נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci
בעוד שכל העיניים נשואות למזרח התיכון ולשאלה האם ארה"ב ואיראן בדרך לעימות צבאי, דווקא מבפנים הגיעה מכה משמעותית לנשיא דונלד טראמפ. בית המשפט העליון של ארה"ב קבע בסופ"ש כי המכסים הגלובליים, תוכנית הדגל הכלכלית של הנשיא האמריקאי, הייתה "מחוץ לסמכותו החוקית". בכך, שופטי העליון הנחיתו מכה על טראמפ, שעלולה לעלות לממשל עשרות ואולי אף מאות מיליארדי דולרים. בתגובה, טראמפ חתם על צו נשיאותי שהטיל מכס גלובלי אחיד של 10% לתקופה של 150 יום, שבתוך יממה עלה ל־15%.
● עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון
● עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א
מבחינת ישראל, פסיקת העליון בארה"ב עשויה להיות בשורה טובה - ולא רק בגלל הסיבה המתבקשת. גורמים ממשלתיים בכירים העוסקים במשא ומתן הסחר מול ארה"ב, אומרים לגלובס כי ההתפתחויות המשפטיות מציבות את ישראל ביתרון מול וושינגטון ומשפרות באופן משמעותי את עמדת המיקוח.
בישראל מעדיפים לדחות את המו"מ
ישראל מנהלת כבר חודשים ארוכים משא ומתן מול הממשל האמריקאי להסכם סחר חדש. על ניהול המשא ומתן מול האמריקאים אמון פרופ' אבי שמחון, יועצו הכלכלי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, והמגעים עם נציגי ממשל טראמפ נעשים בעיקר דרך משרד הכלכלה, ובשיתוף משרדי האוצר וגורמים ממשלתיים אחרים.

ההסכם המתגבש אמור להפחית את המכס בשיעור 15% שהוטל על סחורות ישראליות, בתמורה להקלות סחר והטבות שונות מצד ישראל לאמריקאים. אלא שכעת, הפסיקה משנה את התמונה מן היסוד. לא רק שתוכנית המכסים המקורית נפסלה, אלא שגם צו המכסים החדש שהוציא טראמפ בתגובה - מכס גורף לכלל המדינות של 15% מכוח חוק הסחר - עלול שלא לעמוד במבחן בית המשפט.
הסעיף שטראמפ נשען עליו כעת מאפשר מכס חירום לתקופה מוגבלת של 150 יום בלבד, ובתום התקופה הנשיא יזדקק לאישור הקונגרס - שם מחכה לו מאבק פוליטי לא פשוט (הרחבה בתיבת טקסט כאן בהמשך). אבל ייתכן שהוא לא יחזיק מעמד אפילו עד אז. לאחר שבית המשפט העליון כבר פסל את המנגנון הקודם, ולאחר שגם הערכאות הנמוכות עשו כן לפניו, מאזן הנוחות המשפטי בשאלה אם לתת צו מניעה זמני גם נגד המנגנון החדש - נוטה כעת נגד הנשיא. ההערכות הן שיוגשו עתירות כבר בימים הקרובים, ושבתי המשפט עלולים לחסום גם את המכסים החדשים עוד לפני שיחלפו חמישה חודשים.
במצב כזה, אם ישראל תמהר לסגור הסכם שבמסגרתו היא מעניקה הטבות לאמריקאים בתמורה להקלות מכס, היא עלולה לשלם מחיר כבד על משהו שממילא היה מתבטל. גירעון הסחר של ישראל מול ארה"ב עומד על כ־7.4 מיליארד דולר בשנה, סכום שהוא טיפה בים במונחים אמריקאים ונמוך בסדר העדיפויות של הממשל, שממוקד כעת בסגירת הסכמים עם שותפות סחר גדולות בהרבה.
לכן, נוח לישראל לתת לאמריקאים לרוץ קודם למקומות שחשובים להם יותר, ולהרוויח זמן עד שהמציאות המשפטית תתבהר. אף אחד בממשלה לא מעלה על דעתו לעכב את המגעים מול ארה"ב. אבל ממילא האמריקאים הם אלה שמכתיבים את הקצב, שהיה איטי עד עכשיו - וכנראה שאין טעם לנסות לזרזם בנסיבות העכשוויות.
שנת הבחירות בישראל גם היא נכנסת בתוך מארג השיקולים. כל עוד ההסכם החדש מול ארה"ב אמור היה לבשר על ביטול המכסים (או הקלה בהן) לישראל בלבד, חתימה עליו הייתה נחשבת להישג פוליטי אדיר לממשלה הנוכחית. כזה שהיה מקודם בקצב מהיר, כדי להספיק את מועד הבחירות - בסוף אוקטובר אם לא יוקדמו. אולם, במידה שמכסי טראמפ יתבטלו ממילא לישראל ולשאר העולם - לא ישאר לפוליטיקאים תמריץ לחתום על הסכם שככל הנראה יהיו בו יותר ויתורים מאשר תועלות.
היצואנים: היתרון של ישראל עלול להיפגע
לא כולם בישראל מרוצים מהמצב החדש שנוצר. היצואנים הישראלים מביעים חשש כי ההתפתחויות האחרונות יפגעו ביצוא, כי הן מבטלות ואת היתרון היחסי מול מדינות אחרות, שקודם היו עם מכסים מעל 15%. מצד שני, גם שם מביעים תקווה שבעוד חמישה חודשים, כשיפוג תוקף צו המכסים החדש של טראמפ, יתאפסו המכסים לחלוטין בחזרה למצב שהיה נהוג במשך שנים בין ארה"ב לישראל.
דחיית המשא ומתן מול האמריקאים לא תמיד הייתה העמדה הישראלית. משרד הכלכלה חתר לאורך רוב הדרך לסגירת הסכם מהירה ככל שניתן. הסכם החקלאות שנחתם בשלב מוקדם יותר של המגעים מוצג כדוגמה לסיכון שבגישה הממהרת: ישראל חתמה על הסכמות שמשמעותן נזק כלכלי ועלויות תקציביות, על איום מכסים שייתכן שלא יעמוד בתוקף לאורך זמן. הבעיה היא שגם אם המכסים יבוטלו - הסכם החקלאות השנוי במחלוקת יישאר.
מי עוד עשויה להרוויח מביטול המכסים?
לא רק ישראל צפויה לצאת נשכרת מנפילת תוכנית המכסים של טראמפ. כך לדוגמה, האיחוד האירופי ויפן, שספגו מכסים של 20% ו־24% בהתאמה, חוזרים בשקט לסביבת הסחר המוכרת שבה פעלו שנים - מכס אמריקאי אחיד ונמוך יחסית. עבורן, הביטול אינו ניצחון דרמטי בשלב זה אלא חזרה לנורמל, הקלה שקטה לאחר חודשים של אי־ודאות.
אך לא כולם יוצאים מורווחים כמובן. בריטניה דווקא מוצאת את עצמה בצד המפסיד: עד כה נהנתה ממכס מועדף של 10%, ועם כניסת המכס האחיד החדש של 15% - היא משלמת יותר מבעבר. מחיר כבד על הסכם שנחשב להישג.