גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מרוץ ה-AI הופך להימור הגדול בתולדות הטכנולוגיה: מי ישלם את החשבון?

ענקיות הטכנולוגיה ישקיעו השנה כ-660 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ● הסכום הגבוה מאתגר אפילו את יצרניות המזומנים הגדולות בעולם ● מהו הפתרון המתפתח במחשכים, ומדוע הוא מזכיר את כשלי הסאב-פריים ● וגם: באילו מניות לשקול להשקיע, ומאילו להיזהר?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)
אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הכותבים הם מנכ"ל ומנהלת בחברת הייעוץ Complex

שוקי ההון הגלובליים נעים בין אופוריית השיאים שמובילות מניות הטכנולוגיה, לחששות מבועת בינה מלאכותית (AI), בסגנון הדוט.קום בראשית שנות ה-2000.

אלא שמתחת לפני השטח מתחילים להיווצר דפוסים שמזכירים דווקא את משבר הסאב-פריים (איגוחי המשכנתאות בארה"ב בעשור הראשון של המילניום).

20 מיליארד דולר: גוגל ממשיכה לגייס כסף להשקעה בבינה מלאכותית
סופית: מגה די סי של צחי נחמיאס תבנה חוות שרתים לאנבידיה

בשנים האחרונות חל שינוי מבני בהתנהלות הפיננסית של ענקיות הטכנולוגיה, ובראשן מיקרוסופט, גוגל, מטא ואמזון. אלו הפכו למכונות מזומנים שמייצרות עשרות ומאות מיליארדי דולרים בשנה.

עד תחילת מהפכת ה-AI בשנת 2022, ההשקעות ההוניות (CapEx) של החברות הללו בפיתוחים טכנולוגיים היו קטנות ביחס להכנסות, בהיקף כמה עשרות מיליארדי דולרים יחד, וכמעט שלא הצריכו גיוסי חוב. אולם מאותה שנה זינקו ההשקעות ההוניות במכפלות, וב-2026 הן צפויות להגיע לכ-660 מיליארד דולר - פי 10 מב-2021.

להמחשה, בסוף השבוע הפתיעה אמזון עם הגדלת השקעותיה ב-2026 ביותר מ-50% ל-200 מיליארד דולר, בעוד גוגל הכריזה על הכפלת השקעותיה ב-AI לכ-185 מיליארד דולר. גם מטא הודיעה על השקעה של 135 מיליארד דולר, יותר מכפול ביחס ל-2025. מיקרוסופט צפויה להשקיע השנה 140 מיליארד דולר.

מדובר בהיקפים שנתיים הגדולים מהתמ"ג של ישראל, שמופנים לרכישת שבבים ולבניית מרכזי נתונים.

אף שהחברות עדיין מייצרות מזומנים בהיקף עצום, ועד כה 90% מההשקעות מומנו ממאזניהן, בקצב ההשקעות הנוכחי הצומח בעוצמה, היכולת להמשיך ולממן אותן מבלי לפגוע ביחסים הפיננסיים, בדירוג ובתשואה על ההון - נשחקת.

לכן חברות הטכנולוגיה איגחו בשלוש השנים האחרונות השקעות במרכזי נתונים ובשבבים בהיקף מצטבר של יותר מ-120 מיליארד דולר. זאת, באמצעות ישויות ייעודיות (SPV) שמגייסות מימון למרכזי הנתונים והשבבים, רוכשות אותם מהחברות תוך הוצאתם מהמאזן, ומחכירות להן אותם בחזרה.

איגוחי נדל"ן, תשתיות ושבבים

איגוחי ההשקעות ב-AI נחלקים לשני סוגים עיקריים, שלאחרונה מעורבבים ביניהם באופן המסווה את הסיכונים. הסוג הראשון הוא איגוח נדל"ן ותשתיות, המבוסס על המבנים של מרכזי הנתונים, מערכות הקירור והחיבורים לרשת החשמל. כאן פועלות ענקיות כמו אמזון וגוגל. לכאורה, זהו נכס נדל"ני יציב עם פחת איטי וחוזי שימוש, שאינו חף מסיכונים.

הסיכון העיקרי הינו פריצת דרך עתידית ביעילות חישובית שעלולה לצמצם דרמטית את הצורך במרכזי ענק לאחסון שבבים (חוות שרתים) ולהותיר נכסים יקרים עם ביקוש נמוך, מעין "פילים לבנים" דיגיטליים. זאת בדומה למחשבי הענק של שנות ה-70, שאוחסנו במבנים גדולים ייעודיים, אך כיום כוח העיבוד שלהם קטן משל סמארטפון.

הסוג השני והמסוכן יותר הוא איגוח החומרה של השבבים. זהו ציוד שסובל מעקומת פחת אגרסיבית ולא יציבה, שתלויה בחדשנות טכנולוגית. פיתוח דור חדש של מעבדים עלול לגרום לביקוש לציוד זה לצנוח בעשרות אחוזים.

המלכוד בשוק האיגוח החדש טמון בעסקאות משולבות, האורזות יחד את הנדל"ן עם השבבים, המהוות כיום כשני שלישים מהשוק. הערבוב הזה יוצר אשליית גיוון ומעמעם את פגיעות השבבים.

הבעיה מתעצמת מכיוון שחברות הדירוג משתמשות במתודולוגיית פחת איטית של נדל"ן מסחרי לכל הנכסים, גם עבור רכיבי הציוד הטכנולוגי. זהו כשל לוגי וסיכון נסתר ברמה שמזכירה את כשלי איגוחי הסאב-פריים. הדבר עלול להפוך לאירוע של מתאם מלא עבור כלל הנכסים המגבים באיגוחים במקביל, שחשופים בריכוזיות עצומה למספר חברות טכנולוגיה בודדות.

שילוב הדברים מעלה להערכתנו את הסיכון באיגוחי ה-AI, אפילו למשקיעי חוב סולידיים בדירוגים גבוהים.

בפרט יש להיזהר מעסקאות איגוח שבבים, או כאלה שרכיב השבבים בהן גבוה במיוחד, ומעסקאות שבהן לא קיימת מחויבות משמעותית של החברה המאגחת לתמוך בעסקה לזמן ממושך. מומלץ במיוחד להימנע מהשקעה בשכבות המזנין, שנחותות לחוב הבכיר ובכירות לשכבת האקוויטי. אלו נושאות כיום מרווחים של כ-350-400 נקודות מעל ריבית חסרת סיכון, שלהערכתנו לא מפצים מספיק על הסיכונים בנכסים המגבים והמינוף הגבוה.

סיכונים עתידיים מתפתחים

שוק איגוחי ה-AI עודנו קטן יחסית ומהווה פחות מ-10% משוק איגוחי הסאב-פריים בשיאו. אולם, קצב הצמיחה והריכוזיות הגבוהה בו מבחינת לווים בודדים עצומים בגודלם, מעוררים חששות.

לפי מורגן סטנלי, יידרש מימון חיצוני של כ-1.5 טריליון דולר למימון השקעות ה-AI בשנים הקרובות. להערכתנו, הצפי עשוי להתעדכן בקרוב ליותר מ-2 טריליון דולר. במקביל, שיעור איגוחי ה-AI עשוי לגדול לכ-30% מצרכי המימון של החברות עד 2028, ובהתחשב בקצב הצמיחה המואץ, ייתכן שהרבה מעבר לכך.

הסיכון הוא הצטברות איגוחי AI בהיקפים של מאות רבות של מיליארדי דולרים, מחוץ למאזני חברות הטכנולוגיה, שבחלקם נשענים על נכסים שחשופים לירידות ערך דרמטיות בטווח הקצר.

לכאורה, זו בעיה של המשקיעים באיגוחים - חברות הטכנולוגיה העבירו את הסיכון. אולם במציאות, לאור תלות חברות הטכנולוגיה במימון עבור צמיחתן בתחרות עזה, הן עלולות להידרש לחלץ את המשקיעים ולהמשיך לשלם על שימוש בנכסים ללא הצדקה כלכלית. זאת, דווקא בנקודת זמן שבה היקפי האיגוח יכאיבו להן במגבלות על מינוף ובתזרים הפנוי, לא ב'קוסמטיקת' הרווח למניה.

להמחשה, באוקטובר השלימה מטא איגוח בהיקף של 30 מיליארד דולר לפרויקט מרכז הנתונים Hyperion בלואיזיאנה, באמצעות SPV. עם זאת, מטא מחזיקה ב-20% מה-SPV והתחייבה להבטחת ערך שיורי למשקיעים אם יירד שווי הנכס.

להשקיע בהייפ, בזהירות המתבקשת

לדעתנו, אם משקיעים בהייפ ה-AI מעבר למניות ענקיות הטכנולוגיה, עדיף להתמקד בחברות תשתיות המחזיקות בנדל"ן למרכזי הנתונים, כמו Equinix, ובחברות השולטות במערכות הקירור והחשמל, כגון Vertiv. אולם, גם חברות אלו מתומחרות כאילו הביקוש ל-AI צפוי לצמוח ללא גבול, ויש לבחון אותן בזהירות ובסלקטיביות.

מנגד, עדיף להימנע מחברות קטנות יחסית עם מינוף נסתר עצום ביחס למאזן. כזו היא CoreWeave, חברת מחשוב הענן המגובה על ידי אנבידיה, הנושאת במאזנה חוב של כ-13 מיליארד דולר, אך חשופה לעסקאות איגוח שבבים בהיקף כ-16.5 מיליארד דולר נוספים. למרות הצמיחה המטאורית שלה, כל ירידה בביקוש לכוח מחשוב, או הופעת שבב חדש ואיכותי יותר, עלולות לגרום לפגיעה ביציבות האיגוחים שתמוטט את המודל הפיננסי ותהפוך את המניה למלכודת.

הגורמים בטור זה עשויים להשקיע בני"ע או מכשירים המוזכרים בו. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

עוד כתבות

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת״א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש