גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

בג"ץ בצו על-תנאי ללוין: נמק מדוע אינך מכנס את הוועדה לבחירת שופטים

לפי הצו, שר המשפטים ינמק עד 8 במרץ מדוע לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים מאז ינואר 2025 לצורך איוש התקנים החסרים בכל ערכאות הרשות השופטת ● הצו ניתן בהמשך לדיון שנערך בנושא ביום חמישי האחרון, במסגרתו השופט אלכס שטיין סיפר בין היתר כי "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" בשל המחסור בשופטים ● מנגד, לוין טען כי החוק נותן לו שיקול-דעת לפעול בהתאם לאידאולוגיה שלו

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול "ידיעות אחרונות"
דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול "ידיעות אחרונות"

בית המשפט העליון נתן היום (א') צו על-תנאי המורה לשר המשפטים יריב לוין להסביר מדוע אינו מכנס את הוועדה לבחירת שופטים. לפי הצו, לוין ינמק עד 8 במרץ מדוע הוא לא מפעיל את סמכותו ומדוע לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים מאז ינואר 2025 לשם הצבעה על הצעות מינוי של שופטים לצורך איוש התקנים החסרים בכל ערכאות הרשות השופטת. הצו ניתן בהמשך לדיון שנערך בבג"ץ ביום חמישי האחרון.

באותו דיון, שופטי בית המשפט העליון התריעו כי המחסור בשופטים כבר מוביל לשחרור נאשמים בעבירות חמורות, ובהם תיקי רצח. בדיון בעתירת התנועה לאיכות השלטון, המבקשת לחייב את שר המשפטים לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, הוצגו נתונים על עשרות תקנים לא מאוישים לאחר למעלה משנה ללא כינוס הוועדה.

היועמ"שית: לוין מונע מינוי שופטים, ואלפי תיקים מצטברים
הותר לפרסום: השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

הוועדה לבחירת שופטים לא כונסה מאז 26.1.25, ונכון להיום קיימים 45 תקנים לא מאוישים של שופטים, מהם ארבעה בבית המשפט העליון. בנוסף צפויים להתפנות 21 תקני שיפוט נוספים, ולהתווסף עוד 35 תקנים באישור שר המשפטים. בסך-הכול מדובר בכ-100 שופטים שיידרשו להיכנס למערכת כדי שתוכל לעמוד במשימותיה.

בסיום הדיון ציין השופט עופר גרוסקופף כי ההרכב יוציא החלטה בימים הקרובים.

העותרת: "מחדל חמור"

לטענת התנועה לאיכות השלטון, מדובר במחדל חמור הנובע מהימנעות מתמשכת של שר המשפטים לוין מלקבוע מועדים לכינוס הוועדה. ההחלטה, כך נטען, נעוצה בשיקולים זרים ומהווה חלק מהתנהלות רחבה יותר שמטרתה להכפיף את מערכת המשפט לרשות המבצעת ולפגוע בעצמאותה של הרשות השופטת.

עוד נטען כי לפי הפסיקה, המחסור הקיים בשופטים עולה כדי קריסה מערכתית המחייבת את התערבות בית המשפט והוראה לשר לכנס את הוועדה.

מנגד, שר המשפטים לוין סבור כי לא נפל פגם בהחלטתו, וכי אנו לא מצויים בנקודה המצדיקה התערבות שיפוטית. לדבריו, הוא פעל "בשקידה וללא לאות" למינוי 200 שופטים עד כה, וימשיך לפעול כך.

שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

השופטים: "מחסור בלתי נתפס"

השופטים אלכס שטיין, עופר גרוסקופף וגילה כנפי-שטייניץ לא הסתירו כי מדובר במשבר ממשי. השופט שטיין אמר: "זה בלתי נתפס החוסר של השופטים. אני אומר שהעתירה הזו היא עתירה רצינית".

שטיין התייחס באופן ספציפי למחסור בתקנים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, הדן ברובו בהליכים פליליים, וציין כי המשמעות של היעדר התקנים היא עיכובים ואף שחרור נאשמים ממעצר.

"בוא נדבר על בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שהעדכון האחרון שם הוא ששישה ולא חמישה שופטים לא נמצאים. אנחנו יודעים שזה בית משפט שעוסק רובו ככולו בתיקים פליליים ותיקים חמורים מאוד, כולל ארגוני פשיעה ותיקי רצח. כשחסרים כל-כך הרבה שופטים, התוצאה היא עיכוב. אנחנו נאלצים לשחרר לחלופת מעצר אנשים שנאשמים בעבירות חמורות".

