רונן חורי, מנהל דסק בחדר עסקאות ני''ע זרים בבינלאומי / צילום: מעיין חיים כחלון
בראיון קודם עמו, לפני שנה וחצי, השווקים בארה"ב היו בשיאי כל הזמנים ונחשבו "יקרים" וגם הבורסה בתל אביב הייתה קרובה לשיא. ובכל זאת רונן חורי, מנהל דסק ניירות ערך זרים בבנק הבינלאומי, היה בטוח אז שהשווקים בדרך לעליות חדות. הוא צדק פעמיים. מדד ה־S&P 500 עלה מאז ב־25% (כולל דיבידנדים), על רקע הורדות הריבית, והשוק הישראלי התפוצץ למעלה ב־100% על רקע השיפור הביטחוני בישראל, שהחל עם מבצע הביפרים.
● החברה של משפחת ראש השב"כ לשעבר מתקרבת לבורסה, ויש לה יעד שאפתני
● "תהדקו חגורות": בנק ההשקעות שמזהה סכנה מיוחדת בשווקים
"כשהתחלתי לפני 23 שנה בשוק ההון, ורציתי להמליץ 'קנייה חזקה' על מניה, הייתי נותן אפסייד של 15% לשנה. היום התנודתיות מטורפת. רואים תנודות כאלה למעלה ולמטה אחרי הדוחות אפילו במניות הגדולות, כמו מיקרוסופט או מטא", ממחיש חורי עד כמה המצב כעת מתוח בשווקים.
אבל חורי מציין שאפשר לנצל הזדמנויות כאלה, אם מניות ענק נופלות בשיעורים גבוהים. "ראינו בשבוע שעבר ירידות חדות אחרי דוחות ענקיות הטכנולוגיה", אומר חורי. "נצלו את הירידות החדות האלה במניות שלא אמורות לרדת - כי הן הציגו דוחות מעולים - ותגדילו. בטח את מיקרוסופט ואנבידיה. יש היום מגמה ללכת למניות קטנות, אבל אני לא זונח את החברות הגדולות. הן ימשיכו להוביל". הוא מצר על כך ש"הציבור הרחב לא רוצה לקנות ב'סייל' (מחירי סוף עונה, נ"א). הוא יחזור לקנות כשהמחיר יהיה מלא".
מהפכת ה־AI "בתחילת הדרך"
הזדמנות דומה מזהה חורי כיום בתחום מניות התוכנה. בשבוע שעבר מניות הסקטור צללו, על רקע חששות שה־AI יחליף אותן. אלא שחורי מזהה בכך דווקא הזדמנות, בעיקר בתחום הסייבר. "הסייבר התממש, כי הוא נכלל בתוך חברות התוכנה וכרגע התחום נמצא בתמחור מאוד־מאוד נוח ואטרקטיבי".
גם באשר למניות התוכנה הוא סבור ש"המשקיעים מיהרו לחתוך אותן בצורה חדה ומהירה מדי, הן לא ימהרו להיעלם מהנוף הכלכלי. סיילספורס, למשל, היא אחת הגדולות בתחום הדאטה, וחתמה עכשיו על חוזה של 5.6 מיליארד דולר עם משרד הביטחון האמריקאי. זה לא גוף שחותם עם חברה ל־10 שנים כשהוא חושב שיכול להיות שעוד 3־4 שנים היא תיעלם".
כשחורי מסתכל קדימה, הוא מציין ש"הבסיס בשוק ההון הוא להיות אופטימי. אתה לא משקיע במשהו כשאתה חושב שבסבירות גבוהה יירד או ייפול". אלא שגם הוא מודע לתמחור הגבוה בשווקים כעת. "יש לי כלל אצבע, אם מכפיל רווח צפוי (עתידי) גבוה מ־30, אז תיזהר. המכפיל העתידי של ה־S&P 500 הוא כ־26 היום. זה נכון גם לגבי חברה ספציפית. גם אם יש על מניה כזו המלצות קנייה, אני נזהר".
כיצד לדעתו יכולים המשקיעים לישון טוב יותר בלילה ברמות מחירים כאלה, ובעיקר עם תנודתיות כזו? "אני מפחד מהתנודתיות", הוא מודה, ולכן הוא מציע "ללכת על קרנות הסל של הסקטורים שיש להם ביקוש קשיח עולה, אלה שצפויים ליהנות ממהפכת ה־AI וגם מציגים היום שיפור ברווחיות".
"גם ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה דברים שהם אטרקטיביים וגם מצדיקים את המחיר הזה", הוא יורה, כשהוא מכוון במיוחד לתחום השבבים.
"בועות מטבען להתפוצץ, מהפכות מטבען להתעצם ופה אנחנו נמצאים. השוק מתמחר את הפוטנציאל של מהפכת ה־AI, לא בועה. אנחנו רק בתחילת הדרך של המהפכה. ב־2025 החברות גייסו אג"ח ביותר מ־100 מיליארד דולר, סכומים שלא ראינו בעבר, זה מלמד על הצורך", אומר חורי.
