גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אחראי מקצה לקצה: הדרישות החדשות ממהנדסים בעידן ה־AI

הבינה המלאכותית כבר לא רק מייעלת את העבודה, היא מפרקת ובונה מחדש את המבנה הארגוני בהייטק ● מוויקס ועד חברות ההשמה - התעשייה מחשבת מסלול מחדש בכל הקשור לדמותו של המפתח, ומבהירה: הקוד הופך לאמצעי, האחריות היא ליבת התפקיד

בינה המלאכותית מפרקת ובונה מחדש את המבנה הארגוני בהייטק / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
בינה המלאכותית מפרקת ובונה מחדש את המבנה הארגוני בהייטק / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

במשך עשורים נחשב עולם הפיתוח לאחד המעוזים היציבים והברורים בעולם ההייטק. לכל שחקן על המגרש - מפתחי Frontend ,Backend ומובייל, מנהלי מוצר, מהנדסי DevOps ואנשי אבטחה - הייתה הגדרת תפקיד ברורה, שפה מקצועית ייחודית ומסלול קריירה מוכר. אלא שבשנים האחרונות, וביתר שאת מאז פריצתם של כלי הבינה המלאכותית הגנרטיביים, הסדר המוכר מתחיל להתערער.

מנכ"ל וויקס: "מודאג מאוד משוק העבודה"
פיטורי בינה מלאכותית? המעסיקים בכלל חושבים אחרת

במבט רחב, השינוי משתלב במגמה שזיהו כבר גופי ייעוץ ואנליזה מובילים כמו PwC וגרטנר: המעבר מתוכנה המשמשת כ"כלי עזר" - לתוכנה המבצעת את העבודה בעצמה. אם מהפכת האינטרנט חיברה בין אנשים ומהפכת הענן הפכה את התוכנה לזמינה בכל עת, הרי שהבינה המלאכותית הופכת אותה לאוטונומית ופעילה. המערכות המודרניות כבר לא מסתפקות בהצגת מידע או ניהול תהליכים; הן מקבלות החלטות, מוציאות פעולות אל הפועל ומשפיעות ישירות על פעילות עסקית. כפועל יוצא, העבודה האנושית סביב פיתוח התוכנה משתנה מהיסוד, ומגדירה מחדש את מקומו של המהנדס בשרשרת.

כשהקוד כבר לא במרכז

אחת התוצאות המובהקות של השינוי הזה היא הופעתם של תפקידים "אחודים" - אבולוציה של המפתח הקלאסי. בעידן שבו סוכני AI מסוגלים לכתוב קוד ולבצע בדיקות ואופטימיזציה, משימות שבעבר דרשו צוותים שלמים מתכנסות כעת לאדם אחד או לצוות קטן בהרבה. במקום החלוקה המסורתית והחדה בין Frontend ,Backend ומובייל, חברות מחפשות כיום מפתחים בעלי אחריות "מקצה לקצה", המסוגלים להבין את המוצר כמכלול.

דוגמה בולטת למגמה זו סיפקה בשבוע שעבר וויקס, שהציגה את תפקיד ה־xEngineer. מדובר במפתח "Native AI" האחראי על המוצר לאורכו - מהפן הוויזואלי ועד ללוגיקה העסקית והתשתיות. בוויקס מבהירים כי בעידן החדש הקוד הופך לאמצעי בלבד, בעוד שהבעלות על התוצאה והתכנון הארכיטקטוני הופכים לליבת התפקיד.

במקביל, בדוחות של ענקית המחקר גרטנר ובשיח המקצועי, משתרש המונח "AI-Augmented Developer": מפתח העובד לצד סוכני בינה מלאכותית המכפילים את תפוקתו. מדובר בפוזיציה חדשה: מהנדסים שמנהלים, מבקרים ומכוונים מערכות אוטונומיות במקום לכתוב ידנית כל שורת קוד. הגבולות המוכרים בין מפתח, ארכיטקט ומנהל מוצר מטשטשים, והאחריות מתרחבת הרבה מעבר ליישום הטכני.