שטיין סיפר כי "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח מכל מיני סיבות, בגלל שהמשפט התארך יתר על המידה. במצב הפשיעה שיש במדינת ישראל, לשחרר אנשים כשיש ראיות זה בעיניי משבר".

השופט גרוסקופף הדגיש כי אין מחלוקת על עצם הצורך במינוי שופטים, ואף שר המשפטים עצמו מכיר בכך: "אם שר המשפטים היה בא ואומר שהוא לא חושב שקיים צורך כי מינינו 200 שופטים לפני שנה, אז הייתי מבין, אבל השר אומר שיש צורך, זה לא שנוי במחלוקת. להגיד אני לא מכנס את הוועדה כי אנחנו לא מגיעים להסכמות מראש שמאפשרות למנות פה-אחד, זו אמירה מוזרה".

בא-כוחו של לוין: "לאפשר לו מרחב פעולה"

עו"ד ציון אמיר, שייצג את שר המשפטים לוין לאחר שאושר לו ייצוג נפרד, טען כי סמכות השר לכנס את הוועדה אינה סמכות טכנית בלבד, אלא יש לו שיקול-דעת להפעיל את האידאולוגיה שלו: "רוב בחר את הממשלה הזו, זה שר המשפטים שמופקד על המערכת, והוא צריך לקדם מדיניות. הסמכות לכנס את הוועדה רחוקה מלהיות תפקיד טכני, המחוקק נתן לו שיקול-דעת רחב בהיותו גם שחקן פוליטי, דווקא בשל היותו השר שאמור לייצג את הציבור בבחירת שופטים".

עו"ד אמיר הוסיף כי גם לפי מבחני הפסיקה, טרם הגיע המועד להתערבות שיפוטית בסמכות השר, שנדרשת רק במצב של שיתוק מערכת או פגיעה מסיבית בתפקודה: "צריך לאפשר מרחב פעולה לשר עד לרגע מסוים, והרגע לא הגיע", אמר.

לדבריו, דחיית העתירה תאפשר התקדמות ותשדר בין היתר מסר גם לחבר ועדה שהתנגד למינויים שהוצעו כי יש להגיע להסכמה רחבה. מנגד, הוא הזהיר כי "אם תקחו לשר את הסמכות, תצרו משבר גדול יותר".

עו"ד אמיר הדגיש את חשיבות השמירה על אמון הציבור ואמר: "יש ציבור גדול שהולך לקלפי, מונה שר משפטים שרוצה להנחיל את המערכת, ואומרים לו אתה תהיה במיעוט תמיד. זה מצב שהציבור לא יכול לעכל אותו, הציבור הוא נבון ולא טיפש".

על כך תהה השופט גרוסקופף כיצד יגבר אמון הציבור כאשר האמון במערכת המשפט הוא תוצאה של השירות שהאזרח מקבל בפועל - שירות התלוי במישרין באיוש תקנים. כאשר לא מתמנים שופטים, ציין, נפגע השירות לאזרח.

אין לוחות זמנים

גרוסקופף הוסיף כי בשל רגישות הנושא, ההרכב מגלה סובלנות נדירה ונזהר בכבודו של השר, ולכן נותן לו את השהות לקבל את ההחלטות: "אילו היה מדובר בשר אחר שהיה מסרב להפעיל את הסמכות בעניינים אחרים... אני רק חושב מה היה קורה אם מנכ"ל משרד הבריאות היה נמנע מלמנות מנהלים לבתי החולים".

עו"ד אמיר הסביר כי מדובר בסוגיה רגישה פוליטית וציבורית, וכי "שר המשפטים מייצג את רוב הציבור בישראל. אם תקחו ממנו את הסמכות, תגידו לו שלא תהיה לו אפשרות להשפיע על מינוי שופטים בישראל". בכך התחבר אמיר לאמירתו של השופט שטיין על התכלית ההיסטורית של החוק, "שם אמרו במפורש שהחוק הוא כדי שאדם אידאולוגי יכניס גיוון למערכת של שופטים, והוא ינהל את העניין הזה".

השופטת כנפי-שטייניץ תהתה האם יש לשר לוין פתרון קונקטי, לנוכח העובדה שכבר חלפה שנה מבלי שהוועדה כונסה. היא ציינה כי תהיה מוכנה להמתין שבוע לקבלת מסמך עם הצעה לפתרונות, אך מטעם השר נטען כי פרק זמן זה אינו מספק.

השופט גרוסקופף הביע דאגה מפני היעדר לוחות זמנים ברורים: "לשיטת השר, אמורות להיות בחירות בנובמבר, וכנראה לא יהיו מינויים לפני זה. אם לא נמנה שופטים בשלושה-ארבעה חודשים הקרובים, כנראה שלא נמנה בשנה הקרובה, ואז יהיו לנו שנתיים ללא מינוי שופטים".

עוד כתבות

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: אביגיל פפרינו-באר

סופה של עסקה? רשות התחרות לא רוצה את חברי יוניון בדירקטוריון כאל, והמכירה עלולה לקרוס

רשות התחרות דורשת מיוניון להגביל את מעורבותה בניהול כאל, מחשש לניגוד עניינים ולזרימת מידע עסקי בלתי מוגבל ● יוניון מתנגדת, והדרישה עלולה להביא לפיצוץ העסקה ● נפילת העסקה תותיר את דיסקונט מול קושי משמעותי למכור את כאל ולעמוד בדרישות חוק שטרום

משקאות קלים בסופר / צילום: טלי בוגדנובסקי

רשות התחרות: עיצום נוסף של יותר מ-1.5 מיליון שקל לחברה המרכזית למשקאות

העיצום מגיע בעקבות הפרות של חוק המזון הנוגעות להמלצות על מחירי מוצרי שתייה קלה לצרכן ברשתות המזון, ומצטרף לכ־18 מיליון שקל שכבר שילמה החברה מוקדם יותר השנה ● ברשות התחרות בחנו גם חשד להפרת ההוראות החלות על החברה כבעלת מונופולין, אך לא מצאו לכך אינדיקציות

קמפיין של אלטשולר שחם / צילום: צילום מסך מיוטיוב

עסקת אלטשולר שחם-ווישור: מה יקרה לתקציבי הפרסום?

עסקת אלטשולר שחם–ווישור עשויה לערבב מחדש גם את שוק הפרסום: תקציבים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים מונחים על הכף, ובינתיים המשרדים הגדולים שמטפלים במותגים מחכים לראות אם תבוצע סינרגיה בין החברות ● וגם: פתאל מרחיבה את הפעילות ביוון ורוכשת מלון שני באתונה ב-25 מיליון אירו ● אירועים ומינויים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

2 עסקאות החזירו צבע למניית ארית: "יעמיקו נוכחות בשווקים אסטרטגיים"

עסקה בהיקף כ–16 מיליון דולר עם לקוחה בהודו תגדיל בטווח הקצר את התפוקה במפעל בשדרות º זכתה גם במכרז לאספקת מרעומי ארטילריה בדרום אמריקה

אד ירדני / צילום: מתוך אתר המצולם

הכלכלן האופטימי מסביר: מתי תגיע ה"בזוקה" של האוצר האמריקאי

אד ירדני, מגדולי האופטימיסטים בוול סטריט, מסביר למה הוא מעדיף את "493 המרשימות" על פני "7 המופלאות", מה עלול לאתגר את התזה השורית שלו ולמה ריבית הפד חייבת לעלות השבוע ● וגם: מה קורה בשוק האג"ח ומתי תגיע ה"בזוקה" של שר האוצר האמריקאי ● ירדני, שנולד בחיפה: "הכלכלה הישראלית חווה הרבה זעזועים, ועדיין ממשיכה לא רק לשרוד אלא לשגשג"

מימין: מייסדי בילדוטס: יקיר סודרי, רועי דנון ואביב לייבוביץ' / צילום: איל יצהר

רוכבת על תנופת הבנייה של חוות השרתים: בילדוטס מתקרבת לשווי של מיליארד דולר

בילדוטס, שפיתחה מערכת בינה מלאכותית לניטור וניהול אתרי בנייה, נהנית מהמרוץ העולמי להקמת חוות שרתים ומתקני תשתית עבור מהפכת ה-AI ● החברה גייסה 130 מיליון דולר לפי שווי המוערך ביותר מ-900 מיליון דולר, לאחר ששילשה את הכנסותיה והרחיבה משמעותית את פעילותה בארה"ב

בית משפט / אילוסטרציה: Shutterstock

"כשל מתמשך": היזם איבד את הזכות לתקן את ליקויי הבנייה וישלם 1.5 מיליון שקל לדיירים

ביהמ"ש המחוזי בירושלים קבע כי אף שלדיירים הייתה תרומה לאי־תיקון של ליקויי בנייה, היזם לא יורשה לטפל בהם וישלם על תיקונם ● זאת בעקבות אובדן האמון בין הצדדים והסיכוי שאם התיקון ייעשה ע"י החברה, הוא יהיה מוקד למחלוקות עתידיות

משרדי Joonko. בעיגול: עילית רז / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

מפסגת האוורסט לכלא האמריקאי: כך עבדה ההונאה של היזמת הישראלית

אחרי יותר משלוש שנות חקירה, מייסדת ג'ונקו עילית רז הודתה בארה"ב בהונאת ניירות ערך ● עפ"י מסמכי משרד המשפטים האמריקאי, היזמת הישראלית זייפה תדפיסי בנק ומסמכי לקוחות כדי לגייס 27 מיליון דולר מקרנות מובילות ● רז מחכה לגזר הדין, בעבירות שהעונש המרבי בגינן בחוק האמריקאי עומד על 20 שנות מאסר

אושרי לוגסי, מנכ''ל משותף באונדס (OAS) / צילום: אונדס

אונדס מרחיבה את שליטתה בישראל: רוכשת את GATE Technologies תמורת 205 מיליון דולר

חברת המערכות האוטונומיות אונדס ממשיכה את מסע הרכישות האגרסיבי שלה בשוק הביטחוני המקומי ● כעת היא רוכשת את חברת המרעומים האלקטרוניים GATE ושותפתה האירופית Bron ● סכום העסקה עשוי לטפס ב-185 מיליון דולר נוספים בהתאם ליעדים, ומעמיק את אחיזתה של אונדס בשוק התקיפה המדויקת

יואב צפיר / צילום: אביב חופי

טדי הפקות נשארת בבית: טמירה ירדני מוכרת את השליטה ליואב צפיר

לאחר תקופה של מגעים למכירת טדי הפקות לגורמים חיצוניים, טמירה ירדני החליטה להעביר את השליטה בחברה ליואב צפיר, מיטל כהן ושרית שלו ● "המהלך נועד להבטיח את המשך דרכה, צמיחתה ושימור מורשתה של טדי הפקות לדורות הבאים", נמסר מהחברה

הנשיא יצחק הרצוג בפגישתו עם נשיא קפריסין ניקוס כריסטודולידיס בשבוע שעבר / צילום: ap

אחרי גרמניה: המדינה האירופית שהתעשיות הביטחוניות הישראליות רוצות לייצר בה

כדי להשתלב בתוכנית SAFE וליהנות ממימון עסקאות ביטחוניות בהיקפים גדולים, התעשיות הביטחוניות הישראליות בוחנות הקמת מפעלים ומטות בקפריסין ● גם קרבתה לישראל וחברותה באיחוד האירופי מהווים יתרון ● המהלך נידון בפגישתם של הנשיא הרצוג ונשיא קפריסין בשבוע שעבר

יאיר לוינשטיין / צילום: יונתן בלום

הבעלים עזבו, המנכ"ל נשאר: האיש שתפר את עסקת אלטשולר שחם וגם יקבע את עתידה

אחרי עזיבת המייסדים, מי שצפוי להוביל את פעילות הגמל והפנסיה של אלטשולר שחם הוא שותפם הוותיק יאיר לוינשטיין, שיגדיל את החזקותיו בחברה אותה הוא מנהל לכ-25% ● האיש שתחתיו הפך אלטשולר שחם לבית ההשקעות עם הפעילות הגדולה בתחום, אך מאז איבד בשנים האחרונות מעל 140 מיליארד שקל, ישנה את כיוון הספינה אליה נכנס לפני שני עשורים?

