כותרות העיתונים בעולם
על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● פרטים חדשים נחשפים: כך גילתה ארה"ב היכן נמצא חמינאי
● WSJ | המרוץ נגד השעון: ארה"ב מנסה להכריע את איראן לפני שתיגמר התחמושת
1"רחפנים ב־20 אלף דולר מול פטריוט ב־4 מיליון דולר": למי יגמר קודם החימוש?
"ימים ספורים מתחילת העימות, המלחמה מול איראן הפכה למלחמת התשה. גלי מתקפות רחפנים של הרפובליקה האסלאמית מפעילים לחץ על מערכי ההגנה של ארה״ב ושותפותיה - מבחריין ועד איחוד האמירויות - ושוחקים את מלאי החימושים. כעת, תוצאת הלחימה עשויה להיות תלויה בשאלה איזה צד יאזל ראשון מתחמושת", פורסם בבלומברג.
האיראנים שלחו לרחבי המזרח התיכון "רחפני תקיפה מתאבדים מדגם שאהד־136, טילי שיוט קטנים ובסיסיים, שפגעו בבסיסים אמריקאיים, בתשתיות נפט ובמבנים אזרחיים". אולם, "טילי ההגנה האווירית פטריוט מתוצרת ארה״ב הצליחו במידה רבה ליירט את השאהדים האיראניים וטילים בליסטיים נוספים, עם שיעורי יירוט של למעלה מ־90%, לפי איחוד האמירויות".
כעת, הבעיה המרכזית היא כי עלות השימוש של טילי הפטריוט היא "4 מיליון דולר" והם משמשים כדי להשמיד רחפנים "בשווי 20 אלף דולר". בבלומברג נכתב כי זו בעיה "שמטרידה מתכננים צבאיים מערביים מאז תחילת המלחמה באוקראינה: אמצעי לחימה זולים יכולים לכלות משאבים שנועדו לאיומים מורכבים בהרבה".
התוצאה היא "שגם איראן וגם ארה״ב עלולות למצוא את עצמן עם מחסור בנשק בתוך ימים או שבועות". כעת מה שיכריע את גורל המערכה הוא "מי שיחזיק מעמד זמן רב יותר" וכך יזכה "ביתרון משמעותי".
"איראן הוערכה כמי שמחזיקה בכ־2,000 טילים בליסטיים לאחר העימות עם ישראל בשנה שעברה. סביר שיש לה מספר גדול בהרבה של רחפני שאהד, שאותם הצליחה רוסיה, היצרנית המרכזית הנוספת, לייצר בקצב של כמה מאות ביום", נכתב בבלומברג. החשש הוא כי לאחר ששיגרה יותר מ-1,200 חימושים מתחילת העימות, רובם "רחפני שאהד", נראה כי טהרן "שומרת טילים בליסטיים הרסניים יותר למתקפות ממושכות".
קלי גריקו, עמיתה בכירה במכון המחקר סטימסון, אמרה לבלומברג כי "אסטרטגיית התשה הגיונית מבחינה מבצעית מנקודת המבט של איראן. הם מחשבים שהמגינים ימצו את מלאי המיירטים שלהם, והרצון הפוליטי של מדינות המפרץ ייסדק ויפעיל לחץ על ארה״ב וישראל להפסיק את הפעילות לפני שייגמרו להם הטילים והרחפנים".
בבלומברג נכתב כי בצד האמריקאי, "מתכנני התקיפות כנראה לא העבירו לאזור מספיק חימושים כדי להמשיך ארבעה שבועות, כפי שהעריך הנשיא דונלד טראמפ".
יש לציין כי "בצד ההגנתי, לאיראן נותר מעט מאוד עם מה להגן על עצמה. התקיפות האוויריות בשעות הראשונות של המלחמה פגעו בסוללות נ"מ שלה, ובהן המתקדמות ביותר מדגם S-300 מתוצרת רוסיה. מאז פועלים מטוסי קרב אמריקאיים וישראליים במרחב האווירי האיראני ללא קושי".