לדברי דור ששון, מייסד ומנכ"ל Stigg, המפתחת תשתיות למודלי תמחור תוכנה בעידן הבינה המלאכותית, מדובר בשינוי תפיסתי עמוק. "המעבר המרכזי הוא מכתיבת קוד לבניית מערכות שמכוונות ומבקרות קוד שנוצר על ידי מכונות", מסביר ששון. "מהנדסים כבר לא נמדדים בכמות השורות שהם מייצרים, אלא ביכולת להגדיר כוונה, להציב גבולות ולבנות מנגנוני פיקוח שמוודאים שהתוכנה מתנהגת נכון לאורך זמן. הפוקוס זז מהשאלה 'איך לכתוב' לשאלה 'איך להפעיל, לפקח ולהחליט'".

השינוי כבר מתומחר

השינוי בהגדרות התפקיד מקבל ביטוי חד בטבלאות השכר. לפי דוחות השכר של חברות ההשמה המובילות ל־2026, תפקידי הבינה המלאכותית ביססו את מעמדם כקטגוריה המתוגמלת ביותר בענף ההייטק הישראלי. נתוני חברת Gotfriends מצביעים על שכר ממוצע של כ־43 אלף שקל בחודש בתחומי הבינה המלאכותית - פרמיה של כ־9% מעל השכר הממוצע הכללי בענף.

ניתוח העומק של הנתונים מגלה כי מהנדסי AI ומהנדסי LLM בתחילת דרכם משתכרים כיום בין 22 ל־35 אלף שקל בחודש. בדרגות הבכירות יותר, השכר מטפס ל־40-55 אלף שקל, כאשר בתפקידי מומחה המספרים אף גבוהים מכך. תפקידי מחקר ואבטחה מתקדמים בסביבת AI נחשבים ל"קצה העליון" של השוק, עם רמות שכר שבין 45 ל־100 אלף שקל למומחים בעלי ניסיון.

גם בדוחות של Dialog ונישה נרשמת מגמה דומה: עלייה חדה בביקוש (ובתגמול) בתחומי האלגוריתמיקה והדאטה. לצד דגש גובר על מפתחים שמסוגלים לא רק לפתח מודלים, אלא להטמיע אותם בתוך מוצרים פעילים.

לדברי ששון, פערי השכר הללו הם רק קצה הקרחון של שינוי עמוק יותר במודלי התגמול, גם אם זה טרם הוסדר באופן רשמי בטבלאות השכר המסורתיות. "אנחנו עוקבים בזהירות אחר פער הולך וגדל בין מהנדסים שמגבירים תפוקה בעזרת AI לבין כאלה שלא", הוא מסביר.

השינוי הזה בולט במיוחד בתמחור הכישרונות בשוק האמריקאי, המהווה סמן ימני לתעשייה כולה: "בעבר, מהנדס בכיר בארה"ב השתכר שכר בסיס של 160-220 אלף דולר. כיום, מהנדסים שמובילים מערכות AI-native - כאלו הנושאים באחריות על איכות, סקייל ושליטה - מגיעים בקלות לרמות שכר של 220־300 אלף דולר ואף יותר בחברות צמיחה. במקביל, אנחנו עדים לשחיקה או לסטגנציה בשכר בתפקידי יישום בלבד או בתפקידי Entry-level".

עידן חדש, תפקיד חדש

לצד איחוד התפקידים ושינוי התגמול, מתגבשת בשוק שכבה חדשה של תפקידי ליבה, הממוקדים בהפעלת הבינה המלאכותית עצמה. אחד הבולטים שבהם הוא ה-Agentic AI Engineer - מהנדס המתמחה בבניית סוכנים אוטונומיים (AI Agents). מדובר במערכות המסוגלות לקבל החלטות עצמאיות ולבצע פעולות בעולם האמיתי ללא התערבות אנושית רציפה.

