דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול "ידיעות אחרונות"
בית המשפט העליון נתן היום (א') צו על-תנאי המורה לשר המשפטים יריב לוין להסביר מדוע אינו מכנס את הוועדה לבחירת שופטים. לפי הצו, לוין ינמק עד 8 במרץ מדוע הוא לא מפעיל את סמכותו ומדוע לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים מאז ינואר 2025 לשם הצבעה על הצעות מינוי של שופטים לצורך איוש התקנים החסרים בכל ערכאות הרשות השופטת. הצו ניתן בהמשך לדיון שנערך בבג"ץ ביום חמישי האחרון.
באותו דיון, שופטי בית המשפט העליון התריעו כי המחסור בשופטים כבר מוביל לשחרור נאשמים בעבירות חמורות, ובהם תיקי רצח. בדיון בעתירת התנועה לאיכות השלטון, המבקשת לחייב את שר המשפטים לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, הוצגו נתונים על עשרות תקנים לא מאוישים לאחר למעלה משנה ללא כינוס הוועדה.
● היועמ"שית: לוין מונע מינוי שופטים, ואלפי תיקים מצטברים
● הותר לפרסום: השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט
הוועדה לבחירת שופטים לא כונסה מאז 26.1.25, ונכון להיום קיימים 45 תקנים לא מאוישים של שופטים, מהם ארבעה בבית המשפט העליון. בנוסף צפויים להתפנות 21 תקני שיפוט נוספים, ולהתווסף עוד 35 תקנים באישור שר המשפטים. בסך-הכול מדובר בכ-100 שופטים שיידרשו להיכנס למערכת כדי שתוכל לעמוד במשימותיה.
בסיום הדיון ציין השופט עופר גרוסקופף כי ההרכב יוציא החלטה בימים הקרובים.
העותרת: "מחדל חמור"
לטענת התנועה לאיכות השלטון, מדובר במחדל חמור הנובע מהימנעות מתמשכת של שר המשפטים לוין מלקבוע מועדים לכינוס הוועדה. ההחלטה, כך נטען, נעוצה בשיקולים זרים ומהווה חלק מהתנהלות רחבה יותר שמטרתה להכפיף את מערכת המשפט לרשות המבצעת ולפגוע בעצמאותה של הרשות השופטת.
עוד נטען כי לפי הפסיקה, המחסור הקיים בשופטים עולה כדי קריסה מערכתית המחייבת את התערבות בית המשפט והוראה לשר לכנס את הוועדה.
מנגד, שר המשפטים לוין סבור כי לא נפל פגם בהחלטתו, וכי אנו לא מצויים בנקודה המצדיקה התערבות שיפוטית. לדבריו, הוא פעל "בשקידה וללא לאות" למינוי 200 שופטים עד כה, וימשיך לפעול כך.
השופטים: "מחסור בלתי נתפס"
השופטים אלכס שטיין, עופר גרוסקופף וגילה כנפי-שטייניץ לא הסתירו כי מדובר במשבר ממשי. השופט שטיין אמר: "זה בלתי נתפס החוסר של השופטים. אני אומר שהעתירה הזו היא עתירה רצינית".
שטיין התייחס באופן ספציפי למחסור בתקנים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, הדן ברובו בהליכים פליליים, וציין כי המשמעות של היעדר התקנים היא עיכובים ואף שחרור נאשמים ממעצר.
"בוא נדבר על בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שהעדכון האחרון שם הוא ששישה ולא חמישה שופטים לא נמצאים. אנחנו יודעים שזה בית משפט שעוסק רובו ככולו בתיקים פליליים ותיקים חמורים מאוד, כולל ארגוני פשיעה ותיקי רצח. כשחסרים כל-כך הרבה שופטים, התוצאה היא עיכוב. אנחנו נאלצים לשחרר לחלופת מעצר אנשים שנאשמים בעבירות חמורות".
שטיין סיפר כי "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח מכל מיני סיבות, בגלל שהמשפט התארך יתר על המידה. במצב הפשיעה שיש במדינת ישראל, לשחרר אנשים כשיש ראיות זה בעיניי משבר".
