הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן
"אני לא אשלח עובדים למקום שאני מפחד להגיע אליו. יש לי כאן עשרה עובדים - אני לא יכול להגיד להם ללכת לעבודה ולא להיות מוכן להגיע לכאן בעצמי", כך מסביר הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל המניות הגדול בענקית ההשקעות הפרטיות המילטון ליין (Hamilton Lane), את הגעתו לישראל זו הפעם השלישית מאז ה־7 באוקטובר 2023. זאת בזמן שישנם גופי השקעות זרים שמעדיפים לשמור מרחק מהאזור.
● "עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים
● שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"
הרומן של המילטון ליין עם ישראל הוא לא הרפתקה חולפת, אלא קשר ארוך טווח. הפירמה, שמנהלת ומפקחת על נכסים בהיקף של כטריליון דולר, נכנסה לישראל כבר לפני שני עשורים בעקבות רפורמת בכר, שפתחה את הסכר להשקעות מוסדיות מעבר לים.
המספרים מדברים בעד עצמם: 1.3 מיליארד דולר הוזרמו באמצעות המילטון ליין ישירות לתוך הווריד של הכלכלה הישראלית - רובם לתחומי ההון סיכון והצמיחה, כולל השקעות מוצלחות בשמות כמו Team8, Entrée Capital וקרן הגיימינג VGames.
המילטון ליין, שנסחרת בנאסד"ק לפי שווי של כמעט 7 מיליארד דולר, היא הרבה מעבר לחברת השקעות רגילה. היא משמשת כצומת מרכזי בשווקים הפרטיים העולמיים, מקרנות הון סיכון (VC) ופרייבט אקוויטי, דרך חוב פרטי ותשתיות, ועד עסקאות "סקנדרי" (רכישת החזקות מיד שנייה), שוק שבו משקיעים מתוחכמים פועלים כשהבורסות רועדות.
בראיון לגלובס, מספר רוג'רס על האמונה בשוק המקומי ועל אסטרטגיות ההשקעה, מנתח את הטלטלה בשווקים שמובילות מניות התוכנה, ומסביר מהי החלופה בעיניו להשקעה במדד ה־S&P 500.
ה־AI תשלח את העובדים הביתה? "חושב שלא"
וול סטריט סוערת בשבועות האחרונים: כלי AI חדשים מטלטלים את ענקיות התוכנה הוותיקות, ומניות התוכנה הגדולות נחתכו בעשרות אחוזים, מגמה המורגשת היטב גם בבורסה של ת"א. "ההשפעה של ה־AI עדיין לא מובנת במלואה, אבל ברור שזו טכנולוגיה עוצמתית בצורה בלתי רגילה שתוביל לשינוי משמעותי בעולם", קובע רוג'רס.
תחום ה־AI, בעיניו, הוא עדיין בגדר תעלומה: "אנחנו לא יודעים מי ינצח שם". כדי להמחיש את העוצמה, הוא משתף מניסיונו האישי כי "הבת שלי, שחוקרת בתחום הביולוגיה, משתמשת בקלוד ובשפות תכנות שונות כדי לתכנת אפילו בשפות שהיא בעצמה לא מכירה, כמו פייתון".
ומה קורה בתוך המילטון ליין? שם ה־AI הוא כבר לא גימיק אלא כלי עבודה קריטי. המחלקה המשפטית נעזרת בבינה לניסוח חוזים, ומנועים מתוחכמים סורקים את גיליונות האקסל כדי לאתר "דגלים אדומים" לפני שהם הופכים להפסדים. האם זה אומר שהעובדים בדרך הביתה? רוג'רס טוען שלא. לדבריו, ה־AI הקפיצה את הפריון, וכל עובד פשוט מייצר יותר.
פחות מודאג מנפילת הדולר
בשנה החולפת הדולר האמריקאי איבד גובה, ולא רק מול השקל. מדד הדולר (DXY), שמודד את כוחו של המטבע האמריקאי מול סל של שש שותפות הסחר המרכזיות של ארה"ב, נחלש בתקופה זו ב־9%. הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ מאותת שזו המדיניות שלו, מאחר שדולר חלש משפר את מצבם של היצואנים האמריקאים ומייקר את עלויות היבוא, ובכך מגן על התעשייה המקומית. במקביל, מחירי המתכות נסקו, כשהזהב עקף את רף 5,000 הדולר לאונקייה.
האם היחלשות הדולר היא יריית הפתיחה לקריסה מוחלטת?
"זה לא רק הדולר. אני חושב שזה יותר נוגע למטבעות הקלאסיים של הבנקים המרכזיים מול האלטרנטיבות - מתכות ומטבעות קריפטו. מה שהיה לפני ההודעה של הנשיא טראמפ על מינוי יו"ר הפדרל ריזרב (פד) הבא, קווין וורש, שהוא חבר טוב שלי, זה שאנשים פחדו ממה שעומד לקרות".
המסר ברור: השוק רעד מהמחשבה שטראמפ ימנה יו"ר פד חלש, כזה שיחתוך ריבית לפי דרישת הנשיא. "העולם היה מודאג, משום שאם ארה"ב עושה זאת, אז גם בבנקים מרכזיים אחרים יעקבו אחרי הבנק הפדרלי", מסביר רוג'רס. "לוורש יש רקורד ארוך של ניהול אחראי, אז השוק אמר לעצמו: 'אוקיי. מטבעות הפיאט יהיו בסדר'. ולכן הזהב קצת ירד וגם הביטקוין. זה קשור לתפיסה בציבור לגבי מה שיקרה עם הדולר".