תפקידים אלו, המאפיינים כיום בעיקר חברות בינה מלאכותית וצוותי פיתוח מתקדמים, דורשים שילוב נדיר בין הנדסת תוכנה קלאסית, תכנון ארכיטקטורת מערכות והבנה עמוקה של תהליכים עסקיים מורכבים.

במקביל, גם תפקיד מהנדס הפרומטים עובר אבולוציה. אם בתחילת הדרך נראה היה שמדובר בטרנד, הרי שבפועל, היכולת "לתרגם" צרכים עסקיים לשפה שמודלי שפה מבינים ומבצעים בדיוק מרבי, הפכה לחלק אינטגרלי מסל הכלים של מפתחים, מנהלי מוצר ואנליסטים כאחד. במקום תפקיד עצמאי ומבודד, ה"פרומפטינג" הופך למיומנות המצופה מכולם.

שומרי הסף של המודל

לצד תפקידי הפיתוח, מתגבשת גם שכבת בקרה ואתיקה. ככל שמערכות ה־AI אחראיות על תהליכי קבלת החלטות, גובר הביקוש למהנדסי אבטחה המתמחים בפריצות למודלים, בזליגת דאטה ובהטיות. במקביל, צומחים תפקידי Responsible AI, שתפקידם להבטיח עמידה בתקני פרטיות, רגולציה ושימוש אחראי. תפקידים אלו משקפים את ההכנה הארגונית לעידן שבו חדשנות טכנולוגית מלווה בסיכונים תפעוליים, משפטיים ותדמיתיים.

לדברי דור ששון, המיומנות הקריטית שתכריע מי יצליח בשוק העבודה בשנים הקרובות אינה טכנית בלבד. "שיפוט מערכתי הוא המפתח", הוא פוסק. "היכולת להבין מה נכון לאוטומציה ומה לא, איפה חייבים שליטה אנושית, ואיך בונים מערכות עם בלמים, מדידות ואחריות". ששון מזהיר מפני הסתמכות יתר על הכלי הטכנולוגי: "מי שידע רק 'לדבר עם מודל' מבלי להבין את ההשלכות והסיכונים - ייפגע מקצועית. הערך עובר כעת למי שמסוגל לקחת 'כאוס חכם' ולהפוך אותו למערכת ארגונית שניתן לסמוך עליה".

עם זאת, בשטח התמונה עדיין רחוקה מלהיות סגורה. עדויות של מהנדסים בחברות הגדולות ובסטארט־אפים מצביעות על אימוץ של כלי AI, אך גם על חוסר ודאות לגבי המודל הסופי. בעוד שהפרודוקטיביות עולה, האופן שבו ייראה מקצוע התוכנה בעוד חמש או עשר שנים עדיין מתגבש. במיוחד נותרות פתוחות שאלות סביב הכשרת ג'וניורים, עומסי האחריות ומבנה הקריירה בעולם שבו אדם אחד יכול להחליף צוותים שלמים.

הבינה המלאכותית מאלצת את התעשייה לבחון מחדש הנחות יסוד לגבי מקצוע ההנדסה עצמו. לא מדובר בהיעלמות המהנדס, אלא בשינוי של תפקידו. המאבק על עתיד המקצוע כבר החל, וההגדרתו החדשה נכתבת בזמן אמת - על ידי הדור הבא של ההייטק.

עוד כתבות

כך הקפיץ המעבר למסחר ביום שישי את המחזורים בת''א / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

"בהתחלה היה חשש": חודש למעבר למסחר ביום שישי - מה קרה למחזורי הבורסה?

