עידן קרבט / צילום: פרטי
שוק הפארם בישראל נחשב ריכוזי מאוד, ושלוש רשתות עיקריות חולקות את העוגה: סופר פארם, בי פארם (לשעבר ניו-פארם, כעת בשליטת שופרסל) וגודפארם (בשליטת רמי לוי). בהתאם, המחירים של חלק מהמוצרים בסל הקניות הישראלי בתחום גבוהים בהרבה מאלו שניתן למצוא בכל רשת מקבילה בחו"ל.
● מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט
● לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר
בשוקי האלקטרוניקה, הביטוח והמזון, הצרכנים כבר מצאו דרכים מגוונות להוזיל את הסל, באמצעות כלים להשוואת מחירים, עם אפליקציות שונות שפותחו כדי לאפשר את היכולת הזו ולהחזיר את הכוח לקונים. עכשיו זה קורה גם בשוק הפארם הישראלי.
במבט ראשון, עידן קרבט (23) לא נראה כמו יזם טיפוסי. הוא מדבר בשקט, בוחר מילים בזהירות, ולא מפריז בהבטחות לגבי "פארמי", המוצר שהוא פיתח.
מדובר בכלי להשוואת מחירים בין רשתות הפארם, שמשתמש במידע שמדווח למשרד הכלכלה במסגרת חוק השקיפות במזון, ועובר דרך משפך של תוכנה ואלגוריתמיקה שתעזור למשתמשים להגיע לסל הזול ביותר והקרוב ביותר למקום מגוריהם.
אם חשבתם שמדובר בתוכניתן מבריק שקיבל הכשרה ביחידת סייבר מובחרת בצבא - בוודאי תופתעו לגלות שמדובר בקצין שריון משוחרר, שמתגורר בימים אלו בשדרות. את כל האפליקציה הזו הוא בנה באמצעות שימוש בכלי בינה מלאכותית, תוך כמה חודשים בלבד.
"שמעתי פודקאסטים על יזמות בכל רגע פנוי"
הוא גדל בבית מדעי במושב יערים, סמוך לירושלים. אביו ביולוג במכון ויצמן, ואימו עבדה עם אוטיסטים ונוער בסיכון. "תמיד הייתי סקרן", הוא מספר, "הייתי יותר בבית, בניגוד לתדמית של מושבניקים. הייתי יושב הרבה על המחשב".
לפני שש שנים, באמצע משבר הקורונה, הוא התגייס לחיל השריון "בלי להבין לגמרי מה זה אומר", ומצא את עצמו אחרי כמה חודשים מפקד על טנק. "זו עבודה לא סקסית", הוא מחייך. "אתה יוצא מתחת לטנק עם סרבל מלוכלך בכתמי שמן, אבל אתה יודע שבסוף אתה זה שבונים עליו בשדה הקרב. השירות בשריון לימד אותי מה זו עבודה קשה, סיזיפית, שאין בה סיפוק מיידי ותוצאות. וצניעות".
בזמן השירות כבר התחיל לחשוב מה יעשה אחרי השחרור. "הייתי שומע פודקאסטים על יזמות בכל רגע פנוי שהיה לי. רציתי לעשות משהו כזה גם, לדחוף את עצמי לקצה ולהביא משהו שעוד לא היה".
"הוזלתי לה את הסל בעשרות שקלים"
זמן קצר אחר כך גם הגיעה ה"יוריקה". "הרעיון נולד כמעט במקרה", הוא מספר. "בת הזוג שלי התלוננה שהקוסמטיקה עולה לה המון כסף. עשיתי חיפוש קצר באינטרנט, והוזלתי לה את הסל בעשרות שקלים. הבנתי שהבעיה פה היא בעיקר של נגישות למידע. הוא אומנם קיים מתוקף חוק שקיפות המחירים - אבל לא תמיד נוח לעיכול.
"יש שחקנים ותיקים כמו CHP או פרייסז, שעושים את אותו הדבר לסלים ברשתות הסופרים, אבל הרגשתי שאפשר להנגיש את זה אחרת. עם דגש יותר על ממשק המשתמש, שיהיה יותר אינטואיטיבי".
פארמי מאפשרת למשתמשים לסרוק מוצר או לחפש אותו, לבנות רשימת קניות, ולקבל המלצה איפה הכי זול לקנות - תוך מינימום פיצול בין חנויות.
היא סוקרת את המוצרים בכל הרשתות, מסופר פארם ועד קרפור, כדי למצוא את ההתאמה הזולה ביותר לשאילתה.
אומנם היא לא מאפשרת צ’ק-אאוט דרכה, ועוד אין, לדבריו של קרבט, מודל כלכלי שמאפשר לו "גזירת קופון" על המשתמש, אבל מדובר בפרויקט בתחילת הדרך, עם פוטנציאל משמעותי.
