חודש נובמבר האחרון היה אחד המוצלחים בתולדותיה של גוגל: היא השיקה את מודל השפה ג'מיני 3 שזכה לביקורות חיוביות, והוכיחה לכל העולם כי היא יכולה להתחרות באפקטיביות ב־OpenAI. באותה התקופה ממש גוגל גם החלה לשווק את המעבדים הגרפיים שלה ללקוחות ענק כמו מטא ואנתרופיק - והפעם סיפקה הוכחה לכל המפקפקים שהיא יכולה לנצח את אנבידיה בקרב על לקוחות הענק.
המניה נסקה ושווי החברה חצה לראשונה את רף ה־4 טריליון דולר בתחילת השנה. אלא שרגע לפני ההשקה הנוצצת, החליט סגן הנשיא להנדסת השבבים בגוגל ישראל ומי שהיה אחראי על קבוצת פיתוח השבבים בישראל, גיא אזרד, לפרוש.
● אחרי הטלטלה במניות התוכנה: על מי האנליסטים מהמרים לחיוב?
● 20 מיליארד דולר: גוגל ממשיכה לגייס כסף להשקעה בבינה מלאכותית
אחרי שנים בצמרת תעשיית השבבים העולמית, ודווקא ברגע שבו גוגל נראתה בלתי־ניתנת לעצירה, בחר אזרד לצאת החוצה - קודם למסע אישי, ואחר כך להימור מקצועי על אחת מהחברות המסקרנות ביותר בגל הבא של תשתיות ה־AI. בראיון ראשון מאז עזיבתו את גוגל, הוא מסביר למה ויתר על תפקיד בכיר באימפריה טכנולוגית, מה מצא בחברת שבבים צעירה שמאתגרת את אנבידיה, ואיך הוא מתכוון להפוך את ישראל לאחד המנועים המרכזיים של אסטרה לאבס במרוץ על לבן של חוות השרתים העולמיות.
"לא היה לי להט לעבוד, צריך אופי של קורפורייט"
אזרד, 53, הוא אחד הישראלים הבכירים ביותר בענף. גם לפני גוגל הוא עבד בעיקר בארגונים גדולים. הוא היה מנהל פיתוח בכיר באריקסון, ניהל את מרכז הפיתוח של מארוול טכנולוגיות בישראל והגיע כמעט לטופ כסגנו של הישראלי הבכיר במחלקת השבבים של גוגל, אורי פרנק.
אבל אזרד חיפש להוריד הילוך ותכנן שנה של טרקים ביעדים אקזוטיים בעולם עם ילדיו, על פסגות הרים בנורבגיה, נפאל ואיסלנד. "אחרי עשור בתאגידים גדולים, רציתי לעצור לרגע ולעשות דברים עבור עצמי", מספר אזרד. "אתה רץ ועובד נון־סטופ, והתוכנית היתה להשקיע בי ובמשפחה. אין כמו חיבור עם הילדים שלך בטרק הררי כשאין תקשורת סלולרית במשך ימים, האוויר הדליל עוזר לחשוב".
ראית מה שראה נועם ברדין, מנכ"ל ווייז לשעבר, כשהחליט לעזוב את גוגל בגלל תרבות ארגונית לא חדשנית?
"עד עכשיו עבדתי בחברות מאוד גדולות שלפעמים קשה להזיז בהן דברים, ואני רוצה לרוץ בקצב שאני אוהב לרוץ בו ולעשות דברים בדרך שאני אוהב - וזה הבדל משמעותי. כשאתה מגיע לגיל 53 אתה לא עובד רק בשביל הכסף, אלא מחפש סיפוק והנאה. היה לי חסר משהו בלהט לעבודה, בחיבור. צריך אופי של 'קורפורייט' בשביל זה, שזה בסדר גמור למי שיש אותו, אבל יכול להיות שאני פחות מתאים. רציתי גם מנוחה, אבל בסופו של דבר הבנתי שגם לזה יש גבול. הייתי אדם שחולם להירגע ולנוח, אבל אחרי כמה דקות בבית מתחילים לטפס על הקירות".
אחרי כשישה חודשים אזרד קטע את חופשת אמצע החיים שלו עם החלטה שקיבל ממש עם תחילת השנה - להצטרף לחברת השבבים האמריקאית הצעירה אסטרה לאבס (Astera Labs). החברה, שנסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 31 מיליארד דולר, נחשבת לכוכבת עולה בתחום השבבים והתקשורת לבינה מלאכותית. במהלך חמשת הימים האחרונים עלתה מנייתה ב־23%, כשהיא משלימה עלייה פנומנלית של יותר מ־80% במהלך השנה האחרונה. היא השיגה זאת הודות להכפלת ההכנסות והשקת מוצרים אגרסיבית - שבבים ופרוטוקולי תקשורת המאתגרים את אנבידיה וברדוקום בתוך חוות השרתים.
