רונן סולומון, מנכ''ל התאחדות המלאכה והתעשייה / צילום: רמי זרנגר
לאחרונה מתרבים המקרים שבהם בעלי עסקים בישראל מקבלים כתבי תביעה בהיקף לא מבוטל, שהתובע בהם הוא גוף שכלל לא ידעו כי הוא קשור אליהם, ולעתים גם כלל לא ידעו על קיומו. הגוף הזה דורש מהם דמי טיפול ארגוני בסך עשרות אלפי שקלים. מדובר לעתים באיגוד לשכות המסחר, בפעמים אחרות בהתאחדות המלאכה והתעשייה בישראל ולפעמים גם בגופים נוספים.
● "גיליתי שאני כבר לא הבעלים": הסיפור על הקבלן שגנבו ממנו את החברה
● עד המדינה בפרשת אי.די.בי: כולם "שיפצו" אז מחירי מניות, בדיעבד הבנתי שזו עבירה
מספר העסקים והארגונים החברים באופן ישיר באיגוד לשכות המסחר עומד על כ-5,000, אבל באופן עקיף, האיגוד כולל עוד כ-10,000 חברות. התאחדות המלאכה והתעשייה מייצגת 40 אלף מעסיקים, ביותר מ-20 ענפי תעשייה. העסקים עצמם אינם צריכים להיות חברים באיגוד, ודי בצו הרחבה ענפי כדי להכניס אותם תחת אותה קורת-גג.
כעת, הצעת חוק חדשה מנסה לעשות סדר בבלגן - להעניק פטור לעסקים עם פחות מעשרה עובדים, להטיל חובות מפורטים על הארגונים ולהתנות תשלום במתן שירותים ברורים.
מאז יוני 2025 הגישה התאחדות המלאכה והתעשייה 50 תביעות נגד עסקים בגין דמי טיפול ארגוני. מאוקטובר, בתוך שלושה חודשים, הוגשו 96 תביעות על-ידי לשכת המסחר תל אביב והמרכז. התביעות מוגשות שנים לאחור.
לפני כשנה וחצי מונה מנכ"ל חדש להתאחדות בעלי המלאכה, רונן סולומון, ובינואר האחרון הגיע המאבק נגד התביעות לדמי טיפול ארגוני לשולחן הכנסת. הצעת חוק שהוגשה בנידון צפויה לעלות לוועדת השרים לענייני חקיקה.
מבט על כתבי התביעות מגלה כי כולן מנוסחת באותו פורמט. כותרת אחת: "כתב תביעה לתשלום דמי טיפול ארגוני-מקצועי". אחד מהאנשים שעמד בפני תביעה שכזו וניהל אותה בבית המשפט אמר לנו: "כל חצי שעה נכנס מישהו אחד על אותו נושא, עם אותם עורכי דין, כמו מפעל". עוד אמר לנו ח"כ איתן גינזבורג, מיוזמי הצעת החוק: "אין עסק שהם לא חולשים עליו".
על מה התביעה?
סעיף 33ז לחוק ההסכמים הקיבוציים קובע חובה על מעסיק לשלם דמי טיפול ארגוני מקצועי לארגון המעבידים שהוא צד להסכם קיבוצי כללי. הסכמים אלה הורחבו לאורך השנים בצווי הרחבה לענפים שונים ולתחומים שונים ויכולים להגיע כמעט לכל עסק בישראל, גם מבלי שחתם או התאגד עם קבוצה, אלא שהחליטו שהוא נכלל ושייך אליה.
סכומי התביעה עומדים על כ-20 אלף שקל באופן רטרואקטיבי לשנים עברו, לפעמים מבלי שהארגון יודע או מוודא תנאים בסיסיים לחישוב, כמו כמה עובדים יש בעסק, במה הוא עוסק, האם הוא מייבא ובאיזו תדירות, האם הוא מייצר, והאם הוא משלם לגורם אחר דמי טיפול.