"רציתי שזה יהיה כלי שמעצים את הצרכן", הוא אומר. "לא רק לגיקים של טכנולוגיה. חיילים, סטודנטים, הורים צעירים - אנשים שעובדים קשה ויש להם הוצאות משמעותיות על מוצרים כאלה".
את הפיתוח עשה לבד לגמרי, בלי ניסיון מקדים בתחום, בלי תואר, בלי צוות, עם הרבה יוטיוב וצ'אט GPT. "לא הייתי איזה מאסטר AI", הוא מודה, "אבל למדתי לשאול את המודל את השאלות הנכונות".
אתה רוצה להגיד לי שבנית אפליקציה שלמה רק על בסיס שיחות עם בוט? זה לא אומר, אם ככה, שכל אחד יכול לעשות את זה?
"שואלים אותי את זה הרבה. אני חושב שלפתח מוצר לא קשור רק ל-AI ולכלים הטכנולוגיים המטורפים שקיימים בדור שלי. אם אתה לא יודע בדיוק מה אתה רוצה, אתה לא תצליח להוציא מוצר. אתה חייב להתוות לכלי ה-AI את הדרך, והוא רק עוזר לך לבנות את הקירות".
מרגע שנחת מהטיול אחרי צבא ביפן, הוא ישר התחיל בעשייה, ורעיון האפליקציה מול העיניים שלו.
"בשלושת החודשים הראשונים זה היה בעיקר ניסוי וטעייה", הוא מספר. "הייתי מצליח להפעיל דבר אחד, ושלושה אלמנטים אחרים היו נשברים. המון תקלות, המון תיקונים".
אחר כך הגיעו שלושה חודשים של שדרוגים: ויזואליה, ניקוי דאטה, חוויית משתמש. "הייתי עובד על זה ימים שלמים - ממש מהבוקר עד הערב, בלי לקום מהמחשב. הדרייב היה חזק יותר מכאב ראש או עייפות".
מאיפה המוטיבציה המטורפת הזו אחרי כל כך הרבה שנים בצבא?
"אני חושב שלמדתי את זה דווקא מהשירות הצבאי שלי בשריון. עשיתי הרבה עבודה שחורה, בלי תהילה. זה חזר על עצמו כאן. אתה קם, נלחם בבעיה, גם אם אתמול נכשלת".
"רוב הקהל של פארמי נמצא בטיקטוק"
קרבט נזכר במקורות ההשראה שלו מהפודקאסטים. "הקשבתי הרבה לטוני רובינס. הוא לימד אותי לשים את הראש בכיוון מסוים ולהפוך להיות הכי טוב בו. כלומר, אתה לא צריך להיות מומחה בהכול - מספיק שתתמקד במשהו אחד, ותנקה רעשי רקע, ואתה תצליח מעבר למה שדמיינת שתוכל.
אבל בניגוד לדימוי היזם שחולם על אקזיט, קרבט הצעיר מדבר פחות על כסף. "אני פחות מסתכל על זה עכשיו", הוא אומר. "ככל שזה יגיע ליותר אנשים - ייפתחו דלתות. אולי פייוול בעתיד, אולי שיתופי פעולה עם רשתות קטנות יותר. אני לא פוסל כלום". בינתיים האפליקציה זמינה למכשירי אייפון, וגרסת האנדרואיד בדרך.
נחשפתי לפעילות שלך דרך סרטון שהעלית לטיקטוק. למה לשווק דווקא שם? למה לשים את עצמך בפרונט?
"טיקטוק זו הפלטפורמה להיות בה היום, זה קודם כל. שנית, רוב הקהל של פארמי נמצא שם - חבר'ה צעירים שצריכים עזרה בלחסוך כסף איפה שאפשר. מעבר לזה, הבחירה לשים את עצמי בפרונט נובעת מזה שבאפליקציה כזו צריך לבנות אמון עם הקהל. אם זו הייתה סתם מודעה גנרית על אפליקציה, בלי פנים אנושיות, זה לא היה עובד באותו האופן. זו ההזדמנות שלי גם לספר את הסיפור שלי".
הקהל, לדבריו, מגיב. "התגובות שאני מקבל מאנשים הן בעיקר 'איך לא היה כזה קודם'. אנשים משתפים את הסרטונים. הם חושבים שזה מוצר טוב, בעיקר לדעתי כי הדור שלנו נהיה יותר מודע".
ומה יקרה אם פארמי לא תתפוס?
קרבט לא מתרגש. "גם אם הפרויקט הזה לא יצליח, למדתי המון, רכשתי כלים. אני מתכוון להתחיל תואר במדעי המחשב כבר השנה, ולעגן את הידע בבסיס מדעי טוב". לכן, גם אם ייכשל, יש לו חלום גדול יותר. "אני רוצה להיות יזם. לא סגור על התחום, אבל איפה שאוכל להשפיע הכי הרבה. יש בעיות גדולות שמטרידות אותי, כמו התחממות גלובלית. הדרך עוד לא ברורה לי".