמית לשותפתה האסטרטגית. עם זאת, חודש נובמבר הציג נתונים נאים מבחינת הייצוא האיראני עם 760 מיליון דולר - עלייה של כ־4.7% ביחס לנובמבר 2024. מנגד, הייצוא הסיני באותו חודש רשם צניחה של 57%, והסתכם ב־170 מיליון דולר בלבד.