איך מומלץ לבנות את תיק ההשקעות
כשהרטלי רוג'רס מסתכל על שוק המניות האמריקאי, הוא מסתייג קמעה וממליץ ללכת גם לעבר המגרש הביתי שלו - השווקים הפרטיים. "מדד S&P 500 נהיה מאוד מרוכז סביב ענקיות הטכנולוגיה, 'שבע המופלאות'. זה הוביל להתרחקות מהכלכלה באופן רחב יותר. כיום 90% מהחברות בעולם הן פרטיות (לא נסחרות בבורסה). למשל מעט מאוד מחברות הסייבר הישראליות הונפקו, הרוב פרטיות".
לדבריו, ההשקעות הפרטיות מגינות על תיק ההשקעות ומבזרות את הסיכון: "ההשקעות הפרטיות מושפעות מההשקעות הסחירות. הן לרוב מבוצעות בדיסקאונט על המכפילים הקיימים בשוק החופשי". אבל היקפי הפעילות של השוק הפרטי צנועים הרבה יותר. רוג'רס מציין כי "השווי הממוצע של חברה במדד S&P 500 עומד כיום על 35 מיליארד דולר".
התיק האידיאלי הממוצע לראייתו של רוג'רס, של משקיע כשיר (בעל הון נזיל של מיליונים): עד רבע מהתיק (20%־25%) צריך להיות מושקע בהשקעות אלטרנטיביות, קרי השקעות פרטיות במהותן ולא סחירות. 35%־40% צריכים להיות מושקעים באפיקים סחירים ומנייתיים; עוד 20% באג"ח, 10% במזומן או בהשקעות קצרות טווח, ועוד 10% בסחורות (נפט, זהב, מתכות יקרות).
"המודל הישראלי עובד בזכות התחכום"
ברקע גל האקזיטים המקומי המרשים, שהשיא שלו הוא מכירת ענקית אבטחת הסייבר Wiz לגוגל תמורת 32 מיליארד דולר, עולה השאלה האם הכלכלה הישראלית אינה מאבדת בכך חברות איתנות וצומחות לטובת שווקים אחרים. רוג'רס אינו חושש: התשובה, מבחינתו, שלילית.
"ישראל מספיק חזקה כדי לא להגן על השווקים שלה", הוא פוסק, ושולף כהשוואה שתי מעצמות ענק מהמזרח: "הודו לא הגנה על השוק, ואז חברות כמו אמזון ואובר הגיעו אליה. כמה מראשי חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם הם ממוצא הודי (גוגל ומיקרוסופט, ח"ש). עם זאת, יש בהודו הרבה טכנולוגיה, אבל אין מספיק חברות שהגיעו לבשלות שם.
"מנגד, סין הגנה על השוק שלה, והצמיחה ענקיות טכנולוגיות כמו טנסנט או עליבאבא. מצד שני, אין לה מובילות טכנולוגית. היה שלב למשל שחשבו שמנוע ה־AI דיפסיק (deepseek) ישתלט על העולם, וזה לא קרה".
בשורה התחתונה, המודל הישראלי עובד לדבריו: "ישראל מדהימה. למרות שהיא קטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית. זאת הודות לתחכום הטכנולוגי וליכולות שישנן כאן. אם אתה מוכן להיות תחרותי, לעבוד קשה, ויש לך מערכת חינוך טובה, אתה יכול להצליח. אנחנו משקיעים עוד ועוד בישראל, ומאז ה־7 באוקטובר עשינו זאת במעל ל־300 מיליון דולר".
מיפוי שלם של המערכת הפיננסית
נציין כי את פעילות המילטון ליין בישראל מנהלת לימור בקר. בימים אלה לקראת ביקורו של רוג'רס, השלימה בקר עם צוותה מיפוי שלם של המערכת הפיננסית, בדגש עם הבנקים, כך שיוכלו להציע למשקיעים (הכשירים) להצטרף לקרנות האוורגרין של המילטון ליין. לפני מספר חודשים הסבירה בקר בשיחה עם גלובס במה מדובר. "קרנות האוורגרין שינו את התסריט והפכו בעצם את השווקים הפרטיים ליותר נגישים, גמישים ויעילים - אנחנו, זיהינו את הצורך מאוד מוקדם והיינו אחד מהראשונים לבנות את אחת מפלטפורמות האוורגרין המבוססות ביותר בתעשייה".

לדברי בקר, "הדבר הראשון והכי הכי חשוב בקרנות האוורגרין, מה שמהווה בעצם את המהפכה הגדולה, זה שהן נזילות - ברמה חודשית או רבעונית. בנוסף, אם בעבר היית צריך להשקיע סכום מאוד גדול בשביל להיכנס לקרן מסורתית, באוורגרין הוא נמוך משמעותית. דבר אחרון, הקרנות מאפשרות גישה לפורטפוליו מאוד מפוזר. הקרנות האלו קיימות בעולם כבר שנים, זו לא תחילתה של המהפכה, אלא שעכשיו מה שבאמת חדש זה המומנטום, הביקוש, והצמיחה העצומה שאנחנו רואים לאחרונה".