שישה חשבונות שנפתחו במהלך חודש פברואר בפלטפורמת שוקי החיזוי פולימרקט הרוויחו יחד כמיליון דולר לאחר שהימרו כי ארצות הברית תתקוף את איראן עד 28 בפברואר. כך עולה מנתונים שפרסמה חברת האנליטיקה Bubblemaps וצוטטו בבלומברג.
לפי הדיווח, כל החשבונות עסקו כמעט באופן בלעדי בחוזים שחזו את מועד התקיפה האמריקאית, וחלק מהמניות נרכשו במחיר של כעשרה סנט בלבד שעות ספורות לפני שהחלו הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן.
● שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש
● 200 מטוסי קרב: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות ישראל
הדפוס הזה משך תשומת לב מצד חוקרי בלוקציין, שציינו כי מדובר בהתנהלות המזכירה מקרים קודמים שבהם עלו חשדות לסחר במידע פנים בזירות חיזוי. עם זאת, גם בדיווח עצמו הודגש כי עצם התזמון והדיוק אינם מהווים הוכחה חותכת לעבירה.
וושינגטון אותתה במשך שבועות על אפשרות לפעולה צבאית, והדיון הפומבי סביב תקיפה אפשרית משך ספקולנטים רבים לפלטפורמה.אחד החשבונות אף הפסיד סכום קטן בהימור מוקדם יותר על מועד אחר לתקיפה, ורק לאחר מכן ביצע הימור גדול יותר שהניב רווח של יותר מ-170 אלף דולר.
חצי מיליארד דולר בזירת חיזוי אחת
במהלך ההסלמה זרמו יותר מ-529 מיליון דולר לחוזים הקשורים לעיתוי התקיפה בפולימרקט. החוזה הספציפי שניבא תקיפה עד 28 בפברואר רשם לבדו מחזור מסחר של כתשעים מיליון דולר והיה למועד הפופולרי ביותר בקרב המשתמשים. חוזה אחר שחזה תקיפה עד 31 בינואר רשם מחזור של כארבעים ושניים מיליון דולר.
פולימרקט, מהפלטפורמות הגדולות בעולם לשוקי חיזוי מבוססי בלוקציין, מבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, פועלת מחוץ לארצות הברית ואינה כפופה לפיקוח ישיר של הרגולטור האמריקאי לסחורות עתידיות. בניגוד אליה, מתחרתה קלשי פועלת תחת פיקוח רגולטורי וטוענת כי היא מחילה כללים הדומים לאלה הנהוגים בבורסות מסורתיות בכל הנוגע למידע פנים.
האירוע הנוכחי מצטרף לשורה של מקרים בהם עלו טענות בדבר רווחים חריגים סביב אירועים גיאופוליטיים רגישים, בהם הדחת נשיא ונצואלה וחקירות בתחום הקריפטו. במקביל, מקדם חבר הקונגרס ריצי טורס הצעת חוק שתאסור על נבחרי ציבור ובעלי מידע לא פומבי לסחור בחוזים הקשורים למדיניות ממשלתית.
שוקי החיזוי צמחו במהירות בשנים האחרונות והפכו לזירה שבה משקיעים מבקשים לתמחר סיכונים פוליטיים וביטחוניים בזמן אמת. אולם כאשר מדובר במלחמה כמו גם במבצעים צבאיים, הגבול בין ניתוח מושכל לבין ידע מוקדם נותר מטושטש, ושאלת הפיקוח והאכיפה הופכת דחופה במיוחד.
