מבצע "שאגת הארי" החזיר את המשק למצב המלחמה שהיה חלק בלתי נפרד מחיי הישראלים בשנתיים וחצי האחרונות. עם כניסתן לתוקף של הוראות פיקוד העורף וההיערכות החירום, עלתה גם הפעם שאלת העסקים שנותרים סגורים, והאופן שבו מפעילות המרכזים המסחריים והקניונים ינהגו כלפי השוכרים - בעיקר אלה שאינם נופלים תחת ההגדרה של משק חיוני.
● הבהלה לנייר טואלט: התנפלות על הסופרים. אלה המוצרים המבוקשים
● ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"
המשק החיוני כולל רשתות שיווק מזון, פארם, מוצרי חיוניים לבית (כולל טמבוריות וסטוקים), וכן את פעילותן של משחטות בשר, מחלבות, מאפיות ועוד. למעשה, חלק לא קטן מהחנויות במרכזים מסחריים רבים פועלות במסגרת תקנות שעת החירום, אך רבות אחרות לא והן אלה שניצבות בפני סימני שאלה.
בדומה למבצע "עם כלביא" מול איראן, שהתרחש לפני כתשעה חודשים, רשת המרכזים המסחריים ביג הייתה הראשונה להוציא הודעה על הקלות לשוכרים, כחלק מההתחשבות במצב. ברשת הודיעו כי לא יבקשו את תשלום שכר הדירה עבור חודש מרץ. עם זאת, חנויות המשק החיוני ימשיכו לשלם שכירות כרגיל. הרשת ביקשה שיתוף פעולה מהרשתות הלא-חיוניות עם חזרה מהירה לשגרה, ברגע שהנחיות פיקוד העורף יאפשרו זאת.
בקניוני הכשרת היישוב פרסמו זמן קצר לאחר מכן הודעה דומה, ואילו בקניוני עופר של קבוצת מליסרון הודיעו כי הם מאפשרים את דחיית התשלומים הקבועים לראשית חודש מרץ, ובשלב זה, לא מתכוונים לחייב את הוראות הקבע עד התבהרות המצב "ובכל מקרה לא לפני ה-15 במרץ". עם זאת, מאחר שהוראות הקבע לחיובי מרץ שוגרו כבר ביום חמישי (26.2), השוכרים מתבקשים לבטל את החיוב הספציפי במידת הצורך.
במרכזי המסחר של קבוצת רני צים מסרו כי הם "בקשר שוטף עם כלל השוכרים ומתעדכנים מדי יום. נעמוד לצד השוכרים ונבחן כל מקרה לגופו, בהתאם להתמשכות הלחימה". גם בקבוצת בעזריאלי ממתינים ככל הנראה לזמן שבו ניתן יהיה להבין את היקף האירוע, וטרם שיגרו הודעה רשמית לשוכרים.
"פיקים בין האזעקות"
בין הגופים שנחשבים "משק חיוני" נמצאות גם רשתות הסטוק, החביבות על הישראלים בימי שגרה. "כלל הסניפים פועלים באופן מלא", מספר עופר ברק, מנכ"ל ובעלים של רשת הסטוק. "פתחנו כרגיל, ותגברנו מחלקות ייעודיות. משעות הבוקר המוקדמות של יום ראשון נרשמה תנועת לקוחות יפה, ולאורך היום נרשמו פיקים - בעיקר בין האזעקות. בסך הכול, מדובר ביום שעבד בצורה טובה, רציפה ומסודרת, בזכות היערכות נכונה".
המוצרים המבוקשים ביותר היו במחלקות הצעצועים והיצירה, לצד מוצרי בישול וניקיון. לא מעט משפחות, שנמצאות זמן ממושך בבית עם הילדים, חיפשו פתרונות תעסוקה, ורכשו חומרי יצירה, משחקי הרכבה, פאזלים ומשחקי קופסה. "זו מחלקה שעבדה לאורך כל היום", אומר ברק. "במקביל, נרשמה עלייה גם במכירות של סירים, מחבתות וכלי בישול, ובמוצרי הניקיון".
לדבריו, "הניסיון שצברנו בתקופות של אי ודאות ולחץ תפעולי מאפשר לנו לפעול בצורה מסודרת, שקולה ומוכנה מראש. כל מנהלי החנויות קיבלו הנחיות ברורות והכינו את הצוותים והסניפים מבעוד מועד, מתוך מטרה לייצר מינימום הפתעות".
