יובל באר אבן, מגדל / צילום: גל חרמוני
פעם נוספת שהבורסות בעולם נראות שבריריות. בימים האחרונים מתכת הכסף נפלה ב־30% והזהב בעקבותיה (אחרי זינוק עצום בחודשים שלפני), כשגם מטבעות הקריפטו צוללים. הסיבה לכך מיוחסת לבחירתו של קווין וורש ליו"ר הפדרל ריזרב הבא, שהביאה לחשש כי הוא מתכוון להוביל לצמצום במאזן הפד, ולכן לקיטון בביקוש לנכסים אקזוטיים. זאת לאור התבטאויות עבר שלו כי מדיניות ההרחבה הכמותית של הפד שגויה.
אך יובל באר אבן, מנהל השקעות עמיתים בחברת מגדל ביטוח ופיננסים, מסרב להתרגש: "בסוף השוק יבין שטראמפ 'תיאם ציפיות' עם וורש בטרם בחר בו. המסלול להורדה הדרגתית של הריבית נראה סביר".
● "בהתחלה היה חשש": כך הקפיץ המעבר למסחר ביום שישי את המחזורים בתל אביב
● האם ינואר חזק בבורסה מנבא שנה טובה לחוסכים? זה מה שמלמדת ההיסטוריה
באר אבן יודע על מה הוא מדבר בנושא הרגעת משקיעים. לפני שנה וחצי מדד הנאסד"ק בהובלת ענקיות הטכנולוגיה חווה ירידה של 10%. זה נשמע מוזר כעת, אבל באותו הזמן מנהלי השקעות רבים הציעו להתרחק מ־7 המופלאות (מניות הטכנולוגיה הגדולות של וול סטריט). מנגד, באר אבן היה בטוח שמדובר בהזדמנות כניסה אליהן. הוא צדק. מאז המדד העוקב אחרי אותן מופלאות (MAGS) זינק ב־55%, לעומת 30% במדד המניות העולמי.
במקביל, באותו הזמן באר אבן אומנם המליץ פחות על השוק המקומי, רגע לפני מבצע הביפרים מול חיזבאללה ששינה את הכול, אך צפה שכאשר המצב ישתפר הבורסה המקומית תתקן. הוא הציע להתמקד בבנקים ובמניות התקשורת, שאכן זינקו מאז ביותר מ־130%. גם אג"ח ממשלת ישראל שעליו המליץ, קפץ מאז ב־14%.
"גם השנה - ישראל תעשה יותר מהעולם"
כעת באר אבן צופה ש"ישראל תעשה גם השנה תשואת יתר על העולם, בהנחה שהחלק הביטחוני יישאר בשליטה. הכלכלה הישראלית במצב טוב, נתוני הצריכה חזקים, הצרכנים חזקים מאוד, והרבה כסף חוזר לישראל - גם מהציבור וגם ממשקיעים זרים".
במקרה כזה, זו תהיה השנה השלישית ברציפות שבה הבורסה בישראל תיתן תשואה עודפת על העולם. "התמחור בישראל נדיב", הוא מוסיף, כלומר ממש לא זול ואפילו יקר - "אבל ביחס לשאר העולם הוא בסדר".
זה גם מה שמסביר לדעתו חלק מהעליות בשוק המקומי בשנה וחצי האחרונה (תשואה של יותר מ־100%), "דלת הכניסה חזרה לישראל מאוד צרה וכשכל כך הרבה שחקנים מנסים להיכנס, באופן טבעי המחירים עולים".
גם באשר לחו"ל הוא לא מציע להיכנס לבונקר. "קשה מאוד לתזמן את השווקים. באפריל האחרון היו ירידות חדות בגלל 'יום השחרור' של טראמפ (כניסת תוכנית המכסים לתוקף, נ"א). אבל מי שעבר למסלול אג"ח פספס את כל התיקון במניות. צריך לקחת את הסיכון המתאים ולהישאר בשוק".
את הדברים האלה אומר באר אבן גם אחרי 3 שנים של עליות חדות בשווקים. "גם כשמסתכלים קדימה, בסך־הכול התמונה חיובית למניות. רווחי החברות צומחים, צפי צמיחת הרווחים השנה הוא 13%, הריבית יורדת, האינפלציה מתמתנת, והכלכלה חזקה. נדיר שיש מפולת בגלל תמחור גבוה. כדי שהמגמה תישבר, צריך ברבור שחור, מיתון, או מלחמה. כרגע ההסתברות לעוד שנה של עליות, גבוהה יותר משנה של נפילות".
מצד שני, הוא מזהיר ש"הרבה מהטוב הזה כבר מתומחר במחירי המניות, והשוק הרבה פחות סבלני לפספוסים בתוצאות. "מיקרוסופט, למשל, פספסה ב־2% את צמיחת ענן, והשוק העניש אותה בנפילה של 10%", הוא מדגים את הסיכון.