אנקיט פנדה, עמית בכיר בקרן קרנגי לשלום בינלאומי, אמר לבלומברג כי "בינתיים, מלאי הטילים והרחפנים של איראן עשוי להצטמצם, והמשטר עצמו עשוי להישאר על כנו גם אם בכאוס. זה נראה תוצאה סבירה על בסיס 60 השעות הראשונות של המלחמה הזו".
מתוך בלומברג מאת ג'רי דויל וגולנר מוטוולי. לקריאת הכתבה המלאה.
2מערכת ההגנה הסינית שהוצבה סביב היעדים הרגישים ביותר באיראן, ונכשלה
מערכת הגנה אווירית סינית עולה כעת לכותרות לאחר דיווחים על כשלים חמורים בהגנה על אתרים אסטרטגיים באיראן. "תקיפות אוויריות נרחבות שביצעו ארה״ב וישראל ב־20 מחוזות ברחבי איראן הציבו שוב במרכז תשומת הלב את מערכת הטילים ארוכי הטווח קרקע־אוויר HQ-9B ממקור סיני, שלפי ההערכות איראן רכשה לאחרונה", פורסם באקונומיק טיימס ההודי.
"לפי דיווחים, איראן הציבה את מערכת ההגנה האווירית הסינית באתרים גרעיניים, אך לא הצליחה להגן על המתקנים החשובים במקום. עם זאת, בהודעה רשמית הכחישה סין כי סיפקה את מערכת ה־HQ-9 לאיראן. אין זו הפעם הראשונה שבה נחשפים ליקויים במערכת ההגנה האווירית הסינית במהלך עימות אווירי. בשנה שעברה נטרל חיל האוויר ההודי כמה סוללות HQ-9 במהלך 'מבצע סינדור'", נכתב בעיתון ההודי.
מערכת ההגנה הסינית לא הצליחה לסייע לאיראנים "במספר יעדים מרכזיים באיראן, בהם המתחם של המנהיג העליון האייתוללה עלי חמינאי ומתקן גרעיני". לפי ההערכות, "ה־HQ-9B נפרסה סביב נכסים קריטיים, ובהם מתחם הגרעין בנתנז, מתקן ההעשרה בפורדו, בסיסי טילים וכלי טיס בלתי מאוישים של משמרות המהפכה, ובסיסי אוויר מרכזיים סמוך לטהרן ולאיספהאן", נכתב.
המערכת הסינית פותחה על ידי תאגיד המדע והתעשייה האווירית והחללית של סין. "היא נוסתה לראשונה ב־2006 ונמצאת בשירות מבצעי למעלה מעשור. לפי הדיווחים, טווח היירוט המרבי שלה עומד על כ־260 קילומטרים, וגובה היירוט עשוי להגיע עד כ־50 קילומטרים. היא מיועדת להתמודד עם מטוסים, טילי שיוט וסוגים מסוימים של טילים בליסטיים", נכתב. "המערכת משלבת מכ"ם ביות אקטיבי ומחפש אינפרא־אדום פסיבי כדי לשפר את היעילות מול מטוסים חמקניים ואמצעי לוחמה אלקטרונית. נאמר כי היא מסוגלת לעקוב אחר עד 100 מטרות בו־זמנית וליירט שש עד שמונה מהן במקביל. סין הציבה את ה־HQ-9B בבייג'ינג, בטיבט ובים סין הדרומי, דבר המצביע על חשיבותה במערך ההגנה האווירית הסיני".
