קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA
מדינות אירופה המובילות עשו כמה שיותר בימים האחרונים כדי להרחיק את עצמן מהמלחמה באיראן. הן הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון, הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" והן שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו במלחמה לצד ארה"ב וישראל. רובן לא הביעו תמיכה, אפילו לא מרומזת, במלחמה האמריקאית-ישראלית שנועדה לשים קץ לשלטון האייתוללות הקיצוני ברפובליקה האיסלמית.
● כטב"ם מתאבד התפוצץ בבסיס בריטי בקפריסין, ועדיין לונדון מנסה להתרחק מהמלחמה
● הנאום המפתיע של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"
ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר שב והבהיר בימים האחרונים, בכל הזדמנות שבה פנה לציבור, כי הממלכה המאוחדת "אינה חלק מהמתקפה המשולבת על איראן ולא תהיה חלק ממנה"; נשיא צרפת עמנואל מקרון הבהיר כי המדינה "לא קיבלה שום מידע מראש על המתקפה נגד איראן" וקרא למעשה להפסיק את המלחמה באופן מיידי. ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ז אפילו גינה באופן ברור את ארה"ב וישראל בעקבות מה שהגדיר כ"מתקפה חד-צדדית". ברחבי היבשת, כלי תקשורת ופוליטיקאים עסקו באופן בולט בשאלה אם המלחמה תואמת את החוק הבינלאומי, בעוד אירופה מנסה להישאר במעמד של "צופה מן הצד" בלבד במלחמה במזרח התיכון.
אמנם האירופאים פרסמו ביום ראשון בערב הודעה משותפת, לפיה אם איראן תמשיך בתגובה הלא-מרוסנת שלה כלפי שכנותיה, הם שומרים לעצמם את הזכות "לפעול בצעדים הגנתיים", אבל ראשי הממשלות מיהרו למתן את האיום.
סטארמר הבהיר לאחר פרסום ההודעה כי ירשה לארה"ב להשתמש בבסיסים בריטיים "רק לצרכי הגנה לגיטימיים" כמו תקיפת משגרים, וכי כל הפעילות "תעשה במסגרת החוק הבינלאומי... ובהתאם לחוות דעת משפטית שתפורסם לציבור". נכון ליום שלישי, אפילו העובדה כי מל"ט מתאבד איראני מסוג שאהד (שייתכן כי שוגר על ידי חיזבאללה) פגע בבסיס חיל האוויר המלכותי בארקוטירי שבקפריסין - אירוע חסר תקדים ביחסים בין איראן לבריטניה, לא גרמו לו לשנות את עמדתו. כאשר מטוס בריטי המוצב בקטאר יירט מל"ט איראני שהיה בדרך לפגוע בבסיס בו היו חיילים בריטים, טרח משרד ההגנה לפרסם הודעה ברורה כי הייתה זו "פעולה הגנתית" בלבד.
גם צרפת מיהרה היום (ב') להזים את השמועות על כך שתשלח נושאת מטוסים למזרח הים התיכון כדי לסייע לבעלות בריתה באזור. "ההערכות לגבי העברתה של נושאת המטוסים שארל דה-גול אינן נכונות בכלל", הבהיר משרד ההגנה. במקום זאת, משרד ההגנה הצרפתי הכריז על "חיזוק כוחות ההגנה" במקומות שונים במפרץ הפרסי - מילים ריקות בשלב זה.
קנצלר גרמניה, פרידריך מרץ, דווקא הביע תמיכה מרומזת במלחמה ואמר כי זה "לא הזמן להרצות לשותפינו על החוק הבינלאומי". לגרמניה יש את הלוקסוס להתייחס עניינית למצב הדברים, בין היתר משום שאין לה כוחות במפרץ.
אירופה מוכיחה שוב כי היא אינה שותפה איתנה של ארה"ב
אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות. מבחינת ישראל, הרי שהבטחות עבר להגנה וסיוע במקרים של התקפה עליה התאדו וכבר כלל אינן על סדר היום. כאשר איראן הגיבה נגד ישראל ב"ליל המל"טים" הראשון באפריל 2024, היו מטוסים צרפתיים ובריטיים בשמי המזרח התיכון כחלק ממשימה בינלאומית. כעת הם חונים בבטחה בהאנגרים, רחוק מהאזור. ישראל אמנם אינה צריכה את הסיוע הצבאי של אירופה, אבל מגלה מחדש עד כמה רעועה התמיכה הצבאית, או אפילו המוסרית, מצדה.
גם במדינות המפרץ, שחתמו על הסכמי הגנה מקיפים לחימוש ולהצבת כוחות אירופיים, עשויה להיות אכזבה רבתי מההססנות האירופית. הצרפתים והבריטים מחזיקים יחד עשרות אלפי חיילים בכוויית, בקטאר, באיחוד האמירויות ובבחריין. הם מתפעלים טייסות, נמלי ספינות ועוד. אמנם נכון לעכשיו מדינות המפרץ מעדיפות להמתין עד תום זעם, או ליהנות מההגנה האווירית שמושיטה להם ארה"ב (וישראל על ידי ציד משגרים), אבל הסירוב של האירופאים להיחלץ לעזרתן באופן ברור יכול להשפיע על אופי היחסים בעתיד.
בראש ובראשונה, אירופה מוכיחה שוב כי היא אינה שותפה איתנה של ארה"ב, למרות ברית נאט"ו והקריאות ביבשת להדק את השורות. מדובר ביחס הדדי, אחרי שארה"ב תחת טראמפ עשתה כל שביכולתה להרחיק את אירופה והתייחסה אליה כאויב, גם בפן הכלכלי ואפילו בפן הביטחוני, עם הבטחות להפוך את גרינלנד לאמריקאית. ההסתייגות הבריטית לגבי הגבלת האמריקאים ל"פעילות הגנתית בלבד" ממחישה לוושינגטון איך תיראה מלחמה משותפת, כתף לכתף, עם הבריטים הנזקקים לייעוץ משפטי קבוע.
לעג על חוסר הרלוונטיות של האיחוד האירופי
גם באירופה עצמה התחילו להישמע קולות המבקרים את הבחירה של המעצמות הצבאיות שלה להתרחק מהנעשה. הודעה של נשיאת האיחוד האירופי ביום שבת כי תכנס "פסגת חירום" יומיים אחרי, ביום שני בבוקר, עוררה לעג על חוסר הרלוונטיות של האיחוד והעובדה כי סוף השבוע חשוב לו יותר מאשר הצגת עמדה ברורה. הטלגרף ההולנדי כתב בבוקר יום שלישי, "כיצד אנחנו בכלל יכולים להסתפק בקריאה לריסון?". כלי התקשורת בבריטניה לעגו לסיבוב הפרסה של סטארמר בנוגע לשימוש האמריקאי בבסיסים בריטיים. "האם בריטניה, פעם שחקן מרכזי במזרח התיכון, אי פעם נראתה פחות רלוונטית בו?", תהה ה"דיילי מייל".
בינתיים, האירופאים הגבילו את התפקיד שלהם לזה של חילוץ אזרחים בשעת צרה. כלי התקשורת בצרפת ובבריטניה מדווחים על תוכניות חירום לפינויים מהמזרח התיכון. הבריטים מדברים על רכבת אווירית שתפעל מסעודיה, כדי לפנות עשרות אלפים התקועים במפרץ וחשופים לטילים ולכטב"מים. הם תוחמים את עצמם לצד ההומניטרי, בשל חוסר יכולת ובעיקר חוסר רצון לבחור צד במלחמה שעשויה לשנות את המזרח התיכון.