עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם
בחודש שעבר ביקר יו"ר רשות ניירות ערך בארה"ב (SEC), פול אטקינס, בתל אביב ופתח את המסחר בבורסה ביום שישי. הביקור היה יותר מסימבולי: לאחריו, הקימו ברשות ניירות ערך הישראלית צוותי עבודה עם מקביליהם בארה"ב, וההערכה היא מודל האכיפה הקנדי, שאימצה ארה"ב בעבר, עשוי להיות מוחל גם על החברות הציבוריות בישראל, בתוך חודשים בודדים.
● כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גיאו-פוליטיים
● WSJ | מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים
במחלקת התאגידים ברשות ניירות ערך טוענים כי אימוץ המסלול הזה יקל על חברות ציבוריות מתל אביב להירשם למסחר גם בבורסות וול סטריט. במילים אחרות, הבנקים וחברות הביטוח, לצד תאגידים ריאליים גדולים אחרים שאינם רשומים למסחר בחו"ל, יוכלו לרשום את המניות שלהם למסחר שם ואף לבצע הנפקות בעתיד. זאת, ללא הצורך בהנפקה מורכבת (IPO), אלא בהליך פרוצדורלי מהיר יחסית.
הסיבה לאימוץ המודל הקנדי, נעוצה ככל הידוע במלחמת הסחר שבין ארה"ב לסין. בקיץ האחרון, עלה החשש שיוקשחו התנאים לחברות זרות שנסחרות בבורסה האמריקאית במעמד של מנפיק זר (Foreign Private Issue או FPI). בעוד שבארה"ב מכוונים ככל הנראה להצר את צעדיהן של חברות סיניות שרשומות למסחר בוול סטריט, מי שעלולות בפועל להיפגע מכך הן 100 החברות הישראליות הדואליות שמניותיהן נסחרות שם, וכך גם ענקיות הייטק ישראליות שנסחרות רשם שם כדוגמת מאנדיי.קום, ריסקיפייד, וויקס, פייבר ואחרות.
לאחר שעזב יו"ר ה-SEC אטקינס את ישראל, החלו צוותי העבודה המשותפים עם הרשות לעבד, ואחד הנושאים שעלו, וככל הנראה צפויים להיות מקודמים, הוא פתיחת "מסלול של הכרה הדדית", שקיים כיום רק בין ארה"ב לקנדה. אותו מודל קנדי, יאפשר לא רק לחברות הייטק ישראליות שהנפיקו ונסחרות בוול סטריט לקבל הקלה מסוימת בתנאי הרגולציה, אלא גם לחברות ציבוריות ישראליות שנסחרות תחת הרגולציה התל אביבית, לקבל הכרה בפיקוח עליהן בארה"ב.
ברשות ני"ע בארץ לא יודעים בוודאות אם מדובר בנושא שמצריך חקיקה אמריקאית, או שמספיק אור ירוק מהבית הלבן בנושא. אבל כן נוטים להעריך שיש סיכוי טוב להשלים את המודל, כפיצוי לפגיעה אפשרית בחברות במעמד FPI. מדובר בעוד רובד רגולטורי, שבעצם לפיו ארה"ב מצהירה שהיא סומכת על פיקוח בנושא ניירות ערך מצד הרגולציה הישראלית (כמו שהיא עושה מול קנדה). זה יפתח למניות התל אביביות מסלול קל ומהיר לרישום למסחר גם בוול סטריט, וגם לבצע הנפקות וגיוסי הון שם. המסלול יהיה גם הפוך ויאפשר לחברות ענק אמריקאיות להירשם למסחר בתל אביב, ולנוכח הביצועים החזקים של הבורסה התל אביבית, יש ככל הנראה מספר מתעניינות גם באפשרות הזאת.