חודש אחרי שהושק, המהלך לשינוי ימי המסחר בבורסה המקומית נותן את אותותיו ● עם מעורבות גוברת של משקיעים זרים ואימוץ הדרגתי של השינוי מצד משקיעי הריטייל המקומיים, נדמה שבבורסה כבר יכולים לחייך: "לא מדובר בקוריוז, המהלך עשה טוב לשוק המקומי"

דני אבדיה / צילום: ap, Lynne Sladky

כוכב במחיר מציאה: למה דני אבדיה שווה 40 מיליון דולר לעונה ומרוויח רק 14 מיליון?

דני אבדיה עשה היסטוריה כאשר נבחר למשחק האולסטאר היוקרתי של ה-NBA, אך השכר שלו רחוק מלשקף את זה ואף צפוי לרדת בשתי העונות הבאות ● מומחים לענף עימם שוחחנו מסבירים את הפרדוקס אליו נקלע השחקן, ועל הדרך חולקים מחמאות לכוכב הישראלי, ששובר כל תקרת זכוכית אפשרית

טראמפ וחמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

אסטרטגיית הלחץ המקסימלי של טראמפ שדוחקת את טהרן לשולחן המו"מ

עגינת המשחתת בנמל אילת וריכוז הכוחות האמריקאים במרחב מעוררים דריכות במערכת הביטחון ● המומחים חלוקים אם זו "דיפלומטיית ספינות תותחים" שנועדה לכפות הסכם או הכנה למבצע רב־זירתי ● וגם: מה הסיכוי שתקיפה בטהרן תוביל להסלמה אזורית?

המוסדיים מעריכים שהשקל ימשיך להתחזק / אילוסטרציה: Shutterstock

המהלך שתומך בהתחזקות השקל ומסמן - השיא כנראה עוד לפניו

החשיפה של הגופים המוסדיים בישראל למטבע חוץ צומצמה בהדרגה, עד שהגיעה לפחות מ-20% - רמות שפל שלא נראו מאז סוף 2022 ● בכך הם מצטרפים לגורמים המקומיים והגלובליים התומכים בהתחזקות השקל ● איך הם עשו זאת, ואילו גופים צמצמו את החשיפה בצורה חדה במיוחד?

שער הדולר מתחיל להשפיע על ענף ההייטק / צילום: Unsplash, Igor Omilaev

הכסף נשחק, השכר מתייקר: צניחת הדולר מאיימת על ענף ההייטק הישראלי

בזמן שטראמפ מצהיר כי "מצב הדולר מצוין", חברות ההייטק הישראליות מתמודדות עם שחיקה מתמשכת בהון שגייסו וזינוק בעלויות השכר השקליות ● השילוב בין היחלשות המטבע לחוסר התערבות ממשלתית מעמיד בסכנה את הכנסות המדינה ממסים, ומאלץ את התעשייה לבחון מחדש את תוכניות הצמיחה והגיוס בישראל

מפעל רב בריח באשקלון / צילום: יח''צ

תמורת 97 מיליון שקל: רב בריח מוכרת 30% מהמפעל באשקלון למגדל

רב בריח מוכרת את חלקה בקרקע המפעל למגדל בעסקת מכירה וחכירה בחזרה ● לאחר הרכישה, מגדל תחזיק לאחר הרכישה בבעלות המלאה במתחם, ורב בריח תשכור אותו ממנה לתקופה של כ-25 שנה

מניות התוכנה צונחות, ושולחות את החברות לחשב מסלול מחדש / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"מלכודת היעילות": חברות התוכנה גילו שמנוע הצמיחה העיקרי עלול להתהפך עליהן

סיילספורס, ServiceNow ו־SAP איבדו עשרות אחוזים מערכן בשנה החולפת, גם בלי נטישה של לקוחות ● בשוק מתגבר החשש שהבינה המלאכותית מייתרת עובדים, ופוגעת ישירות במודל הרישוי שעליו בנויות חברות התוכנה ● ​כך עובדת "מלכודת היעילות"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה חיובית בתל אביב; נקסט ויז'ן קופצת בכ-4%

