הפרשה שנחשפה השבוע, שבמסגרתה נאשמים אזרח ואיש מילואים בהימורים על מבצעים צבאיים באמצעות מידע מסווג בפולימרקט, ממחישה עד כמה שוקי החיזוי הפכו לזירה פעילה ומשפיעה.
חברות בתחום זה משגשגות בחו"ל ומושכות אליהן ישראלים רבים, אך בישראל עוד לא קמו נציגים מקומיים והפעילות בו אינה מוסדרת. למעשה, נכון להיום אין בישראל כללים ברורים לגבי המותר והאסור בהשקעות בחוזים המנבאים את העתיד - מלבד האיסור הכללי על הימורים.
● "מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר
בינתיים, חברת הפינטק הישראלית פלוס500 (Plus500) הודיעה כי תשתף פעולה עם אחת מפלטפורמות החיזוי המובילות בעולם, קלאשי (Kalshi). התלהבות המשקיעים לא איחרה להגיע, ומניית החברה זינקה ב־6% לשווי של יותר מ־3.2 מיליארד ליש"ט (כ־13.5 מיליארד שקל).
הטרנד הלוהט בעולם
חיזוי הפך באחרונה לטרנד פופולרי במיוחד. לפי "פורבס", מחזורי המסחר החודשיים בענף זינקו מכ־100 מיליון דולר בתחילת 2024 ליותר מ־13 מיליארד דולר בסוף 2025. לפי Eilers & Krejcik, נפח המסחר השנתי בענף צפוי להגיע לטריליון דולר עד סוף העשור.
המודל של שוקי החיזוי מתבסס במידה רבה על "חוכמת ההמונים", ומאפשר לקהל הרחב לנבא כיצד יסתיימו אירועים מעוררי עניין במגוון תחומים - החל מפוליטיקה ובחירות, דרך כלכלה ופיננסים, וכלה בספורט ומזג האוויר - וגם לעשות מזה כסף. המחיר של חוזה בודד להשקעה נע בין סנטים בודדים לדולר אחד, הכל בהתאם להסתברות שהמשקיעים מעניקים לכך שהאירוע אכן יתממש. מי שצדק יקבל דולר עבור כל חוזה שרכש, ומי שטעה יפסיד את כספי ההשקעה.
על פניו, חיזוי הוא מלה מכובסת להימורים או לכל היותר למשחקים במתכונת של אפליקציות הגיימינג. אלא, שמדובר במוצר פיננסי מורכב יותר, העשוי לשמש לצורך גידור סיכונים ואף כסוג של ביטוח. לדוגמא, גוף מוסדי עשוי להשקיע בחוזים המעניקים הסתברות גבוהה להתרחשות שלילית מבחינתו, כגון משבר כלכלי או הכבדה ברגולציה. ככל שהאירוע השלילי אמנם יתרחש, אותו מוסדי עשוי לגרוף רווחים, ואפילו במיליונים, אשר לכל הפחות יצמצמו את ההפסדים שלו.
הרגולציה על שוקי החיזוי בעולם מצויה בחיתוליה, אך סימנים ראשונים מאותתים על הכרה בענף. לדוגמא, הרגולטור האמריקאי של שוק הנגזרים, ה־CFTC העניק לקלאשי רישיון כזירת מסחר אחרי שהפלטפורמה לקחה על עצמה לפעול בהתאם לכללי ניהול סיכונים ושקיפות.
ישראל מאחור
ומה המצב בישראל? נכון להיום כאמור, אין בארץ פלטפורמות מוכרות הפועלות בתחום. עם זאת, וכמו שניתן ללמוד מהמקרה של פלוס500, יזמים ישראלים כבר לוטשים עיניים למה שמסתמן כפוטנציאל לבוננזה. גם המוסדיים בישראל, אשר כרגע אינם מושקעים בתחום, עשויים להתחיל ולפזול לענף - במיוחד לנוכח העלייה הנמשכת בהיקף ההשקעות שלהם בחו"ל והרעב לתשואות.
"בישראל אין הסדר ייעודי לפעילות, וההתפתחויות בשוק מקדימות רגולציה", כך אומרת עו"ד צפנת מזר־לייסט, לשעבר היועצת המשפטית של מחלקת התאגידים ברשות ניירות ערך. לדבריה, הפלטפורמות מציבות אתגר. בדיני העונשין אמנם ייראו בהתחייבות כספית על תוצאה בלתי נשלטת משום הימור אסור, אך המקרה של שוקי החיזוי לא חד־משמעי וגם הרגולציה הפיננסית בארץ לא תואמת את מאפייני הענף.
לכאורה, ישנם קווי דמיון מטרידים בין התחום לבין האופציות הבינאריות, שהעיסוק בהן נאסר ב־2016. כזכור, האיסור נועד להגן על משקיעים מפני הימורים מסוכנים על תנודות במחירי מניות. אך מזר־לייסט מזהה הבדלים, ומציעה לבחון לגבי כל פלטפורמת חיזוי האם המסחר בה נשען על נכס בסיס סחיר כמו באופציות בינאריות, מהם אמצעי התשלום ועד כמה השיווק אגרסיבי.
עו"ד אנדרי ינאי, שותף במשרד ברנע ג'פה לנדה, מסכים ש"שוק החיזוי, שצומח בעולם בקצב מסחרר, מציב בפני הרגולטור הישראלי אתגר שאינו משתלב בשום תבנית מוכרת. בניגוד לארה"ב, שם הפלטפורמות פועלות תחת רגולציית חוזים עתידיים, אין בארץ מסגרת ייעודית לחדשנות הזו".
ינאי מציע להחיל על פלטפורמות חיזוי כללים המבוססים על דרישות הרישוי שמציבה רשות ניירות ערך בפני חברות פינטק בתחום התשלומים. אלה מתחרות בבנקים על שירותים כגון ניהול חשבון והעברת כסף, ורישיון מאפשר להן להחזיק ולחלק כספים בפיקוח. "פלטפורמות חיזוי חייבות לפעול בשקיפות ובהוגנות, ואפשר למצוא פתרונות יצירתיים שיאפשרו פיתוח של שוק מקומי מפוקח".
מזר-לייסט מסכמת: "הרגולטורים לא הציגו עד היום עמדה פומבית סדורה. ככל שהעניין הציבורי והכלכלי בשוקי החיזוי יתרחב, חוסר הבהירות הקיימת תתקשה להישאר לאורך זמן".
מרשות ניירות ערך נמסר: "הרשות מכירה את התופעה ועוקבת אחריה. הפעילות בה עוסקת הכתבה היא של חברות זרות שאינן בעלות רישיון לפעילות בישראל".
