כמעט ארבעים שנה של דיכוי וטרור: מי הוא עלי חמינאי?

לפי הערכות של בכירים בישראל, המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר (ש') במכת הפתיחה במבצע "שאגת הארי" שפתח צה"ל, אליו הצטרף הצבא האמריקאי. כמעט ארבעים שנה חלש חמינאי על השלטון - תקופת שלטון כה ארוכה שהפכה אותו לשליט הוותיק ביותר במזרח התיכון. האיש שהיה תלמידו של מייסד הרפובליקה האיסלמית חומייני שרד בזכות משטר אימים ריכוזי שכלל דיכוי אזרחים ומתנגדים פוליטיים, החלשת מדינות שכנות באמצעות ייצוא ג'יהאד ודיפלומטיית חיוכים אל מול מדינות כמו סין, רוסיה ומדינות אירופה.

● לא רק חמינאי: כך בנוי המשטר האיראני
● לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

חמינאי היה האדריכל של איראן כפי שאנחנו מכירים אותה כיום: רפובליקה שיעית קיצונית בעלת כושר ייצוא גבוה של נפט, אותו היא מייצאת בעיקר לסין וזוכה בתמורה להכנסות של מיליארדי דולרים שהיא מפנה לרכישת נשק סיני ורוסי, בניית נשק גרעיני ומימון קבוצות השלוחים שמסביבה: תנועות החמאס והג'יהאד האיסלמי, החות'ים, החיזבאללה, והפלגים השיעים בעיראק בהם ה"כתאיב ח'יזבאללה". כל עוד המשטר היה נתון לסנקציות מערביות, הכסף הסיני המשיך לזרום והשאיר את הממשל בחיים, למרות ריסוק הכלכלה במדינה.

הוא נולד בעיר משהד ב-1939 לאב ממוצא אזרי ואם ממוצא פרסי, עבר לימודי דת אינטנסיביים החל מגיל 4, הושפע מהוגי דעות סוציאליסטיים וקומוניסטיים שהטיפו נגד משטר השאה ותומכיו בארה"ב ובריטניה, ובגיל 19 עבר להתגורר בקום, כתלמידו של רוחאללה חומייני בשיעורי הדת שלו. יחד, הנהיגו מחאה עממית נגד השאה לשעבר מוחמד רזא פהלאווי, שבה נעצר חמינאי לטענתו לפחות שש פעמים עד שהוגלה על ידי משטר השאה לשלוש שנים בפריז. הוא נטל חלק מרכזי במהלך המהפכה האסלאמית באפריל 1979, אך הפך לדמות פוליטית משמעותית רק לאחר שנשיא איראן לשעבר והאיש הקרוב ביותר לחומייני בזמנו, אכבר רפסנג'אני, צירף אותו למעגל הפנימי של חומייני.

לאחר המהפכה ולפני מינויו לנשיא, מילא חמינאי מספר תפקידים כמו האימאם של תפילות יום השישי בעיר קום וסגן שר ההגנה הלאומי. את עיקר השפעתו באותה תקופה רכש כאחד ממייסדי מפלגת השלטון, מפלגת הרפובליקה האיסלאמית. הוא היה שותף לעיצוב החוקה האיראנית, העניק למנהיג העליון מעמד הלכה דתי וקיבע את הרפובליקה האיראנית כמשטר עריצות דתי שבו סיעות ליברליות מודרות מהזירה. ב-1981 ניצל משני ניסיונות התנקשות מטעם הארגון מוג'הדין ח'לק בבניין מפלגת הרפובליקה האיסלמית, ונפצע בריאותיו, מיתרי הקול שלו וזרועו הימנית שמושבתת עד היום. נסיון ההתנקשות לא צלח, וחמינאי שזכה למעמד של גיבור מונה בסוף אותה השנה למזכיר המפלגה, ומיד לאחר מכן לנשיא איראן השלישי, וב-1985 מונה לקדנציה נוספת.

בעל הון שמוערך בכמיליארדי דולרים

מלחמת איראן-עיראק בשנות השמונים היוותה עבורו הזדמנות לפתח קשרים הדוקים עם משמרות המהפכה, והוא החל להיות מעורב יותר ויותר בעניינה, כולל עיסוק בתקציב הביטחון ובניהול היבטים מסוימים של המלחמה. למרות נסיגת החיילים העיראקים בקרב מכריע ב-1982, היה חמינאי מהמנהיגים שהעדיפו להעמיק את המלחמה בשש שנים נוספות. לאחר שהסתיימה ללא תוצאות והכניסה את איראן למשבר כלכלי עמוק, ניסה להשיל מעצמו את האחריות לה. באותה התקופה חלה חומייני, שסימן את חמינאי ליורשו, וב-1989, שנה לאחר סיום המלחמה עם עיראק, מונה חמינאי לתפקיד המנהיג העליון, בו החזיק עד ימים אלה ממש.

