קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady
מדינות אירופה נאלמו דום משעות הבוקר, בניסיון לגבש עמדה מאוחדת בנוגע למלחמה שבה פתחו ישראל וארה"ב נגד הרפובליקה האיסלאמית של איראן. בעוד במלחמה הקודמת ביוני שיחקו האירופאים תפקיד שולי, כאשר קיבלו מנדט מהאמריקאים לשאת ולתת על הסכם גרעין אפשרי, כעת גם התפקיד הזה נשלל מהם. המשא ומתן בין איראן לארה"ב התנהל בחודשים האחרונים ישירות, בעומאן ובשוויץ, ולא ברור כמה ממנו בכלל נעשה בתום לב, משני הצדדים.
● המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה מאיראן
● כמעט ארבעים שנה של דיכוי וטרור: מי הוא עלי חמינאי?
לכן, העובדה כי מדובר במלחמת מנע וכי היוזמה היתה בצד הישראלי-אמריקאי הציבה קשיים בפני המנהיגים האירופיים, שבחרו אחרי שעות של דיונים לנסח בעמימות בצהריים גינויים "לכל הצדדים", דרישה להרגעת הרוחות ולדה-אסקלציה ונמנעו באופן ברור מלהתייצב לצד ישראל או ארה"ב.
בעוד ההודעות הראשוניות של צרפת ובריטניה גיבו רק את מדינות המפרץ "הבלתי-מעורבות בסכסוך", בהמשך היום כבר הודיעו במשותף שתי המעצמות האירופיות, ביחד עם גרמניה, על גינוי "ההתקפות הצבאיות חסרות האבחנה של איראן" כלפי כל מדינות האזור, כולל ישראל, במה שנתפס כטון מעט חריף יותר נגד איראן.
ההודעה הראשונה מכיוון האיחוד האירופי פורסמה בצהריים, בתיאום בין נשיאת האיחוד לממונה על יחסי החוץ שלו והיוותה המשך של הקו הזהיר של האיחוד האירופי. השתיים הזהירו מפני "סכנה לשלום העולם", קראו לדיאלוג ול"פתרון הסכסוך באמצעים דיפלומטיים" והביעו "דאגה עמוקה מהמצב".
אחריהן, פירסם נשיא צרפת עמנואל מקרון הודעה ברשת X שבה קרא למשטר האיראני להבין "כי עליו לפתוח במשא ומתן". הוא הודיע כי ייכנס דיון דחוף של מועצת הביטחון, אולי בניסיון לתווך בנושא. הוא גם חזר וגינה את הטבח במפגינים באיראן בחודשיים האחרונים ואמר כי "מעשי ההרג... מחייבים את המשטר האיראני להקשיב לקולו של העם. טוב מוקדם מאשר מאוחר".
צרפת מקיימת יחסים הדוקים, גם צבאיים וביטחוניים, עם קטאר ומדינות אחרות במפרץ שהותקפו היום על ידי איראן, מה שהיווה רקע לדברים נוספים בהצהרת מקרון, לפיהם "צרפת ניצבת מוכנה לפרוש את המשאבים הנדרשים" כדי לסייע להגן על בעלות בריתה באזור. אחריו הצטרף לשורת התגובות ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר. בעלת הברית הוותיקה של ארה"ב השתתפה בעבר במבצעים שונים של ארה"ב תחת מטריית נאט"ו במזרח התיכון, אבל לא כעת. שתי המדינות הבהירו באופן ברור כי "לא היתה כל מעורבות שלנו בהתקפות הנוכחיות".
"אנו לא רוצים לראות הידרדרות של המצב לעימות אזורי גדול יותר", אמר ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר. גם הוא הביע "מחויבות מלאה לבעלות הברית שלנו באזור", ואמר כי בריטניה תסייע להן "אם נתבקש לעשות זאת". הוא התייחס במיוחד להתקפות האיראניות על מדינות המפרץ. הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ נמנע עד שעות הערב מתגובה עצמאית, וחתם על תגובה משולשת של המעצמות האירופיות. הטון החריף יותר של התגובה המשותפת גינה "באופן תקיף את ההתקפות האיראניות על מדינות באזור". "על איראן להימנע מתקיפות צבאיות חסרות אבחנה", נכתב.
צרפת ספרד והולנד ממשיכות לבקר את ישראל
בצד השני של הספקטרום של האיחוד האירופי, ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ז, מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית, בחר לגנות בחריפות את "המתקפה החד-צדדית של ארה"ב וישראל, המסייעת לכונן סדר עולמי אלים ועוין יותר". סנצ'ז גם גינה את דיכוי המחאה על ידי משמרות המהפכה, ואמר כי ספרד דורשת "דה-אסקלציה" ו"כיבוד מלא של החוק הבינלאומי". גם נורבגיה ושוויץ, מחוץ לאיחוד האירופי, הצטרפו למחנה זה. בין התומכות בזכותה של ישראל להגן על עצמה ולפתוח במלחמת מנע נמצאות צ'כיה והונגריה. כך, מפת התמיכה בישראל שהתבססה מאז ה-7 באוקטובר חוזרת על עצמה גם בהקשר הנוכחי: גרמניה ומדינות מרכז אירופה תומכות בישראל; צרפת, ספרד והולנד מבקרות אותה.
האיחוד האירופי מחוץ לתמונה
אבל למעשה, האיחוד האירופי נמצא במצב העניינים הנוכחי לחלוטין מחוץ לתמונה. אם בעבר השתתפו כוחות של חיל האוויר הצרפתי והבריטי בהגנה על ישראל, או ניסו ליצור תחושה של גוש מערבי המובל על ידי ארה"ב, הרי שעמדה זו נשחקה.
העוינות בין ארה"ב לאירופה, חוסר הרלוונטיות הצבאי של מדינות אירופה והחשש מבחירת צד ביבשת פרמו כל סולידריות כזו. באירופה מעדיפים לדון בשאלה אם התקיפות היו בהתאם לחוק הבינלאומי, אם ישראל או ארה"ב היו אלו שכיוונו על מנהיגים פוליטיים, ומתרכזים בניסיון להרגיע את הרוחות ולחלץ אזרחים מהאזור. "בסופו של דבר", אמרו מנהיגי גרמניה, צרפת ובריטניה, "הרי שהעם האיראני צריך לבחור את גורלו בעצמו". לו היה מדובר באיחוד האירופי, נראה שתאריך זה היה יכול להיות רחוק מאוד בעתיד.