כך למשל, בעל עסק לשיש סיפר לנו, שהארגון לא ידע שהוא עובד לבד - מה שהוריד את דמי הטיפול למאות בודדות של שקלים ויכול היה לחסוך מראש הגעה לבית המשפט.
מדובר בארגונים שמטרתם לפעול להפחתת רגולציה והכבדה כספית, אך לא מעט טוענים כי הם אלה שיוצרים אותה. בעל עסק קטן לכריכה של ספרים במרכז הארץ קיבל כתב תביעה לפני חודשיים מהתאחדות המלאכה והתעשייה. כשניסה לדבר איתם, נתקל לדבריו בתגובה כוחנית: "היא אמרה לי 'חבל, תשלם, אחרת זה יהיה כפול, אנחנו מאה אחוז נזכה במשפט'. הם הגישו לי סוג של טבלה על חיוב של עשרות אלפי שקלים, שאפילו לפי הטבלה שלהם הסכום צריך להיות שליש פחות. שרירותי".
שפי, בעלת עסק לדפוס בשם עולם הדגל, קיבלה לפני חצי שנה תביעה מהתאחדות המלאכה. "עד שהתחלנו להרים את הראש מעל המים, פתאום מגיע לך מכתב כזה עם דרישת תשלום על סך 20 אלף שקל. לאחר דין ודברים הפחיתו את התשלום ל-5,000 שקל בלבד".
בלשכת המסחר המצב לא שונה. אילן, בעלים של חנות למוצרי חשמל, כועס על המצב: "יום אחד אתה מקבל במייל דרישה ל-23 אלף שקל. מי אתם בכלל? ביקשתי מכם שירות? אני לא מכיר אתכם, לא חתמתי איתכם בחיים הסכם. כל השנתיים האלה, מלחמה, משפחה בעזה, עכשיו אלה?".
י', בעלים של טמבוריה, שקיבל תביעה מלשכת המסחר, אומר: "בחסות החוק הם יכולים לקחת כסף שלא מגיע, מבחינתי זה עושק".
לדברי ח"כ גינזבורג, "הרציונל של הארגונים מובן, אבל זה מגיע לאבסורדים. יש מקרים שבהם האיגוד לא עשה ולא נתן שירות ולא שיקף לאנשים מה הוא עשה עבורם".
2,000 שקל במקום 20 אלף
הפער בין הסכומים הנדרשים לאלה שמשולמים בפועל מלמד על מה שעשוי להיראות כ"שיטת מצליח". תימוכין לכך אפשר למצוא בהסכמי הפשרה שהגיעו לבית המשפט. במקרה אחד, התביעה המקורית הייתה על 20 אלף שקל, וההליך נגמר בפשרה על 2,000 שקל בלבד. במקרה אחר, במקום 22 אלף שקל, הנתבע שילם במסגרת פשרה 4,000 שקל בלבד.
מהתאחדות המלאכה והתעשייה נמסר: "כדי למנוע תופעה שבה רק חלק מהעסקים משלמים לארגון שמקדם את האינטרסים שלהם, בעוד שאחרים אינם משלמים אבל נהנים מפירותיהם של אלה ששילמו, קבע המחוקק מנגנון תשלום של דמי טיפול ארגוני - חצי אחוז משכר העובדים, או מחצית מדמי החבר, לפי הנמוך. אנחנו פונים לעסקים בדרכי נועם כדי שיצטרפו להתאחדות, וזכותו של עסק לבחור להצטרף לארגון מעסיקים אחר".
באיגוד לשכות המסחר אומרים כי "המודל של חברות באיגוד מעסיקים לצד תשלום דמי טיפול ארגוני מקובל בכל העולם וגם בישראל. הוא נועד למנוע מצב שבו קבוצה מצומצמת של חברים באיגוד מממנת לבדה פעילות ציבורית, רגולטורית ומשפטית, שממנה נהנים כלל העסקים בענף. במקרים של פנייה מקבילה מאיגודים שונים, אין כפל תשלום, והנושא מוסדר בין האיגודים".