אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg
בעקבות המתקפה באיראן הכריז שר הביטחון, ישראל כ"ץ, על מצב חירום בעורף. ההכרזה תקפה, נכון לעכשיו, עד ליום שבת ב-20:00 בערב, ואוסרת על קיום התקהלויות ושירותים בשטח פתוח ובמבנה, פעילות במקומות עבודה ופעילות חינוכית.
● הבהלה לנייר טואלט: התנפלות על הסופרים. אלה המוצרים המבוקשים
● המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?
בדומה לאירועים ביטחוניים קודמים, ובראשם מבצע עם כלביא ביוני 2025, מצב החירום קולע מעסיקים ועובדים רבים במשק לחוסר ודאות. הנחיות מפורטות עשויות להתפרסם בהמשך על ידי משרד העבודה, אך כבר בשלב זה עולות שאלות כגון אילו מפעלים נחשבים חיוניים וממשיכים לפעול, באילו נסיבות מותר לעובדים להיעדר מהעבודה, האם ניתן לפטר עובד שלא הגיע בגלל החשש הביטחוני, ומהי הזכאות לשכר. גלובס עושה סדר.
מהו מפעל חיוני הממשיך לפעול במצב החירום ומהן זכויות העובדים בו?
השר יריב לוין, המחזיק בתיק העבודה, חתם היום על צו לשעת חירום, הקובע כי עובדים במפעלים למתן שירותים קיומיים יכולים להמשיך ולעבוד בשטח שהוכרז "במצב מיוחד בעורף״, זאת בהתאם להנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף.
מדובר במפעלים המספקים מוצרים/שירותים קיומיים כדוגמת תשתיות מים, חשמל, דלק, גז, רפואת חירום (בתי חולים, בתי חולים גריאטריים, מכוני דיאליזה, מוסדות סיעודיים ושירותים תומכים), רפואה בקהילה (קופות חולים ושירותים תומכים), אספקת מזון, מוסדות רווחה ושירותים תומכים, שירותי תחבורה, נמלים, רשויות מקומיות, משרדי ממשלה ומפעלים התומכים את הצבא וכד'.
במידה ותעלה בעיה של התייצבות עובדים, ניתנת אפשרות למשרד הממשלתי האחראי לפנות לרשות כ"א בשע״ח לשקול את הצורך להוצאת צו לגיוס עובדים. המשמעות של הצו היא כי במידת הצורך ניתן יהיה לגייס את העובדים לקיום המשק החיוני בשעת חירום.
משמעות הגדרת מעסיק כמפעל חיוני או שירות חיוני היא כי מעסיק רשאי לקיים פעילות במקום העבודה ולבקש מעובדיו להגיע. על מעסיק חיוני ליידע את עובדיו שהוא כזה. ניתן גם לבדוק זאת באתר של הרשות לחירום לאומית.
מעסיק שהוא מפעל חיוני יכול גם להוציא, באמצעות המשרד הממשלתי הרלוונטי, צו קריאה לשירות עבודה (המכונה גם צו ריתוק) לעובדיו כעובדים של מפעל חיוני והעובדים יהיו חייבים במקרה כזה להתייצב לעבודה. אי הגעה מהווה עבירה פלילית.
עובד שמגיע לעבודה במפעל חיוני שלא מכוח צו ריתוק זכאי לכל הזכויות לפי דיני העבודה הרגילים.
באילו נסיבות מותר לעובד להיעדר מהעבודה?
בהתאם להנחיות הקיימות, מותר לכל העובדים להיעדר ממקומות העבודה - להוציא את העובדים בפעלים חיוניים. בנוסף, היעדרותו של עובד עם מוגבלות, אשר נעדר מהעבודה כי המוגבלות אינה מאפשרת לו להגיע, תיחשב כהיעדרות מותרת.
בשני המקרים, מדגישה עו"ד טל קרת, שותפה מובילה ומומחית לדיני עבודה במשרד ארנון, תדמור-לוי, היעדרות העובד לא תיחשב כהפסקה ברציפות העסקה ולא תפגע בזכויות העובד התלויות בוותק.