אך נראה שכל התכונות המרשימות של מערכת ההגנה הסינית לא סייעו לאיראנים בהגנה על אתרים אסטרטגיים. "דיווחים על רכישת ה־HQ-9B בידי איראן צצו על רקע המתיחות הגוברת סביב תוכנית הגרעין של טהרן. לפי פרסומים בתקשורת, ייתכן שהמערכת נרכשה במסגרת הסדר 'נפט תמורת נשק' בין בייג'ינג לטהרן. הדיפלומט והפוליטיקאי האיראני אבולפזל זהרוואנד אמר כי סין תספק מערכות HQ-9 כדי לסגור פערים מבצעיים קריטיים מול איומים בגובה רב, בעוד שסין הכחישה בפומבי כי סיפקה את ה־HQ-9B לאיראן".
מתוך אקונומיק טיימס. לקריאת הכתבה המלאה.
3ההחלטה של חיזבאללה להצטרף למלחמה מנבאת את חיסולו הסופי
חיזבאללה פתח אתמול "חזית חדשה במלחמה האמריקאית־ישראלית נגד איראן, כאשר שיגר 'טילים ונחיל רחפנים' לעבר בסיס צבאי בצפון ישראל", פורסם ב-CNN, בכתבה שכותרתה "חיזבאללה זה עתה חידש את הלחימה שישראל חיכתה להשלים".
ארגון הטרור "הגדיר זאת כנקמה על חיסולו של המנהיג העליון של איראן, האייתוללה עלי חמינאי". במקביל, ראש ממשלת לבנון, נוואף סלאם, כינה זאת "מעשה חסר אחריות ומעורר חשד".
ב-CNN נכתב כי "ישראל נערכה לרגע הזה במשך חודשים". כעת, "החלטתו של חיזבאללה להצטרף ללחימה ולהרחיב את העימות מעניקה להנהגה הישראלית כל סיבה להגביר באופן דרמטי את התקיפות נגד הארגון בדרום לבנון ובבירה ביירות". גם בניו יורק טיימס נכתב כי "למרות חולשתו, חיזבאללה מדרדר את לבנון שוב למלחמה".
מאהא יחיא, מנהלת מרכז קרנגי למזרח התיכון בביירות, אמרה לניו יורק טיימס כי "מה שחיזבאללה עשה הוא כמעט משימת התאבדות. הוא משגר רקטות כשהוא יודע היטב שהוא פותח במלחמה שאינו יכול לנהל מול אויב שאינו מסוגל לפגוע בו משמעותית". יחיא הוסיפה כי הפעולות של ארגון הטרור "גורמות לעקירה המונית ולהרס ויש עוד הרבה בדרך".
גם התגובה הציבורית להחלטת חיזבאללה לירות לעבר ישראל "משקפת עד כמה לבנון עייפה ממלחמות בשנתיים וחצי האחרונות".
פול סאלם, ממכון המזרח התיכון בוושינגטון, אמר לניו יורק טיימס כי "חיזבאללה מנוהל יותר ויותר מקרוב על ידי קציני משמרות המהפכה, במיוחד מאז חוסל נסראללה, וההחלטה לתקוף את ישראל התקבלה בבירור בטהרן". לדבריו, הארגון "ידע היטב שהקהילה השיעית אינה במצב רוח לעבור זאת שוב, ולכן מבחינה פוליטית ופנימית זה מהלך הרסני עבורו".
לינה ח'טיב, ממכון המחקר הבריטי צ'טהאם האוס בלונדון, אמרה לניו יורק טיימס כי "איראן זימנה את חיזבאללה בידיעה שלא יוכל לנצח במלחמה מול ישראל אך היא מעדיפה שימות בלחימה מאשר שייכנע". ח'טיב סבורה שזו תהיה "המלחמה האחרונה בין חיזבאללה לישראל, והיא תסתיים ככל הנראה בחיסולו של חיזבאללה. אין עוד קווים אדומים; עבור ישראל זה עכשיו או לעולם לא".
מתוך ה-CNN מאת אורן ליברמן. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך הניו יורק טיימס מאת כריסטינה גולדבאום. לקריאת הכתבה המלאה.