גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מרוץ ה-AI הופך להימור הגדול בתולדות הטכנולוגיה: מי ישלם את החשבון?

ענקיות הטכנולוגיה ישקיעו השנה כ-660 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ● הסכום הגבוה מאתגר אפילו את יצרניות המזומנים הגדולות בעולם ● מהו הפתרון המתפתח במחשכים, ומדוע הוא מזכיר את כשלי הסאב-פריים ● וגם: באילו מניות לשקול להשקיע, ומאילו להיזהר?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)
אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הכותבים הם מנכ"ל ומנהלת בחברת הייעוץ Complex

שוקי ההון הגלובליים נעים בין אופוריית השיאים שמובילות מניות הטכנולוגיה, לחששות מבועת בינה מלאכותית (AI), בסגנון הדוט.קום בראשית שנות ה-2000.

אלא שמתחת לפני השטח מתחילים להיווצר דפוסים שמזכירים דווקא את משבר הסאב-פריים (איגוחי המשכנתאות בארה"ב בעשור הראשון של המילניום).

20 מיליארד דולר: גוגל ממשיכה לגייס כסף להשקעה בבינה מלאכותית
סופית: מגה די סי של צחי נחמיאס תבנה חוות שרתים לאנבידיה

בשנים האחרונות חל שינוי מבני בהתנהלות הפיננסית של ענקיות הטכנולוגיה, ובראשן מיקרוסופט, גוגל, מטא ואמזון. אלו הפכו למכונות מזומנים שמייצרות עשרות ומאות מיליארדי דולרים בשנה.

עד תחילת מהפכת ה-AI בשנת 2022, ההשקעות ההוניות (CapEx) של החברות הללו בפיתוחים טכנולוגיים היו קטנות ביחס להכנסות, בהיקף כמה עשרות מיליארדי דולרים יחד, וכמעט שלא הצריכו גיוסי חוב. אולם מאותה שנה זינקו ההשקעות ההוניות במכפלות, וב-2026 הן צפויות להגיע לכ-660 מיליארד דולר - פי 10 מב-2021.

להמחשה, בסוף השבוע הפתיעה אמזון עם הגדלת השקעותיה ב-2026 ביותר מ-50% ל-200 מיליארד דולר, בעוד גוגל הכריזה על הכפלת השקעותיה ב-AI לכ-185 מיליארד דולר. גם מטא הודיעה על השקעה של 135 מיליארד דולר, יותר מכפול ביחס ל-2025. מיקרוסופט צפויה להשקיע השנה 140 מיליארד דולר.

מדובר בהיקפים שנתיים הגדולים מהתמ"ג של ישראל, שמופנים לרכישת שבבים ולבניית מרכזי נתונים.

אף שהחברות עדיין מייצרות מזומנים בהיקף עצום, ועד כה 90% מההשקעות מומנו ממאזניהן, בקצב ההשקעות הנוכחי הצומח בעוצמה, היכולת להמשיך ולממן אותן מבלי לפגוע ביחסים הפיננסיים, בדירוג ובתשואה על ההון - נשחקת.

לכן חברות הטכנולוגיה איגחו בשלוש השנים האחרונות השקעות במרכזי נתונים ובשבבים בהיקף מצטבר של יותר מ-120 מיליארד דולר. זאת, באמצעות ישויות ייעודיות (SPV) שמגייסות מימון למרכזי הנתונים והשבבים, רוכשות אותם מהחברות תוך הוצאתם מהמאזן, ומחכירות להן אותם בחזרה.

איגוחי נדל"ן, תשתיות ושבבים

איגוחי ההשקעות ב-AI נחלקים לשני סוגים עיקריים, שלאחרונה מעורבבים ביניהם באופן המסווה את הסיכונים. הסוג הראשון הוא איגוח נדל"ן ותשתיות, המבוסס על המבנים של מרכזי הנתונים, מערכות הקירור והחיבורים לרשת החשמל. כאן פועלות ענקיות כמו אמזון וגוגל. לכאורה, זהו נכס נדל"ני יציב עם פחת איטי וחוזי שימוש, שאינו חף מסיכונים.