האם ניתן לפטר עובד שלא הגיע לעבודה בגלל מצב החירום?
ככלל, לא ניתן. החוק להגנה על עובדים בשעת חירום אוסר על פיטורים של עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אם לא ביצע את עבודתו בעקבות מצב מיוחד בעורף. כמו כן, חל איסור לפטר עובד שנעדר מהעבודה לצורך השגחה על ילדו הנמצא עימו אם הילד הוא עד גיל 14.
ניתן גם להיעדר במקרה שבו לעובד ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 עקב סגירת המסגרת החינוכית בה לומד הילד. זאת, אם הילד הוא בחזקתו הבלעדית של העובד או אם בן זוגו של העובד לא נעדר מהעבודה לצורך השגחה על הילד או שגם אם נעדר מהעבודה, נבצר ממנו להשגיח על הילד.
עם זאת, קרת מבהירה, כי במקרה בו מקום העבודה מציע סידור להשגחה על הילד העובד לא יהיה מוגן מפני פיטורים אם יחליט להיעדר. לא תחול הגנה מפני פיטורים גם לגבי עובדים חיוניים שנקראו לעבודה בשעת חירום לפי החוק ועל אנשי כוחות הביטחון, המשטרה וההצלה.
האם ניתן לפטר עובד המשרת במילואים או את בת או בן זוגו?
לא. חל איסור לפטר עובד שנקרא למילואים בשל קריאתו למילואים. לא ניתן גם לפטר ללא היתר במשך 30 יום עובד ששהה במילואים בפרק זמן העולה על יום אחד. ככל שבהמשך יוצא צו הרחבה בנושא, תינתן הגנה למשך 30 יום נוספים למי שביצע 60 ימי מילואים בשנה.
קרת מסבירה, כי אסור גם לפטר בת או בן זוג של מילואימניק עם ילד עד גיל 14 או 21 עם צרכים מיוחדים בשל הגיוס למילואים.
האם עובד שנעדר מהעבודה בגלל מצב החירום זכאי לשכר?
החוק אינו מסדיר את הנושא, ובשלב זה אין חובה לשלם שכר בשל מצב החירום. עם זאת, לפי קרת, בסבבים קודמים הוסדרו בדיעבד זכויות העובדים לתשלום שכר בהסכמים קיבוציים שהורחבו בצווי הרחבה. כך גם נעשה לגבי תקופות היעדרות בזמן מלחמת חרבות ברזל, אך במבצע עם כלביא הוסדר רק מתווה חל"ת במגזר הפרטי.
עוד מציינת קרת, כי במרבית המקרים בעבר חויבו מעסיקים לשלם לעובדים שכר אם האחרונים נעדרו בהתאם להנחיות פיקוד העורף, ובמקביל הותקנו הוראות שעה של מס רכוש לפיצוי מעסיקים על השכר ששילמו לעובדיהם.
עובד של מפעל חיוני, הממשיך לעבוד כרגיל, זכאי כמובן לשכר על פי ההסכמים הקיבוציים או הסכם העבודה האישי שלו.
האם עובד שבחר להיעדר בגלל חשש אישי מהמצב זכאי לשכר?
לא. עובדים שנעדרו שלא בהתאם להנחיות פיקוד העורף בשל חרדה מהמצב הביטחוני אינם זכאים לשכר. קרת מעריכה, כי במקרה כזה המעסיק גם לא יחויב כנראה לשלם את שכרם בהסדרים שייחתמו להסדרת זכויות העובדים לאחר שיסתיים המצב הביטחוני.
אם העובד המציא אישור מחלה בשל חרדה, על המעסיק לכבד את האישור ולשלם לעובד דמי מחלה בהתאם לנהוג במקום העבודה.
האם עובד רשאי לנצל ימי חופשה או שהמעסיק רשאי לחייב אותו לצאת לחופשה?
עובד אינו רשאי לדרוש מהמעסיק לסווג את ההיעדרות כחופשה. מעסיק רשאי להוציא העובד לחופשה עד 7 ימים ללא הודעה, ומעבר ל 7 ימים בהודעה מראש בת 14 יום. מעסיק אינו רשאי להכניס עובד ליתרת חופשה שלילית ללא הסכמת העובד. קרת ממליצה למעסיקים להגיע להסדר בנושא מול העובד או ארגוני העובדים.
