קלוד / צילום: Shutterstock
חברת אנתרופיק האמריקאית מציתה סערה נוספת בזירת הבינה המלאכותית העולמית. בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, DeepSeek, Moonshot AI ו־MiniMax, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד. זאת במטרה להאיץ את פיתוח המודלים שלהן. לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי.
● לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א
● זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב
כך פועלת השיטה
במוקד הפרשה עומדת טכניקה המכונה "זיקוק". מדובר בשיטה שבה מודל קטן יותר לומד מתשובות של מודל גדול ומתקדם ממנו, ובכך משחזר חלק מיכולותיו. בעולם הבינה המלאכותית זהו כלי מקובל, וחברות משתמשות בו כדי לייצר גרסה יעילה וזולה יותר של המודל שלהן עצמן.
ואולם, כאשר הזיקוק מבוסס לכאורה על מודל של מתחרה וללא רשותה, הוא עשוי לקצר דרמטית תהליכי מחקר ופיתוח שעלותם נאמדת במיליארדי דולרים. לטענת אנתרופיק, מטרת הפניות ההמוניות לקלוד הייתה לחלץ דפוסי חשיבה, יכולות ניתוח וקוד, ולאמן באמצעותם מודלים מתחרים.
החברה מציינת בנוסף כי היקף הפעילות השתנה בין החברות: DeepSeek ביצעה כ־150 אלף אינטראקציות עם המודל, Moonshot ביצעה יותר מ־3.4 מיליון,
ו־MiniMax ביצעה למעלה מ־13 מיליון אינטראקציות. שלוש החברות לא השיבו לפניות בנושא, כך בין היתר לפי הוול סטריט ג'ורנל. במקביל, חלקן השיקו לאחרונה מודלים חדשים עם יכולות מתקדמות בתחומי היגיון ותכנות, ו־DeepSeek אף נערכת להשקת הדור הבא של המערכת שלה.
המרוץ הגיאופוליטי שברקע
ההאשמות אינן מגיעות בחלל ריק. מוקדם יותר החודש טענה גם OpenAI בפני מחוקקים אמריקאים כי DeepSeek השתמשה בזיקוק כדי לחקות את מוצריה. בשנה שעברה עוררה DeepSeek תשומת לב עולמית כאשר הציגה מודל חכם שלטענתה פותח בעלות נמוכה משמעותית מהמקובל בתחום. בעקבות זאת הועלו ספקולציות לגבי הצלחתה של סין לצמצם את הפער בין חברות מקומיות לאמריקאיות גם ללא גישה לשבבים המתקדמים ביותר, חרף מגבלות היצוא שהטילה ארה"ב.
ברקע עומד גם מחסור גובר בנתונים איכותיים לאימון מודלים גדולים. יותר ויותר חברות פונות לנתונים סינתטיים, כלומר טקסטים ותשובות המופקים בידי מודלים קיימים ומשמשים לאימון נוסף - וזיקוק הוא חלק ממגמה זו.
במקביל, אנתרופיק מדגישה כי מבחינתה הסוגיה חורגת מתחרות עסקית. לדבריה, כאשר מעבדות זרות מזקקות מודלים אמריקאיים, הן עשויות להסיר מנגנוני בטיחות ולשלב את היכולות הללו במערכות צבאיות, מודיעיניות או מערכות מעקב. הטענה הזו מציבה את הפרשה כחלק מהמאבק הרחב בין ארה"ב לסין על שליטה בטכנולוגיות ליבה.