לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים • פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani
מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

עיני העולם נישאות כעת למיצרי הורמוז, בין איראן לחצי האי ערב, דרכם עובר 20% מהנפט העולמי, בעיקר למדינות התעשייתיות באסיה כמו סין, יפן, קוריאה וטייוואן. במהלך היום, דווח שמספר ספינות שבאו לחצות את המיצרים קיבלו התראות בקשר שאוסרות עליהם לחצות. אך לא ברור כלל מה היכולת מצד איראן לבצע חסימה כזאת בפועל. גם בתקשורת האיראנית לא דווח על הוראה רשמית לבצע חסימה כזאת.

מרכז מבצעי הסחר הימי של בריטניה (UKMTO) פרסם מסמך הוראות לימאים, שבו הוא הדגיש שהוראות שלא לחצות את המיצרים אינן מחייבות ברמה החוקית. כלומר, הוא למעשה ממליץ לספינות להפר את הקריאות הללו ולחצות בכל זאת. ייתכן ואיראן מנסה לזרוע פחד כדי לעצור את חציית המיצרים בפועל, בלי שבהכרח יש לה את היכולת לאכוף זאת.

בהנחיות לימאים, אומרים ב-UKMTO שלספינות "מומלץ לעבור בזהירות ולבצע הערכות סיכון מוגברות", להקשיב לערוצים הרלוונטיים בקשר, להיזהר מהשבתת אמצעי ניווט של לוחמה אלקטרונית וטעויות בזיהוי (למשל, של כוחות אמריקאים דווקא), להתרחק ככל הניתן מכוחות צבאיים ולדווח על פעילות חשודה. אך בשורה התחתונה, ההמלצה היא לעבור את המיצרים למרות הקריאות ולא להישמען להן. כך שנראה שלפחות כרגע, איראן בוחרת שלא להטיל את מלוא משקלה על חסימת המיצרים, או לחלופין לא מסוגלת כלל לעשות כן.

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם
למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

מחירי הנפט עולים בעקבות "פרמיית המלחמה" לאחר התקיפות באיראן ל-73 דולר לחבית ברנט. כעת, נשאלת השאלה האם המחירים יישארו ברמה הזאת בשל הסיכונים, או שחלק מהם יתממשו.

עד כמה משמעותית איראן לתעשיית הנפט העולמית?

התשובה לכך היא שהרבה פחות מאשר בעבר, אך עדיין בעלת השפעה. כיום איראן אחראית לכ-3% מהאספקה העולמית ומפיקה קצת יותר מ-3 מיליון חביות ביום.

עליית משטר האייתולות ב-1979 והסנקציות שהוטלו על המשטר במרוצת השנים הביאו להתכווצות הדרגתית בכוחה, אחרי שבשנות ה-70 הייתה אחראית למעל 10% מתעשיית הנפט הגולמי העולמית.

נכון להיום, איראן מדורגת כעת במקום הרביעי מבין מדינות ארגון אופ"ק (ברית המדינות המייצאות נפט) אחרי סעודיה, עיראק ואיחוד האמירויות. למרות ירידת כוחה, איראן עדיין מכניסה בכל חודש מיליארדי דולרים מתעשיית הנפט. על פי הערכות, מדובר ב-2-3 מיליארד דולר בכל חודש.

הלקוחה העיקרית של איראן היא סין, שקונה מתחת לרדאר חביות נפט בהנחה משמעותית.

ההשפעות האפשריות על מחירי הנפט

מבחינת ישראל, ההשפעה העיקרית של עליית מחירי הנפט היא חוזי הגז, שצמודים ברובם למחיר חבית הברנט שכעת מתייקרת. לזה, בתורו, תהיה השפעה על מחירי החשמל שמיוצר כעת ברובו בגז.

החשש המרכזי בתעשיית הנפט העולמית מגיע ממקום אחר - פגיעה בנתיבי השייט במיצרי הורמוז, המחברים בין המפרץ הפרסי לים הערבי. משם יוצאים משלוחי נפט וגז מעיראק, כווית, סעודיה ואיחוד האמירויות. לא ברור אם איראן תעשה כן והאם ביכולתה לעשות כן. במקרה כזה, הפגיעה המרכזית תהיה ביבשת אסיה שמדינות תעשייתיות חשובות נוספות בה כמו יפן, קוריאה וטייוואן נשענות על יבוא נפט מהמזרח התיכון.