על הכיוון של המטבע המקומי הוא אומר כי "השקל ממשיך להתחזק בזכות תנאים בסיסיים חזקים - דמוגרפיה חזקה, בוודאי ביחס למדינות ה־OECD, סקטור הייטק חזק (כולל תעשיות ביטחוניות) שלא עוצר, והסכמי גז שמזרימים דולרים". לכן לדעתו, השקל ימשיך להתחזק: "שלושה שקלים לדולר נשמע כמו שיווי משקל הגיוני", אומר באר אבן, שמעריך שההסתברות להתערבות בנק ישראל נמוכה מאוד.
בישראל: תקשורת, נדל"ן מניב ותשתיות
כשאנחנו מבקשים מבאר אבן לבנות תיק השקעות הוא מציע למשקיע סולידי להקצות 12% למניות בישראל ו־18% למניות בחו"ל. הוא מקצה 40% לאג"ח ממשלת ישראל במח"מ ארוך יחסית של 8 שנים.
מנגד, הוא מקטין חשיפה לאג"ח קונצרניות בישראל ל־20% כיוון ש"המרווחים נמצאים בשפל - במדד תל בונד 60 המרווח עומד על 80 נקודות בלבד מהאג"ח הממשלתיות, והוא לא מפצה מספיק על הסיכון", הוא מסביר. לאג"ח חו"ל הוא מקצה 10%, אך רק לדירוג השקעה ובמח"מ של 6 שנים.
למשקיע אגרסיבי הוא מציע להקצות למניות בארץ 27% מהתיק; עוד 38% למניות בחו"ל, 10% לאג"ח ממשלת ישראל, 15% לאג"ח קונצרניות בישראל ו־10% לאג"ח חו"ל.
בישראל, באר אבן ממליץ במיוחד על סקטור התקשורת. "הסקטור רץ בשנה האחרונה, אבל עדיין נסחר במכפילים סבירים. בזק, סלקום ופרטנר נהנות ממספר מגמות: ירידה בהוצאות רשת הסיבים, עלייה בהכנסה החודשית הממוצעת ממשתמש (ARPU), וחזרה לחלוקת דיבידנד. "מספיק שה־ARPU יעלה בשניים־שלושה שקלים, זו השפעה מצרפית של מאות מיליוני שקלים ברווחים".
באר אבן ממשיך להאמין גם בנדל"ן המניב - "מסחר, משרדים, לוגיסטיקה ודאטה סנטרים (חוות שרתים) ייהנו מירידת הריבית. החברות ממונפות, אז ירידת תשואות תפחית הוצאות מימון ותביא להגדלת ההון העצמי. הפעילות הכלכלית בישראל צומחת והצרכן חזק, מה שיעזור לקניונים, ביג, מליסרון, ועזריאלי. במשרדים ההתאוששות איטית יותר, אבל מחירי השכירות זוחלים למעלה בת"א־הרצליה. בלוגיסטיקה, חברות כמו מגה אור נכנסות לדאטה סנטרים, עם תוספת הכנסות של מאות מיליוני שקלים כבר ב־2027".
עוד הוא מזהה את תחום התשתיות. אומנם הסקטור לא תפקד טוב בשנה שעברה, אבל "כעת מגיע שלב השיקום שאחרי המלחמה, ויש גם את המטרו וקווים נוספים של הרכבת הקלה. המכרזים יוצאים השנה, לא בעוד 20 שנה. התמחורים סבירים, והחברות נהנות מירידת ריבית".
בחו"ל מציע באר אבן להיחשף לסקטור השבבים שעבר שינוי מענף "מחזורי" לצמיחה רצופה. בנוסף, "המעבר מייצור שבבים סטנדרטיים לשבבים ייעודיים - למשל למודלי שפה - מעלה את הרווחיות. ממשלות מסבסדות אתרי ייצור מקומיים כדי להקטין תלות בטייוואן, וענקיות הטכנולוגיה ישקיעו השנה חצי טריליון דולר, אלה מספרים משוגעים".
עוד הוא ממליץ על הבנקים האמריקאיים, בגלל ירידה צפויה ברגולציה ובדרישות ההון שלהם, כך שהם יוכלו להעניק יותר אשראי וגם לחלק יותר דיבידנדים. בנוסף, הבנקים בארה"ב ממשיכים להרוויח למרות ירידת הריבית וגם צפויה עלייה בפעילות שוק ההון: ייעוץ, הנפקות ומסחר.
כמו כן, באר אבן שם זרקור על הסקטור הביטחוני, בגלל העלייה בתקציבי הביטחון בעולם. "גם אם תהיה הפסקת אש ברוסיה־אוקראינה, לא נחזור אל העולם שהיינו בו לפני. המדינות ממשיכות להצטייד. התמחור מאתגר, אבל המומנטום חזק מאוד".
מנגד, הוא מציע להימנע מסקטור הצריכה הבסיסית שכן "יש שם פוטנציאל צמיחה מוגבל, רגישות גבוהה לריבית, קושי להעלות מחירים, ואיום של תרופות ההרזיה על חברות המזון".