השופט גרוסקופף הדגיש כי אין מחלוקת על עצם הצורך במינוי שופטים, ואף שר המשפטים עצמו מכיר בכך: "אם שר המשפטים היה בא ואומר שהוא לא חושב שקיים צורך כי מינינו 200 שופטים לפני שנה, אז הייתי מבין, אבל השר אומר שיש צורך, זה לא שנוי במחלוקת. להגיד אני לא מכנס את הוועדה כי אנחנו לא מגיעים להסכמות מראש שמאפשרות למנות פה-אחד, זו אמירה מוזרה".
בא-כוחו של לוין: "לאפשר לו מרחב פעולה"
עו"ד ציון אמיר, שייצג את שר המשפטים לוין לאחר שאושר לו ייצוג נפרד, טען כי סמכות השר לכנס את הוועדה אינה סמכות טכנית בלבד, אלא יש לו שיקול-דעת להפעיל את האידאולוגיה שלו: "רוב בחר את הממשלה הזו, זה שר המשפטים שמופקד על המערכת, והוא צריך לקדם מדיניות. הסמכות לכנס את הוועדה רחוקה מלהיות תפקיד טכני, המחוקק נתן לו שיקול-דעת רחב בהיותו גם שחקן פוליטי, דווקא בשל היותו השר שאמור לייצג את הציבור בבחירת שופטים".
עו"ד אמיר הוסיף כי גם לפי מבחני הפסיקה, טרם הגיע המועד להתערבות שיפוטית בסמכות השר, שנדרשת רק במצב של שיתוק מערכת או פגיעה מסיבית בתפקודה: "צריך לאפשר מרחב פעולה לשר עד לרגע מסוים, והרגע לא הגיע", אמר.
לדבריו, דחיית העתירה תאפשר התקדמות ותשדר בין היתר מסר גם לחבר ועדה שהתנגד למינויים שהוצעו כי יש להגיע להסכמה רחבה. מנגד, הוא הזהיר כי "אם תקחו לשר את הסמכות, תצרו משבר גדול יותר".
עו"ד אמיר הדגיש את חשיבות השמירה על אמון הציבור ואמר: "יש ציבור גדול שהולך לקלפי, מונה שר משפטים שרוצה להנחיל את המערכת, ואומרים לו אתה תהיה במיעוט תמיד. זה מצב שהציבור לא יכול לעכל אותו, הציבור הוא נבון ולא טיפש".
על כך תהה השופט גרוסקופף כיצד יגבר אמון הציבור כאשר האמון במערכת המשפט הוא תוצאה של השירות שהאזרח מקבל בפועל - שירות התלוי במישרין באיוש תקנים. כאשר לא מתמנים שופטים, ציין, נפגע השירות לאזרח.
אין לוחות זמנים
גרוסקופף הוסיף כי בשל רגישות הנושא, ההרכב מגלה סובלנות נדירה ונזהר בכבודו של השר, ולכן נותן לו את השהות לקבל את ההחלטות: "אילו היה מדובר בשר אחר שהיה מסרב להפעיל את הסמכות בעניינים אחרים... אני רק חושב מה היה קורה אם מנכ"ל משרד הבריאות היה נמנע מלמנות מנהלים לבתי החולים".
עו"ד אמיר הסביר כי מדובר בסוגיה רגישה פוליטית וציבורית, וכי "שר המשפטים מייצג את רוב הציבור בישראל. אם תקחו ממנו את הסמכות, תגידו לו שלא תהיה לו אפשרות להשפיע על מינוי שופטים בישראל". בכך התחבר אמיר לאמירתו של השופט שטיין על התכלית ההיסטורית של החוק, "שם אמרו במפורש שהחוק הוא כדי שאדם אידאולוגי יכניס גיוון למערכת של שופטים, והוא ינהל את העניין הזה".
השופטת כנפי-שטייניץ תהתה האם יש לשר לוין פתרון קונקטי, לנוכח העובדה שכבר חלפה שנה מבלי שהוועדה כונסה. היא ציינה כי תהיה מוכנה להמתין שבוע לקבלת מסמך עם הצעה לפתרונות, אך מטעם השר נטען כי פרק זמן זה אינו מספק.
השופט גרוסקופף הביע דאגה מפני היעדר לוחות זמנים ברורים: "לשיטת השר, אמורות להיות בחירות בנובמבר, וכנראה לא יהיו מינויים לפני זה. אם לא נמנה שופטים בשלושה-ארבעה חודשים הקרובים, כנראה שלא נמנה בשנה הקרובה, ואז יהיו לנו שנתיים ללא מינוי שופטים".