מדד ת"א 35 עולה בכ-1% ● הדיווחים על מו"מ אפשרי בין ארה"ב ואיראן הקלו על השווקים ברחבי העולם ● וול סטריט ננעלה בירוק, בעקבות נתוני מאקרו מעודדים והודעה של טראמפ על הסכם סחר עם הודו ● מחירי הנפט ממשיכים לרדת, תנודתיות חדה במחירי המתכות היקרות ● וגם: מנהל ההשקעות שטוען - זהו הזמן לקנות מניות מיקרוסופט

פינוי בינוי בתל אביב / צילום: שי אשכנזי

כשהיזם מבקש לפתוח את החוזה מחדש: על מה אסור לוותר ובמה ניתן להתפשר

שחיקה ברווחיות פרויקטים של התחדשות עירונית דוחפת יזמים לדרוש קיצוצים בתמורות שהובטחו לדיירים במעמד חתימת החוזה ● הדיירים נדרשים לבחור בין פשרות ו"הצלת" הפרויקט לבין קיפאון של שנים בהמתנה להשלמת המלאכה ● גלובס עושה סדר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה ירוקה בוול סטריט; אנבידיה ירדה, סנדיסק זינקה בכ-16%

הנאסד"ק עולה בכ-0.8% ● טראמפ הודיע על הסכם סחר עם הודו ● אורקל הודיעה כי תגייס עד 50 מיליארד דולר כדי להרחיב את תשתיות הענן שלה ● אנבידיה נחלשה, לאחר שדווח כי תוכנית ההשקעה שלה בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ב־OpenAI הוקפאה ● מחיר הזהב ירד, מחיר הכסף נע בתנודתיות ● מחירי הנפט צונחים

הדמייה של רובע ריבל / צילום: 3dvision

תמורת 620 מיליון שקל: קרסו נדל"ן במו"מ עם כלל ביטוח למכירת 49% מרובע ריב"ל בתל אביב

לגלובס נודע כי המו"מ מתנהל מול חברת כלל ביטוח ופיננסים ● המתחם בשטח 14 דונם בדרום תל אביב כולל שלושה מגדלים, 410 דירות ושטחי מסחר ומלונאות ● שווי הפרויקט לאחר השלמתו מוערך בכ־4 מיליארד שקל ● לפי ההערכות, צפי לקבלת היתר והתחלת עבודות - ברבעון אחרון של 2026

אמיר שביט / צילום: יח''צ

יו"ר רשות החשמל: "כשיש הגזמה במחירים, אין ברירה אלא להתערב"

אמיר שביט אומר שהגבלת המחירים שיצרני החשמל דורשים חסכה למדינה מאות מיליוני שקלים ● הוא תוקף את כשלי חברת החשמל, דורש להפריט את תחנת "גזר" ומאמין: המחירים ייוותרו יציבים

תל אביב / צילום: Shutterstock

112 עמודי התנגדויות: מהנדס העיר ת"א הצטרף לדרישה לשינויים בתוכנית המתאר

תוכנית המתאר של תל אביב מגיעה לשלב ההתנגדויות, והשבוע תדון הוועדה המקומית ברשימה ארוכה של שינויים שמבקש מהנדס העיר ● במרכזן: ביטול קביעת היקף זכויות הבנייה לפי גודל המגרש והפחתת עצימות הבנייה בצפון העיר

בנימין נתניהו, דונלד טראמפ, עלי חמינאי / עיבוד: AP

המשטר האיראני הוזהר: תקיפה אמריקאית תזעזע את השלטון

גורם רשמי באיראן: "אין אופטימיות שהמו"מ יהיה פורה" ● צה"ל תקף מחסני אמצעי לחימה של ארגון הטרור חיזבאללה בדרום לבנון ● בישראל מעריכים: טראמפ יממש את האיומים, ה"נעלם" שנותר במשוואה - היקף התקיפה • איחוד האמירויות מנהלת בשבועות האחרונים מגעים עם ארה"ב וישראל על ניהול ההיבטים האזרחיים של רצועת עזה ● עדכונים שוטפים