תחילה נחשב חמינאי למנהיג עליון זמני שפועל בצילו של הנשיא הכריזמתי רפנסנג'אני שהיה האיש המקורב ביותר לחומייני עד מותו, אך מעמדו הדומיננטי במשמרות המהפכה ורשת הנאמנויות שטווה עם בכירי מוסדות צדקה וגופים פוליטיים שונים אפשרו לו לבצר את מעמדו ואת אופייה של איראן כדיקטטורה המדכאת כל נסיון להתארגנות אופוזיציונית. חמינאי הידק את שליטתו במוסדות משטר כמו משרד המודיעין, משמרות המהפכה, המועצה העליונה לביטחון לאומי והכפיף אותם למרותו, כך שלא יהיו כפופות לנבחרי ציבור כמו הנשיא או חברי פרלמנט.

למרות התדמית הצנועה שטיפח, הדיילי טלגרף הבריטי טען בעבר כי הוא ובנו צברו הון של מיליארדי דולרים מעמלות שמקורן בסחר בנשק ונפט. הרויטרס טען לאחר מכן כי האימפריה הכלכלית של משפחת חמינאי נאמדת בכ-95 מיליארד דולר - הרחק מפיקוח הפרלמנט האיראני וסכום הגבוה מהרבה מזה שעמד לרשותו של השאה המודח, שבנו נחשב כיום למועמד הטבעי לרשת את השלטון. על פי התחקיר, המשפחה מחזיקה בהון ומבצעת פעולות פיננסיות דרך חברה בשם "סטאד", שפועלת ללא פיקוח במדינה ואחראית על תפעול אחוזתו בטהרן, שהושמדה הבוקר בתחילת מבצע "שאגת הארי" על ידי מטוסי חיל האוויר. כלפי חוץ, הציגה "סטאד" מראית עין של עמותת צדקה שעסקה במימון בניית מסגדים, בתי ספר ותשתיות ברחבי המדינה ובמתן הלוואות לעסקים ומשפחות.

"סטאד" הפכה לחלק בלתי נפרד ממארג העמותות, החברות הפרטיות ומוסדות הממשל שעבדו אלה עם אלה כדי לבסס את אחיזת המשטר ומקורביו גם בחברות הפרטיות במדינה ולמנוע השתלטות של גופים זרים על נכסים איראנים.

עמד מאחורי הריגת עשרות אלפי אזרחים

חמינאי המשיך להיות סמל קיצוני אל מול כל גורם שביקש לרכך את האופי הנוקשה של המשטר. הוא הגביל את סמכויותיו של הנשיא מוחמד חאתמי, אסר על מועמדים רפורמיסטים להתמודד לנשיאות ולפרלמנט, הטיל וטו על החלטות הפרלמנט וצנזר את חופש הביטוי. לפי ההערכה עמד מאחורי הבחרותו של הנשיא לשעבר אחמדינג'ד וסייע בדיכוי ההפגנות שפרצו עם הבחרו. הוא מי שעמד מאחורי דיכוי ההפגנות והריגתם של עשרות אלפי אזרחים איראניים גם במחאות שפרצו לאחר מכן: בשנים 2011-2012, ב-2018-2020 ובמחאות בשנת 2020 שהחלו לאחר הריגת הנערה מאסה אמיני, וכמובן במחאת דצמבר 2025-ינואר 2026 שבו נהרגו מעל ל-32 אלף מוחים.

חמינאי ומשמרות המהפכה תחתיו עסקו בקידום ההשפעה השיעית על מדינות האזור: הוא הפך את סוריה למדינת חסות, ובאמצעותה את לבנון למדינת חסות, מימן את ח'יזבאללה, הח'ותים, את החמאס והג'יאהד האיסלמי והוביל לביסוס אסטרטגיית השלוחים (proxies) - טבעת החנק שסובבת את ישראל שהגיע לידי ביטוי באינתיפדת אל אקצא, מלחמת לבנון השניה וטבח ה-7.10. הוא קידם את תוכנית הגרעין שצברה תאוצה כבר בתחילת העשור הקודם עם פיתוח המתקנים בנתנז ובפורדו.

חמינאי היה נשוי ולו שישה ילדים, בנו מוג'תבא סומן כיורשו בעיני משמרות המהפכה, וגורלו כעת אינו ברור.