שמן זית / צילום: דרור מרמור
בזמן שמדפי הסופר מתייקרים כמעט בכל קטגוריה, דווקא מוצר שנחשב לסמל יוקר המחיה משנה כיוון: שמן הזית. אחרי הזינוק החד במחירים בעקבות הבצורת העולמית, פתיחת השוק ליבוא מתחילה לתת את אותותיה - ובשנה האחרונה מחירי שמן הזית הולכים ויורדים. גם בחודש ינואר נמשכה המגמה עם ירידה נוספת במדד מחירי השמנים הצמחיים, כך לפי מדד המחירים לצרכן שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה בשבוע שעבר.
● המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה
● בלעדי | האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב־15%
מותג השמן הידוע בישראל, יד מרדכי של שטראוס, נאלץ להוריד מחירים פעמיים בשנה האחרונה, על רקע צמצום נתח השוק שלו עם כניסת חלופות רבות מספרד וממדינות נוספות באגן הים התיכון. זאת, למרות עונת ייצור מקומית בעייתית, שסביר כי הייתה מובילה לעליית מחירים נוספת אילו השוק נותר סגור.
מגדלי הזיתים, המתמודדים הן עם העונה הקשה והן עם התחרות החדשה, מסתייעים כעת בתמיכה ישירה בהיקף 30 מיליון שקל שהחלה לזרום אליהם - וממליצים: קנו בכל זאת שמן ישראלי.
השוק נפתח לתחרות בשיא תקופת הבצורת
בספטמבר 2023 חתם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על הורדה משמעותית במכס על שמן זית. הימים היו ימי בצורת ברחבי אגן הים התיכון, וגידולי הזיתים - מישראל ועד ספרד - חוו עקה קשה שהובילה למחסור עולמי. מחיר שמן הזית בעולם זינק כמעט פי שניים, וגם בישראל נרשמו מחסור ועליות מחירים חדות. לפי נתוני סטורנקסט, המחיר עלה מ־33 שקל לליטר בתחילת 2023 ל־41 שקל ערב פתיחת המכסים, ול־57 שקל לליטר בשיא המחסור העולמי באמצע 2024. בגלובס נכתב אז כי שמן הזית היה המוצר שהתייקר הכי הרבה באותה שנה.
מאז, ובעיקר לאחר עונת המסיק המוצלחת של סוף 2024 בישראל ובעולם, המחירים החלו לרדת במהירות. שורה ארוכה של מותגים מרחבי העולם נכנסה לשוק, בעיקר מספרד, המובילה העולמית בייצור שמן זית.
כוחם של המותגים המוכרים התערער, והמותג הפרטי המיובא של רמי לוי אף עקף את יד מרדכי של שטראוס בכמות המכירות ב־2025. בין היתר בשל מחירו הנמוך - 26 שקל לליטר בלבד - לעומת מחיר יותר מכפול (54 שקל) של יד מרדכי.
כיום המחיר הממוצע של שמן זית עומד על 37 שקל לליטר, והמגוון התרחב משמעותית: ניתן למצוא הן מותגים איכותיים ויקרים יותר והן מותגים זולים במיוחד, שבעבר כמעט שלא היו זמינים.
התחרות הזו יצרה לחץ כבד על שמן הזית הישראלי, שלפני עשור החזיק ביותר מ־80% מהשוק. שנת 2025, שהייתה חלשה במיוחד לייצור המקומי בשל תנאי אקלים, הובילה לכך שנתח השוק של השמן הישראלי צנח ל־34% בלבד. הצרכנים כמובן נהנים מהמגוון ומהמחירים, אך המגדלים המקומיים מתקשים לעמוד בקצב.
ד"ר עדי נעלי, מנהל ענף הזית במועצת הצמחים, מסביר כי לאחר עונת שפע חריגה ב־2024, שבה השוק המקומי ייצר 20.5 אלף טונות של שמן זית (ובהתאם, שיעור השמן המקומי הגיע לשני שלישים מהצריכה), 2025 הייתה שנת שפל עם 11 אלף טונות בלבד.