ג'אקו 7 / צילום: יח''צ

ינואר בענף הרכב: סך המסירות ירדו ב-10%, פלח החשמליות נעלם במהירות, והסיניות ממשיכות להתחזק

הפלח בעל שיעור הצמיחה הגדול ביותר בחודש החולף היה פלח הפלאג-אין היברידי, שהכפיל כמעט את חלקו לכ-23.5% מכלל השוק - על חשבון כלי הרכב עם הנעה חשמלית מלאה ואפילו על חשבון ההיברידיות הרגילות ● ומה היה הדגם הנמכר ביותר?

מנכ''ל מִנהל התכנון רפי אלמליח ויו''ר מטה התכנון הרב נתן אלנתן / צילום: רז רוגובסקי

מינהל התכנון: "רווחיות עודפת של יזמים אינה עילה לצמצום נפח הבנייה"

בעקבות עדכון התקן השמאי שהגדיר רווח מזערי לפרויקטים של פינוי־בינוי, מדגישים גופי התכנון כי מבחן הרווח הוא רק "שלב מסייע", אחרי פרמטרים כמו "צפיפות ראויה, איכות עירונית ועוד"

טירה / צילום: איל יצהר

​מחקר חדש: פערי תחבורה גורעים מאות שקלים מהשכר החודשי בחברה הערבית

מכון אהרן חושף כי פערי התחבורה לבדם אחראים לאובדן הכנסה של עד 18% בקרב עובדים ערבים ● החוקר סני זיו: "היכולת להגיע מהר למרכזי תעסוקה משפיעה ישירות על השכר" ● וגם: כך הוסרו יעדי התעסוקה מחוק ההסדרים, ואיך זה יעלה למשק 0.4% מהתוצר בכל שנה

יאיר רביבו, ראש עיריית לוד / צילום: יח''צ משה אלדן

ראש העיר לוד לא אהב את הסרטון הסאטירי, עכשיו הוא מאיים לתבוע

יוצר התוכן דן פונדק פירסם סרטון סאטירי בו הוא מגיע ללוד ומתאר באופן הומוריסטי את "פינות הנופש" בעיר ● בתגובה, ראש עיריית לוד יאיר רביבו שלח לפונדק מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים, בטענה כי הציג את לוד "באופן חד-צדדי, פוגעני ומעוות" וגרם לה נזק תדמיתי ● מה הסיכויים של תביעה כזו להתקבל?

מפעל עדשות חניתה / צילום: איל יצהר

התביעה נגד קרן ההשקעות חשפה: ממשלת סין אוסרת על השקעות בישראל

קיבוץ חניתה, שמכר ב-2021 את השליטה בחברת העדשות הרפואיות שלו לקרן הסינית Ballet Vision, דורש כי הקרן תממש את האופציה המחייבת אותה לרכוש מהקיבוץ את יתרת החזקותיו בחברה ● תגובת הקרן גילתה כי בסין אוסרים עליה להשקיע בחברה ישראלית

פרויקט בקעת ערד1 של אנלייט / צילום: בילקטריק ישראל

שיא באגירה בישראל, מיליארדים בארה"ב: תנופת האנרגיה המתחדשת

רפק אנרג'י ושמיר אנרגיה חתמו אמש עם בנק דיסקונט על הסכם מימון של 800 מיליון שקל להקמת מתקן ייצור סולארי גדול בנגב ● המתקן יהיה בעל כושר ייצור של 174 מגהוואט, ויחזיק ביכולת אגירה של 974 מגהוואט-שעה, שצפוי להיות הגדול ביותר בישראל ● בארה"ב, אנלייט צפויה להשקיע 3 מיליארד דולר בפרויקט לייצור חשמל ושם יכולת האגירה תעמוד על 4 ג'יגהוואט-שעה