עדכון לאמנת המס שאושר לאחרונה במועצת ה־OECD, ועבר בישראל כמעט מתחת לרדאר, מאיים להפוך עובדים ברילוקיישן ל"שלוחה" לצורכי חיוב במס של החברות שבהן הם עובדים. בהחלטה נקבע מתי עבודה מרחוק במדינה אחרת יכולה ליצור מוסד קבע עבור החברה שבה אותו עובד מועסק, כאשר אין לאותה חברה שלוחה באותה מדינה.
● בלעדי | הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים במגזר הציבורי
● רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות
מדובר בהחלטה בעלת השלכות על חברות רב לאומיות רבות שמקיימות פעילות במדינות שונות בעולם אך לא מחזיקות שם "סניפים", בהן גם חברות ענק הפעילות כמו גוגל, פייסבוק ואמזון, אך לא רק. המשמעות: חברות שמגלגלות רווחים של מאות מיליוני דולרים במדינות שונות - עלולות להיות מחויבות במס בשווי של עשרות מיליונים. "כל חברה יכולה להיות חשופה לכללים החדשים", מסביר עו"ד ורו"ח יועד פרנקל, שותף מיסוי בינלאומי במשרד ירון־אלדר, פלר, שורץ ושות' עורכי דין.
שני תנאים מרכזיים
לפי הכללים, השאלה האם עבודה מהבית במדינה זרה יוצרת מוסד קבע נבחנת בשני שלבים. ראשית, נבדק היקף הזמן: אם העובד עובד מהבית פחות מ־50% מזמן עבודתו הכולל במהלך 12 חודשים, בדרך כלל לא יוכר מוסד קבע. שנית, עוברים לשאלה האיכותית: האם קיימת סיבה עסקית מהותית לכך שהעובד פועל דווקא מאותה מדינה, כגון קשר ממשי ללקוחות או ספקים מקומיים, פעילות מבצעית בשטח, או צורך אמיתי בשל אזור הזמן - להבדיל מבחירה אישית גרידא או חיסכון בעלויות משרד.
הזווית הישראלית של ההנחיות החדשות מתעוררת על רקע גל הרילוקיישנים שהיה בשנים האחרונות. "אחרי גל הרילוקיישן של עובדי הייטק, יותר חברות יצטרכו למפות איפה העובדים שלהן יושבים בפועל ומה בדיוק הם עושים שם, כדי לא לייצר לעצמן חבות מס לא מתוכננת במדינות אחרות", אומר עו"ד ורו"ח פרנקל. לדבריו, הכללים החדשים לא חושפים את העובד לחיוב מס חדש על העובד, אלא רק את התאגיד. "העובד כבר משלם מס על השכר שלו במדינה שבה הוא עובד, אבל כעת החברה עלולה להיחשף לטענה שיש לה מוסד קבע.
מה המשמעות בפועל מבחינת חבות מס לתאגיד "שנופל ברשת" של מוסד קבע? "לרשות המס במדינה זרה יכולה להיות טענה שנוצר לתאגיד מוסד קבע, ואז נפתחת חבילת חיובים אופיינית: חובת רישום ודיווח במדינה הזרה (דוחות מס, לעיתים גם הנהלת חשבונות מקומית); ייחוס רווחים למוסד הקבע ומיסוי אותם רווחים במדינה הזרה (לא 'מס על כל ההכנסות של הקבוצה', אלא על הרווח שמיוחס לפעילות המקומית לפי כללי ייחוס רווחים); סיכוני קנסות, ריבית והליכים אם הרשות במדינת המקור טוענת שהייתה חובה על התאגיד הזר לדווח על רווחים המיוחסים למוסד קבע והוא לא דווח".
הסוף לרילוקיישן?
השאלה הגדולה האם זה עלול להשפיע על הנכונות של חברות לאפשר לעובדיהן רילוקיישן למדינות שבהן אין להן סניפים. פרנקל מעריך שכן: "לפחות במובן של יותר בדיקות מקדימות ומדיניות יותר שמרנית. לא בהכרח מדובר ב"איסור רילוקיישן", אלא יותר בניהול סיכונים: מיפוי היכן העובד יושב בפועל, כמה זמן ומה הוא עושה שם. חברות עשויות להעדיף להגביל היקפי עבודה מרחוק במדינה מסוימת, להגדיר שהעבודה היא לבקשת העובד בלבד ובאופן שאינו משרת פעילות מקומית, או להקים תשתית מקומית אם זה כבר 'עסקי'".
החשש בישראל
הצד השני של המטבע נוגע לעובדים - ישראלים או זרים - המועסקים על ידי חברות זרות ועובדים מביתם בישראל. במקרה זה, עצם העבודה מישראל עלולה לגרום לרשות המסים הישראלית לקבוע כי לאותה חברה זרה קיים מוסד קבע בארץ.
"היום מאוד נפוץ לשלוח עובדים בתאגידים לעבוד במדינות זרות מהבית, כולל ישראלים שעובדים בתאילנד עבור חברות הייטק", אומר עו"ד ליאור נוימן, ראש תחום מסים במשרד ש. הורוביץ. "כמעט בכל פעם שזה קורה, מיד עולה השאלה האם הבית של העובד הוא מוסד קבע של החברה. ב־OECD מנסים לעשות סדר בחשיפת המס כי מבינים שבעידן החדש אנשים עובדים מהבית לא מעט. העניין הוא שצריך לשמור שלא ללכת רחוק מדי עם הקביעה שעובד מייצר מוסד קבע כדי לא להרתיע חברות מפעילות עסקית לגיטימית.
"לרשות המסים כדאי לשים לב לכך ולהחריג גופי השקעה שרוצים לשלוח לכאן נציגים כדי שלא יפגעו ביחסים איתם. חשוב לא לקחת את ההנחיה הזאת רחוק, כי מינוי של זר שיושב פה ומאתר השקעות עבור קרנות זרות ופעילות זרה זה חשוב למדינה". בנוסף, מסביר עו"ד נוימן, הרשות צריכה לשמור על גבולות סבירים בקביעת מוסד קבע כדי שחברות לא יצטרכו להימנע מלהעסיק עובדים כשכירים, ולחייב אותם להוציא חשבוניות לחברה.