לדבריו, שילוב של "חורף חם ויבש ומחסור במשקעים ובמנות קור בשלבי הניצנים, הפריחה והחנטה", לצד "קיץ חם ויבש במיוחד", גרמו לפגיעה משמעותית ביבול הזיתים ובתפוקת השמן של כל זית.
אילה נוי־מאיר, המגדלת זיתים במושב ציפורי, מספרת כי "בנוסף לכך שהחורף הקודם לא היה מספיק קר, והעצים לא קיבלו את 20 ימי 'מנות הקור' שהם צריכים, ירדה רק חצי מכמות המשקעים הממוצעת. בגידולי בעל (ללא השקיה, ע"א), שהם רוב הדונמים של זיתים, לא היה יבול כמעט בכלל".
עונת 2025 הייתה דומה מהבחינה הזאת לעונת 2023, שבה היה מחסור משמעותי. אולם נוי־מאיר מסבירה כי "אז הבצורת הייתה עולמית, מה שאִפשר להעלות מחירים - וכך לעבור אותה. אבל השנה יש דווקא שנה מוצלחת יחסית בספרד, והמחירים נמוכים יחסית, אז המגדלים מתקשים למכור".
תמיכות ישירות בהיקף של 30 מיליון שקל
חלק מהותי מהמהלך של הפתיחה ליבוא היה מעבר לתמיכה ישירה בחקלאים. באיחור מסוים אושרו תמיכות בהיקף 30 מיליון שקל. נוי־מאיר מספרת כי קיבלה כ־100 אלף שקל, ויצרנים גדולים אף הגיעו לכמיליון שקל. "בזכות הסבסוד ובגלל התחרות מבחוץ, לא עלו המחירים למרות שהיו כמויות פחותות", היא אומרת.
לדברי ד"ר נעלי, "התמיכה הישירה למגדלים הייתה חבל הצלה וסייעה חלקית, אך היא לא מאזנת את העלייה הכוללת בעלויות".
הלחץ התחרותי אף הוביל לעלייה בזיופים, לטענת גורם בענף הזית, שמזהיר מפני שמנים באיכות נמוכה המגיעים מתוניסיה דרך אירופה - שלדבריו "נחותים יותר ודורשים תיקון וזיקוק".
נוי־מאיר מזהירה גם היא מפני מוצרים לא ממותגים, אך מסתייגת מהפחדה גורפת: "השיח של 'תיזהרו' ו'כל השמנים המיובאים מזויפים' עלול לגרום לציבור לנטוש שמן זית ולעבור לחלופות מזיקות בהרבה לבריאות".
מיכון וטכנולוגיה במקום עובדים זרים
במקביל, המשבר מאיץ תהליכי התייעלות. "כבר אין עובדים פלסטינים, והעסקת תאילנדים הפכה ליקרה, כך שמסיק ממוכן הפך למשתלם הרבה יותר", אומרת נוי־מאיר. לדבריה, הוקמה עמותה לקידום מיכון חקלאי, מתקיימים כנסים וימי עיון להתמודדות עם משבר האקלים, ונבחנות טכנולוגיות כמו טפטפות ורשתות הצללה מעל המטעים. ייצור חשמל סולארי מעל עצי זית עדיין אינו מיושם בפועל, אך התחום מתפתח ומציע פוטנציאל להכנסה משלימה מהקרקע החקלאית. היא נשמעת אופטימית יותר לגבי העונה הבאה בזכות חורף קר וגשום יותר - אך מדגישה כי הענף נותר פגיע.
בשורה התחתונה, פתיחת השוק השיגה את יעדה המרכזי: מחירים נמוכים יותר ומבחר רחב בהרבה לצרכן. עבור ענף הזית המקומי זו תקופת מבחן כואבת, גם אם ממותנת באמצעות תמיכה ממשלתית. כעת הבחירה בידיים של הצרכן - בין שמן זית ישראלי, יקר יותר אך תומך בייצור מקומי, לבין יבוא זול.