ברשת "עולם הקולנוע והחשמל" זיהו זינוק של כ-20% במכירות מסכי טלוויזיה קטנים, של 32 עד 40 אינץ'. בעוד שבימים שבשגרה הצרכן הישראלי רוכש בדרך כלל מסכי ענק, השהות הממושכת במרחבים המוגנים והכניסה המשפחתית לממ"דים בעקבות המלחמה הפכה את המסכים הקטנים למבוקשים יותר.
"מבינים קושי וחששות"
עוד בשבת, היום שבו החלה המערכה מול איראן, ברשתות שיווק המזון דיווחו על נהירה לרכישת מוצרי יסוד. רשתות מסוימות הודיעו על פתיחת סניפים, גם אם לכמה שעות, על אף שלא מדובר אצלן ביום פעילות רגיל (גוד פארם, למשל), ואחרות שאינן פתוחות בדרך כלל במוצאי שבת החליטו לעשות זאת.
כך למשל עשתה אמש רשת יוחננוף, שפתחה חלק מסניפיה בשעה 19:00 בערב. גם רשת קרפור נהגה באופן דומה. "פתחנו את כל הסניפים ואת מערך האונליין, ואנחנו נותנים מענה מלא בכל רחבי הארץ", מסר מנכ"ל קרפור, מיכאל לובושיץ. "במקביל, אנחנו מבינים את הקושי והחשש של העובדות והעובדים בימים כאלה, וקשובים לכל צורך שעולה מהשטח. המחויבות שלנו היא גם לאנשים שלנו, וגם ללקוחות".
לצד ההתנפלות על מוצרי היסוד, במשרד הכלכלה מיהרו להרגיע, והסבירו כבר במוצאי שבת כי אין מחסור במוצרי יסוד חיוניים. גם במשרד החקלאות מיהרו להבהיר כי פעילות משחטות הבשר, המחלבות ויתר יצרני המזון מן החי והצומח פועלות כסדרן.
גם בתנובה מציינים כי הפעילות שלהם חזרה לתפוסה מלאה מיד בצאת השבת, כשהמפעל היחיד שהוחרג מפעילות החירום הוא מפעל מעדנות שמייצר מוצרי בצק (פיצה, מאפים, בורקס וכו'). הביקושים למוצרי החברה גדלוביום ראשון בכ-25%, בעוד החברה התמודדה עם מחסור של כ-10% בעובדים בכל חטיבות החברה, בין היתר בגלל גיוס למילואים. "כמו כן, לאזעקות התכופות יש השלכה על מערכי הייצור שנאלצים לעצור בכל אזעקה, ועל מערך ההפצה", נמסר מהחברה. "בשל כך, חלוקת המוצרים נמשכה מספר שעות נוספות מעל הרגיל".
"הציבור משלם פרמיה"
"בסופרמרקטים לא רואים פגיעה כלכלית בעקבות המצב, להפך", מסביר היועץ האסטרטגי תמיר בן שחר. "הציבור קונה ליד הבית, משלם פרמיה של כ-30%, ולעיתים הרבה מעבר לצריכה האמיתית שלו. חלק מזה כמובן יתקזז בהמשך, כשמשקי הבית יוציאו פחות אחרי המלחמה".
ומה צפוי למסעדות ובתי הקפה? "כוח הקנייה החודשי של משקי הבית עומד על 14-15 מיליארד שקל, ועוד 4-5 מיליארד שקל של מועסקים. אם מניחים שרק 20%-30% מהצריכה נשארים דרך משלוחים, מדובר באובדן שבועי של 3-4 מיליארד שקל. רוב הסכום הזה לא יחזור, ועסקים שפועלים על תזרים מתגלגל נכנסים במהירות לאזור סכנה, ככל שהמלחמה מתארכת.
"בתחום מוצרי ה'לא-מזון', מדובר בשוק של 65 עד 70 מיליארד שקל בחודש, כלומר 15 עד 20 מיליארד שקל בשבוע", מוסיף בן שחר. "אם רק כ-20% נחשבים חיוניים ועוד כ-10% נמכרים אונליין, המשמעות היא אובדן של 10 עד 15 מיליארד שקל בשבוע".
בעקבות המצב המיוחד בעורף, התאחדות התעשיינים פתחה חדר מצב הפועל 24/7, במטרה לסייע למפעלי התעשייה בהתמודדות עם אתגרי החירום, ובהם שיבושים בשרשראות האספקה, מחסור בכוח אדם חיוני, תיעדוף משאבים קריטיים, הבהרות והכוונה שוטפת.
