ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, Matt Rourke
לפני כחצי שנה הודיעה קרן העושר של נורבגיה, קרן ההשקעות הגדולה בעולם, על מכירה של חלקים גדולים מתיק המניות שלה בישראל בשל המלחמה בעזה. ההחלטה של הקרן, שנומקה ב"ארגון מחדש" של הפורטפוליו ובמעורבות של חלק מהחברות במלחמה, או פעילותן מעבר לשטחי הקו הירוק, עוררה הד תקשורתי נרחב בארץ ובעולם.
● "תהדקו חגורות": בנק ההשקעות שמזהה סכנה מיוחדת בשווקים
● אחרי הטלטלה במניות התוכנה. על מי האנליסטים מהמרים לחיוב?
נתוני הקרן, אשר התפרסמו בשבוע שעבר, חושפים כי במחצית השנייה של 2025 היא מכרה כמחצית מהמניות הישראליות שברשותה. מבדיקת גלובס עולה כי ההחלטה של הקרן, שבוחנת בימים אלו מחדש את מדיניותה בעקבות התערבות אמריקאית, גרמה לה לפספס תשואה של מעל 30% במדדים הישראליים המובילים מאז. למעשה, הקרן פספסה רווח פוטנציאלי של יותר מרבע מיליארד דולר (קרוב ל-1 מיליארד שקל) על ההשקעות שמכרה במעט יותר מחצי שנה.
טבע והביטוח בראש
מבט על התיק הישראלי העדכני של הקרן הנורבגית, המתפרסם מדי כחצי שנה, מעלה כי מתוך 61 מניות ישראליות שהרכיבו אותו במחצית הראשונה של 2025, נותרו 30 מניות בלבד. זאת, לאחר שהקרן מימשה מניות בשווי כולל של כ-1 מיליארד דולר. בניגוד לעבר, אז הייתה מבצעת קניות ומכירות של ניירות ערך חדשים, במהלך חצי השנה החולפת הקרן לא רכשה מניות חדשות הנסחרות בת"א.
בעקבות המימוש האגרסיבי, ההחזקה הישראלית הגדולה ביותר בתיק הנושל הקרן הנורבגית כיום היא חברת התרופות טבע, בה היא מחזיקה נכון לתחילת 2026 מניות בשווי כ-1.25 מיליארד דולר, המהוות 60% מהתיק הישראלי הכולל (לעומת 30% בסוף יוני אשתקד).
ההחזקה השנייה בגודלה של הקרן היא במניות חברת הכימיקלים איי.סי.אל, המהווה כ-7% מהתיק הישראלי (בשווי כולל של כ-122 מיליון דולר) וגם חברות השבבים הדואליות נובה וטאואר בולטות בתיק.
הקרן הנורבגית ממשיכה גם היום להעניק משקל גדול יחסית למניות הביטוח המקומיות. כך, לקרן החזקה בהפניקס בשווי של כ-80 מיליון דולר (4% מהתיק), בחברת הראל (החזקות בשווי 72 מיליון דולר) ובמנורה (63 מיליון דולר). בנוסף, מחזיקה הקרן בנתח משמעותי ממניות הבורסה לני"ע בת"א בשווי של כ-47 מיליון דולר.
עליות השערים בבורסה בת"א, בדגש על מניות הביטוח (שעלו ב-65% מאז סוף יוני) וטבע (שרשמה קפיצה של 91%), סייעו לקרן לצמצם את היקף הפגיעה כתוצאה מהמימוש. כך, חרף העובדה שמימשה מניות בשווי כמעט 900 מיליון דולר, תיק הנכסים הישראלי של הקרן הצטמצם בסוף השנה שעברה בכ-150 מיליון דולר בלבד, ועמד על כ-2.08 מיליארד דולר. בתיק נכללות גם מניותיהן של ענקיות הנדל"ן המסחרי עזריאלי וביג, החברה לישראל של עידן עופר (בעלת השליטה באיי.סי.אל), רשת הסופרמרקטים שופרסל וחברת האנרגיה או.פי.סי, אף היא בשליטת עופר.
הבנק שנשאר בתיק
מי שנעדרות מהתיק הן מניות הבנקים המקומיים, לאחר שבחודש אוגוסט דיווחה הקרן כי מכרה את החזקותיה בחמשת הבנקים הגדולים בישראל, בשל השירותים שהם מעניקים מחוץ לשטחי הקו הירוק: "על ידי מתן שירותים פיננסיים, שהם תנאי הכרחי לפעילות בנייה בהתנחלויות הישראליות בגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים… תרמו הבנקים לתחזוקת ההתנחלויות הישראליות", נכתב בהודעת הקרן אז.
מניות הבנקים היוו מרכיב משמעותי בתיק הנורבגי טרם ההחלטה. בסוף יוני האחרון החזיקה הקרן מניות הפועלים (בהיקף של כ-360 מיליון דולר), לאומי (100 מיליון דולר), מזרחי טפחות (96 מיליון דולר), הבינלאומי (61 מיליון דולר) וחברת האם שלו, פיבי (42 מיליון דולר). כלומר, הקרן מימשה את החזקותיה בחמש מניות הבנקים בהיקף כולל של כ־678 מיליון דולר (כ־2.3 מיליארד שקל), כשבינתיים היא "מפספסת" תשואה של 28% במניות הסקטור מאז המכירה.
באופן מעט מפתיע, וחרף ההצהרות הלוחמניות, מי שהצליח לחמוק מ"הגזרה" של מנהלי קרן העושר הוא בנק דיסקונט, הבנק השלישי בגודלו בארץ. על אף שככל הידוע הבנק מעניק שירותים דומים לאלו שמעניקים הבנקים האחרים, מנהלי הקרן החליטו להותיר את החזקתם בו. בסוף 2025 החזיקה הקרן מניות דיסקונט בהיקף של כ-11.6 מיליון דולר.
מניה נוספת בעלת נוכחות מפתיעה בתיק הנורבגי היא זו של החברה הביטחונית נקסט ויז'ן. שמה של החברה, המייצרת מצלמות מיוצבות עבור רחפנים ומל"טים, הוזכר לא פעם בפרסומים השונים בתקשורת הנורבגית בכל הקשור למכירת ההחזקות בחברות ישראליות. עם זאת, נכון לסוף 2025 מחזיקה הקרן במניות נקסט ויז'ן בהיקף של כ-21 מיליון דולר.
זאת, על אף שהחזקה של הקרן בחברה ביטחונית אחרת - מנועי בית שמש, הייתה זו שהציתה את גל המימושים בקיץ שעבר. היא עמדה במרכזה של כתבה בעיתון נורבגי, שבה נטען כי החברה משרתת את מטוסי הקרב ששימשו בתקיפות בעזה. התחקיר הביא את רה"מ נורבגיה, יונאס גאר סטורה, לקרוא לבחינה מחודשת של השקעות הקרן בישראל, שלאחריה אכן יצאה הקרן במסע המימושים המדובר.
פניית פרסה נורבגית
החקירה בנורבגיה, שנולדה בשל לחץ ציבורי גדול על רקע דעת קהל עוינת לישראל במדינה הסקנדינבית, הביאה כאמור את הקרן לחסל במהלך אוגוסט האחרון את השקעותיה ביותר ממחצית מהחברות הישראליות שבהן החזיקה בנימוקים של "ארגון מחדש" של התיק, לצד "חשד" למעורבות בפשעי מלחמה ומעבר על החוק הבינלאומי.
אלא שדי מהר התברר לקרן כי השיקולים האתיים החדשים שאימצה בעקבות המלחמה בעזה עשויים לפגוע בביצועיה, ואף ביחסי החוץ של המדינה. לקראת סוף 2025, יזמה הממשלה הנורבגית הצעת חוק שדרשה להשעות באופן זמני את כל שיקולי האתיקה שאמורים להכתיב את השקעות הקרן, המנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-2.1 טריליון דולר ברחבי העולם.
לפי הממשלה הנורבגית, בשל ההנחיות הקיימות, עצם העובדה שחברות אמריקאיות כמו גוגל ומיקרוסופט משתפות פעולה עם ישראל, יכולה לגרום לסילוקן מהפורטפוליו של הקרן. החוק עבר בתמיכת מפלגות הימין, והוגדר על ידי שר האוצר הנורבגי יינס סטולנטברג כ"צעד הכרחי". לדבריו, "שבע החברות הגדולות ביותר בעולם מהוות 16% מהחזקות הקרן, אך לפי כללי האתיקה הקיימים ייתכן שלא נוכל להחזיק יותר בחברות אלה".
הרווחים של קרן העושר, בניהולו של ניקולאי טנגן, אחראים ל-25% מהתקציב השנתי של נורבגיה. לדברי השר, כללי האתיקה "מאיימים להפחית את התשואה", ועקב כך לפגוע בתושבי נורבגיה. על פי דיווחים, מאחורי המהלך ניצב בעיקר לחץ אמריקאי כבד.