הממונה על השכר במשרד האוצר, אפי מלכין, מגבש בימים אלה מסמך המלצות שיסדיר לראשונה באופן קבוע את נושא העבודה מרחוק במגזר הציבורי. מדובר במהלך שיחליף את ההסדרים הזמניים שהונהגו בעקבות מגפת הקורונה והוארכו מאז.
לגלובס נודע כי הכיוון המסתמן הוא שההמלצות יקבעו את המצב הקיים במשרדי הממשלה, שהוגדר עד כה כפיילוט: כלומר, יום עבודה אחד בשבוע מהבית לעובדים שאופי תפקידם מאפשר זאת.
● סערת וויקס: מודל העבודה מהבית עומד למבחן
● מה אנחנו מפסידים בעבודה מרחוק - ואיך אפשר למזער את הנזק?
בנוסף, ההנחיות הללו יורחבו מכ־36 אלף עובדים לכ־700 אלף עובדי המגזר הציבורי כולו. מטבע הדברים, היישום יהיה פרטני לפי תפקיד. שהרי מורים למשל ימשיכו לעבוד מתוך בתי הספר.
חלק מגורמי המקצוע באגף השכר סבורים כי ההמלצות אכן עשויות להרחיב את השימוש בעבודה מרחוק במקומות הרלוונטיים. שם מסבירים כי צפויות הקלות בהגבלות וגמישות מוגברת לגופים הציבוריים בקביעת המדיניות שמתאימה להם. מנגד, גורמים אחרים באוצר מעריכים כי לא יחול שינוי משמעותי בהיקף העובדים מהבית.
המהלך טומן בחובו משמעות כפולה: מצד אחד, זוהי הכרה רשמית בכך שהעבודה מהבית היא כאן להישאר, ושאין כוונה להחזיר את הגלגל אחורה ולדרוש מהעובדים לחזור באופן גורף למשרדים. מצד שני, ההסדר מהווה גם מעין תקרה - ומיועד למנוע לחצים מצד ועדי עובדים והנהלות להרחיב את היקף העבודה מהבית מעבר ליום בשבוע.
מחקר שהוכן באגף השכר משמש בסיס להמלצות המתגבשות. המחקר, שנערך על־ידי טל בן שלום וצבי מאיר טייב, חושף כי שיעור העובדים מרחוק בשירות המדינה גדל: מ־44.4% ב־2021 ל־49% ב- 2024. במקביל, ממוצע שעות העבודה מרחוק לעובד דווקא ירד, מ־33 שעות בחודש בשנים 2021־2022 ל־29 שעות בחודש ב־2024.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