מרכז לוגיסטי של קבוצת מרכז הפורמייקה אברבוך שיווק בע''מ / צילום: אתר החברה

הצעת רכישה בפרמיה של 133% מקפיצה את מניית החברה המשפחתית הקטנה

דיווח שהעבירה מרכז הפורמיקה אברבוך, העוסקת בסחר בעץ, חשף שקרן ההשקעות קדמה הגישה הצעה אינדיקטיבית לרכישתה תמורת 190 מיליון שקל ● בין היתר לוטשת הקרן עין לנדל"ן של החברה ברמלה ● בכוונתה למחוק את מניות אברבוך מהמסחר

האחים אמיר, דנה עזריאלי, שמואל דונרשטיין ועופר ינאי / צילום: יונתן בלום, אריק סולטן, איל יצהר, אבישג שאר ישוב

מעופר ינאי עד דנה עזריאלי: מה קורה למניה כשבעל השליטה מפשיל שרוולים והופך למנכ"ל

שורה של בעלים בחברות ציבוריות הזיזו את המנכ"ל השכיר ולקחו את התפקיד על עצמם, בדרך כלל בסיטואציה משברית ● מומחים מזהים "יתרון אדיר" אצל מי שמכירים את הקרביים של החברה, וגם בעלי המניות יוצאים לרוב נשכרים ● מנגד, יש מי שמזהירים מפני שחיקה בממשל התאגידי כש"אין מי שמסוגל להגיד למנכ"ל-בעלים שהוא טועה"

התחרות של מוכרי המשומשות: כלי רכב סיניים חדשים, זולים ומשוכללים יותר / צילום: Shutterstock

מנסים למכור רכב אחרי 3 שנים? כנראה תפסידו יותר כסף ממה שחשבתם

במשך עשרות שנים נהגו רוכשי הרכב בישראל להחליף את הרכב שלהם כל שלוש שנים בממוצע ● אולם השילוב של אחריות יצרן מורחבת, ירידת ערך מוקדמת ותחרות סינית משנה את כללי המשחק ● האם להקדים את המכירה, להישאר עם הרכב או אפילו למשוך עד סוף חייו?

עמוס אוזן ועו''ד אשר אלבז / צילום:  שלו מן, יח''צ

"בצ'כיה אין מס רכישה גם על דירה עשירית"

הקירבה והמחירים האטרקטיביים הפכו את קפריסין ויוון ליעדים מובילים עבור משקיעי הנדל"ן הישראלים, אבל מי שמוכן קצת להרחיק יכול למצוא הזדמנויות נוספות ● לא משקיעים עם העדר: חלק ב'

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי / צילום: יוסי זמיר

הכלכלן הראשי באוצר קורא לקצץ בהטבות מס: נקבל יותר מסים מצריכה מאשר מחיסכון

החיסכון הגבוה אומנם מספק יציבות למשקי הבית, אך הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון מזהיר כי הוא עלול גם לבלום את הצמיחה ● הטבות המס במוקד ● אפקט העושר, פרויקט מיוחד

מארי אנטואנט / צילום: ויקיפדיה

להתחיל שנה עם שורות הפתיחה שלא יוצאות מהראש

ראש השנה הוא זמן מצוין לחזור לשורות הראשונות האייקוניות של כמה מהספרים הקלאסיים שלעולם לא יתיישנו ● המילים הללו הן הרבה מעבר להקדמה - הן מייצרות באבחה עולם סיפורי שמושך את הקורא פנימה

גילעד אטשולר ואמיל וינשל / צילום: סם יצחקוב, ערן ירדני

145 מיליארד שקל מחסכונות הציבור עוברים ידיים: העסקה שמשנה את מפת הגמל והפנסיה

אחרי שאיבדו שני שלישים משווי השיא ונאלצו לראות את המתחרים חוגגים בראלי חסר תקדים, גילעד אלטשולר וקלמן שחם החליטו לחתוך עם אקזיט של מיליארד שקל ● מה התוכניות של הרוכשת, מי צריך לאשר את המהלך, ואילו שינויים צפויים לכ־2 מיליון חוסכים ולמאות עובדי אלטשולר שחם

ראש ממשלת קנדה מארק קרני ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evelyn Hockstein

שרטוט מחדש של הכלכלה המערבית? היוזמה של קנדה להצטרף לאיחוד האירופי

בניסיון להתמודד עם מלחמת הסחר שהכריז נשיא ארה"ב טראמפ, ראש ממשלת קנדה מארק קרני פועל לצרף את מדינתו לאיחוד האירופי כ"חברה מיוחדת", כולל סחר חופשי ותנועת תושבים ● בבריסל פתוחים לרעיון, בין היתר בגלל עתודות המחצבים והאנרגיה הגדולות של קנדה