פאלו אלטו כבר קיבלה אור ירוק
בהקשר זה, ברשות ניירות ערך נתנו את האור הירוק לפאלו אלטו להירשם למסחר כאן. המגבלה העיקרית ברישומה למסחר נוגעת למניות פרטיות שברשותה שהן בעלות זכויות הצבעה עודפות. החוק הישראלי כיום אינו מתיר לחברה בבורסה בתל אביב לסחור במניות שהן יותר מסוג אחד. ולכן, פאלו אלטו הציגה התחייבות כתובה בפני רשות ני"ע, שככל שתבצע הנפקה של מניות בתל אביב (מעבר לרישום למסחר) שתכלול מניות מסוג נוסף, הרי שהיא תמחוק אותן מהמסחר בתל אביב. כך, המשקיעים בארץ יוכלו לסחור בסוג מניות בודד, כפי שמתיר החוק (שאותו מבקשת הרשות מהמחוקקים לשנות גם בהקשר היותר רחב).
מחלקת התאגידים ברשות ניירות ערך סיכמה את שנת 2025 עם 654 תאגידים שנסחרים כיום בבורסה בתל אביב. מתוכן, 544 מניות ויחידות השתתפות של שותפויות, ועוד 110 חברות עם אג"ח סחיר. בשני המקרים, מדובר בעלייה ביחס לשנת 2024, אז נסחרו 533 חברות ציבוריות עם מניות, ו-98 חברות אג"ח.
בשנה שעברה, בוצעו הנפקות ראשוניות בהיקף של 5.1 מיליארד שקל, עלייה דרמטית בשנות המלחמה מול 0.8 מיליארד שקל שגויסו ב-IPO בשנת 2024 וללא גיוסים כאלה בפועל ב-2023. מדובר בהיקף גיוסים שהוא כפול מזה של שנת 2022 (2.3 מיליארד שקל גויסו אז ב-IPO), ונמוך בחצי ביחס להיקף הגיוס בשנת 2021. שווי שוק המניות בתל אביב הגיע ל-1.8 טריליון שקל בסיכום שנת 2025, כפול משוויו בשנת 2016 (822 מיליארד שקל).
הקבלנים על הכוונת של הרשות: ידרשו לגלות בכמה בפועל מכרו דירה
מי שנמצא על הכוונת של מחלקת התאגידים ברשות ניירות ערך הם הקבלנים. ברשות הגיעו למסקנה שהדרך הטובה להסדיר את הענף היא להוציא הוראות גילוי חדשות לחברת הבנייה. ברבעון השני, צפויה לצאת טיוטה ראשונה של גילוי שלמעשה תנסה לייצר ודאות בדרך שבה מציגים הקבלנים את מחירי הדירות שהם מוכרים.
"הקבלנים עברו ממודל של מבצעי 80/20 (שצומצם על־ידי בנק ישראל), למודלים חדשים ויצירתיים כמו טרייד אין על דירות, קבלנים שנוטלים בעצמם משכנתא ל-20 שנה כנגד מכירת הדירה, או כאלה שמעניקים אופציה לבטל עסקה", אומרים ברשות. "אנחנו נדרוש פירוט של המודלים כדי שניתן יהיה לכמת את העלות שלהם למחיר הדירה", מסבירים שם. ברשות ני"ע צפויים לפרסם מדריך מפורט בנוגע לחובות הדיווח, לאחר שקיימו שולחן עגול בנושא. המטרה היא שהמשקיעים ידעו באיזה מחיר אפקטיבי וכלכלי נמכרו הדירות, כדי שיוכלו להעריך נכון יותר את שווי החברות הציבוריות.
עניין נוסף נוגע להתחדשות העירונית. חברות רבות בתחום הציגו תחזיות ארוכות־שנים, לפעמים לעשר שנים והלאה, בנוגע לפרויקטים בתחום ההתחדשות העירונית. הרשות מתכננת להחמיר עם החברות, כך שבתחזיות ייאלצו להתבסס על המצב שקיים כיום בשוק, יידרשו להניח מחירים למ"ר כיום ולא לצאת בהערכות עתידיות מופרזות ורחוקות.