ביום שני מונה אזרד רשמית למנהל הפעילות הישראלית של אסטרה לאבס, כאשר הוא ינהל שני מרכזי פיתוח חדשים לחברה הבינלאומית, בחיפה ובתל אביב, להם הוא מגייס בימים אלה כמה עשרות עובדים בבת אחת. עד סוף 2027, הוא אומר, תעסיק החברה בישראל כבר כמה מאות אנשים. השבוע השלימה החברה את שכירתם של כ־60 עובדים מפליופס, חברת סטארט־אפ שלא הצליחה להגשים את החלום.
החברה מכפילה את הכנסותיה מדי שנה
את המשרה באסטרה לאבס קיבל אזרד לגמרי במקרה, הוא לא תכנן זאת כשעזב את גוגל. אבל כאשר מייסדי אסטרה האמריקאים ג'יטנדרה מוהן (מנכ"ל) וסנג'יי גג'נדרה (נשיא) ביקרו בישראל וחיפשו להקים את הפעילות, הוא היה הטלפון הראשון.
"פגשתי אז כמה חברות בינוניות שהיו בשלבי צמיחה מהירה, אבל היה לי חיבור טבעי ליזמים של אסטרה - אני אוהב אנשים רעבים, הם רוצים להצליח וזה בוער בהם", מספר אזרד. "יותר מלהיות סגן נשיא בחברה של 180 אלף איש, קסם לי להיות שותף של מייסדים של חברה שרוצים לקחת אותה מ־30 ל־300 מיליארד דולר, להצטרף למקום שבו אוכל לקבל במהירות החלטות, לרוץ איתן ולשנות את הדברים על הדרך. נהיה אחראים על קו מוצרים שלם, יש כאן עצמאות של לקחת משהו גדול ולגרום לו לקרות".
אסטרה לאבס היא חברה אמריקאית צעירה בת תשע שנים בלבד, שפעילה בשוק הצומח של ניהול התקשורת בין שבבים בחוות שרתים. לפני כשנתיים היא הדהימה את וול סטריט כשיצאה להנפקה לפי שווי של 5.5 מיליארד דולר. מאז, היא מכפילה מדי שנה את הכנסותיה ומשיקה יותר ויותר מוצרי שבבים ותוכנה, מה שמאפשר לה לקחת נתח גדול יותר מפעילות התקשורת בין מעבדים גרפים בחוות השרתים.
היא צמחה בעיקר בזכות הרצון של ענקיות הענן, כמו אמזון, להחליש את התלות באנבידיה ולהסתמך יותר על מעבדים גרפיים מתוצרתן. אסטרה לאבס מפתחת שבבים ותוכנה המאפשרת למעבדים הגרפיים בשרת לדבר זה עם זה במהירות גבוהה יותר ולהשיג תוצאות המתקרבות לשרת של אנבידיה, NVLink, הנחשב ליקר בתעשייה.
לא סתם הגיעה אסטרה לאבס לישראל: היא נחשבת למתחרה חריפה של פעילות התקשורת של אנבידיה המבוססת על שבבי מלאנוקס המפותחים בישראל, ולזו של ברודקום, שחקנית ותיקה בשבבי תקשורת לשרתים. "אין ספק שברודקום ואנבידיה היא פונקציית המטרה שלנו - אבל יש לנו יכולות ומגוון לקוחות שמאפשרים לנו לייצר פתרונות תחרותיים ולהיות טובים כמוהן. זה מאתגר וצריך להמשיך ולפתח טכנולוגיה טובה, אבל הפוזיציה של אסטרה לאבס היא מעניינת - היא קטנה, עובדת עם לקוחות חזקים ויכולה להיות מהירה אפילו יותר - כך שיש כאן הזדמנות".
איך בכלל אפשר להתחרות באנבידיה, כאשר רק פעילות שבבי התקשורת הישראלית מייצרת לה 8 מיליארד דולר ברבעון, ובקצב גדל והולך?
"אנבידיה היא סביבה סגורה, אבל אם תלך לענקיות הענן שרוצות לפתח חומרה משל עצמן עבור פעילות ה־AI שלהן, ובפרט פעילות ההסקה בבינה המלאכותית (Inference, הפעלת המודלים - א"ג) שהולכת והופכת משמעותית יותר, הן מחפשות פתרונות תקשורת בארון השרתים. שם נמצא צוואר הבקבוק המשמעותי, וזה האזור שנחיה בו. תחום התקשורת בין מעבדים בשרת הוא שוק צומח שיגדל ל־20 מיליארד דולר עד 2030. נשיק טכנולוגיה שמאפשרת רוחב פס גבוה, אפילו עד 200 טרהביט לשנייה".
