בג"ץ קיבל היום (ג') את עמדת הממשלה וקבע במסגרת דיון נוסף כי אין צורך בהליך תחרותי למינוי נציב שירות המדינה. זאת, בניגוד לפסק הדין המקורי שפורסם במאי 2025, ואשר בו נקבע כי הליך המינוי מחייב הליך תחרותי בין מועמדים. ההחלטה להפוך את פסק הדין ההוא התקבלה בדעת רוב של השופטים נעם סולברג, דוד מינץ ויעל וילנר, המזוהים עם הקו השמרני בעליון, כנגד דעת המיעוט של נשיא ביהמ"ש העליון, יצחק עמית, והשופטת דפנה ברק-ארז, המזוהים עם הקו הליברלי.
● המשטרה עם סיום חקירת הפצ"רית: בהרב-מיארה לא מעורבת
● נקמה במיליון שקל: המספרים מאחורי "את מי אתה סוחט היום"
פסק הדין הדרמטי מגיע אחרי שהממשלה ביקשה למנות את נציב שירות המדינה באמצעות הקמת ועדה מיוחדת, אשר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מוסמך היה לבחור את חבריה ולהביא בפניה מועמד מטעמו. בהחלטה ממאי קבע נשיא העליון עמית, כי לנציב שירות המדינה מאפיינים של שומר סף, ועל כן יש לשמור על עצמאותו באמצעות הליך מינוי תחרותי.
אין עילה להתערבות
בהחלטה להפוך את פסק הדין ששלל את החלטת הממשלה, ולקבוע כי ההחלטה תקפה, קבע השופט דוד מינץ כי החוק אינו מטיל חובה לערוך דווקא הליך תחרותי, וכי לא נמצאה עילה להתערבות בשיקול הדעת של הממשלה. לדבריו, לא נפל כל פגם בתשתית העובדתית והמשפטית שעמדה בבסיס החלטת הממשלה ולא הוכח שהיא שקלה שיקולים זרים.
לפי מינץ, לצד שקילת שיקולים הנוגעים לכישורים הנדרשים לביצוע תפקיד נציב שירות המדינה ולשמירה על עצמאותו של השירות הציבורי, יש מקום גם לשקילת שיקולים הנוגעים ליכולתו המקצועית של המועמד למלא אחר מדיניות הממשלה בנוגע לניהול ההון האנושי, ובתוך כך לעמדותיו המקצועיות בנוגע לאופן יישומה. מינץ אף דחה את הטענות לניגוד עניניים אישי מצד נתניהו במינוי הנציב.
המשנה לנשיא העליון סולברג, הצטרף לדברים וקרא לנהוג "במתינות ובזהירות" לגבי שינויים בהליך המינוי. השופטת וילנר קבעה אף היא, כי לא הוכחו שיקולים זרים בהחלטת הממשלה או שההחלטה אינה סבירה באופן קיצוני. היא דחתה את הטענה ולפיה מנגנון המינוי שהעניק כח רב לנתניהו מעניק משקל מכריע לשיקולים פוליטיים ואידיאולוגיים או מתעלם מהאופי הא-פוליטי של התפקיד. עוד קבעה השופטת וילנר, כי אין בחוק חובה להעניק הזדמנות שווה ביחס להתמודדות על כל משרה ומשרה בשירות הציבורי.
עמית: הדרג הפוליטי השפיע
בדעת מיעוט קבע הנשיא עמית כי נדרש הליך תחרותי כדי להבטיח את המקצועיות ואת הא-פוליטיות של השירות הציבורי בכלל, ואת שימור עצמאותו ואי-תלותו של הנציב. עמית הדגיש, כי השיקולים הענייניים היחידים שניתן לקחת בחשבון בקביעת מנגנון מינוי הנציב הם שיקולים של מקצועיות (כישורים והתאמה לתפקיד) ושיקולים של עצמאות וא-פוליטיות. שיקולים אלה מקבלים חשיבות מיוחדת במציאות הנוכחית, כתב עמית, וזאת לנוכח העובדה שהחלטת הממשלה איפשרה לדרג הפוליטי - ובפרט לרה"מ - להשפיע השפעה מכרעת על מינוי הנציב. עוד כתב עמית, כי אשר מנגנון המינוי מקנה לראש הממשלה שליטה דה-פקטו על המינוי, התוצאה היא פתיחת פתח למינוי פוליטי.
השופטת ברק ארז הצטרפה לדעתו של עמית וקבעה כי מינוי נציב שהוא בעל זיקה פוליטית עלול לתת משקל עודף ללחצים כאלו ואחרים "לסדר" מקורבים, תוך דחיקת שיקולים הנוגעים לשוויון ולחובת הייצוג ההולם. היא עמדה גם על ניגודי העניינים בהליך המינוי, וקבעה כי העובדה שראש הממשלה הוא נאשם בפלילים תומכת בכך שלא יהיה לו חלק מרכזי בבחירתו של הנציב.
התנועה לאיכות השלטון: "שירות פוליטי נגוע בנפוטיזם"
התנועה לאיכות השלטון מסרה בתגובה לפסק הדין, כי מדובר ב"נסיגה משמעותית מעקרונות המנהל התקין. אנו עדים הערב לפגיעה חמורה ביותר באתוס השירות הציבורי של מדינת ישראל, ובצעד נוסף להפיכתו לשירות פוליטי נגוע בנפוטיזם. ההחלטה להפוך את הפסיקה הקודמת ולאפשר מינוי נציב שירות המדינה ללא הליך תחרותי פותחת פתח למינויים פוליטיים במשרה הקריטית ביותר לשמירה על האופי הממלכתי והמקצועי של השירות הציבורי. מדובר בפגיעה בעקרון שלפיו תפקידים בכירים בשירות המדינה צריכים להיות מאוישים על ידי אנשי מקצוע מובילים, ולא במינויים פוליטיים. התנועה תמשיך לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותה כדי להגן על השירות הציבורי ועל עקרונות המקצועיות והעצמאות שחיוניים לתפקודו התקין".