לכן לדעתו "חייבים להיות בסקטור השבבים. לא משנה מה, הן תמיד ייהנו מהביקוש והוא יגדל. למיקרון, למשל, מכפיל רווח צפוי של 12 למרות קפיצה מהירה בחודשים האחרונים (300% בחצי שנה, נ"א). זה נכון לכל הסקטור, אנבידיה, חברות שמייצרות את השבבים, אלו שמספקות את החומרים, וכמובן TSMC שאחראית לארוז את השבבים המתקדמים".
תיק ההשקעות המומלץ כיום
למשקיע סולידי חורי ממליץ על 10% במניות בארה"ב, 10% במניות בישראל, 5% במניות שווקים מפותחים (בעיקר יפן), 45% באג"ח ממשלת ישראל במח"מ 5-7 שנים (עם הטיה קלה לצמוד מדד), 15% באג"ח קונצרניות בישראל צמוד בלבד ו־15% באג"ח קונצרניות בחו"ל. "הפערים בתשואות לא מצדיקים כמעט להשקיע באג"ח קונצרניות, והמח"מ הוא בינוני פלוס כדי שלא יהיה תנודתי מדי, אבל כן מאפשר ליהנות מרווחי הון בזמן ירידת הריבית".
בתיק האגרסיבי, מציע חורי חשיפה של 20% למניות בארה"ב, 15% למניות בישראל, 7% למניות שווקים מפותחים (בעיקר יפן), 8% למניות שווקים מתפתחים באסיה (סין, הודו, טייוואן, דרום קוריאה), 20% לאג"ח ממשלת ישראל במח"מ 5־7 שנים, 10% לאג"ח קונצרניות בישראל צמוד במח"מ 5־7 שנים, ו־20% לאג"ח קונצרניות בחו"ל.
באשר לשוק המקומי, חורי סבור ש"הוא מתמחר 70%־80% מהתסריט החיובי ברמה הגיאו־פוליטית. יש עוד אפסייד, למשל - אם יהיה מתקפה מוצלחת באיראן שתביא להחלפת שלטון, אז אל תתפלא אם הדולר יגיע לאזור 2.6־2.7 שקלים, אולי אף פחות מזה".
הוא ממליץ בארץ על שני הסקטורים הברורים: בנקים, שלמרות מכפילי ההון הגבוהים (1.6) "יש להם עוד דרך להמשך עליות בזכות התוצאות", והתעשיות הביטחוניות "כי העולם לא הולך לשלום עולמי וזה תמיד יהיה נכון. אנחנו שמים דגש על חברות ביטחוניות גלובליות בכל העולם, כי גם חברות גרמניות, צרפתיות וגלובליות, שמתעסקות במוצרי ביטחון, זוכות להזמנות מטורפות".
"לא זמן לחפש הרפתקאות"
כאמור, חורי אופטימי מאוד על סקטור השבבים, אך לצידו הוא מציע ליהנות מהנגזרות הנוספות של ה־AI. "יש ודאות לביקוש לשבבים ויש ודאות למחסור באנרגיה, שישרתו את מרכזי הנתונים (דאטה סנטרס). בלי אנרגיה אין AI ואין קידמה. וזה נכון גם לאנרגיה המסורתית (ולא רק המתחדשת)".
למי שמחפש דפנסיביות הוא מציע את חברות הביו־טכנולוגיה: "מהפכת ה־AI באה שם לידי ביטוי בצורה הכי מהותית. בפיתוח תרופה לוקח כ־10־15 שנים לקבל אישור FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי, נ"א), ולפעמים אחרי 10 שנים מתקבלת תוצאה שאין מובהקות שהתרופה מועילה. היום הזמן מתקצר בערך ב־70%. על ידי הכוח המחשובי, בתוך שלוש שנים כבר יודעים אם יש לך סיכוי למובהקות או לא".
אבל, "זה לא הזמן לחפש הרפתקאות", מזהיר חורי בהתייחס לתחום המחשוב הקוונטי. "אלה חברות שעוד לא הציגו הכנסות, אין רווחים אלא רק הפסדים. זהו עדיין בגדר רעיון לעתיד, אבל המניות עפות למעלה ונסחרות במיליארדי דולרים, במחירים לא הגיוניים", הוא מציין. "הן נסחרות בציפיות של חמש ואפילו עשר שנים קדימה, ואם השוק יתממש, מניות חברות המחשוב הקוונטי יתממשו בצורה הכי כואבת. אחד החוקים שתמיד עובד בשוק ההון - מה שעולה מהר, גם בדרך כלל יורד מהר כשיש מימושים".
***גילוי מלא: לרונן חורי ולבינלאומי אין כל עניין אישי בקשר עם ניה"ע המוזכרים בכתבה ואין באמור בכתבה משום תחליף לייעוץ אישי לכל אדם.