כמו כן, במידה ועובד ניצל ימי חופשה, ובהמשך יפורסם צו הרחבה שיסדיר בדיעבד את הזכות לשכר במצב החירום, המעסיק יידרש להחזיר לעובד את יום החופשה שניצל.
האם ניתן לעבוד מהבית?
עובד שעל פי הנחיות פיקוד העורף רשאי להגיע למקום העבודה לא יכול לחייב מעסיק לאפשר לו לעבוד מהבית. עם זאת, עקרון תום הלב, החל גם ביחסי עבודה, מחייב את המעסיק להתחשב במצב.
בנוסף, מעסיק לא יכול לחייב עובד, שעל פי הנחיות פיקוד העורף רשאי להיעדר מעבודתו, לעבוד מהבית. אסור יהיה גם לפטר עובד בשל סירובו להיענות לבקשה לעבוד מהבית לנוכח מצב החירום.
גם בנושא זה, קרת ממליצה למעסיקים להגיע להסכמות עם העובדים או ארגוני העובדים.
מה הדין אם המעסיק רשאי לפעול אך בחר שלא לפתוח את העסק?
במקרה כזה, המעסיק חשוף לתביעה מצד העובד לתשלום שכר במידה והעובד הביע נכונות לעבוד. לחלופין, ניתן להגיע להסכמה עם העובד לגבי יציאה לחל"ת.
עוד חלים הכללים שהזכרנו לגבי יציאה לחופשה: כאמור, המעסיק רשאי להוציא לחופשה עד 7 ימים ללא הודעה ולהוציא לחופשה העולה על 7 ימים בהודעה מראש בת 14 יום. המעסיק אינו רשאי להכניס עובד ליתרת חופשה שלילית ללא הסכמת העובד.
האם חלים כללים מיוחדים לגבי מפעלים חיוניים הממשיכים לפעול במצב החירום?
כן. במפעל חיוני יש לוודא כי קיימים אמצעי התרעה, המיגון תקין וקיימים אמצעים למתן מידע.
עובדים במפעל חיוני יכולים להמשיך ולעבוד בשטח הנכלל בהכרזה על המצב המיוחד בעורף, ובהתאם להנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף שמפורסמות באתר של פיקוד העורף - לרבות לגבי עבודה בשטח פתוח.
באילו מצבים אין חובה להתייצב לעבודה אפילו במפעל חיוני?
במספר מצבים, אין חובה להגיע לעבודה במפעל חיוני. אלה כוללים מקרים של עובד שלא עבר בדיקה גופנית במהלך 6 חודשים לפני הוצאת צו הריתוק, ועל כן רשאי לדרוש בדיקה רפואית להתאמתו לביצוע העבודה. עד ביצוע הבדיקה, אותו עובד לא יהיה מחויב להתייצב. מקרים נוספים נוגעים לחייל בשירות סדיר או בצו 8, לאישה בהריון או לאמא לילד עד גיל שנה.
האם ישנם כללים מיוחדים לגבי עובדים שנדרשו להגיע לעבודה מכח צווי ריתוק?
כן. עובד של מפעל חיוני שמגיע ועובד מכח צו ריתוק, או אם התייצב לעבודה גם ללא צו ריתוק, זכאי לשכרו הרגיל על פי ההסכם האישי או ההסכמים הקיבוציים שחלים במקום העבודה. במקרים של צו ריתוק, מוסיפה קרת, עבודה מהבית יכולה להתבצע רק באישור המעסיק ולא ניתן לקחת חופשה בתקופה שבה חל הצו.
זכויות מסוימות לפי דיני העבודה, לרבות בכל הנוגע לשעות נוספות, תשלום לנשים עובדים ולעבודת נוער, עשויות שלא לחול על עובדים שהוצא לגביהם צו ריתוק. מנגד, לא ניתן לפטר עובד שנקרא לעבודה בצו ריתוק ללא היתר ממפקח לשעת חירום של משרד העבודה