הסיכון העיקרי הינו פריצת דרך עתידית ביעילות חישובית שעלולה לצמצם דרמטית את הצורך במרכזי ענק לאחסון שבבים (חוות שרתים) ולהותיר נכסים יקרים עם ביקוש נמוך, מעין "פילים לבנים" דיגיטליים. זאת בדומה למחשבי הענק של שנות ה-70, שאוחסנו במבנים גדולים ייעודיים, אך כיום כוח העיבוד שלהם קטן משל סמארטפון.

הסוג השני והמסוכן יותר הוא איגוח החומרה של השבבים. זהו ציוד שסובל מעקומת פחת אגרסיבית ולא יציבה, שתלויה בחדשנות טכנולוגית. פיתוח דור חדש של מעבדים עלול לגרום לביקוש לציוד זה לצנוח בעשרות אחוזים.

המלכוד בשוק האיגוח החדש טמון בעסקאות משולבות, האורזות יחד את הנדל"ן עם השבבים, המהוות כיום כשני שלישים מהשוק. הערבוב הזה יוצר אשליית גיוון ומעמעם את פגיעות השבבים.

הבעיה מתעצמת מכיוון שחברות הדירוג משתמשות במתודולוגיית פחת איטית של נדל"ן מסחרי לכל הנכסים, גם עבור רכיבי הציוד הטכנולוגי. זהו כשל לוגי וסיכון נסתר ברמה שמזכירה את כשלי איגוחי הסאב-פריים. הדבר עלול להפוך לאירוע של מתאם מלא עבור כלל הנכסים המגבים באיגוחים במקביל, שחשופים בריכוזיות עצומה למספר חברות טכנולוגיה בודדות.

שילוב הדברים מעלה להערכתנו את הסיכון באיגוחי ה-AI, אפילו למשקיעי חוב סולידיים בדירוגים גבוהים.

בפרט יש להיזהר מעסקאות איגוח שבבים, או כאלה שרכיב השבבים בהן גבוה במיוחד, ומעסקאות שבהן לא קיימת מחויבות משמעותית של החברה המאגחת לתמוך בעסקה לזמן ממושך. מומלץ במיוחד להימנע מהשקעה בשכבות המזנין, שנחותות לחוב הבכיר ובכירות לשכבת האקוויטי. אלו נושאות כיום מרווחים של כ-350-400 נקודות מעל ריבית חסרת סיכון, שלהערכתנו לא מפצים מספיק על הסיכונים בנכסים המגבים והמינוף הגבוה.

סיכונים עתידיים מתפתחים

שוק איגוחי ה-AI עודנו קטן יחסית ומהווה פחות מ-10% משוק איגוחי הסאב-פריים בשיאו. אולם, קצב הצמיחה והריכוזיות הגבוהה בו מבחינת לווים בודדים עצומים בגודלם, מעוררים חששות.

לפי מורגן סטנלי, יידרש מימון חיצוני של כ-1.5 טריליון דולר למימון השקעות ה-AI בשנים הקרובות. להערכתנו, הצפי עשוי להתעדכן בקרוב ליותר מ-2 טריליון דולר. במקביל, שיעור איגוחי ה-AI עשוי לגדול לכ-30% מצרכי המימון של החברות עד 2028, ובהתחשב בקצב הצמיחה המואץ, ייתכן שהרבה מעבר לכך.

הסיכון הוא הצטברות איגוחי AI בהיקפים של מאות רבות של מיליארדי דולרים, מחוץ למאזני חברות הטכנולוגיה, שבחלקם נשענים על נכסים שחשופים לירידות ערך דרמטיות בטווח הקצר.

לכאורה, זו בעיה של המשקיעים באיגוחים - חברות הטכנולוגיה העבירו את הסיכון. אולם במציאות, לאור תלות חברות הטכנולוגיה במימון עבור צמיחתן בתחרות עזה, הן עלולות להידרש לחלץ את המשקיעים ולהמשיך לשלם על שימוש בנכסים ללא הצדקה כלכלית. זאת, דווקא בנקודת זמן שבה היקפי האיגוח יכאיבו להן במגבלות על מינוף ובתזרים הפנוי, לא ב'קוסמטיקת' הרווח למניה.