התחרות עם אנבידיה גולשת גם לתחום כוח האדם. ענף פיתוח שבבי התקשורת הישראלי צפוף למדי עם חברות כמו גוגל, אמזון, מארוול ובעיקר אנבידיה - שיש לה תוכניות גיוס של עשרת אלפים מהנדסים בעשור הקרוב. איך תתחרו בהצעות השכר המפתות שלה?
"אסטרה היא חברה תחרותית מאוד, שיכולה להציע שכר גבוה לא פחות מהגדולות. ולא פחות חשוב מכך, יש לה את הסיכוי להכפיל את עצמה פי כמה בצמיחה ובגדילה, ביחס למה שגוגל ואנבידיה יכולות לעשות כיום. לא מעט אנשים מחפשים את הסטארט־אפים שאיתם יוכלו להתפתח, להתחיל פרויקטים מאפס ולפתח טכנולוגיה חדשנית. זה לא קורה הרבה באפל ולא באנבידיה. מה שייחודי זה שיש כאן הזדמנויות שלרוב מקבלים רק בסטארט־אפים צעירים, אבל מדובר בחברה עם גיבוי פיננסי משמעותי".
"המרכז בישראל יהיה בין הגדולים של החברה"
אזרד מספר שאחת הסיבות שהחליט לקבל על עצמו את התפקיד, היא מאחר ש"יש כאן הזדמנות להצליח ולהשפיע באופן משמעותי על העתיד של אסטרה. ישראל היא לא המרכז היחידי של החברה אבל היא תהפוך לאחד הגדולים שלה, נוסף על מרכזים אחרים באירופה ובארה"ב".
השווקים תנודתיים, אבל נראה שמי שהימר על שבבים הרוויח יותר מאשר המשקיעים בעולם התוכנה.
"בכל פעם כשאתה מריץ תוכנה או בינה מלאכותית, אתה מריץ אותן על שבב. אנשים רצו לבועת התוכנה, אבל כל תוכנה כזו רצה מעל מחשוב. השבבים כאן כדי להישאר - רק שהשוק שלהם הגיע לאיזו נקודת קיצון. שוק ה־AI הוא חדש יחסית, ובעת ובעונה אחת מהווה נקודת מפנה עצומה לשוק כולו - הכל רץ בסוף על שבבים.
"המקצוע שלנו הוא אחד המזוכיסטיים בתעשייה, כי אם עשית טעות אי אפשר לתקן אותה בקלות, והמחיר שלה הוא עיכוב של בין חצי שנה לשנה. מצד שני, כשזה עובד ומוכיח את עצמו - ההישג עצום וזוכרים לך אותו לאורך זמן. התוכנה, כמובן, חשובה ביכולת להוציא מהשבב את המקסימום, אבל בעשור האחרון משרות בתחום הנדסת חשמל ופיתוח שבבים צומחות בקצב מהיר יותר מאשר פיתוח תוכנה, ואני מאמין שכך גם יהיה בעשור הקרוב".
נראה ששוק ה־AI משתנה. יותר חברות מאתגרות את אנבידיה בתחום המעבדים הגרפיים, לצד חברות שמסתפקות בשבבים מתוצרת עצמית שמספיקים לביצוע פעולות קריטיות פחות, כמו הסקה, למשל.
"כל אחת מחברות הענן הולכת לכיוון מעט שונה, לכל אחת יש צרכים משלה וכל אחת תופרת לעצמה פתרון שאיננו דווקא קשור לאנבידיה. גם המשקל זז מאימון AI להסקה, כי המודלים לכאורה אומנו. האתגר המרכזי הוא להוריד את מחירי הפרומפטים, או השאילתות, שהם עדיין מאוד גבוהים. אני מאמין שהבעיה הזו תיפתר בסופו של דבר על ידי אחת מהטכנולוגיות שנמצאות בפיתוח".
"העניין הוא", מסכם אזרד, "שהתעשייה שייכת לגדולים. יותר ויותר חברות מעבירות את פעילות הענן וה־AI שלהן משרתים מקומיים לאחת מענקיות הענן, והן אלה שמשקיעות את הסכומים הגדולים ביותר בבניית תשתיות. בעולם כזה, לאסטרה יש סיכוי מדהים כי היא מהווה חלק מתשתיות הגדילה האלה ונהנית מהן".