להמחשה, באוקטובר השלימה מטא איגוח בהיקף של 30 מיליארד דולר לפרויקט מרכז הנתונים Hyperion בלואיזיאנה, באמצעות SPV. עם זאת, מטא מחזיקה ב-20% מה-SPV והתחייבה להבטחת ערך שיורי למשקיעים אם יירד שווי הנכס.

להשקיע בהייפ, בזהירות המתבקשת

לדעתנו, אם משקיעים בהייפ ה-AI מעבר למניות ענקיות הטכנולוגיה, עדיף להתמקד בחברות תשתיות המחזיקות בנדל"ן למרכזי הנתונים, כמו Equinix, ובחברות השולטות במערכות הקירור והחשמל, כגון Vertiv. אולם, גם חברות אלו מתומחרות כאילו הביקוש ל-AI צפוי לצמוח ללא גבול, ויש לבחון אותן בזהירות ובסלקטיביות.

מנגד, עדיף להימנע מחברות קטנות יחסית עם מינוף נסתר עצום ביחס למאזן. כזו היא CoreWeave, חברת מחשוב הענן המגובה על ידי אנבידיה, הנושאת במאזנה חוב של כ-13 מיליארד דולר, אך חשופה לעסקאות איגוח שבבים בהיקף כ-16.5 מיליארד דולר נוספים. למרות הצמיחה המטאורית שלה, כל ירידה בביקוש לכוח מחשוב, או הופעת שבב חדש ואיכותי יותר, עלולות לגרום לפגיעה ביציבות האיגוחים שתמוטט את המודל הפיננסי ותהפוך את המניה למלכודת.

הגורמים בטור זה עשויים להשקיע בני"ע או מכשירים המוזכרים בו. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

עוד כתבות

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"לא בוטחות בארה"ב לטווח ארוך": המומחית שמסבירה למה מדינות המפרץ לא מגיבות לתוקפנות האיראנית

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה

לאחר שבועות של היערכות, אגירת ציוד רפואי ותרגיל גדול עם צה"ל, מערכת הבריאות העלתה כוננות לרמה הגבוהה ביותר ● בתי החולים ימשיכו לתת מענה למקרים דחופים, חלק מהטיפולים יבוטלו ● משרד הבריאות מסר כי בנק הדם במוכנות גבוהה, וצוותים תוגברו בדרום ● נכון לעכשיו טיפות החלב נותרות בשלב זה פתוחות

תור לקוםות בסניף של טיב טעם, הבוקר / צילום: באדיבות עובדי טיב טעם

הבהלה לנייר טואלט: התנפלות על רשתות השיווק. אלה המוצרים המבוקשים

בעקבות התקיפה באיראן והאזעקות הבוקר, נרשמה עלייה של מאות אחוזים בתנועת הלקוחות ברשתות הפתוחות בשבת עם זינוק בביקושים למים, שימורים ונייר טואלט ● ברשתות מדגישים כי אין מחסור וכי המלאים מלאים, בעוד שירותי המשלוחים המהירים הושבתו בהתאם להנחיות פיקוד העורף

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

אכזבה ברבעון האחרון של באפט: הרווח התפעולי של ברקשייר נחתך בכ-30%

הרווח התפעולי של ברקשייר האת'ווי צנח בכמעט 30% ברבעון האחרון של באפט ● קופת המזומנים הדשנה של החברה הצטמצמה מעט ל-373 מיליארד דולר ברבעון האחרון

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

אזעקות במרכז; 21 פצועים, בהם 2 אנוש וקשה בפגיעה בת"א

אישה אחת במצב אנוש, 2 במצב קשה, צה"ל בגל תקיפות באיראן ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

ד''ר אנג'לה עירוני / צילום: דוברות אסותא / עופר חג'יוב

המיילדת שהפכה למנהלת בית חולים והפרשה שהסעירה את המדינה

"לאחר שאח שלי עבר תאונת פגע וברח, שאילצה אותו לעבור ניתוח ראש מסובך, נולד החלום שלי להיות אחות בטיפול נמרץ נוירוכירורגי. לא היה מקום בתל השומר, אז התחלתי בגינקולוגיה" ● שיחה קצרה עם ד"ר אנג'לה עירוני, מנהלת בית החולים אסותא ראשון לציון והמרכז הרפואי אסותא רעננה

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום